הערב (שבת) ב-22:00 בוומבלי, בגמר ליגת האלופות, תהיה זו הפעם האחרונה שבה ילבש פדריקו ואלוורדה את החולצה מספר 15 של ריאל מדריד. בעונה הבאה תהיה על גבו הספרה 8, אותה יקבל באופן חגיגי מטוני קרוס הפורש. הכוכב הגרמני החליט כך בעצמו, ואף פרסם זאת פומבית באינסטגרם כאשר כתב לקשר האורוגוואי לפני שבוע: "אתה יודע כמה אתה חשוב עבורי, כי אני אוהב אותך כשחקן וכאדם. יש לך הכל בכדי להפוך לקפטן הקבוצה הזו בעתיד. תמיד אהיה לצידך, ועכשיו גם נדבר על נושא נוסף. מספר 8".
הבחירה הזו הייתה פופולרית מאוד בחדר ההלבשה. כאשר נפרד ואלוורדה בפוסט מרגש משלו: "מעולם לא הפסקתי להיות הילד שמעריץ אותך", הגיב לו ויניסיוס באומרו: "היורש של מספר 8". אין כאן ספקות, והשרביט יעבור. האורוגוואי עצמו הגיב להתפתחות בצניעות האופיינית: "מספרים לא ממש חשובים מבחינתי, אבל אני רוצה לקבל את החולצה הזו כי היא של טוני. יש משמעותי גדולה לכך שהוא רוצה שאלבש אותה, והמילים שלו ברורות. זה מיוחד ומרגש מאוד עבורי".
מובן שוואלוורדה לא יקבל את התפקיד של קרוס על המגרש. למעשה, איש לא מסוגל להיכנס לנעליו של הגרמני, וקרלו אנצ'לוטי הבהיר זאת חד משמעית: "אין בעולם אף שחקן עם הכישורים שלו". לאורוגוואי יש איכויות משלו, והמאמן האיטלקי מצא כבר מזמן את ההקבלה לכוכב עבר שמזכיר לו את פדה. באופן סמלי, גם כאן מספר 8 מתלבש עליו בול, כי מדובר בסטיבן ג'רארד. לואיס סוארס, ששיחק עם שניהם, העיד: "מהיום בו ראיתי אותו ב-2017, ואלוורדה הזכיר לי את ג'רארד. יש להם תכונות דומות". אנצ'לוטי הסכים בלב שלם, והלך רחוק יותר: "פדריקו יודע לעשות המון דברים על המגרש, כמו ג'רארד. הוא מסוגל להגיע לרמתו, ואף מעבר לכך".
קרלו אנצ'לוטי ופדריקו ואלוורדה (רויטרס)בכל הקשור לליגת האלופות, יש לאנצ'לוטי זיכרונות לא נעימים מהמפגש עם קפטן ליברפול בגמר ב-2005, אז נבחר סטיבי-ג'י לשחקן המצטיין כאשר האדומים ביצעו את הקאמבק המפורסם מפיגור 3:0 במחצית ל-3:3 מול מילאן, וניצחו בפנדלים. בחלוף שנתיים, נקמה מילאן בליברפול בגמר נוסף, אך הוא לא נחרט בתודעה הקולקטיבית, וזה טבעי. אנשים זוכרים בעיקר דרמות גדולות, וריאל היא המומחית לדרמות באירופה בשנים האחרונות. קאמבקים מפוארים היוו את העלילה המרכזית בדרך לזכייתה במפעל לפני שנתיים, ולוואלוורדה היה שמור אז מקום מיוחד בתסריט.
הקבוצה של אנצ'לוטי הייתה, לשם שינוי מבחינתו, האנדרדוג במפגש מול ליברפול בגמר ב-2022, וניצחה בזכות הצגה של טיבו קורטואה בין הקורות והבישול של ואלוורדה לוויניסיוס. האורוגוואי פתח באגף הימני בהתקפה, בתפקיד שהומצא עבורו במהלך העונה המדוברת, ועשה עבודה מופלאה גם מעבר למסירה המושלמת לברזילאי בדקה ה-59. התקבל הרושם שהוא מסוגל להשתלב ביעילות בכל עמדה. במרכז המגרש הוא נלחם על כל כדור, שורף שטחים, וגם יודע לנווט את המשחק כשצריך, אך יש לו מה לתרום גם בחלק הקדמי, ואנצ'לוטי דרש ממנו לאיים הרבה יותר על השער. השינוי הזה הוכיח את עצמו בעונה שעברה, כאשר ואלוורדה הפך לסקורר אמין עבור הלבנים.
סקורר לא קטן. ואלוורדה (רויטרס)בתחילת 2022/23 הלך האיטלקי על התערבות יוצאת דופן עם חניכו והבטיח: "אם לא תכבוש 10 שערים בעונה הקרובה, אקרע את תעודת המאמן שלי ואפרוש". ואלוורדה מצא עד אז את הרשת 6 פעמים ב-4 העונות הקודמות במצטבר, והנבואה הזו הרגישה לפרשנים מסוימים כמוגזמת למדי, אך אנצ'לוטי צדק כהרגלו. 12 פעמים הפציץ האורוגוואי אשתקד, כולל בניצחונות בקלאסיקו מול ברצלונה ובדרבי מול אתלטיקו מדריד. מחמאות זרמו אליו מכל הכיוונים, והוא היה אחד השחקנים המדוברים ביותר בסנטיאגו ברנבאו.
העונה זה כבר לא כך, כי יש קשר אחר שלקח את מלאכת הכיבושים על עצמו ועשה את רוב הכותרות. ג'וד בלינגהאם הוא העילוי החדש של הלבנים, ונטייתו לכבוש שערים מכריעים בדקות האחרונות, כולל בשני המפגשים מול בארסה בליגה, הפכה אותו לסוג של יורש לקארים בנזמה בכל הקשור לתרומה התקפית. מנגד, באופן פרדוקסלי למדי, פגעה עזיבתו של החלוץ הצרפתי במאזן הכיבושים של ואלוורדה, כי הוא הוסט לעמדה אחורית יותר במרכז המגרש.
קארים בנזמה ופדריקו ואלוורדה (רויטרס)ללא בנזמה, עבר בדרך כלל אנצ'לוטי ממערך 4-3-3 ל-4-4-2 גמיש, והאורוגוואי שובץ בעיקר במרכז המגרש, בעוד בלינגהאם קיבל חופש פעולה נרחב הרבה יותר ליד הרחבה. וכך, הוא חזר "למימדיו המקוריים" בהיבט זה, עם 3 שערים בלבד ב-53 המשחקים בכל המסגרות. לפיכך, דיברו עליו הרבה פחות, אך זה לא אומר שתרומתו לעונה הנהדרת של ריאל בכל החזיתות הייתה פחותה.
ואלוורדה המשיך להיות המנוע, אשר מחויבותו לא יודעת גבול. המונח "שחקן נשמה" כאילו הומצא במיוחד עבורו, והוא תמיד נותן את המקסימום, ומשלב בין יכולת טכנית שעדיין לא מוערכת כראוי עם נכונות להקריב את עצמו למען הכלל. לא במקרה אחד הרגעים הזכורים ביותר בקריירה שלו היה ונותר העבירה שביצע על אלברו מוראטה, אי שם בינואר 2020, כאשר האקס דהר לכיוון השער כדי להכריע את הדרבי לזכות אתלטיקו בשלהי ההארכה בסופר קאפ. האורוגוואי ספג אז כרטיס אדום, אך בעיני האוהדים זה היה שווה ערך לנגיעת היד המפורסם של סוארס ברבע גמר מונדיאל 2010 מול גאנה. זו ההרחקה שסללה את הדרך לניצחון.
שחקן נשמה. ואלוורדה (רויטרס)הוא יהיה מוכן לעשות זאת שוב, אך העניין הוא כי ואלוורדה הוא גם שחקן הוגן מאוד. זה עדיין הכרטיס האדום היחיד בקריירה שלו, והוא אף ממעט לספוג צהובים – למעשה, אין לו אזהרות בכל בשתי העונות האחרונות בליגת האלופות. זהו נתון פנומנלי עבור שחקן עם מאפייני התפקיד שלו, במיוחד בעונה הנוכחית בה נדרש לבצע הספק עבודה חריג אפילו בסטנדרטים שלו. ואולי הוא לא מבקיע בכמויות של 2022/23, אך שער קריטי אחד בכל זאת היה לו – ובלעדיו יש יסוד סביר להניח כי ריאל לא הייתה מגיעה לגמר.
היה זה במשחק הראשון ברבע הגמר מול מנצ'סטר סיטי, כאשר החבורה של פפ גווארדיולה עלתה ל-2:3. הפסד ביתי לא היה מחסל את הסיכויים של אנצ'לוטי לחלוטין, אך מקטין אותם במידה ניכרת מאוד – גם אם מדובר בקבוצה עם אין ספור נשמות. ואלוורדה מנע אותו בדקה ה-79 עם בעיטת יעף מרהיבה מכדור רוחב של ויניסיוס, במה שניתן להגדיר כהכרת תודה של הברזילאי לאורוגוואי על הבישול בגמר לפני שנתיים. השילוב הזה עבד פעם נוספת, ובסופו של דבר הם חגגו בגומלין בפנדלים.
שער קריטי מול סיטי. ואלוורדה חוגג עם שחקני ריאל מדריד (רויטרס)אז עכשיו הם מתייצבים לגמר השני שלהם, ומאפשרים לקרוס הזדמנות לעזוב את הקבוצה עם הגביע האירופי השישי שלו, אם ריאל אכן תניף אותו. אחרי שיירד העילוי הגרמני מהמגרש בפעם האחרונה, הוא יעביר את המספר שלו הישר לממשיך דרכו. "יש לו עוד עשור להיות המנהיג של ריאל", אמר קרוס על ואלוורדה. האגדה שלו עדיין לא הגיע אפילו לאמצע הדרך.