על השולחן מונחות התוכניות, על המסכים רצות כבר ההדמיות במצגת לצד הטבלאות באקסל עם כל שלבי התכנון. בשנים הקרובות מכון וינגייט ייכנס לתנופה של בנייה, אחרי שהמדינה הלאימה את המתחם והפכה את ייעודו מעמותה לתאגיד ממשלתי שמהווה בית עבור נבחרות ישראל המובילות בספורט הישראלי. רק לאחרונה נכנס לתפקיד המנכ"ל החדש, גיא אטיאס, והוא כבר רץ קדימה לפרויקטים הגדולים שעל הפרק.
בשנים האחרונות המכון שינה את פניו, אבל אחרי עשרות שנים של הזנחה בתשתיות נדמה כי יש עוד עבודה. לאחרונה החלה ההריסה של אצטדיון האתלטיקה המיושן ובמקומו ייבנה מתקן חדש ומודרני, גם מגרשי טניס חדשים ייבנו, בקרוב תתחיל הבנייה של המתקן הרב-תכליתי שיאגד בתוכו את הפעילות של כל הנבחרות הגדולות, בסמוך אליו יוקמו חדרי לינה - ואם כל זה לא מספיק, תיפתח בקרוב גם שלוחה דרומית. את כל זה יוביל המנכ"ל החדש בשנים הקרובות.
גיא אטיאס נולד בדימונה. הוא בן 50, נשוי ואב לארבעה, ומתגורר במיתר. מידי יום הוא עושה את הדרך הארוכה למכון וינגייט, שנמצא באזור נתניה וחוזר בחזרה דרומה, ולדבריו, הוא לא מוכן לוותר על הנסיעה הזו ועל החיים בנגב: "זה יוצא קצת יותר משעתיים נסיעה לכל כיוון, אבל אין כמו מיתר". במשך שנים הוא עשה את הדרך הזו לירושלים. אטיאס התחיל את השירות הציבורי לפני 20 שנה, אחרי שסיים תואר שני בכלכלה, וטיפס במעלה הסולם עד שכיהן כסמנכ"ל תקצוב, תכנון ואסטרטגיה במשרד התרבות והספורט.
מנכ"ל מכון וינגייט החדש, גיא אטיאס (חגי מיכאלי)בעבודתו במשרד היה גורם משמעותי בהעברת הרפורמה של המועצה להסדר ההימורים בספורט, עמד מאחורי המהלך שהפך את וינגייט לתאגיד, ואף שימש כיו"ר ועדת הכספים במכון לאחר שמונה לדירקטור. כבר אז הוא הבין שהוא רוצה להיות חלק מהמכון ולהשפיע על עתיד הספורטאים בישראל: "המכון תמיד עניין אותי, ידעתי שאפשר לעשות דברים יפים במקום הזה ושזה יהיה מוסד חשוב עבור הספורט הישראלי. ברגע שהוחלט לצאת למכרז לחיפוש אחר מנכ"ל חדש למכון, עזבתי את הדירקטוריון וביקשתי להתמודד".
איזה מכון מצאת כשנכנסת לתפקיד המנכ"ל?
"מכון מעולה. שי אברהמי, המנכ"ל הקודם, היה גורם משמעותי בשינוי של המכון מעמותה לתאגיד, שזה חתיכת שינוי מטורף. עכשיו זה הזמן לעשות את הקפיצה הבאה, במטרה להפוך אותו למכון לאומי מהרמה הגבוהה ביותר. אני רוצה שנהיה בין חמשת הטובים ביותר בעולם".
איך המקום הזה ייראה בעוד ארבע שנים?
"המכון ייראה אחרת. וינגייט יהיה מכון עם תשתיות חדשות, עם יחידת מחקר, עם חברות סטארט אפ שרוצות להצטרף לעשייה כאן, שגרת אימונים במתקנים חדשים, עם מתקנים שיהיו בהם כלי ניתוח ודאטה בפרויקטים שנקים ביחד עם היחידה לספורט הישגי, ובתקווה שגם וינגייט דרום יתחיל לפעול".
גיא אטיאס במשרדו החדש (חגי מיכאלי)עיירה בדרום
אחד מהפרויקטים הגדולים שמדינת ישראל הולכת אליו הוא שיקום יישובי עוטף עזה, בעקבות המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר. על שולחן הממשלה הונחה הצעה להעביר תקציבי ענק של 18 מיליארד שקל לטובת תושבי הדרום שנפגעו. בין היתר, במסגרת ההחלטה כ-400 מיליון שקל יועברו למכון וינגייט על מנת שיקים את "וינגייט דרום", מתחם אימונים מיוחד וחדש שיספק מענה לתושבי הדרום שמעוניינים לעסוק בספורט.
המתחם צפוי להיבנות באזור יער שרונים על שטח של כ-350 דונם, קרוב לתחנת הרכבת של שדרות וקווי תחבורה נוספים. המבנים יוקמו על 170 דונם ועוד 30 דונם יופשרו בעתיד למקרה שבמכון ירצו להרחיב את השלוחה. 61,000 מ"ר יוקדשו רק למתקני ספורט. וינגייט דרום יכיל מגרש כדורגל, אצטדיון אתלטיקה, אולם ענפי קרב, מגרשי טניס, אולמות התעמלות, אולם כדור רב-תכליתי, בריכת שחייה אולימפית של 50 מטר ומתקנים נוספים לפי זיקה מקומית.
בריכת השחייה בווינגייט. גם בדרום תהיה בריכת 50 מטר (איגוד השחייה)"זה פרויקט שתופס את מרבית תשומת הלב שלנו כי הוא פרויקט הבינוי הכי גדול ומשמעותי שאנחנו עוסקים בו", תיאר אטיאס. "וינגייט דרום הוא פרויקט שעלותו 700 מיליון שקל והוא יספק את כל התשתיות עבור תושבי הדרום. הפרויקט מתוכנן לפרטי פרטים. לפי התכנון בשנה הבאה הדחפורים יעלו על השטח, ב-2027 תסתיים הבנייה".
למה דווקא בדרום ולא בצפון?
"כי בדרום יש את כמות הספורטאים התחרותיים הנמוכה ביותר פר אוכלוסיה מבין כל האזורים במדינת ישראל. אני חושב שזה פרויקט שנכון לקדם אותו, במיוחד אחרי 7 באוקטובר. גם העיר שדרות נבחרה משום שהיא עומדת במרכזן של חמש ערים גדולות, ביחד עם אשדוד, אשקלון, דימונה וקריית גת - מכל מקום שתבחר הנסיעה לשדרות לא עולה על שעה בדרכים".
מה עומד מאחורי הרעיון להקים שלוחה של וינגייט בדרום?
"ביום בו שר התרבות והספורט, מיקי זוהר, נכנס לתפקיד הוא רצה לקדם פרויקט כזה, כתושב הדרום שגם מכיר היטב את הספורט הישראלי והשפעתו על האוכלוסיה. יש שר שמבין בספורט, יודע מה זה להיות ספורטאי ומה זה להיות ספורטאי שהדרך שלו למעלה היא לפעמים חסומה. וינגייט דרום יכול לפתור את הבעיה הזו ולהקל על ספורטאים צעירים. ביחד עם יו"ר המכון, ד"ר יואב הלר, שמביא חשיבה אסטרטגית ורואה למרחק, יש לי את הדרייב לעשות את זה. אני שמח על כך שקיבלתי שותפים לעשייה כמוהם".
מיקי זוהר (חגי מיכאלי)מה המטרה של השלוחה בשדרות?
"החזון הוא טיפוח ספורטאים והפוטנציאל גדול. יש פער משמעותי בין היותך ספורטאי איכותי שנמצא באגודה לבין מעבר לאימונים עם נבחרות ישראל במכון וינגייט, וזיהינו שזו החוליה הכי חלשה בספורט הישראלי. כמו שאמר פעם אורן סמדג'ה, כדי לעשות את זה אתה חייב לנסוע בכל יום מבאר שבע לווינגייט הלוך חזור באוטובוסים כנער, וזה מתיש ולפעמים בלתי אפשרי אם אין לך משפחה עם גב כלכלי. לכן וינגייט דרום יהיה שלב הביניים, כי שם נטפח ספורטאים צעירים, עם אקדמיית יום ומרכזי מצוינות".
למה אקדמיית יום?
"יש לנו כבר אקדמיה למצוינות בפעילות מלאה במכון וינגייט, אבל אם אתה בוחר להוציא מהבית ספורטאי שהוא נער, זה תהליך שמייצר מחויבות ותקווה, ההורים משלמים הרבה כסף, הוא חי וישן במכון, ואתה בעצם מנתק אותו מהתא המשפחתי שלו - ולכן אתה עושה את זה רק כשאתה מבין שיש לו מספיק פוטנציאל. אנחנו רוצים להיות שלב הביניים. מה הכוונה? כשאתה מוריד את הרף, אז אותו ספורטאי שגר בדרום ויש לו פוטנציאל בא בבוקר, מתאמן במסגרת מקצוענית, הולך ללימודים וחוזר הביתה בסוף היום. אתה יכול לאסוף הרבה ספורטאים שקשה להם להתנתק מהבית ולהשאיר אותם במערכת, ואם הם יהיו מספיק טובים - בשלב הבא, מרכז המצוינות האזורי יקלוט אותם בגיל מתקדם יותר ונרים את הרמה שלהם. זה שלב שחסר כיום בספורט הישראלי. ככה לא נפספס אף אחד והם עדיין יגיעו לנבחרת ישראל בעתיד".
לא רוצים לפספס את הדור הבא מהדרום בהתעמלות (איציק בלניצקי)במדינה שאין בה הרבה מתקנים, האם יהיה ייעוד נוסף לווינגייט דרום?
"בוודאי. הספורטאים הטובים ביותר בארץ יוכלו לרדת לשדרות למחנות אימונים במקום לנסוע לחו"ל, אגודות יתאמנו במתקנים שם, ונוכל להביא לשם אפילו נבחרות מחו"ל בחגים ובחופשות כי כיום מכון וינגייט בתפוסה מלאה מהרגע שהפך לבית לאומי. בנוסף, נעתיק דרומה גם שלוחה של בית ספר למאמנים, כי אם אנחנו רוצים שיהיו ספורטאים טובים צריך לטפל בכל הסוגיות. אנחנו רוצים לקדם גם תרבות ספורט בקהילה ולכן נקיים ימי חשיפה אזוריים בהם תלמידים יתנסו בשלוש יחידות אימון בענפים שונים, כך שבכל יום בית ספר אחר מאזור הדרום יתנסה בספורט, בשאיפה להגדיל את בסיס הפירמידה לספורט ההישגי. תהיה שם גם מעטפת רפואית שכוללת ליווי רפואי, פיזיותרפיה ותזונה, כמו גם מרכז ליווי מנטלי, שזו מהפכה לתושבים כי הם יקבלו מענה רפואי מלא לכל צורך".
גם המכון במרכז הארץ ישנה את פניו
בזמן שאטיאס מציג את סדר היום הצפוי למי שיתאמנו בשלוחה הדרומית ומצייר על הלוח את המפה של יישובי הדרום שנמצאים סביב שדרות כדי להסביר מדוע דווקא העיר הזו נבחרה לפרויקט החדש שיוקם, הוא עובד כמובן גם על התוכניות של מכון וינגייט שנמצא במרכז הארץ. גם לו יש תוכנית אסטרטגית ופרויקטים גדולים בדרך. הבולט שבהם הוא הקמת הבניין הרב-תכליתי, מבנה ענק שייבנה בשנים הקרובות בכניסה למכון ויכיל אולמות לענפי הכדור, ההתעמלות, הג'ודו והטאקוונדו. המבנה יוקם בעלות של 231 מיליון שקל על 16,000 מ"ר בנוי עם מקום להתפתחות עתידית בשטח למבנה נוסף.
"המבנה הרב-תכליתי נמצא בהליך תכנון מפורט שיסתיים בתוך שבעה-שמונה חודשים", ציין המנכ"ל. "הוא יוקם בכניסה של המכון, בצמד למחלף וינגייט החדש על כביש 2. זה פרויקט אדיר שישנה את כל צורת ההתנהלות בתוך המכון, משום שכמעט כל הפעילות ההישגית תתנקז לשם. אנחנו בשלבים מתקדמים לקראת התחלת הבנייה, אחרי שהתוכניות כבר אושרו".
הדמיה של המבנה הרב תכליתי (הדמייה של אורבך הלוי)מול הבניין הרב-תכליתי יוקם פרויקט המעונות. "אנחנו מודעים לכך שאין מספיק מקומות לינה ומגורים בשטח המכון", הודה אטיאס, "אנחנו חייבים לסדר את זה. יש ספורטאים וסטודנטים שרוצים לבוא, להתאמן וללמוד, אבל אין לנו את היכולת להכיל אותם. לכן נקים את בית המעונות בשיטת BOT, בליווי יועץ הרמטכ"ל לשעבר, מהרן פרוזנפר. הבנו שאין לנו תקציב לזה, לכן הלכנו ל-BOT, הקצנו שטח ונביא לשם כך יזם. זה קורה בין היתר באוניברסיטת תל אביב ובמכללה למנהל, עם מודל כלכלי ברור, כך שאין סיבה שזה לא יקרה גם בווינגייט".
ה-BOT היא שיטת בנייה במסגרתה גוף פרטי מקבל זיכיון מגוף ציבורי כדי להקים ולתחזק מבנה לתקופה קצובה של 25 שנה, במהלכה עלויות הבנייה יחולו עליו והוא גם יהנה מהרווחים כתוצאה מהפעילות עם תשואה משוערת של כ-20%, כאשר בתום התקופה המבנה יעבור לחזקתו של המכון. כרגע, לווינגייט דרושה תוספת של 480 יחידות דיור שיכילו כ-650 דיירים ולשם כך המכון יקצה שטח לבנייה של כ-13,500 מ"ר.
לפי התכנון, במעונות יהיו דירות סטודיו, דירות שותפים, דירות לזוגות ודירות למשפחות. 32% מהן יוקצו לספורטאים ומאמנים, 40% לסטודנטים והיתר ייצא להשכרה לאורחים. היזם ינהל את התפעול של המעונות, אבל הוא יקבל מהמכון ומהמכללה רשת ביטחון משום שהם מתחייבים לשכור את רוב החדרים בפרויקט לתקופה ארוכה, מה גם שהיזם יהיה רשאי להשכיר עוד 30 דירות במסגרת של מלונאות בשוק החופשי.
שגיא מוקי בווינגייט (נעם מורנו)בעקבות הפרויקטים הרבים שהוא מוציא לפועל, גם המבנה הארגוני של מכון וינגייט השתנה מאז שאטיאס נכנס לתפקידו. בעקבות עזיבתו של שמשון שעתל, סמנכ”ל התפעול והתשתיות של המכון, הוחלט לפצל את התפקיד - ובקרוב ימונו סמנכ"ל בינוי וסמנכ"ל תפעול. אחד מהם ינהל את תחום הבנייה, השני יתרכז רק בתפעול של המתקנים הקיימים.
"מכון וינגייט בתנופת פיתוח. עשינו שינויים במבנה הארגוני כי אתה לא יכול לטוס לחלל עם מכונית, זה לא עובד. צריך לעשות התאמות כדי להתקדם ולהתפתח", הסביר אטיאס, "יו"ר המכון מחובר מבחינה אסטרטגית לכל מה שקורה. זיהינו הזדמנות ופיצלנו את התפקיד מתוך ראייה קדימה, על מנת שתחום הבנייה יזכה להתייחסות מלאה וכך גם התפעול של המכון יזכה לתשומת הלב הראויה".
גיא אטיאס (חגי מיכאלי)במהלך הקדנציה שלו גיא אטיאס מעוניין לייצר שירות טוב יותר לאיגודים ולאורחים. לשם כך, המכון יזם עבודה אסטרטגית רחבה, לאחר שביצע סקירה והשוואה מול מכוני הספורט המובילים בעולם. אטיאס אמר: "אנחנו שואפים להפוך את וינגייט למתחם של אימונים בלבד, כפי שנהוג בכל המכונים המובילים בעולם".
כן, אבל במדינה בלי הרבה תשתיות ספורט ומתקנים, איפה יקיימו תחרויות? איפה יקיימו תחרויות כמו אליפות ישראל בשחייה אם לא בבריכה הלאומית?
"המכון יזם עובדה אסטרטגית רחבה להשוואה מול מכוני הספורט המובילים בעולם והבנו שהם עובדים בצורה אחרת מאיתנו. בכל העולם עובדים כך - אם אתה בונה מתקן אימונים, זה צריך להיות מתקן אימונים. אנחנו מנסים לתת פתרון לתחרויות ולאימונים כאשר הדגש יהיה על האימונים. אנחנו לא רוצים שהתחרויות יקבעו את שגרת האימונים, אלא שגרת האימונים את התאריכים לתחרויות. יש לנו רק בריכת 50 מטר אחת שפעילה בשטח המכון וצריכים להתאמן בה הרבה ענפים כמו שחייה, טריאתלון, שחייה אמנותית וכדורמים. צריך למצוא לזה פתרון ולאפשר לכולם להתאמן".
מכון וינגייט (יח"צ)איך אתה מתכוון לשפר את היחס לעובדים במכון?
"יש לי ארבעה דגשים לקדנציה כמנכ"ל מכון וינגייט. אנחנו צריכים לפעול בשקיפות, ללמוד כל הזמן איפה דרוש שיפור, לשאוף למצוינות ולהבין שאנחנו צריכים להעניק שירות לאיגודים. לכן אני פועל לשתף את העובדים במה שקורה במכון, כי חשוב לי לחבר את העובדים למהלכים שקורים ולקדם אותם, ולכן פעם בחודש יש לי מנהג לשלוח איגרת מנכ"ל לכל העובדים, במסגרתה כל עובד מקבל סקירה למה שקורה ביום-יום במכון ורואה תמונת מצב ארגונית אמיתית. אנחנו צריכים לדעת גם איך לייצר סינרגיה עם בית הספר לרפואה, לאקדמיה, ליחידה לספורט הישגי וליתר המחלקות של עובדי המכון".
כרגע ועד העובדים לא מתרשם מזה לטובה. איך אתה מתכוון לפתור את זה?
"ליו"ר הוועד יש תפקיד, הוא צריך להגן על העובדים ולשמור על האינטרס שלהם. זה לגיטימי ואני מעריך את זה, אבל הוועד לא תמיד רואה הכל בראייה רחבה ולפעמים אנחנו מותקפים בלי להבין את התמונה הגדולה. אני מאמין שאנחנו צריכים להיות מחויבים לעובדים שלנו ולפעול בשקיפות, כך שגם ההחלטות שלנו חייבות להיות ברורות ומוצדקות. אני מאמין שהארגון צריך ללמוד כיצד להשתפר, לבצע תחקירים, להבין איפה אנחנו טובים ואיפה לא, וכולנו חייבים לשאוף למצוינות כארגון ביחד. מעתה והלאה העובדים יקבלו יחס טוב וראוי כי אני באמת מאמין בזה שמגיע להם יחס טוב. בנוסף, מכון וינגייט הוא ארגון נותן שירות, אסור להתבלבל בזה. בזכות האיגודים אנחנו פה, הם לב ליבו של כל מה שקורה על הגבעה הזאת ולכן כולנו נצטרך לפעול ביחד למען הספורטאים הישראלים. אם נצליח בזה, הספורטאים יוכלו להתרכז באימונים ובהצלחה שלהם - ואני מאמין שכולנו נהנה מזה".