מכבי תל אביב תארח הערב (חמישי, 21:05) את מילאנו בבלגרד ארינה במשחק שלפחות עבורה הוא לפרוטוקול בלבד, והמשחק המעניין מבחינתה של אלופת המדינה (ולא מבחינתה של מילאנו) ישוחק בכלל ביום שישי בין וירטוס בולוניה לבאסקוניה. המנצחת שם "תתארח" אצל הצהובים-כחולים של עודד קטש ביום שלישי במסגרת המשחק הראשון בפליי-אין, כאשר המנצחת תעפיל לפלייאוף מהמקום השביעי, ולכן עולה השאלה – בהינתן חשיבותו של המשחק ביום שלישי, איזו יריבה עדיפה ומדוע? בולוניה? או באסקוניה?
ההתחלה עצמה מעניינת בטח כאשר מסתכלים על השתיים, הרי לפי דירוגי הכוח הראשונים, למרות השאיפות המובנות של כלל המועדונים, ספק אם היה דירוג כוח ראשוני שכלל את באסקוניה או וירטוס בעשירייה הראשונה בפתיחת העונה. כלומר השתיים על הנייר כלל לא היו אמורות להיות כאן, בסיטואציה הזו, וזה מה שיפה בספורט. על אף הכשלים הצפויים, באסקוניה הצליחה להישאר הרבה יותר מרלוונטית ובולוניה? הקבוצה שהייתה לאחת ההפתעות הכי גדולות במהלך החצי הראשון של העונה הסדירה חזרה לגודל טבעי כאשר בסופו של דבר הצפוי קרה. אם כך איזו יריבה עדיפה?
למה וירטוס בולוניה עדיפה?
לוקה באנקי, שבעונת 2013/14 עמד בין מכבי תל אביב לפיינל פור וגם בסופו של דבר לתואר היורוליג האחרון בו הצהובים זכו, מגיעה בפורמה לא טובה, בעשרת המשחקים האחרונים שלה ביורוליג היא הגיעה ל-20% הצלחה, כלומר היא במאזן של שני ניצחונות אל מול שמונה הפסדים ערב המחזור האחרון של העונה הסדירה. מכירים את הקוסם מארץ עוץ? זוכרים שאין מקום כמו הבית? אז המאזן של הקבוצה במשחקי החוץ העונה עומד על חמישה ניצחונות אל מול 12 הפסדים. אם מסתכלים רחוק יותר, כלומר מרחיבים את פרמטר החיפוש, הרי שהאיטלקים הפסידו 11 משחקים מתוך ה-14 האחרונים שלהם, ברובם אגב שיחקו דניאל האקט ואייזיאה קורדינייה, שאמורים להיות כשירים כבר למשחקי הפליי-אין.
אם היה ספק כלשהו אז חשוב לומר שאף משחק לא באמת צפוי להיות קל ושום ניצחון לא מובטח. הוודאות היחידה היא שזו הפעם הרביעית בחמש שנים שמכבי תל אביב מסיימת את העונה הסדירה בשמינייה הראשונה. חזרה לבולוניה, לקבוצה האיטלקית יש בעיה של חוסר יציבות שנובעת במידה מסוימת ואפילו רבה תחילה בגלל העובדה שהתחושה היא שלהאקט אין באמת מחליף ומבחינת הגיל של מספר שחקנים בסגל אפשר בהחלט להעמיד טיעון שיסביר מדוע בולוניה מגיעה בפורמה הזו לישורת האחרונה של העונה שלה ביורוליג.
למה לא כדאי לפגוש את וירטוס בולוניה?
בראש ובראשונה העומק שבעמדות הפנים, הכישרון שם לא באמת חסר, הוורסטיליות שם, הפיזיות שם וגם השמות לצד לא מעט. לקבוצתו של באנקי יש אפשרות לשחק עם גב לסל, ליד הסל ומעל הטבעת. לנתונים הללו צריך להוסיף גם את השמות ששווים ניסיון, והרבה ממנו, המון ממנו, מאלופי יורוליג עם בראיינט דאנסטון והאקט, ניסיון פיינל פור עם לונדברג וטורניקה שנגלייה שגם זכה ביורוקאפ, ניסיון פלייאוף עם אנטה ז'יז'יץ' וגם ניסיון של אלוף NBA ויורוקאפ מרקו בלינלי. העובדה שבולוניה עד כה נמצאת בתקופה רעה הופכת אותה למסוכנת הרבה יותר, כי בסופו של דבר ניצחונות מגיעים, וניסיון במעמדים לא בדיוק חסר.
למה באסקוניה?
כי היא פחות עמוקה בקו הקדמי בתור התחלה. באופן טבעי ישנן יותר יתרונות אותם יכולה אלופת המדינה לנצל. בניגוד לאיטלקים, הבאסקים לוקים בחסר בגזרת הניסיון למעט צ'ימה מונקה שעשה פיינל פור בשנה שעברה עם מונאקו. בדומה לקבוצתו של באנקי, גם קבוצתו של איבאנוביץ', שבכלל פתח את העונה בכוכב האדום בלגרד, מחזיקה במאזן חוץ שלישי אם כי טוב יותר מזה של בולוניה, 7:9. לבאסקים יש לא מעט כח אש שהופך אותם למסוכנים במיוחד, בטח עם קודי מילר מקינטייר ומרקוס האוורד שמוביל את היורוליג בכמות הנקודות הממוצעת שלו לערב. אין לבאסקוניה "שמות" שנוצצים, למעט האוורד שנמצא בעונתו השנייה בסך הכל ביורוליג. מונקה מאז חודש ינואר הגיע למדד יעילות של מעל 25 רק פעם אחת, מקינטייר בעצמו איבד 4.4 כדורים בחמשת משחקיו האחרונים בהם העמיד מדד יעילות של 8.8, ואין שחקן אחד שהוא פשוט בלתי עציר, בהנחה שהאוורד לא ייכנס לעניינים וטאדאס סדקרסקיס נמצא במגמת ירידה במשחקים האחרונים.
למה לא באסקוניה?
כי כשהכדורים נכנסים הערב הופך לארוך במיוחד. האוורד הוא לא פחות מאשר סיוט של ממש ומכבי תל אביב כבר הרגישה את נחת זרועו או את מנגנון זריקתו (בעצם קליעתו) מעבר לקשת. זו קבוצה שערב המחזור ה-34 ניצחה משחק אחד בארבעת האחרונים. נכון שהיריבה הייתה ריאל מדריד, אך התקופה הלא טובה של באסקוניה יכולה דווקא יותר לשחק לטובתה בדיוק כשם שהיא יכולה לשחק לטובתה של בולוניה. מה שכן למפגש מול קבוצתו של עודד קטש אחת מהשתיים תגיע לאחר ניצחון ביורוליג והשורה התחתונה שבשלב הזה וכשכל כך הרבה נמצא על הכף, לא בטוח שיש דבר כזה יריבה עדיפה.
בסופו של דבר כל קבוצה יכולה לנצח כל קבוצה והעובדה שהפסד יכול לשלוח כל אחת מהן עד למקום ה-10 מוכיח עד כמה הן לא יציבות דווקא בישורת האחרונה של העונה. שתיהן, וירטוס ובאסקוניה, עשו את שלהן העונה בצורה כזו או אחרת כל שכל מה שישיגו מעבר יכול להיות לבונוס, ומכבי? היא תקווה לסגור עניין ביום שלישי משתי סיבות, הראשונה כי משחק בשישי משמעותו לכל היותר סדרת פלייאוף מול ריאל מדריד בתרחיש הטוב יותר, ובטוב פחות גם הדחה על הפרק .בטח ובטח כאשר אנאדולו אפס, שנמצאת בתקופה פשוט נהדרת ופסע מהפליי-אין ובמפגש על מקומות 9-10 היא מגיעה כפייבוריטית מכל הסיבות הנכונות וכשבכל הנוגע לסוגיית המצ'אפ והניסיון והאיזון היא מהווה אתגר עצום במיוחד מול כל יריבה אפשרית, גם בסדרת פלייאוף פוטנציאלית מול אלופת היורוליג המכהנת.