העונה של שי ברדה ועירוני קריית שמונה הפכה לשליחות. כשברקע מלחמת "חרבות ברזל" ופינוי התושבים מהעיר הצפונית במדינה, במועדון ידעו שחזרה לליגת העל תוך עונה אחת הפכה למטרה ספורטיבית, אך גם מנטלית, כזו שתשפר את מצב הרוח הכללי של אלו שעוברים תקופה קשה בחודשים האחרונים.
ברדה חתם במועדון באמצעות סוכנו רועי דניאל והופקד על המשימה. המאמן חווה עונה לא פשוטה – אימונים במגרשים של קבוצות בליגות נמוכות, אירוח במגרש בנתניה וציוד שמאופסן ברכבי אנשי המועדון היו רק חלק מהאתגרים. למרות שזה היה מותח, ברדה, שנבחר למאמן העונה בטקס סיום העונה של ארגון השחקנים בשיתוף ONE, הצליח להוביל את הקבוצה בעלת הגנת הברזל לליגה הבכירה.
גם עבור המאמן תהיה זו חזרה לליגה הראשונה לאחר שנתיים וחצי, מאז אימן את הפועל נוף הגליל. ברדה השלים את המשימה שלא הסתיימה במכבי פתח תקווה – העפלה שנייה בקריירה מהליגה הלאומית לליגת העל ובעונה הבאה הוא יוביל את הקבוצה בליגה של הגדולים. רגע לאחר ההעפלה, ברדה התפנה לראיון מיוחד ל-ONE, בו דיבר על הקשיים במהלך העונה, הסביר מדוע קבוצתו היא כלל לא אפורה, נזכר בתקופה במכבי פתח תקווה, סיפר על העבודה עם הצעירים, מסלול הקריירה שלו והדימוי.
שי, זה ההישג הספורטיבי הכי מרגש שלך בקריירה?
"אני חושב שזה אחד הרגעים המרגשים. זה הישג מאוד משמעותי, אבל אני לא יכול להתנתק משאר הדברים שחוויתי: עליית הליגה עם מכבי נתניה במינוס תשע נקודות ובכלל כל התקופה שם. אני יכול להגיד שזה כן הרגע הכי עוצמתי, בעיקר בגלל כל הסיטואציה שנוצרה".
מה הסוד של העלייה הזו?
"יש כמה דברים: ראשית, בחירת השחקנים מבחינת ההון האנושי. לפעמים בכדורגל לא מייחסים חשיבות לדבר הכי חשוב – האדם עצמו. לפני תחילת העונה נפגשתי עם כל שחקן לקפה והיה לי מאוד מאוד חשוב לבנות פה סגל עם אופי של אנשים. זה נכון שלפעמים אתה עושה את זה גם בעונות אחרות, אבל הפעם פשוט הצלחנו להגיע לסיטואציה של צירוף שחקנים שרוצים להיות בקריית שמונה ולהעתיק את החיים שלהם לקריית שמונה, עוד לפני המלחמה. היינו צריכים לדעת איך מורידים להם את האגו, איך מתגברים כמעט על כל דבר ואיך מבהירים שהקבוצה היא מעל הכול".
"כשמגדירים עונה של קבוצה ואת העבודה של המאמן, אני חושב שזה נמדד ביכולת לצאת מתקופות פחות טובות. זה קורה בכל העולם ולכל קבוצה ופה הצלחנו לעשות את זה. היציבות הגיעה בגלל הביחד, בגלל הורדת האגו והרצון ללמוד. תהליך העבודה הוא לפעמים קצת סיזיפי וזה לא רק לבוא לאימון, אלא גם לעשות אקסטרות לא מעטות לפני ואחרי האימון. אימנתי שחקנים הרבה יותר נוצצים במכבי נתניה ובבית"ר ירושלים, אבל מעולם לא אימנתי הון אנושי כזה. לפני שבחרתי שחקני כדורגל, בחרתי קודם כל בני אדם. כמובן שאני לא יכול להתעלם מהתמיכה האדירה של איזי שרצקי, המנכ"ל יוסי אדרי, מנהל הקבוצה עדי פרג' וכל אנשי הצוות".
היו קשיים בדרך. חשבת שזה יברח לכם?
"היו במהלך השנה לא מעט רגעים בהם אתה צריך לדעת איך אתה מחזיר את הקבוצה לתלם. כששואלים מה הנקודה בה חשבתי שנעלה ליגה, אני יכול להצביע על שני מקרים: היה מקרה בו התאמנו באחד המגרשים באזור המרכז. אנשים פתחו לנו את הלב ואת המגרש אבל בסופו של דבר זה היה מתקן של הליגות הנמוכות ולא היו מים חמים. עמדתי ליד המנכ"ל יוסי אדרי, יצאנו החוצה וראיתי שחקנים שמתקלחים עם צינור. יצאתי ואמרתי לו שהקבוצה הזאת תעלה ליגה. אמרתי לצוות שלי שיש פה שחקנים עם אפס תלונות. זה הרגע בו חשבתי שאני יכול ללכת איתם עד הסוף".
"הרגע השני היה מקצועי, מול מכבי הרצליה לפני הפלייאוף. היינו בתקופה לא טובה עם ארבעה משחקים בהם לא הבקענו ופשוט ראיתי את הרצון של השחקנים והאנרגיה המטורפת, שמבחינתם זה שלנו ולא ניתן לזה לברוח. כולם חושבים שאחרי הניצחון נגד טבריה הבנו שנעלה, אבל דווקא אחרי הניצחון הזה מול הרצליה ידעתי שנעלה ליגה".
שאלתי את זה בגלל העונה שעברה שהסתיימה באמצע במכבי פתח תקווה. גם אז התחלת מצוין ואחרי כמה שבועות פחות טובים, פוטרת. מה למדת?
"בכל עונה, אני משתדל שלא לחזור על טעויות שעשיתי. אני יושב וכותב דברים כדי לדעת לא לחזור על טעויות. זה לא יעזור לאף אחד ואגיד את זה כל הזמן – מכבי פתח תקווה בשנה שעברה הייתה במעגל בו כל קבוצה נכנסת לתקופה פחות טובה. אין איזושהי נוסחת קסם בה אפשר לעצור את זה. אני מאחל לעצמי כל החיים אחוזי הצלחה כמו במכבי פתח תקווה. היו לנו שני הפסדים בליגה, ניצחון בגביע ואז שוב שני הפסדים. אני אותו שי והוחלט מה שהוחלט. אבי לוזון הוא איש שאני מאוד מכבד, אבל אני לא אחראי לדברים שאנשים אחרים מחליטים".
"בכדורגל יש סוג של מעגליות וצריך לדעת לעצור את זה. מאמן נמדד ביכולת לצאת מתקופה פחות טובה ולא כשטוב. מה לעשות שבמהלך השנה יש תקופות פחות טובות. קח נתון מהעונה של קריית שמונה: אחרי כל פעם כשהפסדנו, מיד לאחר מכן הגיעו שלושה או ארבעה ניצחונות ברציפות. כמאמן, אתה צריך להיות כל הזמן אותו הדבר, גם בניצחונות וגם בהפסדים. להיצמד למילה ‘דרך’, שבתרבות הכדורגל שלנו היא מילה גסה. רק כדי שזה לא ישמע קלישאתי, להאמין בדרך זה להיות מחויב לעקרונות המשחק והם היו ברורים מאוד. זה לא משנה אם הפסדת במשחק הקודם או ניצחת במשחק הקודם".
לא הייתה טראומה ממכבי פתח תקווה? לא פחדת שזה יקרה לך שוב השנה?
"ממש לא. פחד זה לא מושג שצריך להיות בתוך קבוצת כדורגל. אתה כל הזמן צריך לוודא שאתה עושה הכול כדי לנצח. אם אשתמש במושג פחד אסור לי להיות בענף הזה".
אבל כמה העונה הזאת הייתה משמעותית עבורך?
"היא הייתה מאוד עוצמתית ומשמעותית כי רציתי לעשות עוד וי על עליית ליגה. זו לא עליית ליגה ראשונה שלי ואני פחות מתחבר למה שאנשים אומרים, שזו הפעם הראשונה בה אני עולה לבד או שסלובודן דראפיץ’ לבד. אני יודע מה הייתה עבורי העבודה עם סלובו ומבחינתי זו העלייה השנייה שלי – הראשונה הייתה עם מכבי נתניה. אי אפשר לקחת את התקופה המדהימה שם".
הרמת להנחתה. אז עכשיו כל אחד מכם מצליח. הוכחתם שאתם יכולים גם לבד?
"סלובו הוא מאמן העונה מבחינתי. הוא איש מקצוע אדיר שחייב להגיע הרבה הרבה יותר רחוק. אנחנו בשיחה פתוחה ואני אומר לך שאני לא מתעסק בתוויות. הייתה לנו תקופה מדהימה ביחד והוא עדיין האיש הכי יקר לי בכדורגל שלנו. שנינו מאמנים טובים שחוו תקופה פנטסטית ביחד. אני מבין את התקשורת, שראו את זה כמשהו שלא היה. אבל אני בהחלט חושב ששנינו יכולים להצליח גם לבד"”.
"העובדות מראות שזו העונה שמוכיחה שכל אחד יכול להצליח לבד, אבל לי לא היה ספק בכך. בהתחלה, כשאתה יוצא מעבודה משותפת של עשר שנים, פתאום יש איזשהו משהו מסוים שאתה צריך לעשות באימון, או אפילו שיחה בחדר ההלבשה ועולה לך בראש שפעם סלובו היה עושה את זה. זה נראה לך מוזר, אתה צריך להשלים פערים. זה בדיוק מה שהוא מספר לי בשיחות הרבות שלנו בטלפון. זה לקח שנתיים, אבל בסוף אתה מתרגל לכל סיטואציה. הוא אמר לי: ‘אנחנו עדיין ממשיכים לעבוד כצוות, אני הורדתי את קריית שמונה ואתה העלת אותה’. זה סלובו".
מה ההודעה הכי מרגשת שקיבלת או הרגע הכי מרגש לאחר העלייה?
"אבחר בהודעות משחקנים שאימנתי לפני קרוב לעשר שנים בבית"ר ירושלים. זה היה רגע שריגש אותי: שאנשים לא שכחו, העריכו וזכרו את העבודה המשותפת לפני עשר שנים. מאמן נמדד בעיניי בהערכה שיש לשחקנים כלפיו. ברמת העיר קריית שמונה? המון הודעות מאנשים שהצלחנו להסב להם אושר. אוהד אחד רשם לי שבתוך תקופה של המון עצב ודמעות, הדמעות הללו הצליחו להפוך לדמעות של שמחה. שתמיד שהוא היה רוצה למצוא משהו אופטימי בתוך כל הסיטואציה, הוא היה מגיע למשחקים של הקבוצה".
מלבד חוליית ההגנה שרשמה עונה אדירה, הסיפור של העונה הזאת הוא השחקנים הצעירים, שחקני הבית: אבו רומי, שהין ומרדכי. זה מזכיר לי את העונה של מכבי פתח תקווה עם טוקלומטי ופוקס, בר כהן בנוף הגליל והשחקנים הצעירים בנתניה.
”אני מאוד אוהב חבר'ה צעירים, את השחקן הרעב שנמצא שנייה לפני ההתפוצצות שלו, בו טמון חומר הגלם הכי טוב, כי יש לו את הניצוץ הזה להצליח. אני מאוד מעריך שחקנים שרוצים ללמוד. שחקנים לא פורצים מכלום, צריך להיות משהו מסוים שיוביל אותם. נתקלתי בשחקנים שרעבים ללמוד, להצליח ולהוסיף לעצמם עוד נפח. אתן לך שתי דוגמאות – במשחק האחרון שלנו מול יפו, אבו רומי רץ אליי בחצי בושה וחצי כבוד ואמר לי: ‘אתה לא מאמין. בהצבת המטרות רשמנו שאני חייב לדעת לשפר את רגל ימין וכבשתי ברגל ימין’. רואים אותי מנשק אותו וזה מבחינתי שווה הכול. שאתה יודע שהוספת עוד נפח לשחקן".
"קח את יאיר מרדכי: הוא הבקיע כל כך הרבה שערים ביחס לדקות שהוא קיבל וגם פה נעוץ משהו מסוים. חשוב למאמן שיהיה לו שחקן ש’לא זורם לו דם בגוף’ ויודע להכריע משחקים. מה שיאיר עשה נגד טבריה מוכיח שהוא קורץ מהדברים הכי גדולים שיכולים להיות לשחקן. לא לתת ללחץ או לרעשי הרקע להשפיע, אלא פשוט לבוא ולהיות מרוכז נטו במשחק. הוא הבקיע שישה שערים מהספסל וזה הישג פנטסטי עבור ילד צעיר. בילאל שהין? זה שחקן שאני רוצה אותו כל הזמן בקבוצה, זה ילד שרמת האינטנסיביות שלו מטורפת וכל הזמן רוצה ללמוד. זה מקביל לשחקנים אחרים שאתה מציב לעצמם מטרות ועובד איתם בצורה פרטנית. זה ממש לא אני, אלא כל הצוות: יש שחקנים מסוימים שמקבלים מעטפת מעוזר המאמן מנו הרוניאן, האנליסט רם לביא ומאמן הכושר ג'ורדן סעדה שבודק את הנתונים".
אתה מדבר על אימון צעירים. השם שלך עלה כמאמן לנבחרות הצעירות, זה משהו רלוונטי?
"אני מאוד עובד לעבוד עם שחקנים צעירים. כרגע חתמתי לעוד עונה בעירוני קריית שמונה. אם יגיע משהו שיסקרן אותי וייתן את התנאים הנכונים, אז זו תהיה זכות גדולה. אני כבר מזמן פחות מתעסק באגו, קבוצה גדולה וכו'. ברור שזו שאיפה של כולם, אבל גדלתי במחלקות הנוער ועברתי את כל התהליכים מטרום א' ועד בוגרים. השחקנים הצעירים זה הדבר שהכי חשוב לי".
לא הייתם הקבוצה הכי נוצצת. מה תגיד לאותם אנשים שאמרו שאתם קבוצה אפורה?
"אהיה מאוד עדין וזהיר בדברים. לאנשים שמדברים בצורה הזו אני מציע לבדוק נתונים ועובדות. קריית שמונה הבקיעה ארבע פעמים חמישה שערים, עוד פעמיים ארבעה שערים ועוד למעלה מחמש פעמיים שלושה שערים. אם זו קבוצה אפורה, אז אני לא יודע מה זו קבוצה אפורה. אין לי בעיה להיות קבוצה אפורה עם הנתונים הללו. לכל אחד יש את הדעה שלו, אבל אני מציע לאותם אנשים להסתכל על העובדות".
הרגשת שמזלזלים בהישג שלכם? שמתעלמים ממה שעברתם?
"החלטתי שפחות מעניין אותי או שרלוונטי מה אומרים ואני חייב להודות שבהרבה מאוד פעמים העונה זה עזר לי. אתה פחות צריך להתייחס לאנשים שמייצרים כותרות, אלא להתייחס לעבודה. אחד הדברים שאמרתי לשחקנים הוא שאנחנו צריכים לדעת לנטרל רעשים ושזה פחות מעניין מה אומרים. כן הרגשתי שאנשים לוקחים את עניין המלחמה וחושבים שזו בעצם רוח הקרב. לקריית שמונה היה הרבה מעבר לעניין מנטלי. הצגנו כדורגל שאולי הוא לא נוצץ במשך 90 דקות, אבל כולל המון דברים שלא קיימים כבר בכדורגל כמו 25 משחקים ללא ספיגה. ב-90% מהמקרים אנשים לא נדבקים לעובדות, אבל שכל אחד יגיד מה שהוא רוצה".
והביקורות עליך? אנשים מחפשים אותך יותר בגלל מושגים כמו הצבת מטרות וכדומה, דברים שנשמעים יותר מדי פילוסופיים לאנשים.
"אני למדתי דבר אחד – החיים הם בחירה וכשמישהו מעביר ביקורת יש לך שלוש אופציות: האופציה הראשונה היא להתעלם ולצחוק אחרי שאתה רואה מי הדמות או רואה בוויקיפדיה מי הוא אותו האיש, האופציה השנייה היא לקחת את הביקורת למקום טוב וללמוד ממנה והאופציה השלישית היא אם זה מקרה דיבתי, אז זה עניין אחר".
אתה מרגיש מוערך?
"אני חושב שהערכה בתחושתי היא תוצר של הצלחה רגעית. במהלך כל השנים הרגשתי חיבוק והערכה עצומה ולמדתי לדעת שבמהלך החיים זה לא משנה כמה אנשים יעריכו אותך, אלא שאתה צריך להעריך את העבודה שלך. אני הבן אדם האחרון שיכול לבוא ולהתלונן על קיפוח כי התקשורת עטפה אותנו במשך המון שנים. אם יש ביקורות או אנשים מסוימים שאומרים את דעתם, זה בסדר. אני לא חושב שאדם נמדד בהצלחה הרגעית שלו. צריך למדוד דברים לאורך זמן וזה קצת מצחיק אותי שאומרים על מאמן שהוא נמצא בתקופה פחות טובה בקריירה שלו".
"אין מאמן בעולם, כולל הגדולים ביותר, שלא נמצא בשנה פחות טובה. זו רכבת ויכול להיות שהתקשורת מנסה לייצר עניין. אותי זה פחות מעניין, כי אני חושב שצריך להסתכל על סולם. לגבי דברים פילוסופיים? מה במושג ‘הצבת מטרות’ הופך אותך להיות פילוסוף? זה חלק מאלמנט מסוים בו אתה משפר את השחקן שלך. למה זה נשמע פרופסורי? אם זה ככה, אז אני גאה להיות פרופסור".
אתה כבר חסין, לא? עבדת עם לוזון, סגל, טביב, שרצקי, חוגג וגיל ברעם.
"אני מאוד מאמין בשיח. כל האנשים שציינת אלו אנשים שכל אחד מהם גרם לי בצורה כזו או אחרת, לקחת עוד משהו לקריירה שלי ולעצב את האישיות שלי מול בעלים. אני תמיד מגיע מנקודת הנחה שבעל בית הוא לא כספומט ואתה צריך לדעת לספק לו תשובות. ברגע שיש שיח מכבד, זה פותר הכול".
מה עבד כל כך טוב עם אריאל שרצקי שלא עבד למאמנים אחרים איתו?
“כשאתה מגיע לקבוצת כדורגל, הדבר הראשון שאתה צריך להבין זה שאסור לתת ל’טייפקאסט’ להכריע אותך. זה קרה לי גם עם שחקנים בעבר ואני לא מאמן שמתעסק בטייפקאסטים. אריאל אינטליגנט ברמות ואתה יכול לנהל איתו שיחות שלא קשורות לכדורגל. הוא הבין שישפטו אותו לפי התוצאות בדשא. הייחוס המשפחתי לא יעזוב אותו אף פעם, העניין הוא האם הוא יודע לחיות איתו ולהעצים אותו ואריאל הבין את זה".
"בפעם הראשונה שנכנסנו לאצטדיון, התחלנו לשים דגשים על דברים שהוא צריך לשפר. הנקודה הכי משמעותית איתו היא לא הגולים, אלא חילוצי הכדור במשחקים האחרונים. כישרון יש לו ואני מאוד שמח עבורו. תמיד ידברו כי הוא הנכד של, אבל זה לא מעניין. מתי שהוא לא היה טוב, הוא ישב על הספסל או יצא החוצה. ברגע שאתה יודע לנטרל את הסטיגמות או הרעשים, אתה שופט אותו נטו מקצועית. זה יותר קל לך וגם לשחקן יותר נוח, כי הוא נשפט על כדורגל נטו".
מה תעשו בלי מגרש ביתי?
"כשאימנתי בקבוצות אחרות ושיחקתי נגד קריית שמונה במשחק חוץ, זה היה הרבה מעבר למגרש ביתי אלא כלל את כל המסע לפני המשחק, להגיע יומיים לפני. הדבר המרכזי שאפיין אותנו השנה יצטרך לבוא לידי ביטוי גם בעונה הבאה – לא להשתמש בתירוצים. הקושי אמור רק לחזק אותנו ולהפוך אותנו ליותר טובים. זה לא פשוט למצוא מתקן אימונים שיארח אותנו ואנחנו עדיין לא יודעים כלום. אני מקווה שנעשה עונה לא פחות טובה בליגת העל".
אז מהן המטרות באמת?
"אני באמת לא חושב שאפשר להגדיר כרגע מטרות. אנחנו לא יודעים מה הסגל, מה יעמוד לרשותנו. עד מסיבת העיתונאים של פתיחת העונה, כשנראה מה קורה בסגל שלנו מבחינת שאר הדברים, נוכל להגדיר מטרות. אם אני מסתכל על זה בצורה רחבה? אני פשוט חושב שאנחנו צריכים לחזור להיות מועדון חזק ואיתן בליגת העל".