בזמן שעונת הכדורגל כבר הסתיימה וכולם עם הפנים ליורו, בכדורסל השיא עוד לפנינו. גמר ה-NBA ייצא לדרך הלילה (03:30) כשבוסטון תארח את דאלאס למשחק הראשון בסדרה של הטובה משבעה משחקים, בסופה יוכרע מי תהיה האלופה.
עד כה בפלייאוף, החבורה של ג’ו מאזולה לא נתקלה ביריבה שהקשתה עליה במיוחד והדרך של בוסטון לגמר נחשבת לאחת הקלות אי פעם. זה התחיל עם 1:4 על מיאמי וקליבנלד והסתיים עם 0:4 בגמר המזרח מול אינדיאנה. לצורך השוואה, כל היריבות האלו סיימו את את העונה הסדירה עם מאזן פחות טוב מכל אחת מהקבוצות שדאלאס פגשה בפלייאוף. אם לא די בכך, כוכבי היריבות ג’ימי באטלר, דונובן מיצ’ל וטייריס הליברטון סבלו מפציעות ופספסו חלקים נכבדים או את כל הסדרה.
המאבריקס נאלצו להתמודד עם כמה מהשמות הגדולים ביותר בליגה. הפלייאוף של לוקה דונצ’יץ’ וחבורתו התחיל עם מפגשים מול לוס אנג’לס קליפרס, שאמנם היו רוב הזמן ללא קוואי לנארד, אך עדיין עם ג’יימס הארדן ופול ג’ורג’, ואוקלהומה סיטי של שיי גילג’ס אלכסנדר. שתי הסדרות הסתיימו ב-2:4 לטובת החבורה של ג’ייסון קיד. בגמר המערב דאלאס אמנם נמנעה ממפגש עם דנבר האימתנית, אך עדיין הרשימה ביותר עם 1:4 מוחץ על מינסוטה ואנטוני אדוארדס, הכוכב העולה של הליגה.
טובים השניים מן האחד?
אי אפשר להתחיל לדבר על ההצגה בלי להתייחס לשחקנים הראשיים וללא עוררין, לוקה דונצ'יץ' הוא השחקן הטוב בסדרה, לפחות בהתקפה. נדמה שאין באמת מה לעשות כדי לעצור אותו. כשלוקה יקרא לשחקן הגבוה לבוא ל’פיק אנד רול’, בוסטון תצטרך לבחור מאיפה היא תעדיף לחטוף. אם הסלטיקס יביאו שמירה כפולה, הוא ימצא את השחקן הפנוי, אם ינסו לא לעשות חילוף, הוא ינצל את השנייה הפנויה בשביל להעניש ואם תבחר כן לעשות את החילוף והשחקן הגבוה יישאר לשמור אותו, כדאי שאל הורפורד ירים טלפון לרודי גובר כדי לשמוע חוויות.
כאן מגיעים לדילמה הגדולה של בוסטון – האם לתת ללוקה לנצח לבד, או לנסות להאט אותו כמה שאפשר ובואו נראה מה השחקנים האחרים שווים. באופן פרקטי, האופציה הראשונה אומרת שאם גם ככה אי אפשר לעצור את לוקה, אז לפחות נעצור את כל השאר. בלי שמירות כפולות, בלי עזרות מוגזמות, שהסלובני יקלע 50, אבל אף שחקן אחר לא מרים זריקה פנויה. האופציה השנייה היא בדיוק הפוך. כמה שיותר שמירות כפולות, להוציא לדונצ'יץ' את הכדור מהידיים ושאת ההחלטות בהתקפה יקבלו כולם, רק לא הוא.
נקודה נוספת ששווה לשים לב אליה בהקשר לסלובני, היא מה הוא יעשה בהגנה, או יותר נכון, מה תעשה בוסטון נגדו. עד כה בפלייאוף, דונצ'יץ' מצליח לשמור לא רע בכלל ביחס לעצמו ולא להיות חור הגנתי, אבל גם כאן יש שוני גדול. לבוסטון יש חמישייה, בה כל השחקנים מסוגלים ליצור ולאיים. למאבס יהיה הרבה יותר קשה להחביא את הכוכב שלהם בהגנה. אם הסלטיקס יצליחו לגרום לכך שלוקה עובד שעות נוספות בצד ההגנתי, ואם אם יצליחו לעייף אותו, אולי הסלובני יתקשה קצת יותר גם בצד ההתקפי.
עם כל הכבוד לקיירי אירווינג, אליו נגיע בהמשך, לדאלאס יש כוכב מובהק אחד. לבוסטון לעומת זאת, יש שני שחקני 'אלפא' – ג'ייסון טייטום וג'יילן בראון. בעוד טייטום מוביל את בוסטון בנקודות, אסיסטים וריבאונדים בפלייאוף הנוכחי, היה זה דווקא בראון שזכה בתואר השחקן המצטיין של סדרת גמר המזרח.
מעבר לחלוקת העומסים אצל בוסטון והעייפות המצטברת של לוקה, היתרון הגדול של בראון וטייטום הוא בעיקר במרווח הטעות. קשה עד בלתי אפשרי לראות את דאלאס מנצחת ביום שלוקה לא טוב בו. בפלייאוף הנוכחי דונצ'יץ' קולע מעל 30 נקודות למשחק ב-46.8 אחוזים בניצחונות לעומת 25.4 נק' ב-36.4 אחוזים בהפסדים. לפי איך שלוקה היה נראה בגמר המזרח יחד עם העובדה שנח במשך שבוע מאז סיום סדרות הגמר האיזוריות, יותר סביר שנקבל משחק לא טוב מטייטום או בראון מאשר משחק חלש של לוקה, אך גם יותר סביר שבוסטון תסתדר ביום חלש של אחד הכוכבים שלה מאשר שדאלאס תצליח ביום חלש של לוקה.
האקס(ים) פקטורים
קיירי אירווינג הוא לא דמות אהובה במיוחד בימים אלו בישראל, והאמת שגם לא בבוסטון. אירווינג שיחק בעברו שנתיים בירוק-לבן. בעונה הראשונה נפצע ולא לקח חלק בפלייאוף, בשנייה לא עזר בתבוסה 4:1 למילווקי בחצי גמר המזרח. לאחר שהצהיר שהוא יאריך חוזה בפני כל הגארדן, אירווינג נטש לטובת הפרויקט של קווין דוראנט בברוקלין. אם לא די בכך, במפגש בין בוסטון לברוקלין ב-2021, קיירי דרך בהפגנתיות על הסמל של הסלטיקס, אקט שעצבן רבים מהאוהדים הירוקים.
אין עוררין על כך שמבחינת יכולת כדורסל נטו, מדובר באחד השחקנים המוכשרים אי פעם. יחד עם זאת, מאז האליפות ב-2016 עם לברון וקליבנלד, אירווינג לא הצליח לתרגם את היכולת לתרומה רצינית לקבוצתו, אבל נדמה שהעונה משהו השתנה. הוא מודע היטב להיותו כינור שני והוא מקבל את מרותו של לוקה. הוא יודע להתעלות כשצריך והוא נמצא בכושר שיא. השאלה הגדולה היא איזה קיירי יגיע לגמר, ההוא מהסדרה נגד אוקלהומה סיטי עם 15.7 נקודות למשחק, או ההוא מגמר המערב עם 27 נקודות בממוצע ב-49 אחוזים מהשדה.
שום דבר לא יהיה פשוט עבור כוכב המשנה של דאלאס ומצפה לו מפגש עם שני גארדים קשוחים במיוחד. הראשון ג'רו הולידיי, שבדיוק כמו אירווינג, הוא אלוף NBA לשעבר, והשני דריק ווייט. שניהם אגב, נבחרו לחמישיית ההגנה השנייה של העונה. בוסטון מודעת לכמה חשוב להוציא את קיירי מהשטף והיא תכין לו טיפול מיוחד.
האקס השני הוא כמובן קריסטפס פורזינגיס. הגבוה הלטבי שיחק שלוש עונות בדאלאס לפני שעזב לוושינגטון, שם שיתף פעולה עם דני אבדיה. "אוהדי דאלאס לא אוהבים את פורזינגיס", כך אמר צ'נדלר פארסונס, שחקן המאבריקס לשעבר שעדיין מקורב למועדון. "לוקה לא אהב לשחק איתו, יש שם דם רע. יהיו קריאות בוז בכל פעם שהוא ייגע בכדור". אך לפני הכל, השאלה הגדולה היא לגבי הכשירות של הלטבי. כידוע מאז הסיבוב הראשון פורזינגיס לא שותף במשחקי הסלטיקס וזכה למנוחה ארוכה ומעניין לראות איך הגוף שלו יגיב לסדרה האינטנסיבית שצפויה. לפי הדיווחים הוא אמור לקחת חלק כבר במשחק מספר 1, אך אין זה אומר דבר לגבי ההמשך.
מעבר לפיקנטריה במפגש עם קבוצתו לשעבר, לפורזינגיס תפקיד מכריע בסדרה. עד כה בפלייאוף דאלאס שומרת לא רע בכלל, אבל יש לציין כי הטקטיקה ההגנתית התבססה ברובה על כך שהסנטר של היריבה לא היווה איום התקפי ממשי, מה שאיפשר לדניאל גאפורד או דריק לייבלי להגן בחופשיות על הצבע ולבוא לעזרות. המאבריקס אפשרו לשחקנים הגבוהים של היריבות להסתובב החוצה אחרי חסימה ולזרוק שלשות חופשיות. נאז ריד ידע להעניש, קארל אנטוני טאונס וצ'ט הולמגרן קצת פחות. פורזינגיס כידוע קולע לא רע בכלל לשחקן בממדים שלו (2.18 מטרים). מעניין לראות האם בתור התחלה דאלאס תאפשר את הזריקות האלו לפורזינגיס וגם לאל הורפורד ועוד יותר מעניין לראות מה היא תעשה, אם וכאשר הגבוהים של הסלטיקס יצליחו להעניש.
העונה שהייתה ונקודות המפנה
את העונה של דאלאס אפשר לחלק לשתיים בקלות. לפני הטרייד דדליין ואחריו. החבורה של ג'ייסון קיד החזיקה במאזן של 23:29 כשצירפה את דניאל גאפורד ופי.ג'יי וושינגטון ביום האחרון של חלון העברות ומאז השתפרה פלאים. המאזן מאז – 14:33 מרשים ביותר, כולל הניצחונות בפלייאוף כמובן. גאפורד הוסיף למאבס אגרסיביות וגובה בהגנה ובנוסף הוא משלים היטב את לוקה ומנצל את העזרה שהסנטרים של היריבה נאלצים להביא על הסלובני. וושינגטון מהווה איום רציני מעבר לקשת, בעיקר מהפינה והוא הציל את דאלאס עד כה בפלייאוף כשהיה שם עבורה בדקות רעות של אירווינג ולוקה. מה גם שהוא היה אחראי למהלך המכריע במשחק שש מול הת’אנדר.
בוסטון צלחה בקלות את העונה הסדירה, אותה סיימה במאזן 18:64, הכי טוב בליגה בפער. כאמור גם את היריבות הלא קשות במיוחד שהיא פגשה בפלייאוף, היא עברה די בקלות. אבל יכול להיות שאת נקודת המפנה של העונה שלה, כולנו פספסנו.
אל משחק מספר 1 בסדרת גמר המזרח נגד אינדיאנה, ג'ייסון טייטום הגיע עם קוף על הגב ותדמית של שחקן שלא מתפקד ברגעי ההכרעה. גם באותו משחק, טייטום התקשה מאוד ברבע הרביעי והרבה להחטיא, ונראה היה שאותו הקוף עדיין יושב וצוחק לו. אלא שבראון כפה הארכה עם שלשה גדולה ונתן לחברו הזדמנות לתקן את הרושם, כלפי הציבור ובעיקר כלפי עצמו. בהארכה טייטום הצליח להתעלות ולנצח לבוסטון את המשחק ואולי, אולי, לשחרר משהו שהצטבר לו במוח במשך השנים בליגה.
סביר להניח שנקבל כמה משחקים צמודים בגמר הקרוב. לוקה כבר הוכיח אינספור פעמים שהוא מעלה הילוך ב-’קראנצ’ טיים’. בכדי שבוסטון תצליח לנצח באותם משחקים שיוכרעו על חודו של סל, היא תהיה חייבת את האיש עם מספר 0 על הגב. אם טייטום יגיע ויתעלה במאני טיים, לא יהיה מנותק להגיד שזה בזכות המשחק ההוא נגד הפייסרס, אותו איכשהו סיים כ’ווינר’ גדול.
המשלימים הם אלו שיכריעו את הסדרה?
רגע לפני סיום, חשוב לציין גם את שאר השחקנים על הסט. הזכרנו את התרומה ההגנתית של ווייט והולידיי, אבל לשניים גם תפקיד חשוב ביצירת נקודות (קולעים יחדיו מעל 30 נקודות למשחק בפלייאוף הנוכחי). הולידיי כאמור הוא אלוף NBA עם מילווקי, בסדרת הגמר ההיא סיפק כמה מהלכי קלאץ’ זכורים ולבוסטון חשוב מאוד הניסיון שיביא. מי שעוד יביא מהניסיון שלו הוא אל הורפורד, הסנטר בן ה-38 שאמנם כבר קצת יותר איטי מבעבר, אבל גם שיפר את יכולת הקליעה שלו. בנוסף ישנו גם פייטון פריצ’רד שבדקות מסוימות יכול להתחמם וקלוע כמה שלשות שעשויות להיות ההבדל.
אם נלך לצד של דאלאס, כבר כתבנו על השינוי שהביאו לקבוצה וושינגטון וגאפורד, אבל ישנם גם צמד ה-’דרקים’, דרק לייבלי ודריק ג’ונס ג’וניור. הראשון הוא רוקי מפתיע במיוחד, שמצליח להתעלות בפלייאוף וסיים את הסדרה מול מינסוטה ללא אף החטאה מהשדה (16 מ-16). השני הגיע לטקסס בקיץ האחרון ונחשב לגניבה ענקית. ג’ונס ג’וניור הוא פורוורד עם ידיים ארוכות והוא יכול לשמור על מנעד רחב של שחקנים וקולע בפלייאוף הנוכחי בכמעט 40 אחוזים לשלוש. כל זה תמורת משכורת זעומה, במונחים של ה-NBA, של פחות מ-3 מיליון דולר, מה שמציב אותו במקום ה-341 בשכר מבין שחקני הליגה.
הלילה אחת הקבוצות תנחית את המהלומה הראשונה ומאמן הקבוצה השנייה, ג’ו מאזולה או ג’ייסון קיד, יצטרך להגיב. 28 קבוצות כבר נופשות בבית, שתיים נשארו כדי לזכות בתהילה. תהיה זו בוסטון לראשונה מ-2008 של קווין גארנט-פול פירס-ריי אלן, או שמא דאלאס, שלא עשתה זאת מאז אותה אליפות מרגשת של דירק נוביצקי ב-2011 (היה שם גם אחד, ג’ייסון קיד). את התשובות לכל השאלות, נקבל בקרוב. נקווה שבעוד שבעה משחקים.