במהלך העונה של הפועל תל אביב, זרים התחילו את העונה, עזבו באמצע, הגיעו חדשים ורכבת ההרים הביאה אותנו עד היום (חמישי) כאשר הקבוצה תארח את קריית אתא למפגש הראשון בחצי הגמר של ליגת ווינר סל (21:00). סגנית האלופה רוצה לחזור למעמד הגמר, בו הפסידה אשתקד והפעם ללכת עד הסוף.
אחד הזרים שפתח את העונה וכן נשאר עד היום הוא ג’ון הולנד. הוותיק שבסגל הגיע אחרי שהיה ביורוליג במטרה להיות אחד המנהיגים. בראיון מרתק ל-ONE, הולנד מדבר על העונה שעברה, עך כך שכמעט עזב, איך זה לשחק עם לברון ג’יימס בקבוצה, הפועל ירושלים, העונה הבאה והחיים האישיים.
ג’ון הולנד, איך אתה?
”בסדר גמור, הכל טוב”.
ג'ון הולנד (חגי מיכאלי)רכבת הרים של עונה אפשר לומר, לא?
”אפשר לומר. אני חושב שכל עונה היא רכבת הרים, אבל העונה יותר מכל עונה אחרת, עם כל מה שקרה”.
לפני שנגיע לכדורסל והכל, אתה יכול לשתף קצת על השבעה באוקטובר ואיך זה עבר עלייך?
”וואו. זה היה יום משוגע, התעוררנו לכמה אזעקות ולא בטוחים מה קורה. אני חושב שאפילו ישנתי בראשונות ולא קמתי מזה אפילו. כשקמתי ראיתי שיחות שלא נענו מההנהלה, ניסיתי להבין מה קורה, להיכנס לאתרים. אחרי זה אתה מנסה להבין מה הלאה, בכל מה שנוגע לעונה, מה יקרה. זה היה משוגע”.
ג'ון הולנד (חגי מיכאלי)אני יודע שאפילו היה שלב שרצית ללכת, אחרי משחק נגד עפולה לדעתי.
”כן, רציתי ללכת אחרי המשחק הזה. זו המלחמה השנייה שלי, הייתי גם ברוסיה באותה תקופה. אנשים צריכים להבין, זה לא פשוט בכלל. אנשים עוזבים את הקבוצה, בדיוק קרה מה שקרה עם איראן, אני ארזתי תיקים כבר, הייתי מוכן לעזוב. אנשים בבית אומרים לי ‘תעוף משם, למה אתה עדיין שם’, יש הרבה לחץ. אנשים לא מבינים בחוץ שזה יותר רגוע ממה שחושבים בחוץ, בתל אביב בעיקר. היה הרבה לחץ, שוב אני כבר ארזתי תיקים”.
אז מה השתנה?
”קשה לוותר על העונה הזו, על הקבוצה הזו. הדברים באותה תקופה גם לא היו מושלמים ולא רציתי לעזוב. אני לא ממש יודע מה השתנה, אלה מסוג ההחלטות שאתה משנה דעה כל שעה. בסוף זה נגמר בזה שאני נשאר בינתיים לעוד משחק ואז כבר נהיה רגוע יותר. בלילה עם איראן אנשים שלא מבינים בזה חושבים שמתחילה מלחמת עולם שלישית. הייתי ער בלילה וברור שזה עובר לך בראש. אנשים עזבו, דז וולס ו-וויל קאמינגס. אתה לא יודע מה ההחלטה הנכונה לקבל, גם שחקנים אחרים בארץ עזבו”.
ג'ון הולנד (חגי מיכאלי)אז אתה לא שופט את וולס וקאמינגס על כך שהם עזבו?
”ממש לא, ממש לא. יש להם משפחות, כל אחד מתמודד אחרת עם המצב וכל אחד זה מצב אחר. בחיים לא אשפוט אותם, אלה אחים שלי. זה גם חלק משיקול הדעת, אתה רואה את האחים שלך הולכים ואתה אומר ‘אולי גם אני צריך’. בסוף נשארתי וזה נרגע ואני מרגיש פה יותר בנוח כרגע”.
נעבור לפן המקצועי, תסכם את העונה עד כה.
”זה לא נגמר עדיין, אבל כשחושבים על כל מה שעברנו, רואים שיש פה שלד ששורד. היה לנו חוסר מזל גדול עם שני הפסדים (הפועל י-ם בגביע ובשיקטאש ביורוקאפ) כואבים וקשים מאוד, בטח כשרואים שאלו שתי קבוצות שניצחנו כבר העונה לדעתי פעמיים. זה בא בתקופה מאוד קשה ושני משחקים חשובים מאוד, אבל זה כדורסל, לא הכל מושלם. עם כל מה שעברנו, אני גאה בנו מאוד, זה שאנחנו כאן, במצב שבו אנחנו יכולים להביא אליפות להפועל ת”א”.
אני מכיר את דעתך על פרנקו ושבעולם אחר הוא היה רחוק אולי שני ניצחונות ממאמן העונה וככה זה בענף הזה, אבל משהו כן השתנה מאז שדדאס הגיע. אתה יודע להצביע על מה?
”דדאס הביא את האופי שלו, הפילוסופיה שלו, המנהיגות שלו ולדעתי הבחורים הגיבו לזה בצורה חיובית. יש לו ידע נפלא בכדורסל, מוח כדורסל מדהים. הוציא את המיטב ממני? תשמע בסוף התפקיד שלי השתנה הרבה השנה. אני עושה מה שצריך, גם עם דני פרנקו. כשאנשים נפצעים אני יכול לעשות ככה ויכול לשחק כאן או שם. נוח לי מאוד במערכת הזו ולדעתי אני משחק טוב, אבל אני מצפה מעצמי לשחק טוב. גם תחת פרנקו הרגשתי ששיחקתי טוב לאורך העונה”.
ג'ון הולנד מול מייק מקגורל (שחר גרוס)דדאס אמר שמשחק ההגנה שלו בנוי סביבך. כמה אתה מאמין קודם כל בהגנה שלך?
”אני אוהב לשחק הגנה, אבל אני גם בכללי אוהב לשחק כדורסל וחלק מכדורסל זו ההגנה. זה פשוט מאמץ, בסוף הגנה זה לא שחקן אחד, צריך מאמץ קבוצתי. אני כן גאה בהגנה שלי ואני שמח עם דדאס אמר את זה אז אני יוצא בכל פעם לשחק ולהוכיח שזה נכון. אם צריך ממני התקפה אז אעשה זאת, אם צריך הגנה אעשה זאת. מה שצריך לנצח. אני פה כדי לתרום לקבוצה”.
היו כמה ניצחונות גדולים העונה, אבל היו גם כמה הפסדים אכזריים. בשיקטאש ברבע גמר היורוקאפ, ירושלים בגביע, הדרבי האחרון. אתה מרגיש שלקבוצה יש בעיה במשחקים החשובים יותר?
”לא. אני מרגיש שהפסדנו כמה משחקים גדולים, אבל לא הייתי אומר שיש לנו בעיה במשחקים הגדולים. אני מכיר את עצמי ואני עדיין מצפה לנצח בכל משחק, זה לא משנה נגד מי אנחנו, בשיקטאש או מכבי או כל אחת, יש לי ציפייה לנצח תמיד. לא חושב שיש לנו בעיה במשחקים הגדולים”.
אז אנסח אחרת. יום אחרי ההפסד למכבי, ישבת בחדר ואמרת לעצמך “אנחנו יכולים לנצח אותם בגמר?”.
”אני תמיד רוצה לנצח. אגיד לך מה, אני רואה את הרבה מהאוהדים ומרגיש שיש אובססיה למכבי. אני מבין את זה, זו יריבות, אבל בכנות? מכבי לא מעניינת אותי, קריית אתא לא מעניינת אותי, אני עולה לנצח. באמת שאף קבוצה לא מעניינת אותי. כל הדברים האלה לא מעניינים אותי, לא ללבוש צהוב וזה. וואלה אני נראה טוב בצהוב, אני פשוט רוצה לנצח את כל הקבוצות”.
ג'ון הולנד (חגי מיכאלי)בשנה שעברה שיחקת ביורוליג. אני רוצה לחזור איתך לקיץ, בהפועל התקשרו ומה קרה? לא רצית להישאר ביורוליג?
”אני פשוט חיפשתי את המקום הכי טוב בשבילי, את הסיטואציה הכי טובה בשבילי. היו לי הצעות מספרד ומעוד כמה מקומות, קבוצות ביורוקאפ. הפועל התקשרו ויש לי פה חברים. ג’ייקובן בראון, בר טימור, היה לי חיבור איתם מירושלים. דיברתי איתם לפני החתימה, רציתי לשחק איתם שוב וידעתי שזו סיטואציה טובה. דיברתי עם פרנקו ורציתי להגיע. ידעתי גם שהעיר מדהימה. אני ידעתי איך החיים פה, נוח פה, זכיתי איתם בגביע בירושלים וזה היה פקטור גדול”.
אתה רואה הבדלים בין הפועל ירושלים להפועל תל אביב? הארגון? המועדון? האוהדים? הלחץ?
”תשמע אני רוצה לנצח בכל משחק, כמו שאמרתי, אז אני לא מרגיש שיש יותר לחץ או פחות. בירושלים הרגשתי שהיינו צריכים לזכות בהכל, לא רק בגביע, ואני אומר את זה גם כאן – אנחנו צריכים לזכות בליגה והיינו צריכים לזכות בהכל, אני עולה לנצח. מבחינת הארגון, עברו כמה שנים ואני לא יודע איך הפועל ירושלים מתנהלת היום. נהנתי בתקופה שלי שם, מהאנשים שם, מהעיר. עופר ינאי עושה עבודה מדהימה בלספק הכל לשחקנים, וזו שנה לא קלה. הדברים הקטנים, או לא קטנים זה דברים גדולים. הטיסות הפרטיות, הוא מממן לי את הפודקאסט, זה כבר נטו אהבה אתה מבין? זה באמת לא מובן מאליו. עופר הוא אחת הסיבות שנשארתי. את הטיסות הערכתי ממש גם, כי זה הראה שאכפת לו מאיתנו, לא רק כאנשי כדורסל, אלא כאנשים. הוא הבעלים הכי טוב שחוויתי, והייתי בהרבה מועדונים. הוא מראה כמה אכפת לו לא רק בחיים של השחקנים על הפרקט, אלא מחוץ לפרקט, וזה דבר גדול בעידן הזה”.
ג'ון הולנד במדי הפועל ירושלים (אורן בן חקון)בתקופה שלכם ביורוקאפ בתחילת המלחמה, הזרים נשארו בסרביה. עכשיו מצד אחד אתם חיים לשבוע במלא מדינות מדהימות, אבל מצד שני אתם לא עם הקבוצה ביום יום. איך זה היה?
”זו הייתה חוויה טובה להיות במקומות הללו, אבל היה חוסר ודאות גדול בישראל ואני אישית לא הייתי מוכן לחזור עד שהייתי בטוח שאני בטוח והכל פה יציב ושהחברים שלי לקבוצה חוזרים. זה היה מקשה עליי גם לשחק. כשאתה פוחד אז ברור שאתה לא עולה במאה אחוז פוקוס, אולי יש שחקנים שמצליחים להינעל למשך 40 דקות, אבל לי אישית קשה מאוד. אז ידעתי שגם אם אני אגיע לא אוכל לתת את המאה אחוז שלי”.
בדיעבד זו הייתה טעות לעלות לשחק בהפסד לעפולה? עם הידיעה כמובן שאתה בראש מתכנן לעזוב.
”לא חושב שזו הייתה טעות. היה קשה להתרכז כמובן עם כל מה שקורה. פשוט לא היה משחק גדול לא שלי ולא של הקבוצה. נתתי את כל מה שהייתי יכול באותו משחק. בדיעבד אני חושב שאם לא הייתי משחק אז הייתי בוודאות לא נשאר. הייתי אומר לעצמי ‘טוב אם אני לא משחק אז מה נשאר לי כבר כאן’, אז אם אני כאן אני כאן עד הסוף. אתה כל הזמן חושב לעצמך דברים, האם העונה תסתיים, האם תהיה מלחמת עולם שלישית?”.
אני עובר נושא ואני חייב לשאול משהו כי יש פה אירוע חריג שלא כל אחד יכול להגיד שהוא עשה. אתה שיחקת עם לברון ג’יימס בקליבלנד. כמה הוא באמת חריג? הראשון להגיע והאחרון ללכת?
”בכנות, ברור שיש לו גם מתנות מאלוהים והוא התברך, אבל מוסר העבודה שלו זה דבר מטורף. הרצון עדיין להגיע בכל יום למכון, להראות שאין קיצורים וצריך להמשיך לעבוד. אתה יכול שיתמזל מזלך ותהיה מעל שני מטר והמשקל שלך יהיה ככה או ככה, אבל זה לא מספיק. הסוד הוא שאין סוד, פשוט צריך לעבוד. אנשים רואים את התוצאה וחושבים שזה הגיע בקלות. כל אחד התברך במשהו, כל שחקן יש לו כישרון או משהו שהם יכולים לעשות, אבל כשאתה עובד הכי קשה שיש אז אתה תוציא את המיטב מה’מתנות’ שקיבלת או שתגלה חדשות”.
לברון ג'יימס (רויטרס)כמה זה מלחיץ לשחק איתו? אתה מרגיש ‘וואו הוא מסר לי אני חייב לשים את זה, זה אסיסט בשבילו’?
”אני יכול להבין מי שרואה את זה ככה, זה אולי גם קורה, אבל פשוט עולים ומשחקים בסוף. אסור לדאוג מדברים כאלה, אתה לא רוצה לשים על עצמך יותר מידי לחץ. הקטע איתו שאתה משחק עם לברון אז אתה מרגיש שאתה במרכז העניינים ב-NBA. כל משחק מסוקר, כולם צופים וזה יכול לשים עלייך לחץ. אז לא הייתי אומר שהוא שם עלייך לחץ, כמו שלשחק איתו בקבוצה זה מגיע עם ציפיות וסיקור והכל. הוא איש רגיל, הלוואי והייתי אפילו מדבר איתו קצת יותר. זה לא מישהו שאי אפשר לגשת אליו, הוא איש נהדר. הייתי מנסה ללמוד מזה כמובן, לצאת מהחוויה שלי איתו עם משהו למשחק שלי. חוויה מדהימה, באמת”.
יש לך את המספר שלו?
”לא (צוחק), כבר לא”.
אז נדבר קצת על העתיד. אתה תחגוג 36 בנובמבר, אליפות פה תהיה דבר מדהים לקריירה שלך, אולי אפילו השיא?
”אשכרה 36? טוב יש לי רוח צעירה. אני חייב להגיד וזה באמת אמיתי, אני לא מסתכל על זה ככה. כשאביט לאחור לא ארצה לומר שאליפות היא חותמת של משהו, משהו שחותם עונה כ’עונה טובה’. אני נהנה מהמסע. בדיעבד אסתכל על הקריירה כמסע. אליפות פה ללא ספק תהיה אחד הדברים שאזכור, אבל זה לא יגדיר בשבילי את העונה מבחינת המסע שעברתי כאן. ברור שזה יהיה משהו מיוחד לאחרים, אליפויות גורמות לדברים להיות מיוחדים. אבל בשבילי כל עונה יש לי הזדמנות לשחק כדורסל ואני מוקיר תודה על זה. רוב העונות אתה מסיים בלי אליפות, יש כאלה שזוכים ביותר ויש כאלה שבכלל לא זוכים, אבל העונה הזו מיוחדת מאוד בשבילי בלי קשר לאיך שהיא תסתיים. בסוף אתה גם לא משחק רק עבור עצמך, אלא עבור האוהדים וזה יהיה דבר מטורף להביא להם אליפות לראשונה מאז 1960 ומשהו”.
חתמת לעונה אחת ויש אופציה, כמה אתה רוצה להיות כאן בעונה הבאה?
”העונה תסתיים, אחשב את כל ההצעות שלי, יש מלחמה, יש המון פקטורים בשיקולים שלי ואיפה אהיה. בנימה אישית תכף יהיה לי תינוק, יש הרבה דברים בחישובים האלה, אבל אני משתדל לא לחשוב על זה עד שאני צריך לחשוב על זה. אני לא חושב על שום דבר חוץ מהיום, על המשחק נגד קריית אתא, בכלל לא מדאיג אותי מה אעשה בעונה הבאה. אני חי את הרגע ואני מתרגש מאוד. אני מתרגש לאימון הקרוב, למשחק הקרוב, לסשן וידאו הקרוב, אני מוקיר תודה שאני משחק כדורסל וכל יום נהנה מהכל. לא דואג לרגע מהקיץ ומה יהיה. יום אחד כל זה ייגמר, לא אוכל לשחק יותר”.
ג'ון הולנד (חגי מיכאלי)אולי לא על הקיץ, אבל אתה כן בגיל בוא נאמר של שחקנים יותר ותיקים, אולי התחלת לחשוב על היום שאחרי? להיות מאמן, סקאוט, סוכן, כל דבר כזה.
”לא ממש, שוב אני אומר – אין לך מושג כמה אני אוהב להגיע לאולם הזה מידי יום. אני מגיע בכל יום, מדבר עם האחים שלי בחדר ההלבשה, עולה לפרקט, זורק, אוכל איתם צהריים, קצת וידאו, קצת מזה וקצת מזה, אני אסיר תודה שזו העבודה שלי וכל יום אני חי את החיים האלה”.
אני עובר איתך עכשיו לשאלות קצרות יחסית, תכף נעבור למהירות מאוד, מוכן?
”מוכן”.
מה הקטע עם המצלמה שאתה מביא לכל משחק? תעלה סדרה בנטפליקס?
”אני פשוט מתעד את החיים שלי. זה נטו לעצמי, לפעמים אני נותן לאנשי המדיה שלנו להשתמש בהם. בסוף אתה רוצה לזכור את הרגעים האלה, אני מביא את המצלמה איתי כבר שנים. לתעד את חיי היום יום, להסתכל לאחור ביום אחד ולראות את התיעוד, לזיכרון שלי”.
מתי עולה פרק שלוש בפודקאסט החדש ומי בפרק?
”פרק 3 זה פרק נהדר, תומר גינת וסטפנוס דדאס שם. לא יודע מתי נשחרר אותו, אולי אחרי הסדרה נגד קריית אתא. לא נפרסם באמצע סדרה כי זה לא מקצועי, כנראה אחרי הסדרה”.
סקאר אנום וג'ון הולנד (יוד צילומים)מתי אתה תסתפר?
”אני לא מסתפר, לא בקרוב. השיער הוא חלק מהמסע שלי. הוא עבר איתי תקופות רעות, תקופות טובות. אני לא נשוי לשיער, אבל מרגיש שזה התינוק שלי. מפריע? זה מפריע, אין ספק, זה מפריע לי, אבל אני חי עם זה. זה לא משפיע עד כדי כך שאסתפר בגלל זה. אולי אם הייתי מגיע לרמת ספידי סמית’ הייתי מסתפר. אני לא רוצה שיגיע לרמה שזה עד לישבן, אבל בשלב הזה אני אוהב”.
עכשיו הסיבוב המהיר, מוכן?
”כמובן”.
ים או בריכה? “ים”.
לנצח ב-20 או על הבאזר? “על הבאזר”.
מייקל ג’ורדן או לברון ג’יימס? “לברון”.
העיר תל אביב או העיר ירושלים? “תל אביב”.
מי זוכה באליפות ה-NBA? “אלך עם דאלאס”.
דרייק או קנדריק למאר? “קנדריק ניצח בריב, דרייק יותר גדול כראפר”.
אינסטגרם או טוויטר? “אינסטגרם”.
כדורגל או פוטבול? “פוטבול”.
בריידי או מהומס? “בריידי”.
מסי או רונאלדו? “מסי”.
השחקן הכי טוב ששיחקת איתו בישראל? “ג’ייקובן בראון”.
המאמן הכי טוב שהיה לך? “ה-NBA בקטגוריה אחרת, באירופה זה קטש”.
החבר הכי טוב שלך בקבוצה? “כולם, הם האחים שלי”.
השחקן הכי טוב באירופה היום? “קמפאצו”.
השחקן הכי טוב בעולם? “יוקיץ’”.
דדאס: ״משחק חשוב מאוד מחר, בטוח שננצח״