סאן מנחם בן 30 בלבד ופרש מכדורגל רשמית בשבוע שעבר. שחקנה של מכבי חיפה לשעבר, כבר מחוץ לכדורגל כמעט שנה וחצי בגלל אותה פגיעת ראש שאירעה בינואר 2023 במהלך משחק של הירוקים מול מכבי בני ריינה. בעקבות זאת, השחקן איבד את הכרתו ופונה לבית החולים.
כעת, מנחם הגיע לפודקאסט מכבי חיפה לשיחה מרתקת בה הוא סיפר על הרגע בו אמרו לו שהוא צריך לוותר על הכדורגל לטובת החיים, מה קורה לו בעקבות אותה פציעה, החששות היומיות המלוות אותו וגם איך זה משפיע על החיים בבית. שיחה לא שגרתית עם כדורגלן שכל החיים השתנו לו בגלל הכדורגל ובגיל כל כך צעיר.
בגלל הטקסט הארוך, והנושאים הרבים חילקנו את הכתבה לשני חלקים, כשאנחנו חייבים לומר - פרק לא קל, אך האזנה היא בגדר חובה. חלק א’.
סאן מנחם (מערכת ONE)סאן, איך עבר עליך השבוע הלא פשוט הזה?
”שבוע מלא ברגש, אתה מודיע על פרישה בעל כורחה, קשה להתמודד, אבל צריכים”.
לפני שנדבר על הקריירה והעשור האחרון, איך התקבל ההפסד ואובדן האליפות?
”ההפסד התקבל כמו שהוא צריך להתקבל, בראש מורכן. אני חושב שמכבי ת”א השאירה אותנו בחיים עם התיקו שעשתה בסכנין והייתה לנו הזדמנות לצמצם את הפער ולקחת את העונה הזאת עד הדקה ה-90, אבל לצערנו זה לא קרה”.
סאן מנחם (עמרי שטיין)מה אתה חושב על הסיבה שמכבי חיפה הפסידה אליפות העונה?
”אני יכול לשים את האצבע על זה שהפסדנו שש נקודות לבני ריינה וארבע נקודות להפועל תל אביב”.
אתה יושב בחוץ, יש רגעים שאתה אומר ‘וואי אם הייתי בפנים אז היה אחרת’?
”אני יושב ביציע ואין לי ציפורניים, אני כולי רועד, מרגיש שאני בתוך המשחק, בשער בנבדל משכתי את דודו בזק, הוא יכול להגיד לך, גול מדהים, אבל הוא אוהב להיות בנבדלים”.
רוצה לקחת אותך למסע”ת שכינסת השבוע, מה עבר עליך?
”אני שם את הדף מול הפנים ואני רוצה להתחיל לקרוא ולא יוצאות לי המילים, הגרון חנוק מדמעות, העיניים בדרך לסמי עופר מלאות בדמעות, ואני לא מצליח לדבר בדקה או שתיים הראשונות, אני לוקח נשימה ואומר שצריך לסיים עם הדבר הזה. רגע מאוד מאוד מרגש שיהיה חקוק אצלי כל החיים, זה רגע שבנסיבות האלה שאני פורש בגיל כזה מוקדם, כשאני מרגיש פיזית לא מפציעה של ברך או כתף”.
אתה בעצם בגיל של השיא.
”כן אני בגיל של השיא, מרגיש פיזית שיכולתי לתת עוד הרבה שנים. הסיבה הזאת מאוד מצערת, אבל כמו שאמרתי במסע”ת, אני מפסיק עם הכדורגל אבל אני מרוויח את החיים. יש לי אישה, ילד, ההורים שלי, שזה משהו הרבה יותר גדול, ופתאום כשאתה עושה את הקאט הזה אז יש חיים, וההתמודדות היא קשה. אתה 22 שנים במסגרת שהיא מאוד מאוד ברוטינה כזאת שאתה לא מסתכל לצדדים, אתה לא ישן ולא מבלה ולא יוצא, אתה משתכר גם גבוה, ופתאום לדאוג לכל המסביב. לי יש את הפציעה הזאת שמפריעה לי במהלך היום, כאבי ראש, עצבים, סחרחורות, כדורים שאני נוטל ויש תופעות לוואי, בתקווה שנצליח להכיל את זה, אבל כרגע זה לא נראה ככה”.
סאן מנחם (עמרי שטיין)כשאתה אומר שזה גורם לך עצבים וכאבי ראש, איך זה בא לידי ביטוי?
”אני מרגיש התקפי זעם, לצערי זה יוצא על אשתי, וזה לא מגיע לה. הכאבי ראש הם תמיד, מסתובב עם אדוויל”.
ומה אומרים הרופאים, יש פתרון?
”לצערי אני לוקח הרבה כדורים, פתרון הם לא רואים בטווח הקרוב, הדימומים יכולים להיספג תוך שנה או 20 שנים, אין צפי. זה בטיפול, אני לוקח כדורים נגד אפילפסיה שלא יהיה לי ואת זה אני לא מאחל לשונאים שלי”.
אז אתה בעצם גם כל הזמן בחרדות?
”כן, זה יושב לי בראש כל הזמן, אני תמיד בפחדים שזה יכול לבוא ולקרות כל רגע”.
"זה יושב בראש כל הזמן". סאן מנחם (מערכת ONE)אתה רואה מבחינת פחדים שיהיה מוות?
”קודם כל עכשיו על הילד של אורנה דץ, לפי מה שאומרים הוא נפטר מהתקף אפילפסיה, אני לא רוצה להיכנס לדברים כדי לא לגרום לי עוד חרדות ומחשבות”.
אתה מתאר לנו סיטואציה קשה מאוד מאז אותה נפילה, קפצת קפיצת התאבדות יגידו ובאת לעצור עם כל הלב, ומאותו רגע כל החיים השתנו.
”לגמרי ככה, אם זה בקריירה, באישי, במשפחתי”.
יש את החיים שלך עד לפני המשחק, ויש את סאן מנחם אחרי המשחק.
”לגמרי, אני מנסה שפחות יראו את זה עליי, אבל זה שם”.
סאן מנחם (עמרי שטיין)התקפי זעם אתה אומר, יש פתאום שעות ביום שאתה לא יכול להשתלט על זה.
”כן. אתם יודעים גם מה זה ילדים, רק חיכיתי לילד, ויש צעקות ופתאום אני לא יכול לשמוע את זה. לבוא ולהרים אותו פתאום קשה לי לפעמים, אבל אני מקווה שזה ישתפר”.
אתה גם מבקר הרבה אצל רופאים.
”כן, עכשיו חזרתי מרופא, רק ביקורת”.
עברת בטח הרבה רופאים.
“כן, הייתי אצל הרבה פרופסורים, גם הכי גדולים שיש, יש את פרופסור שיבר, שפסל אותי מכדורגל”.
תכניס אותי רגע לפרופסור שיבר שפסל אותך, הוא בא ואומר לך שאתה לא יכול לשחק.
”הייתה לי מן תחושת בטן כזאת, קיבלתי את התוצאות ואמרתי ‘אוקיי דימומים, אני אבוא למגרש ותחפשו אותי’. המקרה ב-2017 וכל המקרים האחרים, ה-MRI והסיטי יצאו תקינים ולא היו דימומים, באירוע האחרון ראו דימומים, גם ההתקף אפילפסיה שהיה, זה משהו שמרתיע את כל הפרופסורים שיתנו לי אישור לחזור לשחק, אז כמו שאמרתי, יצאתי מהבית חולים ובאתי לאימון, אני בא לדשא, ורודף אחריי ד”ר סאמר ואומר לי ‘מה אתה עושה, צריך לעשות MRI מוח’. הולכים ורואים את התוצאות, הולכים לפגישה עם פרופסור שיבר”.
לפני זה אתה לא חושב שזה משהו רע?
”לא, מבחינתי זו עוד נפילה. אני נכנס אליו לחדר והוא בחור קשוח ורציני, הוא מוריד את המשקפיים ואומר לי ‘תקשיב, אני פוסל אותך מלחזור לשחק כדורגל’, ואני הסתדרתי בכיסא ואמרתי לו ‘מה?’. הוא אומר לי ‘אני יודע שזה נשמע כמו שזה נשמע, אבל כדורגל אתה לא יכול לחזור לשחק’. אני אומר ‘אוקיי’, בסדר כבודו במקומו מונח, אבל יש עוד הרבה פרופסורים, אני בא לאשתי ומספר לה. היא פרצה בבכי מטורף, פה היו לי שתי דרכים, או להתפרק ולרדת עוד למטה, או לשדר לה ביטחון למרות שאני מרוסק בפנים ולא רציתי לתת לה את זה כי היא אמא צעירה”.
אוהדי מכבי חיפה (עמרי שטיין)כל האמוציות מתערבבות ביחד עם הלידה והכל.
”כן, לגמרי, אני רציתי לשמור עליה ואני משדר לה ביטחון ואני רק אומר לה שיהיה בסדר, עוברים כמה חודשים ועוד פרופסורים שפוסלים אותי וקונסולים של פרופסורים גדולים בתחום פוסלים. יש לי משפחה שאני מלווה אותה כבר שלוש שנים, לצערי המסע שלה נגמר והילד שלהם אריאל נפטר לפני יומיים. הם נסעו לארה”ב לטיפול מיוחד, כי פה בארץ לא הצליחו לטפל בו, והם עוזבים את החיים, את העבודה, כל דבר שקשור, לוקחים את אריאל ונוסעים איתו.
“הם מתחברים לאיזו עמותה שאני לא זוכר את השם, אבל עמותה מדהימה שרק נתינה ולעזור איפה שאפשר, הם עוזרים להם ויש להם את הקשר להגיע לפרופסורים הכי גדולים בעולם. נמרוד, אבא של אריאל ז”ל, אומר לי שיש לו דרך לעזור לי כנראה עם העמותה, הם מקושרים לפרופסורים, הוא מחבר אותי לאיזה מישהו. אני מדבר עם אותו בחור, הוא אומר שיש לו פרופסור מהגדולים בעולם ושהוא יפעיל עליו לחץ, הוא מגיע לזה שהרופא אומר לו שאין בעיה ושישלח לו”.
איפה הוא נמצא הפרופסור הזה?
”בבוסטון”.
ואתה נוסע לשם?
”לא, אני לא נוסע לשם, אני יכול לטוס, אבל זו טיסה ארוכה. קודם הוא רצה לראות מה הכיוון ואם יש שם פריצה אז לבדוק. שלחתי לו את כל מה שרשמו ולפני ארבעה חודשים הוא אמר לי ‘תקשיב, בלב כבד אני אומר, אבל אני צריך להסכים עם כל מה שרשמו ועם התוצאות האלו, אי אפשר להמשיך לשחק כדורגל, זה סיכון חיים בשבילך’”.
סאן מנחם (עמרי שטיין)ושם אתה אומר שזהו?
”כן, היו כמה אחוזים בודדים שנשארה לי תקווה, והוא סגר את הפינה”.
ואתה מקבל ממנו את התגובה, מה אתה מרגיש?
”אני מאוד מחובר לקרקע ולסיטואציה שעוברת עליי, ידעתי שהכיוון הוא לשם, אבל כמו שאמרתי במסע”ת, היו לי כמה אחוזים שהאמנתי שאני אחזור לשים את המדים של מכבי חיפה, כל בן אדם שבא אליי ברחוב ואני מעריך אותם. היו אומרים לי לחזור ושאלו מתי, הייתי אומר להם שבעזרת השם ועוד מעט, האמנתי, אבל בסופו של דבר הוא קטע לי את זה”.
מאוד התלהבתי תמיד מיכולת הנגיחה שלך, תמיד היה לי ברור שזה הכוח שלך, אבל תמיד הכוח זו גם החולשה, כמו שעלית אז הנפילות היו לא טובות, איך זה קרה? כי לא קורה הרבה ששחקנים עולים ונופלים ככה.
”כי כמו שאמרת, היתרון הוא שאני עולה יותר גבוה מהיריב, וברוב המקרים כשנפלתי – יש לי קפיצה אחת שאני זוכר מול רעננה עם החלוץ של ריינה”.
אני גם זוכר את זה. לא יכולתי להסתכל.
”עליתי להרחיק כדור, והוא התכופף ואז זה מה שגרם לי לגלגול הזה, עשיתי סלטה ונחתי עם הראש לצד אחד והגוף לצד השני”.
וזו עבירה, לא חוקי.
“כן. אני מקבל טיפול ורץ בחזרה לרחבה, ואז אתה מרגיש את כל צד ימין משותק ובאותו רגע פינו אותי לבית חולים. עליתי לכרמל, לא אשכח את זה, הגעתי לבית חולים ומסתכל עליי מישהו שקיבל אותי, אומר לי ללכת רגע, אני הולך כמה צעדים והוא אומר לי שהוא בהלם שאני הולך על הרגליים, הוא אומר לי שאם לא היו שרירי צוואר חזקים זה מפרקת בשנייה”.
ואתה לא אומר באותו רגע ‘אני אעצור את הדברים’, זה מילדות היה ככה?
”יכול להגיד לך שיעקב היה כועס עליי שאני קופץ והיה אומר לי להפסיק עם זה, שים את הגוף ותפסיק עם זה. הייתי אומר לו שזה אני”.
שחקני מכבי חיפה חוגגים עם סאן מנחם (נעם מורנו)באמת היית קופץ כל כך גבוה ושום דבר לא היה עוצר אותך. מאיפה הבאת את זה? הרבה גולים באו לטובת מכבי חיפה בזכות זה. מאיזה גיל זה?
“התחלתי לשים לב לזה במכבי חיפה, בגיל 20, שיש לי כוח ובוא נשתמש בזה, לא חשבתי שאני חריג”.
והיום אתה חושב שאם היית נרגע עם זה אז היית מפסיק או חוזר על זה?
”חוזר על זה, לא מפסיק. לא עוברת בי המחשבה, אם אני צריך להרחיק את הכדור אז כן”.
ברק לא ניסה להרגיע אותך?
“לא, הוא הבין שזה האופי שלי”.
הפציעה הזאת שגמרה לך את הקריירה, מה אתה זוכר מהרגע הזה?
”ראיתי את הווידאו לפני חודש וחצי, זו פעם ראשונה שראיתי, שמעתי מכל הסובבים שזה היה משהו מזעזע, נרתעתי לראות את הסרטון, עד שבאתי לאחד מאנשי הווידאו וביקשתי ממנו לראות, הוא הביא לי לראות את זה ואתה רואה את כל התגובות מהצד של השחקנים - עבדולאי סק שניסה להכניס לי יד לפה שלא אבלע את הלשון, אריק ינקו שהחזיק את הפנים ולא יכל להסתכל”.
סאן מנחם (עמרי שטיין)כשרואים את הסיטואציה זה מאוד הזכיר לי את מני לוי, זה החזיר אותי לזה. מה קרה באותו רגע בעצם?
”מיכל, הרופאה שהייתה, היא מתארת את זה כמקרה הכי מזעזע שהיא ראתה בחיים, והיא רופאה הרבה שנים. היא פשוט הזדעזעה והיא דיברה איתי לפני כמה ימים והיא תמכה וחיזקה אותי, בוא נגיד שהיא חסכה ממני את מה שהיא חושבת, אבל בגדול היא אמרה לי שזה מקרה מזעזע”.
ואתה נפגעת כבר מהשחקן או מהנפילה?
”כבר מהשחקן, כבר מהמגע איתו הייתי מחוסר הכרה”.
אז אתה לא זוכר כלום בעצם. איפה חוזר לך הזיכרון?
”הזיכרון בבית חולים, והם אמרו לי שדיברתי גם שטויות, לא הייתי מפוקס ורק אחרי חצי שעה או שעה אני חוזר לעצמי”.
אתה מבחינתך זו עוד נפילה ואתה חוזר.
”כן ככה זה היה”.
לא חשבת שזהו, אתה גומר את הקריירה.
”לא”.
סאן מנחם (מערכת ONE)