זה היה אמור להיות יום שגרתי למדי עבור ליברפול באנפילד. האדומים אומנם הובסו בידי אטאלנטה בליגה האירופית ביום חמישי, אבל בפרמייר ליג המאזן הביתי ללא הפסד נשמר עד אתמול, ובתאריך הספציפי היה חשוב במיוחד לכבד את המעמד. היום מציינים במרסיסייד 35 שנה לאסון הילסבורו בו נספו 97 אוהדי ליברפול, ואתמול הוקדש המשחק מול קריסטל פאלאס לזכרם. המספר 97 הופיע בכל מקום, והשירה הייתה עוצמתית מתמיד. נותר רק לקחת שלוש נקודות מול יריבה מהתחתית כדי לעלות, לפחות לשעתיים, לפסגת טבלת הפרמייר ליג, אך לא כך היה הדבר.
יורגן קלופ חייך כאשר האורחת עלתה ליתרון בדקה ה-14. המאמן הגרמני כעס אומנם על ההפקרות בהגנה שהותירה את אברצ'י אזה ללא שמירה מינימלית ליד השער של אליסון, אבל עמוק בפנים הוא ידע שזה לא אסון. ליברפול רגילה מאוד להיות בפיגור ולעשות את הכל בדרך הקשה. רק לפני שבועיים היא ספגה בפתיחה מול ברייטון וניצחה 1:2. קודם לכן, היא פיגרה במחצית מול לוטון, ורמסה אותה לבסוף 1:4. למעשה, הרדס צברו העונה 27 נקודות במשחקים בהם היו בפיגור, וזה קרה להם גם מול קריסטל פאלאס עצמה בלונדון בדצמבר, אז הובילו הנשרים עד הדקה ה-78, עד שמוחמד סלאח והארווי אליוט ביצעו את המהפך. בקיצור, לא הייתה סיבה מיוחדת לדאגה.
העניין הוא שהרגלים מסוג זה עלולים להיות מסוכנים. כשאתה מרגיש חסין בכל מצב, השאננות נמצאת אי שם בתת מודע, ואפשר לפרש אפילו מחדלים כסימנים לטובה. כאשר אנדרו רוברטסון הרחיק בגלישה מופלאה ממש מקו השער את מה שעשוי היה להיות ה-2:0 של פאלאס, הדבר העניק חיזוק חיובי לתחושה ש’הכל יהיה בסדר’. בפועל, הייתה זו רשלנות נוספת בעורף שאפשרה לז'אן-פיליפ מאטטה להגיע לעמדה כה קורצת, ופעמוני האזהרה צלצלו בעוצמה. ליברפול לא ממש הקשיבה להם, והלחץ התחיל לפעול רק אחרי ההפסקה, כאשר רצף של החטאות ביזאריות הותיר אותה בהלם.
לקראת הסוף, קלופ כבר התקשה להאמין למראה עיניו. דרווין נונייס עבד קשה כהרגלו, אבל החמיץ ממצב קורץ מאוד, וזה דווקא לא מפתיע – הרי הוא מתמחה בביצועים קשים, אבל לא מסוגל לשים את הכדור ברשת ממטר. דיוגו ז'וטה, שחזר מפציעה אחרי חודשיים, היה מניה בטוחה יותר – אבל גם הוא בעט ברשלנות. קרטיס ג'ונס נפל על הדשא מרוב תסכול כאשר ראה את הפורטוגלי הורס את ההתקפה הנהדרת, אבל גם הקשר האנגלי הצעיר שלח בחלוף דקות ספורות החוצה כדור שהיה אמור ללכת למסגרת.
כאשר הוסיף השופט שבע דקות בסוף המחצית השנייה, אפשר היה לחשוב שזה מסר מאלת המזל, ושליברפול תשווה בדקה ה-97 ביום הזיכרון שלה. אלא שגם זה לא קרה, למרות שאליסון הצטרף להתקפה, והתברר שקלופ לא היה צריך לחייך. היו לליברפול שישה הפסדי בית רצופים ב-2021 מול יציעים ריקים בזמן משבר הקורונה, אבל בשבוע האחרון היא הפסידה פעמיים לעיני הקהל שלה תוך ימים ספורים לראשונה מאז 2017. המאמן הגרמני לא חשב שזה יכול לקרות שוב לפני תום הקדנציה שלו.
קריסטל פאלאס היא יריבה מיוחדת עבור קלופ. היא הראשונה שגברה על קבוצתו באנגליה, פחות מחודש אחרי שהגיע לממלכה. כריסטיאן בנטקה עוד היה אז בהרכב של הרדס, והנשרים חגגו עם 1:2. אחר כך, פאלאס החתימה בעצמה את בנטקה, ובביקור הבא באנפילד הפציץ הבלגי בעצמו צמד כדי להביא לה עוד ניצחון 1:2 יוקרתי. זו הייתה הפעם האחרונה עד עכשיו בו פאלאס גברה על ליברפול, ובסך הכל מאזנו של הגרמני מולה מצוין, אבל את ההפסד הראשון זוכרים היטב, ומי יודע – אולי אתמול נרשם גם הפסד הליגה האחרון של קלופ. זו יכולה להיות סגירת מעגל צורמת למדי, והיא עוד עלולה לעלות לו באובדן תואר האליפות.
ארסנל שמחה מאוד לשמוע את הבשורה על ההפסד של ליברפול לקראת עלייתה לדשא במשחק הביתי מול אסטון וילה. ניצחון היה מקפיץ אותה לפסגה לבדה, וזו הייתה המטרה הברורה. בניגוד לליברפול, קבוצתו של מיקל ארטטה כבר הפסידה פעם אחת בבית בליגה – היה זה בדצמבר מול ווסטהאם, לזכותה כבש באופן אירוני קונסטנטינוס מברופאנוס יווני, בלם העבר של התותחנים שכמעט ולא שיחק במדיהם.
הפעם התארח באצטדיון האמירויות אקס הרבה יותר חשוב ומתוקשר, כי אונאי אמרי, שהגיע לביקור ראשון במגרש בלונדון כמאמן אסטון וילה. בעונה שעברה, נערך המפגש הזה במחזורי הפתיחה, כאשר סטיבן ג'רארד עדיין היה באנגליה ולא בסעודיה. כעת הגיע המאמן הבאסקי על מנת לנקום ולהשלים דאבל יוקרתי העונה על חשבון המועדון שפיטר אותו. בדצמבר הוא כבר גבר על ארטטה, 0:1 בברמינגהאם, אך הפסד נוסף ממש לא היה בתוכניות של הטוענת לכתר.
אלא שהמערך של התותחנים היה פחות מוצלח מהרגיל. קאי האברץ, שהלהיב לאחרונה כחלוץ, הוחזר לקישור והיה חלש יחסית. גבריאל ז'סוס פתח במקומו בחוד, והיה מגושם ברגעים החשובים על אף המאמץ המכובד שהשקיע. מרטין אודגור היה פנטסטי כהרגלו, בוקאיו סאקה שלט היטב באגף, ועם קצת יותר מזל הייתה ארסנל מכריעה את ההתמודדות במחצית הראשונה, אולם ככל שחלף הזמן, כך פחתה האמונה של השחקנים שהם מסוגלים לעשות את זה. ההפסד של ליברפול אפילו גרם לסיבוך מסוים, כי עמוק בפנים הרגישו השחקנים שגם הם עלולים למעוד.
והיה גם הקשר אירוני וסמלי נוסף. בדיוק במקביל לקרב בלונדון, התקיים בגרמניה משחק ההכתרה של באייר לברקוזן בכיכובו של גרניט ג'אקה. השווייצרי, שעזב את התותחנים בטונים צורמים למדי אחרי קדנציה בה זכה לשריקות בוז בהיותו קפטן והוגדר בידי פרשנים לא מבוטלים כבעל מנטליות לוזרית וכמי שהיווה חלק מרכזי מצרות הקבוצה, התברר לפתע כווינר. הוא אחד השחקנים החשובים ביותר ויד ימינו של המאמן צ'אבי אלונסו, ואתמול הוא אף כבש שער מרהיב ביופיו כאשר באייר הסירה את תווית ‘נברקוזן’ וזכתה באליפות היסטורית ראשונה בקמפיין הכי מדהים שאפשר לדמיין – 25 ניצחונות וארבע תוצאות תיקו ב-29 מחזורים.
אז ג'אקה אלוף, אולי בעונה שתסתיים ללא הפסד, אבל מה עם האקסית? אם תיכשל גם העונה, תציין ארסנל 20 שנה מאז העונה ללא הפסד שהניבה לה את האליפות האחרונה ב-2004. ואולי הייתה תחושה כי הגישה המנטלית השתפרה מאוד לאחרונה, במיוחד העונה, אבל הנה לכם – אמרי המושמץ יצא בסופו של דבר עם שש נקודות משני המפגשים מול האקסית. בסיבוב הראשון היה זה שער מוקדם של ג'ון מקגין, ואתמול כבשה וילה פעמיים דווקא לקראת סיום ההתמודדות. ליאון ביילי (אגב, אקס לברקוזן) הושאר לגמרי לבד ברחבה כדי להעלות את האורחת ליתרון, ומיד לאחר מכן הפציץ גם אולי ווטקינס במתפרצת, וגם תוספת זמן ארוכה לא שינתה דבר. ארסנל ידעה שהיא לא מסוגלת לחזור.
וכך, היום המוצלח ביותר של מנצ'סטר סיטי היה כאשר היא כלל לא שיחקה. שתי היריבות שלה כשלו, וכעת צועדת האלופה במקום הראשון, ביתרון שתי נקודות על פני ארסנל וליברפול. היא טרם הפסידה בבית, ולא הפסידה בכלל מאז המפגש מול אסטון וילה בדצמבר, ויש חשש כי מרוץ האליפות עלול להיות הרבה פחות מרתק מעכשיו. זה מתסכל כל חובב כדורגל נייטרלי, כי אין אנשים, פרט לאוהדי התכולים עצמם, שרוצים לראות את המועדון בבעלות האמירויות, המואשם ב-115 הפרות על תקנות פיננסיות, זוכה באליפות בפעם הרביעית ברציפות, ובפעם השישית בשבע השנים האחרונות. מבחינה זו, זה היה אתמול יום מאכזב, אבל עדיין מוקדם לקבור את העונה הזו. נחכה עם ההספדים.