זה נכתב כבר אין ספור פעמים בעבר, אבל אין ברירה אלא לחזור על כך שוב – אף קבוצה לא מסוגלת אפילו להתקרב לאופי שמפגינה ריאל מדריד בליגת האלופות בעשור האחרון. מאז שברו הלבנים את הבצורת וזכו בדסימה המיוחל ב-2014, זה מרגיש כמו המפעל שלהם. זה לא אומר שידם תמיד תהיה על העליונה, ודי להזכיר את התבוסה המוחצת מול מנצ'סטר סיטי בחצי הגמר בעונה שעברה, אבל ההילה חזקה מספיק כדי שהשחקנים יאמינו בעצמם.
כל מי שלובש את החולצה עם הסמל של ריאל, מקבל תוספת כוח מתוקף היותו חלק מהאימפריה השולטת. וכך, למרות הרביעייה שספגו באצטדיונה של אלופת אנגליה אשתקד, ולמרות העליונות הברורה שהפגינה הקבוצה של פפ גווארדיולה אתמול, בשום שלב לא הייתה תחושה של קריסה מתקרבת. "קבוצות אחרות היו מתפרקות, אבל אנחנו החזקנו מעמד ועבדנו ממש קשה", הצהיר בסיום ג'וד בלינגהאם המאושר.
בהשוואה לשבוע שעבר, אז הסתיים מותחן מרהיב בין הקבוצות ב-3:3 בסנטיאגו ברנבאו, חלו 3 שינויים מהותיים בהרכב מנצ'סטר סיטי. אדרסון חזר אל בין הקורות במקום סטפן אורטגה. קווין דה בריינה היה כשיר אחרי שנעדר בגלל מחלה, וזה שידרג באופן טבעי את הקבוצה בכמה דרגות. במקביל, החלים קייל ווקר החלים מפציעה ושב לעמדת המגן הימני, מה שאפשר לתכולים להתמודד טוב יותר עם רודריגו, שעבר באופן קבוע לעמדה זו.
מנגד, קרלו אנצ'לוטי העלה הרכב זהה (למעט נאצ'ו שהחליף את אורליאן טשואמני המושעה בעורף), אבל מערך קצת שונה, כי ויניסיוס תופקד הפעם בעמדה מרכזית הרבה יותר, ולא צוות לרודריגו באגף. פדריקו ואלוורדה שובץ כשחקן אגף ימין קלאסי, ובאופן כללי הוא היה מובנה יותר וכאוטי פחות – וזה לא בהכרח פעל לטובת המובילה הספרדית.
עם זאת, דווקא הגישה הזו הניבה את שער היתרון המהיר שהיה כה חיוני. ויניסיוס קיבל כדור עומד מדני קרבחאל ושלח מסירה מושלמת לרודריגו שהגיח למרכז והיה חופשי לחלוטין. השגיאה של הגנת מנצ'סטר סיטי התבררה בדיעבד כקריטית, ורודריגו הוא הרי מומחה לכיבוש מול יריבתו האהובה – שמו רשום לנצח נצחים בספרי ההיסטוריה בזכות צמד הבזק סביב הדקה ה-90 בחצי הגמר לפני שנתיים. הוא מצא את הרשת מול סטפן אורטגה לפני שבוע מול אורטגה, והפעם נזקק לשני ניסיונות מול השוער הברזילאי – מה שעלה באופן די ביזארי לוויניסיוס ברישום אסיסט בסטטיסטיקה.
בשלב זה, פחות או יותר, תמו הניסיונות הממשיים של ריאל לפתח התקפות מסודרות, והיא התרכזה בהגנה, בעיקר כי המארחת אילצה אותה לעשות זאת. גווארדיולה טען בצדק אחרי שריקת הסיום כי קבוצתו עשתה הכל נכון, ואף מעבר לכך. העניין הוא כי נגד ריאל דרוש בליגת האלופות משהו נוסף – וזה היה חסר לסיטי.
מובן שכולם היו מהללים את ארלינג הולאנד לו הנגיחה שלו הייתה הולכת פנימה במקום לפגוש את המשקוף, אבל בשורה התחתונה מחזיקת הגביע לא אמורה להתלונן על חוסר מזל. היא נתקלה בלוחמים מאורגנים עם מחויבות שלא יודעת גבול ואמונה בצדקת דרכם. "הם גוררים אותך למקומות בהם אתה לא רוצה להיות, אבל אתה חייב כי צריך לשמור עליהם", אמר בלינגהאם. וזה מה שהחזיק את ריאל בחיים.
קחו, למשל, את אנטוניו רודיגר. בדקה ה-76 הוא היה חתום על הטעות הגסה שהובילה לספיגת שער השוויון. הבלם הגרמני לא הצליח להרחיק כדור שגרתי ודחק אותו לכיוונו של דה בריינה שהפציץ מקרוב. ל"בישול" הזה יש ניחוח אירוני למדי, כי הרי רודיגר הוא זה שפצע את הבלגי בגמר ליגת האלופות ב-2021 כאשר שיחק במדי צ'לסי – וניצח. הפעם היה זה לכאורה תורו של דה בריינה לחגוג, אבל רודיגר אפילו לא העלה אופציה כזו בדעתו.
הוא המשיך כאילו כלום לא קרה, כמעט הבקיע בהארכה, ואז היה לו האומץ לבצע את הפנדל החמישי והאחרון בדו קרב. לגרמני יש נסיון אפסי בבעיטות מהנקודה הלבנה, קל וחומר בסיטואציה כה מלחיצה. לו היה מחטיא, הוא היה הופך לשעיר לעזאזל פעמיים. אלא שהוא לא החטיא. כי שחקני ריאל לא נשברים בליגת האלופות.
קחו, למשל, את אנדריי לונין. כאשר טיבו קורטואה קרע רצועות בברכו השמאלית בקיץ, בריאל לא סמכו על השוער האוקראיני וגייסו בהשאלה את קפה במבצע בזק. אלא שהוא הוכיח את עצמו, הדיח את יריבו, ובליגת האלופות הפגין במשחקים רבים קור רוח שכה אופייני לבלגי הפצוע. קורטואה נפגע בחודש שעבר, הפעם במניסקוס בברכו הימנית, ולונין יכול להרגיש שהמזל הולך איתו.
הוא סיפק הצגה מול לייפציג בשמינית הגמר, וכעת חתום על הישג גדול אפילו יותר. כוכבי מנצ'סטר סיטי, ובראשם דה בריינה שסובב את רוב כדורי הקרן הישר לכיוונו, ניסו לאתגר את האוקראיני, אך לשווא. הוא שוער ריאל במלוא מובן המילה, וזה אומר הכל.
לכן הייתה לו החוצפה החיובית לקחת את עצתו של קפה ולא לזוז כאשר ברנרדו סילבה ביצע את הפנדל שלו בדו קרב. הפורטוגלי ניסה להתחכם, ולא בפעם הראשונה בקריירה. בדרך כלל זה הולך לו, אך הפעם הוא מצא יריב מוכן ואמיץ שעשה ממנו צחוק. ואז, אחרי שגם מתאו קובאצ'יץ' החטיא, טייל לוקאס ואסקס לנקודה הלבנה תוך שהוא מקפיץ את הכדור בנונשלנטיות. השקט הנפשי הזה הוא פועל יוצא של המורשת המפוארת. היא מעניקה לשחקני ריאל יתרון תחרותי מיוחד.
אבל למה ואסקס היה על המגרש? כי ויניסיוס ירד בצליעה בדקה ה-102, כשכאב משתקף הטב בעיניו. גם קרבחאל קרס על הדשא לקראת סוף ההארכה והוחלף. בלינגהאם, שהשקיע מאמץ כביר במרדף אחרי מובילי הכדור של מנצ'סטר סיטי, אמר אחרי המשחק: "אני גמור". ולא רק הוא – כולם גמורים, וחלקם אולי גם פצועים. אלה בשורות לא מעודדות לאוהדי ריאל לקראת הקרב מול ברצלונה בקלאסיקו ביום ראשון, ולקראת ההתמודדות הזו יש לקטלונים יתרון מסוים.
בארסה הפגינה שלשום סף שבירה נמוך והודחה בידי פאריס סן ז'רמן כאשר הייתה פייבוריטית ברורה בעקבות הניצחון בפארק הנסיכים בשבוע שעבר. מצב הרוח בחדר ההלבשה בשפל, וצ'אבי הפגין בפעם המי יודע כמה חוסר יכולת לשלוט בעצבים על הקווים, אך בשורה התחתונה היא שיחקה רק 90 דקות, וקיבלה יום מנוחה נוסף. שחקני ריאל הותשו ונשחקו לחלוטין על ידי חניכיו של גווארדיולה, וכך העניק המאמן הקטלוני מתנה קטנה לאקסית המיתולוגית שלו.
העלייה לחצי גמר ליגת האלופות עלולה לגבות מריאל מחיר בקלאסיקו, הן בגלל העייפות, והן בשל קביעת סדר עדיפויות חדש. הלבנים מובילים את הטבלה בהפרש 8 נקודות, ולכן גם הפסד ליריבה המושבעת לא יהווה אסון. אנצ'לוטי חייב לשמור את הכוחות של שחקניו בצורה מושכלת, לא לסכן את בריאותם, ולשים דגש מיוחד על ליגת האלופות, כי יש כאן סיכוי לזכות בשני התארים החשובים גם יחד.
לעומת זאת, בארסה הודחה מאירופה מוקדם מהמתוכנן, ולצ'אבי המתפטר נותר רק אתגר אחד. הקטלונים יגיעו לקלאסיקו חבולים מנטלית, אך נחושים מאוד להוכיח את עצמם מחדש אחרי המפלה הקשה ביום שלישי. היא תוכל להציל משהו מהעונה רק אם תקים לתחייה את מאבק האליפות, ואת זה ניתן לעשות רק באמצעות ניצחון בסנטיאגו ברנבאו.
המוטיבציה אמורה להיות בשיאה, וזה מבטיח לנו קלאסיקו משובח, בו תשתדל האורחת להראות דבר אחד פשוט – ריאל היא אמנם מלכת ליגת האלופות, אבל בליגה הספרדית ברצלונה היא עדיין האלופה המכהנת.