דו"ח מבקר המדינה פורסם היום (שלישי) ובו נמתחה ביקורת על הרשות לבקרת התקציבים של ההתאחדות לכדורגל. בדו"ח שפרסם, מתניהו אנגלמן טען כי "הרשות לא השיגה את היעד שלשמו הוקמה - לשמור על יציבותן הפיננסית של קבוצות הכדורגל המקצועניות בישראל".
כזכור, לנוכח מצבן הכלכלי הקשה של קבוצות הכדורגל בישראל ועל מנת לשמור על יציבותן הפיננסית, הקימה ההתאחדות לכדורגל את הרשות לבקרת תקציבים בשנת 1992. לפי תקנון הרשות לבקרת תקציבים, קבוצה שתקציבה לא אושר בהתאם לנהלים ולמאזנים תקינים - לא תורשה לשחק בליגה שאליה נרשמה ותעבור לשחק בליגה נמוכה יותר.
מנובמבר 2022 עד יולי 2023 בוצעה ביקורת פיננסית על הרשות מטעם משרד מבקר המדינה. במסגרת זו, הוא בדק את נהליה, כיצד היא אוכפת את התקנונים והאם גם ההתאחדות לכדורגל פעלה כמצופה ממנה בנוגע לעניינים הפיננסיים של מועדוני הכדורגל בארץ.
אור דדיה מול גבי קניקובסקי ומילסון (רדאד ג'בארה)7 מ-14 קבוצות ליגת העל סיימו את העונה שעברה בהפסד
על פי דו"ח מבקר המדינה, "סך ההכנסות של קבוצות ליגת העל בעונת 2022/2023 היה 671 מיליון ש"ח ובליגה הלאומית עמד על 132 מיליון ש"ח. אלא שמאז עונת 1999/2000 ועד עונת 2022/2023, בהסתכלות על כ-22 שנה, הגירעון בהון המצרפי של הקבוצות בשתי הליגות המקצועניות - ליגת העל והליגה הלאומית - גדל מ-237 מיליון ש"ח ל-281 מיליון ש"ח. זהו גידול ריאלי של כ-18.5%". בביקורת הנוכחית עלה כי "19 מתוך 28 קבוצות בליגות המקצועניות בכדורגל הן בעלות הון עצמי שלילי שהסתכם בכ-326 מיליון ש"ח".
המבקר מצא כי 7 מתוך 14 קבוצות מליגת העל סיימו את עונת 2022/2023 בהפסד כספי מצטבר של 49 מיליון ש"ח. בנוסף, 10 קבוצות מהליגה הלאומית סיימו את העונה שעברה בהפסד כספי, לעומת 4 קבוצות בעונת 2019/2020. אנגלמן העיר על כך: "מגמה זו הפוכה מהמגמה המצופה, שכן הרשות הוקמה כאמור על רקע מצבן הכלכלי הקשה של קבוצות הכדורגל בישראל ועל מנת לשמור על יציבותן הפיננסית. בכך הרשות לא השיגה את היעד שלשמו הוקמה".
בביקורת עלה כי "על אף שבעונת 2021/2022 אחת מהקבוצות הגיעה לחדלות פירעון ועוד ארבע קבוצות נקלעו לקשיים פיננסיים משמעותיים, ההתאחדות לכדורגל לא ביצעה הפקת לקחים ממקרים אלו ולא קבעה שיטות פעולה שיאפשרו להתריע על מקרים מסוג זה מבעוד מועד ולמנוע אותם".
שחקני מכבי חיפה ומכבי תל אביב (רדאד ג'בארה)מלבד זאת, בתקנון ההתאחדות נכתב כי קבוצה שיותר מ-10% מהכנסותיה הם כספי תמיכה ציבורית נדרשת לפרסם בכל שנה דו"ח רווח והפסד כמו גם דו"ח תזרים מזומנים. אלא שהמבקר טען כי "הרשות אינה מוודאת שהפרסום של הקבוצות מפורט בהתאם להנחיותיה, על פי כללים ברורים, ולכן אין בפועל בדו"חות המתפרסמים של הקבוצות פירוט מספק. למשל אין פירוט על השקעות בעלים, על תשלומים לסוכנים ומייצגים, ועל תקציבי מחלקת הנוער. לכן מומלץ שההתאחדות תפעל עם הרשות כדי שהמידע המפורסם בדין וחשבון של הקבוצות לסוף עונת פעילותן יהיה מפורט וישקף את כל הפרטים הנדרשים לפי הנחיות הרשות על הפעילות התקציבית של הקבוצות".
מדוע אין מנגנון לבדיקת אי תשלום שכר לשחקנים?
עיקר ההוצאות של הקבוצות הן בשכר השחקנים. מבדיקת מבקר המדינה התגלה כי שכר היסוד השנתי של 46% מהשחקנים בליגת העל ובליגה הלאומית בעונה שעברה עמד על סכום של עד 100,000 ש"ח, בתשלום עבור עשרה חודשי עבודה. בחישוב של 12 חודשי עבודה בשנה, הממוצע החודשי עמד על כ-37,000 ש"ח בליגת העל ו-10,300 ש"ח בליגה הלאומית.
לפי התקנון, הרשות עצמה לא נדרשת לבצע בקרה יזומה על תשלומי השכר של הקבוצות לעובדיהן. לטענת ארגון השחקנים בכדורגל הישראלי, במהלך עונת המשחקים האחרונה, ב-7 מתוך 16 קבוצות הכדורגל בליגה הלאומית חל עיכוב של שבוע ומעלה בתשלומי השכר לשחקנים, ולעיתים העיכוב נמשך אפילו כמה חודשים.
גבי קניקובסקי מול ליאור רפאלוב (חגי מיכאלי)למרות חשיבות השמירה על זכויות השכר של השחקנים, של אנשי צוות ושל שאר העובדים בקבוצה, בביקורת עלה שההתאחדות לא קבעה בתקנון מנגנון מסודר שיאפשר הגשת תלונות על קבוצות הכדורגל בגין אי תשלום שכר במועד הכולל העברת התלונה לבדיקת הרשות. למעשה, הדרך היחידה שלהם היא לפנות למוסד לבוררות, אך התהליך דורש מהם תשלום אגרה ופיקדון כספי כדי לפתוח תיק.
בנושא זה, ההתאחדות מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי המנגנונים הקיימים לטיפול בסוגיות שכר שחקנים - האישורים שהרשות מבקשת ומוסד הבוררות - מספקים ואין לדעתה צורך במנגנון נוסף שיטפל בתלונות של שחקנים ושל הצוות המקצועי על הקבוצות בגין עיכובי שכר. בהתאחדות טענו כי אם יוקם עוד מנגנון, סמכויותיו עלולות להיות חופפות לאלו של מנגנונים קיימים, וכך להביא לערבוב של הסמכויות בין הגופים ולסרבול בפעולותיהם.
אלא שהמבקר הגיב לכך וקבע: "מנגנון הבוררות שמפעילה ההתאחדות אינו מהווה תחליף למנגנון שכזה, מומלץ כי ההתאחדות תשלב בתקנון גם מנגנון לבירור תלונות של השחקנים על אי תשלום שכרם. מוצע שבירור כזה, כלל שיידרש, יתבצע על ידי הרשות כמי שמחזיקה בבטוחות לתשלום השכר. עוד מוצע כי הרשות תפעל ביוזמתה בהתאם למידע שיצטבר אצלה על מנת לבדוק תשלום שכר במועד, בהתאם להסכמים שאושרו על ידה".
דור מיכה ורועי גורדנה (חגי מיכאלי)המבקר טען כי הרשות מקבלת מהקבוצות מידע פיננסי רב ובכלל זה מידע על חוזי העסקה של השחקנים אותם היא נדרשת לאשר. מידע זה יכול לשמש לזיהוי תופעות שליליות של תשלום שכר החורג מהחוזה שאושר על ידי הרשות, כמו למשל הסכם נוסף על תשלום מזומן או שווה כסף - מה שנקרא, "חוזה כפול". עם זאת, בביקורת של מבקר המדינה עלה כי "הרשות אינה פועלת באופן יזום לאיתור חוזים כפולים בהתבסס על המידע הנמצא ברשותה".
ה"בטוחות" לא בטוחות
כל אישור של תקציב לקבוצה מותנה בהפקדת בטוחות. למעשה, התקנון מחייב את הקבוצות להמציא לרשות בטוחות להבטחת ביצוע התקציב, ולכן הבטוחות נדרשות להיות זמינות למימוש מיידי. מנתונים שהועברו למבקר המדינה, בעונה שעברה היקף הבטוחות של קבוצות ליגת העל עמד על כ-66 מיליון ש"ח ובליגה הלאומית על כ-13 מיליון ש"ח. סוגי הערבויות היו ערבות בנקאית אוטונומית, המחאות לפיקדון וכספים במזומן.
עם זאת, בביקורת נמצא כי יו"ר הרשות הוא זה שקובע את גובה וסוג הבטוחות של כל קבוצה וקבוצה. לפי התקנון, רשאי יו"ר הרשות לקבל ערבויות מסוגים שונים, לרבות מצדדים שאינם הבעלים של הקבוצה. אלא שהמבקר טען כי "ההגדרה של 'בטוחה' היא כללית ומאפשרת להמציא כבטוחה גם נכסים שאינם נזילים למימוש מיידי, שקשה לממשם, מה גם שהשווי של נכסים כמו נדל"ן, חפצי אומנות ומטבעות דיגיטליים עשוי להיות תנודתי. לכן קיים סיכון שהרשות לא תוכל לממש את הבטוחות באופן מידי ובשווי המקורי בהן הן הופקדו כך שהן ימלאו את ייעודן".
תומר יוספי (עמרי שטיין)ההתאחדות מסרה בתשובתה כי לדעתה יש מקום להותיר לשיקול דעת הרשות את ההגדרה של בטוחה שניתן לקבלה כערבות וכי נדרש להקנות לרשות גמישות מרבית בנוגע לקביעת התמהיל של הבטוחות. היא הוסיפה כי אחד השיקולים שראוי שהרשות תביא בחשבון, הוא צורך בשמירה על איזון בין נטרול סביר של סיכונים הנובעים מפעילות קבוצת כדורגל לבין הצורך בהצבת דרישות שלא יהיו קשיחות מדי ושלא ימנעו מליגה תחרותית מלהתקיים ואף יביאו להפסקת פעילותן.
המבקר מתח ביקורת על הרשות וההתאחדות והדגיש כי "המגמה הבין-לאומית שמובילה אופ"א בתקנון רישוי המועדונים היא שיפור המצב הפיננסי של הקבוצות, תוך הצבת יעדים ודרישות סף פיננסיות העומדות בפניהן. לפי תקנון בקרת תקציבים, אין מניעה שקבוצה שאינה עומדת בכללים לצמצום חובות העבר או לצמצום הגירעון בהון העצמי תשתתף בליגה".
אלכסנדר צ'פרין (איציק בלניצקי)התקציב של הנוער הולך לבוגרים
אחת המטרות של ההתאחדות לכדורגל היא פיתוח ענף הכדורגל בישראל, ולכן ההשקעה של הקבוצות במחלקות הנוער שלהן חשובה ביותר. לפי המבקר, "מניתוח הדו"חות הכספיים לעונה הקודמת של תשע קבוצות מליגת העל ותשע קבוצות מהליגה הלאומית - קבוצות שמהד"וחות הכספיים שלהן ניתן ללמוד על הוצאות מחלקת הנוער - עלה כי שש קבוצות הסיטו תקציבים של מחלקת הנוער לצורך פעילות הקבוצה הבוגרת, ובכך עלולה להיפגע פעילותה של מחלקת הנוער".
המבקר הוסיף כי "בביקורת עלה שמלבד קביעה של התקציב המזערי למחלקת הנוער, לא נקבעו בתקנון כללים שבכוחם למנוע הסטת תקציבים ממחלקת הנוער לקבוצה הבוגרת, ועקב כך בפועל הרשות אינה בודקת נושא זה. לפיכך, נפתח פתח לפגיעה אפשרית בפעילות מחלקת הנוער ואף בעתיד הכדורגל הישראלי אשר ניזון מצמיחת שחקני הנוער".
מבקר המדינה המליץ בנושא הנוער: "כדי להבטיח את הקידום והפיתוח של מחלקות הנוער, על ההתאחדות לקבוע בתקנון כללים שיבטיחו כי הכנסות מחלקות הנוער יועברו ליעדן ולא יוסטו לטובת פעילות אחרת, וכי הרשות תפקח על כך. פעולה כזו בכוחה למנוע פגיעה בהשקעה במחלקת הנוער ובפיתוח של המחלקה. מוצע להתאחדות לקבוע בתקנון כללים שיאפשרו לוודא כי הרישומים החשבונאיים שבדו"חות הכספיים בכוחם למנוע הסטת הוצאות ממחלקת הנוער לקבוצה הבוגרת".
שחקני קבוצת הנוער של מכבי פתח תקווה מניפים את צלחת האליפות (ראובן שוורץ)ההתאחדות לכדורגל לא מפקחת על הרשות
להתאחדות יש ועדות משנה בנושאים שונים ומגוונים, אך אין לה ועדת משנה לנושא הבקרה התקציבית. כיוון שנושא בקרת התקציבים מורכב ודורש מומחיות בתחום החשבונאי והכלכלי, המבקר הציע כי "ההתאחדות תקים ועדת משנה לתחום הבקרה התקציבית, וכי הוועדה תמנה גם נציגי ציבור בעלי מומחיות בתחום החשבונאי והכלכלי ותרכז את העבודה מול הרשות".
כמו כן, צוין בדו"ח המבקר כי "בכל שנות פעילות הרשות, בשנים 1992 עד 2023, לא ביצע המבקר הפנימי של ההתאחדות ביקורת פנימית על הרשות לבקרה תקציבית". בנוסף, "בביקורת עלה שההתאחדות לכדורגל לא פעלה לכך שתוכל לקבל מהרשות, בדרך מאובטחת ומוגנת ותוך הקפדה על מידתיות וזהירות, נתונים על המצב הפיננסי של קבוצות הכדורגל ושל מחלקות הנוער שלהן. לכן אף שעל ההתאחדות לפקח על הרשות, אין לה מידע שיאפשר לה להעריך את הישגי הרשות בכל הנוגע לצורך לשפר את האיתנות הכספית של קבוצות הכדורגל".
מלבד זאת, המבקר מצא כי ההתאחדות לא קצבה את תקופת המינוי של יו"ר הרשות, וזאת להבדיל מנושאי משרות בכירות אחרות בהתאחדות. "בפועל, מאז הקמת הרשות בשנת 1992 עד שנת 2023 כיהנו בתפקיד שלושה יושבי ראש בלבד: הראשון כיהן כ-18 שנה, משנת 1992 עד אמצע 2009; השני כיהן כעשר שנים, ממאי 2009 עד מאי 2019; והשלישית, שמונתה ביוני 2019, מכהנת מאז בתפקיד", כך נכתב.
המבקר מתניהו אנגלמן המליץ להתאחדות לכדורגל לבחון דרכים נוספות שיתמרצו את הקבוצות כדי לשפר את האיתנות הפיננסית שלהן, ולשקול ברוח כללי אופ"א להתנות את ההשתתפות של הקבוצות בליגה בצמצום הגירעון בהון העצמי שלהן או בשיפור יחסים פיננסיים שייקבעו מראש כמו יחס שוטף.
ההתאחדות לכדורגל הגיבה: “הדו״ח נשלח אלינו למתן תגובה עד לחודש ספטמבר 2024. נקרא ונבחן את הממצאים בעיון מתוך הערכה גדולה למוסד מבקר המדינה ונפעל בנושא”.
צפו בנאום הפרישה של שרן ייני