בחלוף עשרות שנים יספרו כולם את האגדה המופלאה על בחור בן 20 שהגיע לריאל מדריד וכבש שערי ניצחון בזמן פציעות בשני משחקי קלאסיקו בעונתו הראשונה. לעשות זאת פעם אחת זה אדיר, אבל פעמיים? זה כבר גובל במדע בדיוני ואיש לעולם לא יוכל לשחזר את התסריט המדהים הזה.
באוקטובר שייטה לה ברצלונה ביתרון 0:1 במונז'ואיק, כאשר ג'וד בלינגהאם השווה בבעיטה ממרחק, ואז – בדקה ה-92 – השלים את המהפך כדי להביא ללבנים 1:2 ולהפוך את קבוצתו לפייבוריטית לזכייה באליפות. אתמול הוא הבטיח סופית את התואר הזה. גם הפעם הובילה בארסה בסנטיאגו ברנבאו, אך חזרה ובדקה ה-91 הגיח בלינגהאם בדיוק במקום הנכון כדי להכניע את מארק אנדרה טר שטגן ברגלו השמאלית החלשה לכאורה. היציעים התפוצצו משמחה כשהוא הניף את ידיו לצדדים בחגיגה שאופיינית רק לו – וזה המראה הכי אופנתי בקרב אוהדי ריאל עכשיו.
אפשר לשכוח את קפיצת ה-סי של כריסטיאנו רונאלדו, שכבר לא חסר בבירת ספרד. בלינגהאם הוא היורש – הווינר האולטימטיבי שמסוגל להכריע את המשחקים הגדולים ביותר ברגע האמת הכי קריטי. הוא הפך לעילוי מהרגע בו דרך לראשונה על הדשא במדריד, ובקצב הנסיקה הזה יש לו פוטנציאל לרשום את שמו בדפי ההיסטוריה כאחד הגדולים ששיחקו במועדון הזה אי פעם.
אם משהו לא ישתבש בדרך, הקשר האנגלי עשוי להיות אחד הכדורגלנים הטובים בהיסטוריה ושיאים רבים מחכים לו בהמשך הקריירה שרק התחילה. ואולם, גם אם יזהר במשך יותר מעשור, יזכה בליגת האלופות, במונדיאל ובאליפות אירופה ויטפס לכל הפסגות, אי אפשר יהיה לדמיין הישג מטורף יותר משערי ניצחון בתוספת זמן בשני משחקי קלאסיקו באותה עונה. גם הוא עצמו לא יוכל לשחזר זאת.
בלינגהאם חיפש את זה. הוא היה מאופק למדי במחצית הראשונה, אך ככל שחלפו הדקות אחרי ההפסקה הוא הפך לדמות דומיננטיות יותר. כאשר התקרב המשחק לשלבי הסיום, הוא נראה רענן, כאילו לא השקיע מאמץ עילאי בהגנה במשך 120 דקות מול מנצ'סטר סיטי ביום רביעי. "אני גמור", הוא אמר אחרי שריאל עלתה לחצי גמר ליגת האלופות בפנדלים, אך אתמול הוא היה ההיפך מגמור. הוא ביקש לקבל את הכדורים כדי לסיים את הסיפור בליגה כאן ועכשיו. תיקו היה מספיק לריאל כדי להרגיש בטוחה בפסגה עם יתרון של שמונה נקודות, אבל ג'וד רצה – וקיבל – 11. בלי שני שערי הניצחון שלו, הפער היה בסך הכל חמש, ובארסה עוד הייתה יכולה לחלום על תפנית דרמטית. בזכותם, הקטלונים איבדו את הכתר כבר עכשיו. יש אלופה חדשה בספרד ובלינגהאם חוגג תואר משמעותי ראשון בחייו.
ואולם, לא בלינגהאם היה השחקן המצטיין של ריאל אתמול, אלא זה שבישל לו. עבור לוקאס ואסקס, היה זה שבוע חלומי – אולי המוצלח ביותר בכל הקדנציה הארוכה שלו במועדונו האהוב. ביום רביעי, הוא הקפיץ את הכדור בנונשלנטיות בדרכו לבצע את הבעיטה לרשתו של אדרסון בדו קרב הפנדלים, והשלווה הנפשית הזו שידרה ביטחון עצמי של ווינרים. ואסקס לא מתרגש מאתגרים מלחיצים – הוא נולד כדי לעמוד בהם.
ברוב הקבוצות בעולם הוא היה מוגדר כמנהיג וכאחד הכוכבים הבולטים ביותר בסגל. בריאל הוא רק שחקן רוטציה יעיל – אבל איזה שחקן! קרלו אנצ'לוטי יודע שאפשר לסמוך עליו תמיד, בכל עמדה לאורך האגף הימני. דני קרבחאל היה עייף מדי אחרי שג'ק גריליש וז'רמי דוקו הוציאו לו את הנשמה, ולכן ואסקס נכנס במקומו כמגן ימני בקלאסיקו. ובתפקיד ההגנתי הזה, הוא אירגן את כל שלושת השערים של ריאל.
זה קרה, בין היתר, בגלל שרודריגו היה קצת עצוב כאשר המאמן האיטלקי הורה לו לחזור ימינה אחרי המשחקים הנהדרים שלו בצד שמאל, שם הוא מרגיש כמו דג במים. הברזילאי היה מאופק, ולכן ואסקס תפס פיקוד גם בכל הקשור לדהירות קדימה – והוא פגש שם יריב נוח מאוד. אם עבור ואסקס היה זה שבוע חלומי, אז ז'ואאו קנסלו חווה בו סיוט מתמשך וגרם לאוהדי ברצלונה להתגעגע לאלחנדרו באלדה הפצוע, וגם לג'ורדי אלבה שהיה יכול לסייע במקום לבלות עם ליאו מסי במיאמי.
הפורטוגלי היה חלש להחריד בגומלין ברבע גמר ליגת האלופות מול פאריס סן ז'רמן ביום שלישי, אז איפשר לאוסמן דמבלה להשוות באין מפריע וגם ביצע גלישה חסרת אחריות לכיוונו של הצרפתי שהובילה לשריקה הגורלית לפנדל. אתמול, בהמשך ישיר למופע הזה, היווה קנסלו נקודת תורפה גם בקלאסיקו. ואסקס ניצל זאת עד תום. בדקה ה-18, כאשר בארסה הובילה והרגישה על הסוס, הוא עבר את קנסלו ללא קושי, פרץ לרחבה, ביצע הטעיה על פאו קוברסי ונתקל בכוונה ברגלו המושטת של הבלם הצעיר כדי לזכות בפנדל.
בדקה ה-73, בדיוק אחרי שבארסה עלתה ל-1:2, דהר ואסקס כדי להגיע ללא הפרעה לכדור רוחב מושלם של ויניסיוס ולהשוות, בזמן שקנסלו לא שמר על אף אחד והפקיר את האגף לחלוטין. ואז, בזמן פציעות, הוא גם סידר את האסיסט לבלינגהאם, בעוד קנסלו לא מצליח למנוע זאת.
חוזהו של ואסקס מסתיים בקיץ ובתחילת העונה הייתה במועדון התלבטות לגבי כדאיות הארכתו. לאחרונה, הספקות האלה הוסרו ואחרי השבוע המופלא הזה יהיה זה פשע לא להשאיר את החייל הנאמן והמבריק הזה. כישוריו וניסיונו חיוניים לקבוצה, וגם השפעתו בחדר ההלבשה עצומה. הקפטן נאצ'ו צפוי לעזוב וכך גם סגנו לוקה מודריץ', ובנסיבות אלה הגיוני להעביר את הסרט היישר לזרועו של ואסקס. אין ראוי ממנו לשמור עליו, עד שבלינגהאם יצבור מספיק שנים בסנטיאגו ברנבאו כדי לקבלו.
ואולם, לא ואסקס היה אתמול השחקן המצטיין על המגרש, אלא נער הפלא של ברצלונה. הנסיקה של לאמין ימאל מטאורית באופן הזוי, אבל בקלאסיקו זה כבר היה מדע בדיוני באמת, וקשה מאוד להאמין שהוא רק בן 16. לא רק היכולת שלו מפעימה, אלא גם היציבות הנפשית והבגרות – הרי כמה ילדים בגיל בית ספר מסוגלים להמשיך לשחק כאילו דבר לא קרה אחרי שלא מאשרים להם שער מבריק בקלאסיקו?
האם הכדור שהסיט לאמין ימאל באמנות אחרי כדור קרן שטוח עבר את קו השער לפני שאנדריי לונין הדף אותו? יש יסוד סביר להניח שכן, על סמך צילומים של אוהדים מהיציע, אבל העניין הוא כי אין סיבה הגיונית לשערוריה הזו בעידן הנוכחי. VAR הוא קונספט שנוי מאוד במחלוקת ורבים מאוד היו שמחים לוותר עליו כליל כי הוא פוגע בקצב המשחק ולא בהכרח תורם לקבלת החלטות נכונה – לעתים ההיפך הוא הנכון. לעומת זאת, טכנולוגיית קו השער נמצאת בקונצנזוס ואין איתה כל בעיה. היא מיידית, לא גורמת להמתנה, מעניקה תשובה נכונה לחלוטין ומונעת מצבים עגומים כמו אתמול. חייבים להשתמש בה וכך קורה בכל הליגות הבכירות, פרט לספרד, שם החליט הנשיא חבייר טבאס שזה יקר מדי.
לטענתו, המחיר לא מצדיק את תדירות השימוש, כי זה קורה "ארבע או חמש פעמים בעונה", לדבריו. אפשר להמציא תירוץ מטומטם יותר, אבל זה לא יהיה פשוט ובאופן כללי ברור כשמש שטבאס חייב לסיים את כהונתו – מספיקה המחלוקת בקלאסיקו כדי להעיף אותו לכל הרוחות. מספיקה גם ההתבטאות מלפני שבועיים, אז השווה טבאס בין שידורי כדורגל פיראטיים באינטרנט לסקס עם ילדים וסחר בסמים, והצהיר כי מדובר בעבירות בחומרה זהה. האדם הזה לא כשיר בשום אופן והכדורגל הספרדי זקוק לריפוי – גם אחרי ההדחה של נשיא ההתאחדות, לואיס רוביאלס, שהוא אדם בזוי לא פחות. אבל אפשר לדון בכך בפעם אחרת, ובינתיים בואו נתמקד באדם שמעורר רק רגשות חיוביים.
אם מישהו טרם הבין עד אתמול כי לאמין ימאל הוא פנומן, ההוכחה הסופית הוגשה לו. אדוארדו קמאבינגה סיפק לא מעט משחקים טובים כמגן שמאלי, במיוחד בעונה שעברה, אך הצרפתי התקשה מאוד לעצור את הנער של בארסה שקירקס אותו פעם אחר פעם. לאמין ימאל הנהיג את ברצלונה, היה קרוב לכבוש במחצית הראשונה עוד לפני "השער" שלא אושר, ואז גם הוכשל על ידי קמאבינגה בדרכו אל השער. אחרי ההפסקה, היה זה לאמין ימאל שהינדס את שער היתרון של פרמין לופס בבעיטה חדה מחוץ לרחבה, אותה הדף לונין באופן לא מוצלח לרגליו של הקשר המחליף.
ואסקס ובלינגהאם היו ראויים לנצח אתמול, אבל גם לאמין ימאל היה ראוי להביא לבארסה שלוש נקודות. זה היה משחק פתוח ואיכותי, עם מצבים רבים ליד שני השערים, והוא יכול היה ללכת לכל כיוון. לו הטכנולוגיה היתה קיימת, ייתכן שהוא היה נוטה לכיוון האורחים, ובכל מקרה הדגישה ההצגה של הקיצוני המחונן עד כמה ההחלטה של צ'אבי להחליפו במפגש מול סן ז'רמן אחרי ההרחקה של רונאלד אראוחו הייתה שגויה. לו היה משלים לאמין ימאל 90 דקות ביום שלישי, כמו אתמול, הסיכוי של בלאוגרנה להעפיל לחצי גמר ליגת האלופות היה גבוה הרבה יותר.
אלא שזה לא קרה, והעונה האחרונה של צ'אבי כבר תסתיים בידיים ריקות. כעת נותר לו רק המאבק על המקום השני מול ג'ירונה, והוא יוקרתי בפני עצמו – במיוחד כשהדרבי הקטלוני המרגש ממש מעבר לפינה בתחילת מאי. באשר לריאל, היא יכולה להעניק מעכשיו מנוחה לרוב שחקניה במשחקי הליגה, ולהתרכז אך ורק בליגת האלופות. הקרבות מול באיירן מינכן הם קלאסיקה בפני עצמם, ובלינגהאם – שמכיר את היריבה הבווארית היטב מימיו בבורוסיה דורטמונד – כבר לא יכול לחכות. אל תהמרו נגדו, כי הוא עשוי להיות הגיבור הגדול גם אז, אולי אפילו בזמן פציעות. בעוד עשורים, יזכרו מהעונה הזו רק את שערי הניצחון שלו.