בית"ר תל אביב הגישה למוסד לבוררות של ליד ההתאחדות לכדורגל תביעה נגד מכבי תל אביב בסכום כולל של 9.577 מיליון ש”ח. בתביעה שהגישה באמצעות עורכי הדין יוסי גייר ודניאל לסרי, הקבוצה מליגה ב’ טוענת כי האלופה מליגת העל הפרה התחייבות לשלם לקבוצה בגין קידום שחקנים ששיחקו במדיה.
"מכבי ת”א התחייבה בין היתר לשלם לבית"ר סכומי כסף בגין כל שחקן שיושאל על ידה לבית"ר ובנוסף התחייבה לשתף את בית"ר בשיעור מסוים מהתמורה שתקבל מכבי אם ולכשיימכרו השחקנים לקבוצה אחרת", נכתב בכתב התביעה.
עוד טוענת בית"ר ת"א: “גם טענת מכבי ת"א לפיה היא שילמה לבית"ר את מלוא הסכום הקבוע (תמיד) נטענה ללא תימוכין. כך, ובין היתר, מכבי ת"א לא צירפה לכתב ההגנה מטעמה מסמלך כלשהו המלמד כי אכן שולמו תשלומים שכאלו, עבור כל שחקן ושחקן בנפרד, וגם לא חשבוניות, קבלות וכיו"ב".
עו"ד יוסי גייר (נעם מורנו)בין השחקנים שבגינם בית"ר ת"א תובעת את מכבי ת”א נמצאים דניאל פרץ שבית”ר טוענת שמגיע לה 20% בגין המכירה שלו לבאיירן מינכן (סך של 4.51 מיליון ש”ח), אדוארדו גררו שנמכר לזוריה לוגנסק ועליו בית”ר דורשת סך של כ-25% בגין המכירה (380 אלף ש”ח).
עידו שחר תובעת הקבוצה מליגה ב’ 125 אלף ש”ח, על בר כהן 100 אלף ש”ח, על פארפה גויאגון שנמכר לשרלרואה הבלגית טוענת בית”ר ת”א שהיא צריכה לקבל 20% בגין המכירה (סכום של 1.312 מיליון ש”ח, על גיא מזרחי שנמכר למכבי נתניה, טוענת בית”ר שמגיע לה 15% (150 אלף ש”ח) ועל אור רויזמן דורשת הקבוצה מליגה ב’ 100 אלף ש”ח.
פאראפה גויאגון בפעולה. עליו בית"ר ת"א דורשת 1.312 מיליון ש"ח (שחר גרוס)כזכור, לפני כן, בית"ר ת"א הגישה נגד מכבי ת"א תביעת בוררות בטענה כי מכבי ת"א הפרה את ההסכם בין הקבוצות, גרמה לנפילת הקבוצה וביקשה לקבל מסמכים על השאלת השחקנים. דיון מקדמי התקיים בפני הבורר עו"ד עמיאל תגר, כאשר לאחר מכן בית”ר ת”א הגישה בקשה להפסקת ההליך וציינה כי בכוונתה להגיש תביעה כספית נגד מכבי ת"א.
מכבי ת"א הגישה ב-25.2.2024 דרישה לקבל סך של 142,914 ש”ח הוצאות משפט מבית"ר ת"א שלטענתה עלו לה עד כה בגין התביעה, והבורר עו"ד תגר קבע, בהחלטה לא שגרתית בכדורגל הישראלי, כי בית"ר תצטרך לשלם למכבי ת"א הוצאות בסך של כ-60 אלף ש”ח על תביעת הבוררות שהגישה נגד הקבוצה לאחר שנערך בסך הכל דיון אחד. הקבוצה של אבנר קופל תצטרך בנוסף לשלם עוד סך של 6,400 ש”ח בגין יתרת שכר טרחת הבורר, ובכל מקרה הגישה ערעור על הסכום הכספי שהבורר קבע שהיא צריכה לשלם.
אבנר קופל (יונתן גינזבורג)הדרישה של מכבי ת”א באמצעות עורכי הדין שלום מטלון וגל מזרחי ממשרד מטטרי, מאירי, וכט ושות': “לצרכי התגוננות מן התובענה, מכבי הוציאה עד מועד הגשת תשובה זו (ללא הוצאות תשובה זו), סך 142,914 שקל, כולל מע"מ. כל ההוצאות שהוצאו כאמור היו חיוניות וסבירות. על פי דין, על בית"ר לשאת במלוא ההוצאות בפועל שנגרמו למכבי בנסיבות עד כה של הקבוצה”.
"תובענת הסרק שבית"ר הגישה היא חסרת יסוד, מחוסרת תום לב, ומהווה שימוש לרעה בהליכי משפט. בכתב התביעה בית"ר עתרה למסמכים בטענה שאלה כביכול אינם בידיה, אולם הוכח במהרה כי מדובר בטענה שאינה אמת, ובידי בית"ר היו עשרות מסמכים (הסכמים) להם עתרה. בית"ר הייתה יכולה להשיג את המסמכים להם עתרה מהרשות לבקרת תקציבים ו/או ממנהלה של בית"ר בתקופה הרלוונטית, רו"ח ליאור שחטר, אך היא לא עשתה כן, ואף לא הציגה ולו פניה אחת למי מהם טרם הגשת התובענה".
מורן מאירי (ההתאחדות לכדורגל)לתביעה של הכסף אף צורף תצהיר של סמנכ"ל הכספים של מכבי ת"א, רו"ח תומר שמואל שמציין כי הקבוצה כבר שילמה למשרד עורך הדין שלה 50,703 שקל וכי סך נוסף של 92,211 ש”ח צפוי להיות משולם במהלך חודש מרץ.
מנגד, בית"ר ת"א באמצעות עו"ד דניאל לסרי דחתה את טענות מכבי ת"א וטענה: “יכולה הנתבעת לטעון ולחזור ולטעון, בלשון כזו ובלשון אחרת, כי התביעה חסרת יסוד, חסרת עילה, חסרת תום לב, מהווה שימוש לרעה בהליכים משפטיים וכיו"ב, אך כל אלה בשלב זה, מהוות סיסמאות וקלישאות, או משאלת לב של הנתבעת, שלא יכולות לבוא במקום קביעות משפטיות וסופיות של ערכאה משפטית".
לגבי בקשתה של מכבי ת"א לקבל 142,914 ש”ח, כתב עורך הדין של בית"ר ת"א: “את עיקר מרצה הקדישה הנתבעת לשכנע את הבורר הנכבד כי היא זכאית לא פחות מ-142,000 ש”ח כשכ"ט וכי הקדישה להליך עד כה ממנה ביקשה התובעת לחזור לאחר ישיבת ק"מ הראשונה לא פחות מ-230 שעות עבודה. נניח לרגע לכנות השעות שנטען שהושקעה בהכנת התיק. האם זו כמות שעות סבירה? האם זו כמות שעות מידתית לאופי הדיון עלותו או מורכבותו? האם הדבר מעיד על חיסכון במשאבי זמן ועלויות כנדרש בתקנות הרלוונטיות? האם על התובעת לשאת בעשרות או מאות השעות שטוענת הנתבעת שהשקיעה, כדי להצדיק למשל את טענת ההגנה העיקרית של הנתבעת, כאילו בין הצדדים לא התקיימו לכאורה יחסים מיוחדים (בשלוש שנים האחרונות היו בסגל התובעת מידי שנה 15 שחקנים מושאלים של הנתבעת)".
אבנר קופל (נעם מורנו)עוד ציינה בית"ר ת"א לגבי הסכום הנדרש: “מכל מקום ברור שמדובר בבקשה מופרכת שאף בר דעת לא היה נענה לה. בכלל, ובנסיבות שהובילו לבקשת המחיקה. האם הניחה הנתבעת בפני הבורר שמץ של נימוק שיצדיק את הגדלת הסכום? האם עשתה הנתבעת מאמצים או מהלכים במהלך ההתדיינות עד היום, שיצדיקו את הגדת הסכום? ואולי דווקא ההפך, ואלמלא הייתה יושבת בחוסר מעש ולפחות משיבה או מתייחסת לפניות התובעת, ניתן היה לחסוך את ניהול התיק מלכתחילה? והאם העובדה שכל התיק התמצה בהגשת כתב הגנה וישיבה מקדמית קצרה, במסגרתה הוברר שאין מסמכים והודעות בכתה (שגילויים נדרש בתובענה), לא מצדיק דווקא את הפחתת סכום ההוצאות, שמלכתחילה היינו חושבים עליהם”.
“גם חישוב המתבסס על כללי לשכת עורכי הדין והתעריף המינימלי (לאחר הצמדה להיום) הקבוע בהם להגשת תביעה בבית משפט ששווייה אינו נתון לקביעה כספית (כ-8,600 ש”ח), בפני בורר (75% מהסכום בבית משפט), מביא אותנו לשכ"ט של כ-6,150 ש”ח. אכן התעריף אינו מחייב (ניתן לסטות ממנו, למעלה אך גם למטה)".
אך הבורר עו"ד עמיאל תגר לא התרשם מהטענות של בית"ר ת"א, הלך עם הנימוקים של מכבי ת"א וכתב בין השאר בהחלטתו: "התביעה שהוגשה הינה לקבלת מסמכים ומידע שהיו אמורים להימצא ברשות התובעת, ואולם כפי שנטען על ידה, לאור סכסוך שהתגלה בינה לבין מי שהיה מנהל התובעת בתקופה הרלוונטית, הוא חדל מלשתף עמה פעולה. מקור חליפי לקבלת המידע הנתבע הינו הרשות לבקרת תקציבים, שאכן סיפקה לתובעת מסמכים רבים, בעקבות פניה שנעשתה לאחר שהנתבעת הצביעה על דרך זו. דומה שניתן היה להשיג מסמכים אלה גם ללא הגשת התביעה".
עו"ד עמיאל תגר (יניב גונן)על הסכום שמכבי ת"א דרשה, כתב הבורר: “לגישתי, אם לא מתקיימות נסיבות מיוחדות, נתבע שהתובע החליט להפסיק את התביעה נגדו זכאי להוצאות ריאליות, סבירות והוגנות, תוך התחשבות בהיקף ההליך ובתשומות שהושקעו עד להפסקתו. לימוד התביעה והכנת כתב הגנה מפורט הינו שלב מכריע בניהול תיק ובגיבוש קו הגנה, ואין להקל ראש (כפי שמנסה לעשות התובעת) במאמץ ובזמן הנדרש כבר בשלב זה של הדיון. בטחוני כי התובעת לקחה בחשבון עת החליטה על הגשת התביעה כי הנתבעת תסתייע (כפי שהיא זכאית לעשות)".
לגבי היקף השעות שדרשה מכבי ת”א, כתב תגר: “הנתבעת טענה כי הושקעו 230 שעות עבודה בעלות כוללת של כ-142,000 שקל כולל מע"מ. מקובלת עלי עמדת התובעת כי אין כל משקל ראייתי לדוח השעות שהגישה התובעת, שכן אין הוא כולל את הפירוט הרלוונטי (עקב השחרת נתונים אלה) ולפיכך לא ניתן לבסס עליו ממצא עובדתי לעניין כמות שעות העבודה המשפטית שהושעו בתיק. אשר על כן, עלי לקבוע באומדנא מה עולה לגדר הוצאות משפטיות ראליות, סבירות והוגנות".