הפעם האחרונה שמכבי תל אביב ופנאתינייקוס נפגשו במעמד הזה, של לפחות פלייאוף, הייתה לפני 12 שנים, ומאז הצהובים הוסיפו לארונם גביע יורוליג נוסף אחד ונעדרו מהפלייאוף של התחרות הבכירה של אירופה במשך ארבע שנים. מנגד, הקבוצה היוונית העפילה פעמיים לפלייאוף, אך חוותה בעצמה תקופה מאוד ארוכה ללא פלייאוף היורוליג, שכן הפיינל פור אליו העפילה לאחרונה היה לפני 12 שנים. לאור המאורע החגיגי ערכנו ראיון מיוחד עם אריס ברקאס, דירקטור ההוצאה לאור של יורוהופס.
מה שהתחיל כראיון מיוחד ל-ONE התפתח לשיחת כדורסל מרתקת בה ברקאס, אינציקלופדיית כדורסל של ממש, דיבר על מצ'אפים, על התקופה בה סיקר את הירוקים לבנים מאתונה, אגדות העבר, ווייד בולדווין וקנדריק נאן, מה יהיו המפתחות לסדרה כמו גם מי יהיו שחקני המפתח. לאחר השוואות עבר וחיבור קו ישיר בין ניקולה וויצ'יץ' לניקולה יוקיץ', עידני הביג מנים השונים והשושלות שביניהם, אריס נתן גם תחזית לקראת הסדרה המדוברת.
תקרא לזה גורל או איך שאתה רוצה, אבל מכבי ופנאתינייקוס נפגשות במעמד של קדמת הבמה של הכדורסל האירופי אז כמה זה מרגש?
"תחילה עבר זמן רב מדי, יותר מדי זמן ואני חושב שזה מרגש לא רק בגלל מה שקרה בין פנאתינייקוס למכבי, אלא גם בין ווייד בולדווין וקנדריק נאן. ווייד רק אמר את דעתו, אבל זה נראה שזה לא התקבל טוב אצל קנדריק נאן, זה הפך את העניין למעניין יותר ובגלל שאנחנו חיים בעידן שבו הכל רעיל יותר ממה שהוא צריך להיות, אני חושב שזה נהדר שכל הסיטואציה הזו עד כה היא משהו שנראה שנועד להיפתר על הפרקט וזה מצ'אפ מאוד מעניין".
נגיע עוד למצ'אפים, אבל בוא נתחיל מההתחלה כי סיקרת את פאו בעבר.
"ליתר דיוק סיקרתי את פנאתינייקוס מ-2002 ועד ל-2004, לפני הרבה זמן והרגע קלטתי שעברו כבר 20 שנים מאז".
זה די גורם לך להרגיש זקן יותר.
"אני מרגיש זקן גם ככה אז זו סך הכל תזכורת".
למרות שהתחלת לסקר את פנאתינייקוס ב-2002, אני רוצה לחזור אחורה יותר, איך הייתה אז התקשורת היוונית כשסיקרו את הסיפור של מכבי ופאו בגמר כי בסופו של דבר עודד קטש שיחק בפאו.
"זו הייתה השנה הראשונה של ז'ליקו אובראדוביץ' עם הקבוצה, כך שכפי שאתה מבין זה הפך את הדברים למתוחים מאוד ופנאתינייקוס באותה הנקודה רצתה מאוד לזכות ביורוליג והם כיוונו לגביע השני שלהם בזמנו. הם זכו בפאריס ב-1996 עם דומיניק ווילקינס ובתאוריה אובראדוביץ' נמדד לפי האם הוא ישיג את המטרה, אז הוא מאוד רצה להראות לכולם שהוא היה הבחירה הנכונה של פנאתינייקוס.
“תזכור שזה היה מצב מאוד מיוחד ומוזר, הוא עדיין לא היה האגדה החיה שהוא כיום והדבר שבלט היה שאם פנאתינייקוס תיכשל בהגעה לפיינל פור ולא תזכה בו, אז המצב יהיה מוזר מבחינת העתיד שלו עם הקבוצה. אני לא אומר שבגדול הוא שיחק 'על החיים' שלו כי זו הייתה השנה הראשונה שלו בפנאתינייקוס, אבל היה מתח עצום שבלט כמו גם תשוקה מצידו וגם מצידה של פאו להצליח".
באותה השנה הוא זכה בסוף.
"כן, קטש היה זה שגרם לדברים לקרות בגמר. אני בטוח שזוכרים בישראל שהוא היה ככל הנראה הרכז הכי מוכשר באירופה ולדאבוננו עד אותה הנקודה, הוא היה טוב, אבל לא נהדר. הוא לא היה מה שאולי ציפו ממנו, כך שכל זה הפך את הדברים למוזרים עד לנקודה מסוימת. הציפיות היו כל כך גבוהות עד שבסופו של דבר אפשר לומר שכל הסיטואציה הייתה כל כך מתוחה וכולם הרגישו שהיה להם מה להוכיח וזה כלל את ז'ליקו אובראדוביץ', איטודיס וכמובן את עודד קטש. השחקן היחיד שהיה שם והיה מנוסה כבר הוא דיאן בודירוגה ולא אף אחד אחר".
אני לא בטוח שיש מישהו שדומה למה שנייט האפמן המנוח היה.
"נייט האפמן וניקולה וויצ'יץ' שחקנים מהסוג שלא ממש קיימים יותר, או שאפשר לחבר אותם לניקולה יוקיץ'. מי השחקן שהכי קרוב לניקולה וויצ'יץ' כרגע? אני לא רואה שחקן אחר חוץ מניקולה יוקיץ' שאפשר להשוות אותו אליהם וכמובן שזה משחק מהסוג שהופך לטרנדי. שוב פעם רואים גבוהים שמוסרים את הכדור החוצה, גם באירופה ורואים את זה לדוגמה אפילו עם לסור, עם ניבו מעט פחות, אבל זה מצב נתון עבור כל גבוה מהרמות הגבוהות. הוא חייב לדעת למצוא את השחקן הפנוי בקו האחורי אם הם זוכים לשמירות כפולות כך שאני חושב שרואים את האבולוציה הזו ואת הטרנד הזה בא והולך".
אנחנו מדברים על הגלדיאטורים של הכדורסל האירופי.
"אנחנו מדברים על אגדות כאן וזו הבעיה כרגע עם הכדורסל האירופי באופן כללי ואין לזה קשר ליורוליג אלא לכדורסל האירופי, רואים שהכוכבים הגדולים ביותר הולכים ל-NBA והם השחקנים המובילים שם. זו שאלה נוספת כי רואים את סגנון המשחק של היורוליג שהוא מאוד דומה לזה שמשוחק ב-NBA, אבל יש כמה חוקים שונים מאוד ובמיוחד חוק השלוש שניות בהגנה שבאירופה עושה את כל ההבדל ואם יהיה את החוק הזה באירופה אז כמות הנקודות שנקלעות במשחקים תעלה וזה טבעי.
“מצד שני, זה גם מלאכותי לחשוב שב-NBA קולעים יותר כי יש שם יותר כישרון, אז אוקיי, הכישרון שם, אבל זה לא צירוף מקרים שיש שחקנים כמו דונצ'יץ' וכמו יאניס וכמו יוקיץ' שאומרים שזה קשה הרבה יותר לקלוע יותר באירופה, כלומר עם החוקים, אז זה דבר אחד ודבר נוסף הוא שצריך להתאים את עצמך למה שהשחקנים שלך עושים הכי טוב. אנחנו אוהבים להשוות ולפעמים זה דבר מאוד קל, אבל למשל האם למכבי היה אי פעם כזה קו אחורי טוב כמו של לורנזו בראון ו-ווייד בולדווין, זה משהו שנתון לדיון".
ברמת יעילות אולי שאראס ופארקר.
"כמובן, אבל האם הם היו אותם השחקנים? יש לנו תחושה רומנטית לגבי הדברים שקרו אז ופארקר הוא אחד הכי גדולים בכל הזמנים וגם שאראס, אבל אם מנסים לנתח את המשחק ואת היכולות האתלטיות אי אפשר להכחיש שעם הזמן ישנה התקדמות וזה המסלול הטבעי של הדברים".
כשמדברים על דברים שקרו לא מזמן, דימיטריס ינאקופולוס, הבעלים של פנאתינייקוס, אמר שהגרסה הזו של פאו הייתה מנצחת גם את השושלות של מכבי וספליט.
"כן, אוקיי, אבל תחילה דימיטריס ינאקופולוס אוהב מאוד את הקבוצה שלו כך שלא הייתי מצפה למשהו שהוא פחות מזה ממנו ושנית אי אפשר באמת לעשות את ההשוואות האלו, אלא אם כן יש לך מספרים ואני חושב שההשוואה הזו תהפוך קשה יותר בעתיד בגלל השינויים של הפורמט. יש סיבה לכך שלמרות שב-NBA כמות המשחקים עומדת על 82 בעונה ויש עוד שלושה משחקים של הפליי אין ויש את הגמר, זה לא דומה לתבנית כדי שנוכל להשוות עם כמות המשחקים שבעבר. אם משנים את מספר המשחקים אז זה הופך את העסק למסובך יותר".
בוא נדבר לרגע על הגרסה הזו של פנאתינייקוס, אבל קודם נראה שהיוצרות התהפכו, כי אז בתחילת המילניום היסודות של השושלת הונחו ו-25 שנים לאחר מכן פאו מגיעה כשמכבי כבר מנוסה יותר בפלייאוף בשנה שעברה בעוד שפנאתינייקוס הייתה במעמד הזה לאחרונה עם צ'אבי פסקואל.
"כן, אבל אני חושב שזה משהו שהוא מאוד מיוחד ביורוליג כי יש בגדול שני שלבים מתקדמים של העונה, יש את הפלייאוף שבו הקבוצה הטובה יותר מנצחת וזה לא צירוף מקרים שזה מאוד נדיר לראות את הקבוצה שאין לה את יתרון הביתיות מגיעה לפיינל פור. ואז יש את הפיינל פור שבו הכל יכול לקרות. זה לא קשור רק לבגרות של הקבוצה אלא גם לצ'אנסים שצריך לנצח את היריב שלך וזה מה שכרגע הופך את פנאתינייקוס לפייבוריטית.
“העובדה שמכבי הגיעה כל כך רחוק כשהיא משחקת ללא אוהדים וכשאין לה כמעט זמן לאימונים כשהקבוצה צריכה לטוס הלוך וחזור מתל אביב ובלגרד זה נס קטן, ובמקום הזה הניסיון של שנים עברו עזר כי אם הקבוצה הזו של מכבי הייתה קבוצה חדשה לחלוטין, הם היו בבעיה גדולה. אנחנו רואים גרסה טובה ומכוונת יותר של מכבי מהשנים האחרונות.
“בשלב הזה כולם מבינים את התפקידים שלהם ואת הניואנסינים הקטנים של מה הם יכולים ומה הם לא יכולים לעשות, אבל מצד שני יש גרסה של פנאתינייקוס שהתחילה לאט, אבל לאחר התוספת של קנדריק נאן הכל השתחרר בגלל הכישרון של נאן ובגלל הדרך שבה המאמן עתמאן (ארגין, מ.ב) רוצה לשחק. זו השוואה מעניינת נוספת כי אני חושב שעתמאן הוא הגרסה המודרנית של פיני גרשון כי הוא טוב בלהגיב תוך כדי המשחק, הוא שם את האחריות על השחקנים שלו וברוב המקרים באימונים ואיך שיתכוננו למשחק ומה שיעשו לפני תחילת המשחק זה משהו שיעשו העוזרים שלו.
“כשהמשחק מתחיל הוא תמיד שם כדי להתאים את הדברים וזה משהו שהוא ממש 'גרשוני' וכשהוא מרגיש כשהוא צריך לקרוא תיגר על מישהו הוא לא מתבייש לעשות את זה גם אם זה אומר לבקר את השחקנים שלו בדרך מאוד נוקשה כפי שהיה עם לוקה וילדוזה לאחרונה. יש תוכנית בתוך השיגעון הזה, שום דבר לא קורה בטעות, הכל מחושב וכמובן שזה קשור לאישיות של עתאמן כמו שזה היה קשור לאישיות של גרשון.
"זה מאוד מעניין שאפילו מאמן כמו קטש מבין שבעידן הנוכחי כשיש שחקנים כמו לורנזו בראון ו-ווייד בולדווין אי אפשר באמת ללכת בסגנון האסכולה הישנה כי חייב לתת להם את המרחב כדי לייצר".
הזכרת את נושא עוזר המאמן וזו השנה הראשונה של עתאמן ללא יאקופ צ'ג'יקוק שיצא לדרכו העצמאית כשהוא עושה עונה טובה. עד כמה הדבר הזה השפיע על עתאמן והגרסה הזו של פנאתינייקוס? כי הקבוצות של עתאמן היו ידועות יותר בשל ההתקפה וזו הנוכחית דווקא בגלל ההגנה.
"זו לא הפעם הראשונה שיש לעתמאן עוזר שהוא לא צ'ג'יקוק, הוא הלך עם סרליס שהיה המאמן הראשי בלאבריו וכעת הוא העוזר הבכיר בפנאתינייקוס ובאופן מסוים סרליס הוא הגרסה היוונית של מה שצ'ג'יקוק עשה. העובדה המעניינת היא שעתמאן מצא מהר מאוד עוזר אחר שהוא יווני והם משלימים האחד את השני היטב, כמובן שזה קשור גם לשאר הצוות, אבל האדם העיקרי, האחד שהוא אחראי על ההכנה הוא סרליס".
ב-2011/12 ראינו את אחת הסדרות הכי גדולות בהיסטוריה של הכדורסל האירופי, האם לסדרה הקרובה יכולה להתקרב לזה?
"אני מקווה, אנחנו רומנטיקנים ואוהבים לדבר על העבר, אבל בוא נתגבר על זה ופשוט נצפה במופע של בולדווין ונאן. אני מרוכז בזה ואני חושב שכולם יהיו מרוכזים בזה".
כולל מייק ג'יימס.
"כן, כי אתה יודע שתחילה ווייד בולדווין מוכח באירופה כרגע ובראשו הוא מאמין באמת שהוא שחקן NBA. מצד שני קנדריק נאן הגיע מה-NBA כשבראשו זו תהיה הזדמנות עבורו לחזור לשם וכעת זה ברור שהוא חושב שאולי להישאר בפנאתינייקוס זו לא בהכרח אופציה רעה וזה מה שהוא צריך לחשוב. אי אפשר שלא להסכים עם העובדה שבערבים הטובים שלו נאן נראה שהוא טוב יותר משאר כוכבי היורוליג האמריקאים. כשרואים אותו משתלט על המשחק בזמן כל כך קצר בקונטקסט השונה של הכדורסל האירופי, מבינים שיש לו סיכוי אמיתי לחזור ל-NBA ושבמידה והוא יישאר אז יש סיכוי שהוא יהפוך לאחד הכוכבים הכי גדולים בליגה ולא משנה מה, זה מצ'אפ מאוד מעניין”.
“יש לנו בראשנו דעות קדומות בנוגע לשחקנים האלו ואף אחד לא ציפה שקנדריק נאן יתאים את עצמו למשחק האירופאי כל כך מהר ושהוא יהיה יעיל כל כך, אז הוא הפתיע אותנו פעם אחת, למה שלא יעשה זאת פעם נוספת? זאת הזדמנות עבור על הסגל של מכבי והקבוצה של מכבי, כי הארגון כולו ברמה הכי גבוהה, אז זו תהיה הזדמנות עבור השחקנים להרים את הרמה. מה יהיה אם הם ינצחו את פנאתינייקוס? אז כמובן שהם האאוטסיידרים, אבל מה אם הם ינצחו?".
עד כמה נושא הקהל שיהיה באואקה אל מול כמות האוהדים המאוד מצומצמת שתהיה בבלגרד יכולה לעשות את ההבדל?
"זה כמובן חיסרון עבור מכבי, אבל מכבי כבר הוכיחה שגם בהיכל ריק בבית הם יכולים לטפל בעניינים. משחק הפליי אין היה נהדר והפגנת כוח של מכבי שאף אחד לא ציפה לה. זה לא כזה ודאי שמכבי בבלגרד לא תמצא דרך להישאר בחיים, אבל אם אתה רוצה את ההערכה הכנה שלי אז האפשרות שפנאתינייקוס תעפיל עם 1:3 בסדרה וללא משחק חמישי, אז כן, זה נראה שזו התוצאה הכי הגיונית".
לורנזו בראון הרגיש טוב מול באסקוניה, אבל התקשה בעיקר נגד קווים אחוריים כמו של אולימפיאקוס ומונאקו. עד כמה שהקו האחורי של פאו מוכשר, אין לו את היכולת והגודל הפיזי.
"אני מסכים, אבל מצד שני אני חייב לומר שלא משנה כיצד מודדים את הדברים, זה ידוע שלורנזו בראון הוא אחד הגארדים הכי טובים ביורוליג ומהצד השני יש גם את קוסטאס סלוקאס שהוא יוצר נהדר. האם פנאתינייקוס תשתמש בקלאיצקיס במטרה להאט את לורנזו בראון? זה משהו שראינו בעבר, אבל אני לא כל כך בטוח שהדבר יעבוד. לדעתי המשחקים האלו יהיו בסופו של דבר 'קרב אקדוחנים', מי שמשיג יותר נקודות ויהיה יותר יעיל בהוצאה לפועל בצד ההתקפי יחזיק ביתרון ואחרי הכל זו הדרך שבה מכבי משחקת כבר שנים.
“יש קבוצה שאוהבת לרוץ ורוצה להגיע כמה שיותר למגרש הפתוח ויש את פנאתינייקוס שעושה בערך את אותו הדבר כך שזו לא התנגשות בין סגנונות בעוד שבמיוחד מול אולימפיאקוס, הגרסה הזו של אולימפיאקוס מבוססת בעיקר על היכולות של הקו האחורי שלה בהגנה השנה, כך שאני מבין את הנקודה שלך ומה שאתה אומר אבל בסופו של דבר ייתכן וזה לא יהיה הדבר המרכזי.
“השליטה בריבאונד תהיה חשובה הרבה יותר ואני לא מדבר על לסור או ניבו, אלא על בונזי קולסון וחואנצ'ו הרמנגומס ודינוס מיטוגלו, עבור השחקנים האלו שיצטרכו לנצח בקרבות של ממש, אולי אפילו הרבה יותר מאשר לעצור הגנתית מישהו. לפעמים אנחנו אוהבים לומר שיש שחקן הגנתי שמקשה על החיים וכו', אבל לפעמים זה גם משקר קצת, כי אוקיי, זה משחק של חמישה על חמישה, אז מה אם לורנזו לא קולע, אבל הוא תמיד מוצא את השחקן הפנוי שינצח את המשחק. זה מגיע בסיכומו של עניין למאמץ קבוצתי ולכן אני חושב שאולי הריבאונדים יהיו קריטיים מאוד בסדרה הזו".
בשלבים האלו של העונה הניסיון מדבר וכשמסתכלים על הסגל של פנאתינייקוס בשלמותו זה נראה שאולי למכבי יש יותר שחקנים שיש להם יותר ניסיון במעמדי פלייאוף, האם זה יוכל לשחק תפקיד בצורה כלשהי?
"כן ולא. הגרסה הזו של פנאתינייקוס נמצאת עכשיו במומנטום ומכבי מנסה לבנות את המומנטום לאחר מה שהם עשו בפליי אין כך שבקיצור אני מאמין שלדוגמה לא משנה כמה ניסיון יש לסלוקאס הוא לא באמת יכול לתת אותו לשחקנים האחרים, אבל זה משהו שיכול להיות שיהיה שווה הרבה מאוד בפיינל פור וזו הסיבה שאני חושב שעבור פנאתינייקוס העובדה שהם ישחקו נגד מכבי ללא אוהדים וכמעט ללא תקשורת בבלגרד הוא מצב שיכין אותם לפיינל פור על הפרקט, אבל לא מחוצה לו, והכאוס שבו הם יפגשו בו בברלין.
“אני מאמין שאם אני הייתי פנאתינייקוס ואני צריך ללכת פיינל פור אני אעדיף לקבל את 'הטיפול המלא של מכבי', לבוא לישראל, לקבל פתאום 20 כתבים ששואלים שאלות, לקבל סביבה 'עוינת' עם היכל מלא ופשוט לקבל את כל הדברים האלו וזה יכין אותי לפיינל פור בצורה גדולה יותר, אבל כרגע זה מה שזה ואלו פני הדברים”.
לאור כך שווייד בולדווין לא שיחק במשחק הראשון וקוסטאס סלוקאס ולוקה וילדוזה לא שיחקו בשני וכשקנדריק נאן נפצע ברבע השלישי, אפשר לומר שעד כה לא קיבלנו אינדיקציה אמיתית. אז כשלא יודעים באמת למה לצפות, למה אתה מצפה ומה יהיו המפתחות לסדרה ושחקני המפתח?
"עבור מכבי, שחקני המפתח הם המשולש של לורנזו בראון, ווייד בולדווין ובונזי קולסון. אני חושב שהגיבור שלא שרים מספיק בשבחו במכבי הוא בונזי קולסון, אני לא מוריד מעונת הקריירה של ג'וש ניבו במכבי, אבל קולסון זה הדייויד בלו של העידן המודרני.
“בפנאתינייקוס זה מאוד חשוב כי זו קבוצה מאוד עמוקה, שנאן וסלוקאס יהיו בכושר הכי טוב, לא הייתי אומר את זה אם לוקה וילדוזה לא היה בתקופה לא טובה, כמובן שבשלב מסוים הוא יספק את הסחורה, אבל אני לא יודע אם זה יכול לקרות בסדרת הפלייאוף ולאחר מכן הכל יהיה על הדרך שבה לסור יתייחס לסדרה כי לסור בצורה מסוימת הוא השחקן היחיד בחמש שיכול להיות אולי אחד משחקני הטופ של היורוליג. יש גם את קוסטאס אדטוקומנפו שהיה נהדר הגנתית במשחקים האחרונים, אבל אני לא יודע אם זה יספיק כי צריך שיהיה איום גדול מבפנים ואם לסור מסיבה כלשהי לא יוכל לספק את זה, השחקן הבא שיכול לעשות נזק בצבע הוא דינוס מיטוגלו".
אז אתה הולך פשוטו כמשמעו על הגדולים.
"כן, אנחנו אוהבים לומר באירופה שהגארדים הם אלו שמכריעים משחקים וזה נכון במידה מסוימת, העובדה שהכדור אצלהם בידיים ושהם מקבלים החלטות לא מוריד מכך שבשנים האחרונות לא זכורה לי קבוצה שהלכה עד הסוף מבלי שהייתה לה נוכחות בצבע ועברנו מהעידן של הסנטרים 'הקטנים' כמו גם הזמנים ששחקנים בגובה 2.13 וצפונה נחשבו ללא קיימים. כעת רואים שכאשר מדברים על גבוהים, לסור לא באמת קטן והוא נחשב 'נמוך' בהשוואה לטאברס, פאל ומילוטינוב. רואים שלכל הקבוצות הללו יש לפחות שחקן אחד שהוא (לפחות) 2.13 לגיטימי שעושה דברים שהם לא טיפוסיים לגבוה, הם כולם מוסרים טוב את הכדור וחלקם כמו טיבור פלייס לדוגמה גם קולעים נהדר וכמובן שיש את טבארס שהוא בליגה משל עצמו".
כמעט לאף אחד מהם אין את היכולת של הגבוהים של פעם עם פוסט בשילוב של עבודת רגליים.
"זו האבולוציה של המשחק, זו אומנות עבודה ואני חושב שהשחקן הכי טוב שעושה את זה הוא אולי ניקולה מילוטינוב שמשחק עם הגב לסל בצורה שהיא מעט מהאסכולה הישנה, רואים הרבה שחקנים גבוהים שמשחקים עם הפנים לסל".
מי יעפילו לפיינל פור לדעתך?
"זה מעניין כי כשאנחנו עורכים את הראיון הזה אנחנו לא יודעים מי היריבה של מדריד, אבל אני מניח שמדריד בפנים, נראה שפנאתינייקוס נעולה בפנים ולאחר מכן אני לא יכול להמר על אף לא אחת מהקבוצות כי אני חושב שאם מסתכלים על המומנטום של כל אחת מהקבוצות אז אולימפיאקוס ופנר משחקות טוב יותר באופן ניכר מאשר מונאקו וברצלונה”.
אז מה הסיכוי שאתה נותן בסדרה של פאו – מכבי, 70-30?
"כן, 70-30 נראה הוגן, אני נותן 90 למדריד ולא משנה מי היריבה כי זו מדריד והשאר זו קלישאה, אבל 50-50. אנחנו יכולים לנתח את הכל ולדבר על המסורת של פנאתינייקוס ועל שחקן כזה או אחר ועל נתון סטטיסטי כזה או אחר של אולימפיאקוס, מונאקו וברצלונה, אבל כשהכדור מורם לאוויר הכל נזרק החוצה מהחלון וזה מחזיר אותנו ישירות לסדרה של פנאתינייקוס ומכבי וזו הפשטות והגאונות של עתאמן”.