כדורגלן ושוער העבר קאלה דרשלר בשיחה עמוקה על הקושי להוכיח שהוא ישראלי: "אחרי כל כך הרבה שנים עדיין מדברים איתי אנגלית". וגם: על ההצלחות בקריירה וניתוח מעמיק של השוערים הצעירים בארץ.
פודקאסט שיחת היום של ONE, והפעם- בן פרידמן אירח את אחד השוערים הצבעוניים והזכורים ביותר של הכדורגל הישראלי- קאלה דרשלר. קאלה שיתף על הקשיים שעבר כדי להיות ישראלי: "לא היה לי פשוט, היה לי המון לחצים והייתי צריך להוציא הרבה כסף על התהליך". עוד בפרק: למה נזרק ממכבי ת"א, ההצלחה הגדולה עם גאדימק ובית"ר ולמה בעיניו השוערים הישראלים לא מספיק טובים.
על תחילת הקריירה הלא פשוטה סיפר: "אבא שלי היה שוער בעצמו בנבחרת יוגוסלביה, אבל הוא לא שיחק כבר כשנולדתי אז לא יצא לי לראות אותו על המגרש. עד גיל 15 שיחקתי בכל תפקיד, גם שוער וגם חלוץ. רציתי בכלל להיות שחקן טניס, הייתי מאוד מוכשר אבל לא היה מספיק כסף בבית כדי להמשיך."
המשך הקריירה של קאלה הייתה לא פשוטה, הוא פרץ רק בגיל 30 כאשר היה שוערה של היידוק ספליט ולקח איתה אליפות ואת תואר שחקן השנה בקרואטיה. בעקבות הצלחה זו הגיעה הפנייה ממכבי ת"א ותחילת הקריירה בישראל: "יולי שפירא (סוכן שחקנים שנפטר) התקשר אליי ואמר לי שהם מעוניינים להביא אותי לישראל, חמש שנים הוא רדף אחריי להגיע לכאן. אחרי זה אלי דריקס, המנהל המקצועי של מכבי ת"א התקשר גם להגיד שהם רוצים אותי והם קנו לי כרטיס טיסה. אלי לא אמר לי לאיזה קבוצה אני מגיע כי הם פחדו שמישהו יפגע בהעברה. אחרי כמה אימונים אלי כהן ‘השריף’ (מאמן הקבוצה) לא רצה אותי בכלל אבל דריקס והמועדון שכנעו אותו”.
למרות עונה מוצלחת בקבוצה, הצדדים נפרדו לאחר שנה אחת בלבד בגלל מחלוקות כספיות: "אלי דריקס בא אלי בינואר ושאל אותי אם אני רוצה להישאר לפחות עוד שלוש שנים, עניתי לו שאשמח להישאר עד סוף הקריירה. הוא הבטיח לי חוזה ארוך עם 50% עלייה בשכר. עברו כמה חודשים ולא פנו אלי, היה אירוע גיבוש של השחקנים וניגשתי אליו (לדריקס) להבין למה לא מדברים איתי על החוזה, הוא לקח אותי הצידה וסיפר לי שהוא עוזב בקרוב את הקבוצה, נהייתי כולי לבן. הציעו לי סכומים נמוכים והרווחתי הכי פחות מהזרים במועדון. רציתי סה"כ 150 אלף דולר והרגשתי שמגיע לי, למכבי לא היה רצון לשלם לי ועזבתי".
לאחר מכבי ת"א, קאלה עבר לבית"ר ירושלים הגדולה של גאידמק והיה חלק גדול מהצלחתה: "כשחתמנו שאלתי אותם (הנציגים של ההנהלה) מתי פעם אחרונה לקחתם גביע, הם ענו לי שהמון זמן, אז הבטחתי להם שבסוף השנה הזאת הם ייקחו עוד אליפות וגם גביע איתי". על מענק הדאבל שקיבל סיפר: "בסוף העונה התקשרו אלי לבוא דחוף מהבנק, כל הדרך לשם הייתי לחוץ שגנבו לי את כל הכסף. הגעתי והנציגה אמרה לי שנראה לה שיש טעות כי מישהו הכניס לי מרוסיה 400,000 שקלים. חייכתי ואמרתי לה שיהיו עוד הרבה טעויות כאלה בעתיד".
אחרי שנתיים מאוד מוצלחות בבית"ר, גאידמק עזב, הכסף הגדול הלך והגיעה הנהלה חדשה עם איציק קורנפיין שהעדיף את אריאל הרוש כשוער ראשון וקאלה החליט לעבור להפועל ב"ש המתחדשת של אלונה ברקת: "זה היה יותר גרוע ממכבי ובית"ר, הפריע לי שכל המסביב במועדון היה לא רציני. פעם אחת אחרי אימון בחדר הלבשה, נכנס אדם עם מצלמה והתחיל לצלם ברכה לבר מצווה, הייתי ערום וכעסתי מאוד. הלכתי למנכ"ל ואמרתי לו שהם חייבים לשנות את החוקים האלה.
קאלה המשיך לקדנציה ארוכה של מעל 4 שנים בהפועל חיפה ובמקביל לקריירה על המגרש, הוא נלחם גם מול המדינה על הזכות לקבל אזרחות ישראלית, על כך שיתף: "זה היה קשה נורא והוצאתי על זה המון כסף. משרד הפנים התנהל בצורה פשוט בלתי אפשרית, הלכתי וחזרתי עם מסמכים, פשוט שגעו אותי. העסק הגיע עד לבתי משפט. עשיתי המון בשביל זה, אפילו ברית מילה בגיל 30”.
לאחר מעבר קצר בקבוצות נוספות כמו הפועל פ"ת ועירוני קריית גת, קאלה פרש בגיל 42 ומקדיש מאז את חייו לאימון וקידום שוערים צעירים בבוגרים ובמחלקות נוער. על דור השוערים הצעירים בישראל אמר: "כרגע רק דניאל פרץ טוב וייקח עוד המון שנים שיהיו עוד שוערים ברמה הזו. כיוף למשל טוב אבל הוא בדייליי של שנתיים- שלוש. קבוצות מעדיפות לשלוח שוערים צעירים להשאלות בקבוצות אחרות שאין בהם מאמני שוערים טובים, אם בכלל יש. הם לא יכולים להתקדם ככה, שוערים בארץ לא יודעים לצאת לכדורי גובה".
לסיום, קאלה הסביר מה לדעתו צריך לקראות עם רמת האימון בישראל: "כמו מאמן רגיל, כל קבוצה צריכה להיות מחויבת להעסיק מאמן שוערים עם תעודת פרו רצינית רק ככה יהיה אפשר להצליח בעתיד. הבעיה כרגע שכל אחד מקבל סתם תעודה ואין רמה גבוהה באימון”.