סוף עצוב לקריירה נפלאה. מגן מכבי חיפה, סאן מנחם פרש מכדורגל בגיל 30 בלבד, זאת לאחר שנה וחצי מחוץ למגרשים בעקבות אותה פגיעת ראש שאירעה בינואר 2023 במהלך משחק של הירוקים מול מכבי בני ריינה, אז מנחם איבד את הכרתו ופונה לבית חולים. מנחם, שצפוי לקבל תפקיד מקצועי אצל הקבוצה מהכרמל, הודיע רשמית הבוקר (רביעי) כי הוא תולה את הנעליים במסיבת עיתונאים באצטדיון סמי עופר.
אחרי כמה דקות בהן התקשה לדבר, מנחם פתח את דבריו כשהוא חנוק מדמעות: “זהו. אני פורש מכדורגל. שנה ושלושה חודשים שאני לא עושה את הדבר שאני מאמין ויודע שבשבילו הגעתי לעולם. בדיוק לפני 11 שנים עליתי בפעם הראשונה לשחק בבוגרים ולא דמיינתי לאן אגיע בקריירה שלי בהשגחה גדולה. לא חשבתי שאשיג כמעט הכל בכדורגל, וכשהשגתי, מי חשב שזה יסתיים מוקדם מהצפוי, בסך הכל בגיל 30, בשיא הקריירה? הכרתם את האופי שלי כשחקן והבנתם שאני כזה שנותן את הלב והגוף במגרש, מחויב למקום והבית שלי עד הסוף, לא משנה אם פתחתי או נכנסתי כמחליף, נתתי הכל ושילמתי על זה”.
“לפני שנה ושלושה חודשים במשחק מול בני ריינה בסמי עופר התנגשתי בראש של שחקן היריבה, איבדתי הכרה, חוויתי התקף אפילפסיה והבדיקות הראו דימומים במוח. מאותו הרגע יצאתי למסע ארוך של בדיקות ולו רק בשביל הסיכוי הקלוש שאמשיך ללבוש את מדי מכבי חיפה. הגעתי לפרופסורים הטובים בעולם, הייתי משוכנע שאחזור והאמנתי. אמרתי לכל אדם ברחוב ששאל שאוטוטו אני חוזר, ובאמת האמנתי בזה. לא מזמן קיבלתי את החותמת הסופית שלא אוכל יותר לשחק כדורגל, שזו סכנת חיים עבורי, ועכשיו אני יושב כאן כדי לבשר לכם את זה”, הוסיף.
“עם כל זה, אני רוצה להודות לבורא עולם על המזל הגדול ועל הזכות שנפלה בחלקי להיות שייך למועדון ענק כמו מכבי חיפה. מי שלא שיחק כאן לא יבין זאת לעולם. אני מרגיש כאילו גדלתי כאן, עברתי עם מכבי חיפה הכל, מהתקופה הקשה ביותר שהכל היה נראה חשוך ועד התקופה שהצלחנו להחזיר ולעצב את הווינריות שעליה בנוי הדי אן איי של המועדון. שיחקתי בבמות הגדולות בעולם נגד השחקנים הטובים בעולם. עברנו יחד חוויות מטורפות ואמוציונליות שלא כל שחקן זוכה לחוות. זכיתי לחברים שהפכו למשפחה, לשחק בנבחרת ישראל ולשחק עבור הקהל הטוב בארץ ומהטובים באירופה”, אמר מנחם.
“מה יהיה הלאה? אני משוכנע שמחכים לי דברים טובים ואתגרים חדשים, בינתיים אני רוצה לומר תודה. קודם כל לבורא עולם על הזכות והמתנה שקיבלתי, תודה לג’קי דהן הסוכן שלי שליווה אותי כל הקריירה, תודה לנשיא המועדון יעקב שחר, לעוזי מור ולאור שחר שמהרגע שהגעתי היו בשבילי ותמכו בי לאורך כל התקופה. תודה לכל הצוות וההנהלה ובראשה איציק עובדיה. תודה למאמנים, לשחקנים ולקהל הכי טוב שיש. תודה למשפחה שלי ולאשתי האהובה שתמכה בי והייתה בשבילי בכל הרגעים, השמחים והעצובים. אני פורש מלשחק כדורגל, אבל לא ממכבי חיפה. ולסיום, הקושי שלי מתגמד לעומת מה שאנחנו עוברים כאן בארץ הקטנה והאהובה שלנו. נזכור את כל מי שנרצחו, חלקם עודדו אותי כאן ביציע. אני מתפלל לחזרת כל החטופים ולחזרת חיילי צה”ל בשלום”, סיכם.
מה הרגע הכי גדול שלך במועדון?
“האליפות הראשונה. הגעתי לפה בגיל 20 בתקופה לא הכי יפה של המועדון, הרבה מאוד שחקנים לא רצו להגיע לפה ובתור ילד נכנסתי לחדר הלבשה עם שחקנים גדולים שעשו דבר או שניים. לא דיברתי בתור ילד בחדר ההלבשה, אבל ספגתי המון וידעתי לנתב את זה למקומות שיעזרו לי בהמשך. האמנתי בלב שלם שהמועדון הזה באיזשהו שלב יגיע למקום הראוי לו. זה ישב עליי באופן אישי ועל כל מי שהיה איתי באותה תקופה, וברגע שזכינו באליפות אלה היו רגשות שאי אפשר להסביר במילים”.
מי השחקן הכי גדול שיצא לך לשחק מולו?
”לשמחתי שיחקתי גם מול כריסטיאנו רונאלדו, גם מול ליאו מסי וגם מול ניימאר. זו חוויה מטורפת, אם אני מסתכל אחורה לגיל 8 כשהתחלתי לשחק, לא האמנתי לרגע שאגיע למקומות האלה”.
מה הצעד הבא?
”זה עוד מאוד טרי לי, כשאגיע לגשר אחצה אותו. יש לי כיוון. זה משהו שהעליתי עם ההנהלה, נשאיר את זה בינינו אבל בגדול אני יכול להגיד שכל החברים שלי שיושבים פה, יודעים כמה אני מזוהה עם המועדון וכמה אני יכול לתרום ולעזור להם מבחינה אישית וקבוצתית. זו מחשבה שיושבת חזק אצלי והעברתי את זה למי שצריך להעביר ונקווה שבעזרת השם נמצא את הדרך הנכונה”.
עוד רגע מרגש היה כאשר שרי קרא לך להניף בעונה שעברה יחד איתו את צלחת האליפות.
“אני מלא הערכה לצ’ירון שרי שעבר איתי הרבה שנים ומצא לנכון לקרוא לי בזמן שאני פצוע להניף את צלחת האליפות האחרונה וזה היה רגע מרגש. בהסתכלות אחורה, אני צריך להודות על זה שאני יושב פה היום. נכון שסיימתי עם הכדורגל, אבל הרווחתי את החיים”.
ספר על הקושי היומיומי מאז שנפצעת.
”הקושי מאוד גדול. 23 שנים שאני עוסק ונושם וחי את הדבר הזה שנקרא כדורגל ופתאום אני לא מתעסק בזה. מעבר לזה, נפתחתי לכדורים שאני לצערי צורך שרופאים לא ממליצים בגיל הזה. יש להם השפעות. הקושי גדול אבל ברוך השם יש לי את המשפחה שלי ואת אשתי היקרה שמצליחים להכיל אותי ולתת לי את המקום הרגוע והשקט”.
יש משהו שאתה מצטער עליו בקריירה?
”האמת היא שלא. אני מאוד שלם עם כל משחק ועם כל מהלך באימון. גם עם טעויות שעשיתי, ועשיתי לא מעט. הן באמת גרמו לי להיות השחקן השלם שהגעתי להיות, אז חד משמעית אני לא מצטער על כלום”.
איך אתה מסכם את היחסים שלך עם הקהל?
“אני לא נפרד מהקהל, תמיד יהיה לו מקום אצלי בלב. בתקופות פחות טובות שהיו כשהגעתי לפה והיו הרבה משחקים שלדעת הקהל, ובצדק, לא היינו טובים. הקהל ידע לבוא לכפר גלים ולהראות את זה, והבנתי איזה עוצמות יש לקהל הזה. זה לא קהל רק של הצלחות, גם כשלא טוב היו 30 אלף בסמי עופר, שגם שרקו בוז וקיללו, אבל הופיעו ובאו והשקיעו ממיטב כספם. תמיד רציתי להיות חלק מהם, להרגיש אותם ולהצליח גם להביא את זה לחדר ההלבשה ואני חושב שבסופו של דבר הצלחתי, ועל זה אני גאה”.
האם מכבי חיפה עוד יכולה לזכות באליפות השנה?
”מבחינה סטטיסטית כמובן. אני חושב שיש משחק מאוד גורלי בשבת, ואני בטוח שהחברים שלי התכוננו אליו כל השבוע ויודעים בדיוק מה צריך לעשות. יש להם צוות מצוין שעובד איתם יום יום ובעזרת השם הם יצליחו להביא שלוש נקודות ולצמצם את הפער. נקווה שבסוף ידנו תהיה על העליונה”.
“סאן כבש כמעט כל פסגה אפשרית”
גל אלברמן אמר: “המעמד הזה מרגש כאן לצד החברים והמשפחה של סאן, שאני רוצה להודות לו בשם מכבי חיפה על שנים נפלאות במדי הקבוצה. סאן עבר קריירה מדהימה וכבש כמעט כל פסגה אפשרית במדי הקבוצה. הוא הצטרף בשנים לא פשוטות של המועדון, לאט לאט סלל את דרכו להרכב הקבוצה והפך לחלק חשוב בתהליך ההצלחה והשגשוג של המועדון. הדרך הייתה רצופה קשיים ורגעי משבר, כולל השאלה בדרך, אך סאן נלחם, לא ויתר והוכיח שהוא עשוי מהחומר של החזקים. הוא צמח מהקשיים, הפך לאחד ממנהיגיה של מכבי חיפה, שיחק במדי הקבוצה בליגת האלופות ופילס את דרכו להרכב נבחרת ישראל.
“הוא זכה לאמון והערכת הקהל הירוק והוביל את הקבוצה לרגעי אושר שכל כדורגלן מתחיל חולם עליהם. לאחר מכן, הוא נפצע בצורה חמורה ומסוכנת. מאז הוא עבר רגעים מורכבים רגשית ולא פשוטים לכדורגלן מקצועי. למרות זאת, בתקופה הזו הוא המשיך ללוות והיה חלק בלתי נפרד מחדר ההלבשה. הוא היה ונשאר דמות ראויה ואהודה. כשחקן עבר בעצמי שמצא עיסוק לאחר הפרישה מהכדורגל, אני יודע שסאן יעבור תהליך דומה. זה מורכב, אבל נסייע בכל מה שאנחנו יכולים. סאן, כולנו אוהבים אותך מאוד”.
דולב חזיזה הוסיף: “בשם כל השחקנים, אנחנו רוצים להגיד לך תודה רבה. כמו שאמרת, יש דברים חשובים מכדורגל. לי היה קשה אישית לשבת פה ולשמוע. תודה על כל מה שהבאת. לי אישית עזרת המון ואני יכול להגיד שאתה אחד מהמורים שלי במגרש שעזרו לי להביא ולהפיק את מה שאני יודע, עזרת ותמכת לי בכל רגע. גם נטע לביא וצ’ירון שרי שחוו איתו הרבה ולא נמצאים פה, אני בטוח שהם עצובים שאתה עוזב את הכדורגל, אבל גם שמחים שהרווחת את החיים. אני בטוח שזה לא סוף הסיפור, ושעוד נהיה ונשמח ביחד. אנחנו אוהבים אותך מאוד”.
לאחר מכן השחקן שיתף באינטסגרם שלו: זהו, אני פורש מכדורגל. שנה ושלושה חודשים שאני לא עושה וחי את הדבר שאני מאמין ויודע שבשבילו הגעתי לעולם. בדיוק לפני 11 שנה, עליתי בפעם הראשונה לשחק בבוגרים ולא דמיינתי
לאן אני אגיע בקריירה שלי ובהשגחה גדולה לא חשבתי שאשיג כמעט הכל בכדורגל וכשהשגתי, מי חשב שזה יסתיים מוקדם משציפיתי, בסה״כ בגיל 30, שיא הקריירה”.
עוד רשם: “הכרתם את האופי שלי כשחקן ואני כזה שנותן את הלב ואת הגוף על המגרש, מחויב למקום ולבית שלי עד הסוף.
לא משנה אם פתחתי בהרכב או נכנסתי כמחליף נתתי הכל ושילמתי על זה. לפני שנה ו-3 חודשים במשחק כאן בבית מול ריינה , דקה 61, עליתי לכדור גובה והתנגשתי בראש של שחקן היריבה,
את השאר אתם יודעים, איבדתי הכרה וחוויתי התקף אפילפסיה. בדיקת ה- MRI הראתה דימומים במוח.
מאותו הרגע יצאתי למסע שלם של בדיקות , ועדות , רופאים ומומחים מהגדולים בתחום.
“אפילו בשביל הסיכוי הכי קטן שאחזור ללבוש את המדים של מכבי חיפה הגעתי לפרופסורים הכי טובים ובכל מקום בעולם. אני אדם מאוד מאמין ותאמינו לי שבכל התקופה הזו האמנתי והייתי משוכנע שאחזור. כל בן אדם ברחוב ששאל אותי מתי אני חוזר אמרתי שאוטוטו, באמת האמנתי בזה.
לא מזמן קיבלתי את החותמת הסופית שכדורגל לא אוכל יותר לשחק, שזו סכנת חיים עבורי ועכשיו אני יושב כאן כדי לבשר לכם את את זה”.
מנחם המשיך: “עם כל זה , אני רוצה להודות לבורא עולם על המזל הגדול והזכות שנפלה בחלקי להיות שייך למועדון כמו מכבי חיפה. מי שלא שיחק כאן לא יבין לעולם. אני מרגיש כאילו גדלתי כאן. עברתי עם מכבי הכל. מהתקופה הכי קשה שהכל היה נראה חשוך ועד לזה שהצלחנו להחזיר ולעצב את הווינריות שעליה בנוי ה-DNA של המועדון.
“שיחקתי בבמות הכי גדולות בעולם, נגד השחקנים הכי גדולים בעולם. זכיתי בתארים ועברתי יחד חוויות מטורפות ואמוציונליות שלא כל שחקן זוכה להם. זכיתי בחברים שהפכו למשפחה, זכיתי להיות חלק מנבחרת ישראל, זכיתי להיות קפטן ולשחק עבור הקהל הטוב בארץ ומהטובים באירופה”.
המגן דיבר על העתיד: “מה יהיה הלאה? אני משוכנע שמחכים לי דברים טובים ואתגרים חדשים, בינתיים אני רוצה לומר תודה. קודם כל לבורא עולם על הזכות ועל מה שקיבלתי.
אני רוצה להגיד תודה לג׳קי הסוכן שלי שליווה אותי במהלך כל הקריירה. לנשיא יענקל’ה שחר , לעוזי מור ולאור שחר שהיו בשבילי מהרגע שהגעתי למועדון ותמכו בי ולאורך כל התקופה.לכל צוות ההנהלה שבראשה איציק עובדיה”.
מנחם המשיך בתודות: “למאמנים שעברו כאן לאורך השנים , לשחקנים שחלקו איתי חדר הלבשה לאורך הקריירה וכמובן לקהל הכי מדהים וטוב שיש. תודה למשפחה שלי, להורים שלי, לאמא שלי היקרה ובעיקר לשרון שהוא חלק בלתי נפרד מהדרך שלי בכדורגל ומלווה אותי מגיל 8. תודה לכם על כל האהבה, התמיכה והאיחולים שאני מקבל מכם. ותודה אחרונה לחלקת האלוהים הפרטית והקטנה שלי, אשתי האהובה, שתמכה בי והייתה איתי בכל הרגעים מהעצובים ועד לשמחים ביותר ולאימרי הבן שלי שהגיע לעולם בדיוק בזמן שהייתי זקוק לו. וזהו, כפי שפתחתי, אני פורש מכדורגל, אבל לא ממכבי חיפה”.
לסיכום: “ולסיום, משהו שחשוב יותר ממני, יותר מכולנו. הקושי שלי מתגמד לעומת מה שאנחנו עוברים כאן בארץ הקטנה והיחידה שלנו. נזכור את כל אלו שנרצחו ונהרגו ויש לא מעט כאלה שישבו ועודדו אותי ואת מכבי חיפה כאן מהיציע. אני מתפלל לשלומם של כל חיילי צה"ל, רפואה שלמה לפצועים ושכל החטופים יחזרו כבר הביתה”.