קריירה מפוארת מגיעה לסיומה. איתי שכטר הודיע היום (חמישי) על פרישה מכדורגל בגיל 37. אחד החלוצים הטובים ביותר בישראל בדור הנוכחי שיחק בכל הקבוצות הגדולות בארץ – הפועל תל אביב, מכבי חיפה, בית”ר ירושלים, מכבי תל אביב והפועל באר שבע, וכן בהפועל נצרת עילית, מכבי נתניה והפועל פתח תקווה בה הוא משחק כיום. מעבר לים, שיחק בקייזרסלאוטרן הגרמנית, סוונסי האנגלית ונאנט הצרפתית.
שכטר הגיע היום לחדר מסיבות העיתונאים באצטדיון שלמה ביטוח ונשא נאום מרגש. למסיבת העיתונאים הגיעו חברו הטוב עידן ורד, סוכנו אבי נמני ומשפחתו שהגיעה בהרכב מלא, כאשר כל אחד ממכריו הגיע עם חולצה של שכטר בקבוצה אחרת.
שכטר פתח את דבריו: “זה סיפור טוב, סיפור אמיתי. על חלום שהתגשם עבור ילד קטן מפרברי הצפון. חייתי אותו ביישוב הקטן רמת ישי בימים ובערבים שבעטתי פעם אחר פעם לשער חשוף, בעיטה אחר בעיטה. במשך כמעט 20 שנה אני שחקן מקצועי. שיחקתי בליגת העל, בליגה הגרמנית, האנגלית והצרפתית ובנבחרות ישראל. זכיתי לייצג את ישראל בליגת האלופות. קידשתי שם שמיים על אדמת אוסטריה כשהוצאתי כיפה נגד אחרי השער נגד רד בול זלצבורג והרגשתי שסגרתי מעגל עם סבי ניצול השואה”.
“על כל יום מהמסע הזה אני מוקיר תודה. כולכם גדלתם איתי, שמחתי איתי בניצחונות ובשערים, בכיתם איתי בהפסדים וברגעים הקשים. אתם האוהדים חלק מהמסע הזה. המעבר מקבוצה אחת לאחרת אף פעם לא היה קל. השתדלתי להשאיר חותם בכל מקום אליו הגעתי, נתתי לכל מועדון הכל. לא משנה איזה צבע חולצה לבשתי, האהבה שלי לאוהדים תמיד הייתה כנה”, אמר החלוץ.
“חשבתי על הרגע הזה הרבה ופחדתי לממש אותו. הלב רצה להמשיך לשחק אך הגוף סימן אחרת, הכדורגל הוא כל מהותי, אני חי ונושם בשבילו. קמתי בבוקר כדי להתאמן והלכתי לישון בציפייה למשחק בשבת. אני לא כל כך יודע איך לשנות את אורח חיי, אבל יודע שאמשיך להיות חלק מהכדורגל הישראלי”, הוסיף בדמעות.
“תודה על אין ספור רגעים משמחים, לשחקנים שהיו לצידי והיו לי למשענת, תודה לכל המאמנים, מכל מלמדיי השכלתי, לכולם חלק חשוב במסע שעברתי, תודה לאחים קצב ואבי נמני הסוכנים שליוו אותי לאורך הקריירה, להוריי היקרים שהשקיעו משאבים יקרים וליוו אותי כדי שאגשים את החלום שלי, לאחים שלי שהם הכוח והגב שלי תמיד”, אמר שכטר.
“אומרים ש‘מאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה חזקה’, זו לא קלישאה, מגיעה תודה גדולה לאשתי שהאמינה בי כדי שאאמין בעצמי והייתה תמיד בשבילי. תודה לליאב, רוני ועמית ממשיכי דרכיי האהובים שהם חלק מהצלחתי. ויותר מהכל, תודה לבורא עולם שהגשים לי חלום ילדות”, המשיך להודות למקורביו.
“לכל מי שאוהב את המשחק המדהים הזה שנקרא כדורגל אני רוצה שידע שהשתדלתי לעשות אותו יותר שמח וצבעוני, יותר מלהיב ולפעמים קצת תיאטרלי. אני אוהב את כולכם, בין אם אהבתם אותי או לא. היום אני כאן לפניכם מסיים את הפרק שלי ככדורגלן פעיל, אבל כמו שאתם מכירים אותי אהיה תמיד חלק מהכדורגל הישראלי. זה לא הספד לקריירה שהסתיימה, אלא הוקרת תודה על חיים שלמים, תודה כדורגל”, סיכם החלוץ.