כולם אוהבים את לוקה דונצ'יץ'? לא כל כך בטוח

מי לא אוהב את לוקה דונצ'יץ'? הכוכב הסלובני של דאלאס, מיצב את עצמו כאחד הכוכבים הכי אהודים ב-NBA במהלך הפלייאוף האחרון. מדובר כמובן בהמשך של הופעות הענק שלו בשנים קודמות, כשאת הקפיצה הגדולה ביצע במהלך הפלייאוף שנערך בבועה ב-2020.

כיום, נחשב דונצ'יץ' בעיני רבים לשחקן הטוב בליגה, עם ממוצע הנקודות הגבוה ביותר במהלך העונה הרגילה, שעומד על 33.7 למשחק, שזה 3.5 נקודות מעל מי שמתחתיו - יאניס אנטטקומפו. אם המאבס היו פותחים את העונה עם אותו הסגל שסיים אותה, אחרי הטרייד דד-ליין, הוא גם היה לוקח את ה-MVP בקלות.

במהלך הפלייאוף, למרות שקלע פחות (28.8), נדמה כי הוא קפץ מדרגה נוספת קדימה, השתפר מסיבוב לסיבוב והוביל את הקבוצה בכל פרמטר (נקודות, אסיסטיים, ריבאונדים וחטיפות). לוקה, ביחד עם קיירי אירווינג, הנהיג את המאבס לגמר ה-NBA הראשון שלו ונראה חד מתמיד במאני טיים.

לוקה דונצ'יץ' (רויטרס)

קליעות משוגעות בתזמון מושלם, ביחד עם טראש טוק איכותי, הפכו אותו לשחקן האירופאי הכי אהוד באמריקה - אולי אי פעם. בניגוד ל'זרים' אחרים שכיכבו או מככבים כיום בליגה, לוקה זוכה לכבוד של מלכים גם מאגדות עבר ואפילו מסלבריטאים שעד לא מזמן היו מהללים רק שחקנים מקומיים, "משלהם". קחו למשל את סנופ דוג, שישב בשורה הראשונה מול מינסוטה.

התגובה של סנופ דוג אינה מקרית. דונצ'יץ' משתמש לא מעט בטראש טוק מסוגנן שלקוח מהמוזיקה והתרבות השחורה. כמו כל כוכב על, גם לוקה מחפש כל הזמן מחפש דלק שילהיב אותו, ולכולם היה ברור ששחקן ההגנה של השנה, רודי גובר, יהווה עבורו מטרה קלה בפתיחת הסדרה מול הוולבס: "מאדרפאקר, אתה לא יכול לשמור עלי", הוא נשמע צועק לעבר הצרפתי, רק כדי להגיד מאוחר בחיוך יותר שהוא בסך הכל דיבר סלובנית.

כשאוהד מינסוטה כינה אותו בכיין, לוקה בכלל נהנה מהעניין והשתלט על משחק מספר 5 מהפתיחה. מה שאפשר לו לצעוק לעבר הקהל (ספק לעברו של סנופ דוג), "תראו מי בוכה עכשיו". זה לוקה 2.0 וזה מה שאמריקה אוהבת. בידור במיטבו.

סנופ דוג (רויטרס)

לוקה דונצ'יץ' (רויטרס)

קחו למשל את ליל וויין, הראפר שכבר מזמן הזהיר את כולם מהתופעה הסלובנית: "הוא מדהים ואני אומר את זה כבר הרבה זמן", נזכר מי שידוע באהדתו לוס אנג’לס לייקרס. "הוא ישרוף אותך בכל פעם ודווקא בחוץ הוא פורח אפילו יותר. ראיתי אותו חוזר מפיגור וקולע בקלאץ' מול הקבוצה שלי, ואז הוא הגניב לעברי מבט”.

וויין הוסיף: “בפעם אחרת צעקתי שאמור להיות כדור חוץ שלנו, אז הוא כדרר לידי וחייך. קיוויתי שלא נתתי לו מוטיבציה, אבל ברור שהוא יודע בדיוק מה הוא עשה. הוא מבין את הרגע". במשפט האחרון, ליל וויין הסביר בדיוק את מה שהופך את לוקה לפופולארי כל כך, משום שהסלובני כך נראה - מבין בדיוק מה זה בידור.

ליל ווין (רויטרס)

הבידור הכי טוב בליגה

ואם יש משהו שבארה"ב מעריכים יותר מבכל מקום אחר - זה בידור. העובדה שהמהלך הכי נצפה בתולדות ה-NBA עם מעל 260 מיליון קליקים, הוא סל בו מעורבים לוקה, קיירי ודריק ג'ונס ג'וניור, לא מפתיעה אף אחד. אז אנתוני אדוארדס אולי זכה להכי הרבה כותרות בתחילת הפלייאוף, אבל זה הזמן של לוקה והוא הבהיר את זה לכולם בגמר המערב.

הדיבורים עליו כעל לארי בירד החדש, מול אדוארדס שמושווה למייקל ג'ורדן, רק הופכים את העסק לסקסי יותר. כל זאת בזמן שבגמר מצפה לדונצ'יץ' מאצ'אפ מול מי שנראה לעתים כאנטיתזה שלו - ג'יילן בראון. הפרשן סטיבן איי סמית', זכה לים של ביקורות כשכינה את בראון "דמות לא שיווקית" בשל אופיו הסגור יחסית. אל בראון עוד נחזור בהמשך.

לוקה דונצ'יץ' ואנתוני אדוארדס (רויטרס)

אבל יש מן הסתם גם לא מעט חובבי NBA שלא אוהבים את לוקה. כאלה שרגילים לאתלטיות בלתי נגמרת של שחקני הדור החדש, כשמולם אירופאי שמביא אסתטיקה חדשה לגמרי למשחק - ולא בהכרח במובן החיובי. לדעת רבים, דונצ'יץ' נראה לעתים כמו שחקן מגושם, איטי, קצת מסורבל עם תנועות שבלוניות ומתגלגלות.

בנוסף, יש את התיאטרליות המוגזמת שלו - על גבול ההתבכיינות. במהלך העונה הרגילה, כשאוהד של פיניקס קרא לעברו "לוקה, אתה עייף, לך להתאמן", הסלובני שלח את אנשי האבטחה להוציא אותו מהאצטדיון בטענה שהוא מפריע לו.

לוקה דונצ'יץ' (רויטרס)

מדובר בתגובה מוגזמת מן הסתם, למרות שדונצ'יץ' ניסה להדוף את הביקורות שהגיעו מהר מאוד: "הוא קילל אותי לאורך כל המחצית הראשונה", הוא הסביר. "אף פעם לא הייתי מבקש להרחיק אוהד. הם משלמים בשביל להגיע. אבל הפעם זה עבר גבול וכבר התחיל להימאס עלי".

ולא מדובר היה באירוע בודד. דונצ'יץ' נתפס משוחח עם אוהדים לא פעם, מרבה להתלונן על החלטות שופטים, ויש גם לא מעט שחקנים בליגה שלא ממש מסתדרים איתו. תשאלו את ראסל ווסטברוק שהורחק אחרי שדחף את לוקה בתחילת הפלייאוף, או את דילון ברוקס, שגרם להרחקה דו-צדדית במפגש בין קנדה לסלובניה במוקדמות המשחקים האולימפיים.

לוקה דונצ'יץ' מול האוהדים (רויטרס)

לצידו של דונצ'יץ' תעמוד הפעם קבוצה טובה מאי פעם. שיתופי פעולה שניסו להדביק לו בעבר - בין אם מדובר היה בקריסטפס פורזינגיס או ג'יילן בראנסון - לא עבדו. אבל משהו דווקא כן עבד עם אירווינג, בעיקר אחרי הטרייד דד ליין שסידר להם סיוע נחוץ בצבע בדמות דניאל גאפורד, לצד הפוטנציאל הבלתי נגמר של פי ג'יי וושינטון.

אליהם תוסיפו את הרוקי המלהיב דרק לייבלי, ואת אלוף ההטבעות לשעבר, שנכח בחצי ליגה ופתאום הפך למכונת שלשות וחלק בלתי נפרד מהקבוצה המנצחת הזו - ג'ונס ג'וניור. ובכל זאת, כמו בכל סדרת גמר, הרבה יהיה תלוי מן הסתם בשחקן הכי טוב במגרש.

ג'ונס ג'וניור ולוקה דונצ'יץ' (רויטרס)

שיהיה ברור, על הפרקט אין כאן יותר מדי שאלות. זכייה של דאלאס באליפות תכתיר את לוקה כשחקן הטוב ביותר בעולם כרגע. מדובר במי שכבר הוכיח ווינריות הרבה יותר מפעם אחת. הוא הוביל את ריאל מדריד לזכייה ביורוליג ולא שכחנו את אליפות אירופה עם נבחרת סלובניה הצנועה.

גם בפלייאוף - בין אם בשנים קודמות או העונה, כבר ראינו אותו משתלט על משחקים מהדקות הראשונות, כמו שג'ורדן או קובי בראיינט היו עושים. בקיצור, מדובר במכונה משומנת ובשחקן שבטוח כי זמנו הגיע. והאמת, קשה להתווכח עם הקביעה הזו.

לוקה דונצ'יץ' בריאל מדריד (רויטרס)

האם פורזינגיס יעשה את ההבדל?

הסלטיקס, בניגוד ליריבתם, כבר היו בגמר ממש לא מזמן. הם מתמודדים על התואר בכל עונה ולפני שנתיים סיפקו סדרה מצוינת מול גולדן סטייט. אחרי הפסד מפתיע למיאמי בשנה שעברה, החליט בראד סטיבנס, מי שאימן את החברים בירוק ועכשיו מנהל אותם, לעשות כמה שינויים מרחיקי לכת בסגל בפגרה.

הוא הלך על עוד גבוה שיכול לעשות כמעט הכל כמו פורזינגיס, כשעל הדרך הוא נפרד מאחד הסמלים הכי גדולים של הקבוצה בעשור האחרון, מרכוס סמארט. בסופו של קיץ עמוס במיוחד, ג'רו הולידיי הגיע בעצם במקומו.

קריסטפס פורזינגיס (רויטרס)

פורזינגיס הגיע לבין טאון אחרי עונת קריירה לצד דני אבדייה בוושינגטון. הוא הביא איתו את יכולת הקליעה המשופרת, שהפכה אותו ללהיט באופן מיידי בבוסטון. הסלטיקס הרי שיוועו לכלי נשק משמעותי נוסף בהתקפה, שבעונה שעברה נראתה תקועה מדי, כשהיא מתבססת על בראון וג'ייסון טייטום. הגובה שלו מהווה יתרון נוסף, אבל קודם כל יהיה חשוב לראות עד כמה הוא בריא.

ומה עם ההגנה? לסלטיקס יש שומרים מצוינים, אבל פורזינגיס הוא לא אחד מהם והמאמן היריב ג'ייסון קיד, ינסה למצוא דרכים יצירתיות כדי להביא את לוקה למקום בו הוא יוכל להתעמת מול מי ששיתף איתו פעולה בעבר. בבוסטון יקוו שחזרתו לא תפגע במרקם ובדרך בה הקבוצה שיחקה עד עכשיו בפלייאוף.

אבל הסלטיקס יכולים לעשות לא מעט כדי לעצור את הצמד הלוהט של דאלאס. יש להם בהגנה את דרק ווייט, הולידיי, הורפורד וכמובן בראון וטייטום. מצד שני, אפילו ההגנה הכי טובה בליגה, של מינסוטה, לא ממש עבדה מולם.

דרק ווייט (רויטרס)

בוסטון היא קבוצה גאה ולא צפויה ללכת על דאבל-טים, כך שהמצ'אפים שישלח המאמן ג'ו מאזולה לזירה יהיו מרתקים. אלה, אמורים לחפות על KP בחלק האחורי, אבל בכל מה שקשור לקו הקדמי - הוא בהחלט אמור להיות שובר שוויון. "אמרתי מהתחלה שבוסטון היא המועמדת שלי אם פורזינגיס משחק וזה לא השתנה", הצהיר לאחרונה הפרשן צ'ארלס בארקלי. בלאס וגאס חושבים שהוא צודק והסלטיקס אכן פייבוריטים ברורים (220- לעומת 184+).

"קריסטפס שיחק בשווקים גדולים כמו ניו יורק וגם עבר בדאלאס ו-וושינגטון. הוא יודע איך להתמודד עם פציעות ועם לחצים אחרים. הוא לא מתלהב מדי כשדברים הולכים טוב, וככה גם כשקורה הפוך", הצהיר מאזולה לקראת פתיחת הסדרה. "נכניס אותו לעניינים בשלבים, אבל אנחנו בהחלט מצפים ממנו שימשיך מאיפה שהוא עצר. הוא יוסיף לנו המון". כשמאזולה מדבר על שלבים, הוא מתייחס כמובן לסיוע הנחוץ בהגבלת מספר הדקות האדיר שקיבל הורפורד בסדרות הקודמות.

ג'ו מאזולה (רויטרס)

ואם כבר נגענו בכוכב שהגיע על מנת לזעזע את הסגל, צריך לזכור גם את הולידיי, תמורתו ויתרה בוסטון על מלקולם ברוגדון, רוברט וויליאמס ושתי בחירות סיבוב ראשון, רק כדי שהקבוצה תבצע סופסוף את קפיצת המדרגה המתבקשת. ובכל זאת, את כל הציפיות יסחבו שוב על הכתפיים אותם שניים - ג’יילן בראון וג’ייסון טייטום, בצל השמועות על סוג של משבר ביחסים ביניהם.

טייטום עדיין לא הצדיק את תג הסופרסטאר שדבק בו. בראון מצידו, נותן פלייאוף אדיר שכולל הופעות שיא וסלי קלאץ' בלתי נשכחים. שחקן הסלטיקס בעבר, קנדריק פרקינס, כבר קבע שבראון הוא "השחקן הכי טוב בבוסטון".

ג'ייסון טייטום (רויטרס)

העובדה שבראון באופן מדהים לא נבחר לאף אחת מחמישיות העונה, רק הדליקה אותו כך נראה: "אנחנו ממוקדי מטרה. זה משהו שהכנו את עצמנו אליו לאורך כל העונה", הוא הצהיר.

מבחינתו ומבחינת כל מי שקשור בסלטיקס הנוכחית - הזמן הוא עכשיו. הסגל לא יכול להיות שלם ומוכן יותר. כשחושבים על מי שיעמוד מולם ומה שנמצא על הכף, אפשר בקלות לנחש שסדרת הגמר הזו הולכת להיות צמודה עד הסוף.

ג'יילן בראון (רויטרס)

דאלאס - הדרך לגמר: המאבס עברו את הקליפרס, אוקלהומה סיטי ומינסוטה, והפכו לראשונים שניצחו בפלייאוף שלוש קבוצות שצברו 50 ניצחונות פלוס בעונה הרגילה. דונצ'יץ' כאמור, התחיל חלש יחסית מול LA והשתפר ככל שהתקדמנו לקראת הגמר. במשחקי חוץ הם שמרו על מאזן מדהים של 2:7, אבל זה כלום לעומת היריבה שלהם.

בוסטון - הדרך לגמר: הסלטיקס עברו דרך קלה הרבה יותר, למרות שנאלצו להסתדר ללא שחקן מפתח (קריסטפס פורזינגיס), הם פגשו קבוצות חלשות הרבה יותר, שבעצמן שיחקו בלי הכוכבים הגדולים שלהם - מיאמי (בלי ג'ימי באטלר), קליבלנד (בלי ג'ארד אלן וחצי דונובן מיצ'ל) ואינדיאנה (טייריס הליברטון החמיץ חצי סדרה). והיא במאזן נקי של 0:6 במשחקי חוץ.

ניחוש: 2:4 לדאלאס.