בוועדה, תחת מלחמה, יש לנו רק מה להפסיד

הכדורגל הישראלי קיבל היום (שישי) צפירת הרגעה כאשר הרצון הפלסטיני להשעייתה המיידית של ישראל לא התקבל ע"י קונגרס פיפ"א. יו"ר ההתאחדות שינו זוארץ עבד בחודשיים האחרונים סביב השעון עם צוות ההתאחדות כדי למנוע את מה שניסה לעשות ג'בריל רג'וב, יו"ר ההתאחדות הפלסטינית. בסדרת טיסות חשאיות נפגש זוארץ בחודש האחרון עם ראשי אופ"א ובכירים אחרים בכדורגל העולמי כדי לטרפד את המזימה הפלסטינית.

הבעיה הגדולה של המשלחת הישראלית הייתה ההסברה הכושלת של המדינה בזמן המלחמה. שר החוץ ישראל כ"ץ עשה נזק גדול עם ההתבטאויות שלו נגד רג'וב והאחרון השתמש בדברים בנאום שלו בפני באי הקונגרס. במקום ששר החוץ ידאג שהמשרד שלו יפעל כמו שצריך מבחינת ההסברה הישראלית בעולם הוא עוסק בלעשות נזק גדול לכדורגל הישראלי.

אך החמור מכל, רבים מראשי המדינות השונות בכלל לא ידעו מה קרה בשבעה באוקטובר. לא ידעו על הטבח הנורא שביצע ארגון הטרור חמאס ולכן חלקם, שראו את הסרט שהקרינו הפלסטינים יום לפני הקונגרס בפני ראשי ההתאחדויות השונות, יצאו 'מזועזעים'.

רג'וב מנופף בציוץ של כץ (רויטרס)

מצד אחד, ההחלטה של פיפ"א שלא להעלות את הדרישה הפלסטינית להצבעה, היא הישג חשוב של זוארץ, אך מנגד, זה עוד לא נגמר. במשלחת הישראלית היו מחויכים הבוקר בבנגקוק ושחררו אנחת רווחה שהנושא עבר לבדיקת ועדה מיוחדת ומועצת פיפ"א תדון בכך בעתיד, שם יש ידידים גדולים לכדורגל הישראלי. אך אנחנו עדיין במלחמה ובשעת מלחמה יש רק מה להפסיד. אין שליטה ואי אפשר לדעת מה יקרה בעוד שעה, מחר או מחרתיים.

ג'אני אינפנטינו נשיא פיפ"א אמר בקונגרס דברים ברורים: "בזמן שהאו"ם עסק במשך עשורים בשאלה הפלסטינית, בפיפ"א התייחסנו לפלסטין כמדינה לכל דבר. יש להם זכויות כמו כל מדינה אחרת". אם הדרישה הפלסטינית הייתה מגיעה להצבעה לא היה לנו סיכוי, כי יש כלפינו שנאה ענקית כיום ברחבי העולם והיא רק הולכת וגוברת.

ההנחה היא שעם מועצת פיפ"א אפשר יהיה יותר להסתדר מבחינת ההתנהלות, אך כפי שציינתי, במלחמה אין לך שליטה על כלום. זה לא תלוי בזוארץ, ניב גולדשטיין ואחרים. הצד השני יחפש עוד להראות תמונות וסרטונים חדשים של שחקנים הרוגים, מגרשים שנהרסו וכו'. אפשר לנשום, לקחת אוויר, להירגע, אבל המאבק עוד לא הסתיים. אסור להיות זחוחים, כי האירוע הזה רק בעיצומו וממש לא בסופו.