בן שהר כבר ראה הכול בכדורגל. בגיל 34, החלוץ כבר הספיק לעבור כמעט הכול: זכייה בחמש אליפויות בישראל, שני גביעי מדינה, שני גביעי טוטו, שני תארי אלוף האלופים וזכייה בתואר מלך השערים של ליגת העל. החלוץ הפך להיות אחד משחקני ההתקפה הפוריים בתולדות הכדורגל הישראלי, כשרק שנים רבות באירופה מנעו ממנו להוסיף עוד כמות רבה של שערים ולהתברג אפילו גבוה יותר. גם בנבחרת הוא הותיר חותם, כשדווקא השנתיים הקודמות במכבי חיפה, הסתיימו עם תארים אך עם מיעוט בדקות משחק.
בתחילת העונה הוא עמד בפני צומת והחליט לעבור למכבי פתח תקווה: אומנם מועדון פחות גדול מאלו שהוא היה רגיל לשחק בהם, אבל הרצון לחזור לשחק בער בו. בתחילת העונה הוא זכה לפחות צ'אנסים, אך בתקופה האחרונה הוא כבר קיבל את המקום בהרכב בלא מעט משחקים והחזיר עם ארבעה שערי ליגה בעונה שכמעט והסתיימה עם מקום בפלייאוף העליון.
כעת, עם תום העונה הסדירה, התפנה שהר לספק ראיון מיוחד ל-ONE, בו הוא מדבר על התקופה בה לא שיחק, האופי "הנוח" שלו, התקופה במכבי חיפה, מעמדו בעולם הכדורגל, המטרות שעוד נותרו לו בכדורגל והחיים שאחרי.
בן שהר (עמרי שטיין)בן, הייתם קרובים להגיע לפלייאוף העליון ופספסתם אותו ברגע האחרון.
"אנחנו מאוכזבים, אבל בסופו של דבר לא הגענו לפלייאוף העליון, אז כנראה שלא הגיע לנו בגלל שלושת המשחקים האחרונים. לאורך החודשיים האחרונים הראנו יכולת טובה, אפילו טובה מאוד לפרקים. עלינו לרבע גמר גביע המדינה ויצרנו רצף טוב מאוד בליגה. כל רצף סופו להישבר אבל חבל שהרצף שלנו פשוט לא התחיל לפני. אנחנו יודעים שאנחנו עדיין במקום טוב ובסוף עד לפני חודש ומשהו, המטרות הראשוניות היו להישאר בליגה".
על מה לדעתך פספסתם את ההעפלה?
"קודם כל, אולי חלק מהיריבות קצת למדו אותנו. הן כן הכינו את עצמן מראש לכך שאנחנו באים ולוחצים בכל המגרש. ראית שמכבי תל אביב ידעה לשחק על החולשות שלנו כי עמדנו גבוה. כן עבדנו על הדברים, אבל דברים קורים ומשתנים במהלך המשחק. נפלנו על הדברים הקטנים, כי אני כן חושב שהגישה הייתה טובה. גם נגד בית"ר ירושלים, היו טעויות אינדיבידואליות שקרו למרות שלא היו צריכות לקרות".
בן שהר (חגי מיכאלי)לא היית בפלייאוף התחתון בחייך, אבל אתה בטח יודע שקבוצות שהיו מועמדות לפלייאוף העליון ונפלו לתחתון הסתבכו בעבר. איך מונעים את זה?
"שמעתי שחקנים שמדברים על זה, אבל לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שאם לא תעשה משחק או שניים טובים בהתחלה, תוכל להיגרר לתחתית. הפער הוא לא עד כדי כך גדול ונצטרך לנצח במשחקים הראשונים. זה לא יהיה פשוט כי גם אשדוד וגם עוד קבוצות ירצו את הנקודות. נצטרך לעשות כמה שפחות טעויות, ולהמשיך בדרך שהייתה לנו: האגרסיביות והקבוצתיות".
הדרבי היה נקודה כואבת עבורך. היית בכושר טוב, הקבוצה ניצחה איתך ופתאום בכלל לא שותפת.
"ברור שלא הרגשתי טוב עם זה וזה ביאס אותי, כי זה בא די בהפתעה למען האמת. שיחקתי את כל המשחקים בתקופה שלפני הדרבי והיינו בתקופה טובה. ניצחנו, הרגשתי טוב וכבשתי כמה שערים חשובים. בסופו של דבר, כמה שאהיה מאוכזב, אין מה לעשות. אני מעריך את המאמן וזה היה השיקול שלו, ברור שכחלוץ אתה רוצה להמשיך את המומנטום הטוב ולהיות בזון שלך”.
“זה ביאס אותי, אני כן יכול להגיד שבמשחקים ששיחקתי, ניצחנו או סיימנו בתיקו והייתה אנרגיה טובה. אבל יש עוד שחקנים וחלוצים טובים וכך החליט המאמן. אין לי מה להתברבר על זה כי אני חושב שכל חלוץ צריך להתאכזב אם הוא לא משחק, זה מראה על תשוקה ורצון לעזור לקבוצה. אבל צריך גם לדעת לקבל החלטות של מאמן".
רן קוז'וק (חגי מיכאלי)בוא נדבר על חצי העונה הראשונה. לא שיחקת הרבה.
”בגביע הטוטו שיחקתי וכבשתי נגד הפועל תל אביב ומיד לאחר מכן כבשתי גם בליגה נגד הפועל ירושלים. אחרי זה, הייתה תקופה שפחות שיחקתי בלשון המעטה וזה כאב לי מאוד כי הרגשתי טוב באימונים. התאמנתי בצורה הכי רצינית ומי שמכיר אותי יודע שגם כשאני לא משחק, אשאר אחרי כולם, לא אוריד את הרגל מהגז ואמשיך. אמרתי לעצמי שלא משנה מה: אמשיך בדרך שלי. כן כאב לי, כי היו משחקים שראיתי מבחוץ ואני חושב שיכולתי לעזור לקבוצה מבחינת יכולת, שערים ומנהיגות שהייתה חסרה בתקופות שפחות הלך".
"אני זוכר איזשהו משפט של בני (לם, המאמן דאז) אחרי אחד המשחקים, כשהוא הכניס שחקן צעיר במקומי: הוא אמר שהוא הרגיש שהוא רוצה שחקן צעיר יותר עם יותר אנרגיות. אפשר להגיד הרבה דברים, אבל אם יש משהו שאני מביא זה אנרגיות - אני רץ, משקיע ונותן 200%. ברוך השם אני גם מרגיש טוב פיזית. זו מבחינתי הייתה אמירה שאני ממש לא מסכים איתה אבל אני מעריך את בני, גם אם הוא לא נתן לי לשחק בתקופות מסוימות. בסופו של דבר, הוא זה שרצה שאגיע למכבי פתח תקווה וזה אומר הרבה".
בני לם (אורן בן חקון)שמעת שנאמר גם על ידי אנשים שאתה לא מתאים למשחק הלחץ.
"ראית את משחק הלחץ של רן קוז’וק בעשרת המשחקים האחרונים ועוד בעומס של שלושה משחקים בשבוע. תראה את המדדים של ה-GPS ותסתכל על המשחקים עצמם ותבין שאני יודע ללחוץ וגם טוב. אני יודע לרוץ וגם טוב. בסופו של דבר, אני לא יכול לשנות דעות של מישהו כזה או אחר: אני יודע מה אני יכול לתת לקבוצה וגם הראיתי את זה”.
“יש מאמנים שמתחברים לשחקנים מסוימים ונהפוך הוא ואתה פתאום רואה יכולת שונה. קח לדוגמא את דור מיכה: הוא פחות שיחק אצל יוסי אבוקסיס בבית"ר ירושלים, אבל מנגד זה לא אומר שיוסי הוא מאמן פחות טוב, אלא החשיבה שלו הייתה שונה לגבי דור. תראה עכשיו את מיכה, הוא משחק את הכדורגל אולי הכי טוב שלו בשנים האחרונות".
בן שהר בפעולה (חגי מיכאלי)כחלוץ שבא מהמועדונים הגדולים. אתה יורד למועדון יותר קטן כמו מכבי פתח תקווה ובטח מצפה שאם ירדת ברמה אתה תהיה פה "הכוכב". מה הרגשת מבחינת אגו שאתה פתאום לא משחק?
"באתי לפה עבור כמה מטרות: לחזור לשחק וליהנות מכדורגל, לחזור להראות את היכולות שלי ולתרום למועדון. לא הסתכלתי על אגו, למרות שידעתי שאני יורד ברמה. אני אוהב את המשחק ואחרי התקופה הפחות טובה במכבי חיפה, רציתי לבוא לקבוצה שתהיה אטרקטיבית ואעזור לה במגרש. אמרתי לעצמי: אם אבקיע מול הפועל תל אביב בחצי גמר גביע הטוטו? פצצה. אם אעזור בגולים משמעותיים שייקחו את מכבי פתח תקווה לפלייאוף העליון? מצוין".
“היה לי יותר חשוב לתת מעצמי מאשר להראות את עצמי. אתה יכול לשאול מה קרה כשלא שיחקתי – באתי חיובי ועודדתי אותם. היה לי חשוב שהקבוצה תנצח כי ידעתי שבמוקדם או במאוחר אשחק יותר. אמרתי שאני שם את האגו בצד. היו הרבה פעמים שהיה לי קשה, הרי אתה בא ממועדונים גדולים, שיחקת בקבוצות באירופה, עשית קריירה לא רעה בכלל. אבל באתי מכוון מטרה - לעזור לקבוצה גם אם אשחק דקה וגם אם אשחק שעה. כמובן שאני רוצה לפתוח וחושב שאני יכול לתרום, אבל אמרתי לעצמי שיש מאמן וגם אם לא אפתח אתן את מה שאפשר".
בן שהר חוגג (ראובן שוורץ)לא היו מחשבות של 'נשכחתי'?
"מחשבות תמיד רצות בראש. אני בן אדם, אני לא איזו מכונה ואבוא ואגיד לך שהכול ורוד, שאני לא משחק והכול כיף. שאולי זה היה פחות מתאים להגיע לפה. אבל זה לא מה אתה חושב, זה איך אתה פועל. בזמנים הללו תמיד פעלתי ועשיתי משהו. אם לא שיחקתי? אז התעצבנתי והתבאסתי אבל יום אחרי זה אהיה הראשון באימון ואשאר לעשות סיומות. אני בחור מאמין ואמרתי לעצמי שהדברים יגיעו. כן הייתי ברוטציה של בני, אבל כמובן שרציתי לשחק הרבה יותר ואני שמח שבמשחקים האחרונים עם המאמן החדש התאפשר לי להראות קצת מהיכולות שלי, יש לי הרבה מה לתת".
הרגשת שהספידו אותך מהר מדי?
"כן. אנחנו רגילים בארץ להספיד ולהמליך בשניות ואני מכיר את זה כבר המון שנים. אתה תקופה לא משחק? הוא סיים. פתאום אתה כובש גולים? אז אומרים זה החלוץ שרצינו. אתה בתקופה רגועה? אז לא יודעים לגביך. אני מכיר את זה ויודע את זה ובגלל זה חושב שצריך לשפוט לאורך זמן. כשחקן, אני צריך להיות סבלני בסיטואציות שהן פחות טובות וגם כשאתה כובש אתה צריך להבין שאתה צריך לשמור על זה כמה שיותר. יכולתי לבוא ולהגיד: ‘אני בן 34, אני בא להתאמן והכול בסדר’, אבל כאב לי כשלא שיחקתי. יש לי שלושה ילדים ועדיין אני הולך אחרי הצהריים לחדר הכושר, עושה חיזוקים, נשאר אחרי אימונים לעשות סיומות. כי זה חשוב לי ואני אוהב את המקצוע".
בן שהר כובש (חגי מיכאלי)בכמה אחוזים אתה היום מהשיא שלך?
"שאלה קשה. מדברים על השיא, אבל זה מורכב מכמה פרמטרים: ברור שאפשר להגיד שהשיא הוא כשאתה יותר צעיר, אבל אני מרגיש טוב: שאני יכול להשפיע ולתרום בשערים, במעורבות במגרש ובלחץ ההגנתי. ברגע שאני מרגיש שבפרמטרים האלה אני יכול לתרום לקבוצה, אז אני מרגיש טוב. כמובן שאני רוצה להיראות יותר טוב ולהשפיע עוד יותר, אבל צריך לשים את הדברים על השולחן: הלוואי שהייתי כובש פה את אותה כמות שערים שכבשתי בקבוצות שייצרו הרבה מצבים. כל גול שתכבוש בקבוצה שלא מייצרת המון מצבים, שווה לכמה גולים בקבוצה גדולה".
"למדתי עם הזמן שצריך לדעת לסגל את עצמך למצבים מסוימים ולדעת לשדרג בעצמך בדברים מסוימים: אני יכול להגיד לך שבשנה האחרונה שיניתי עוד משהו. אני יותר בא להנהיג, בעיקר עם הצעירים. זה משהו שלא נתתי לו חשיבות כשהייתי יותר צעיר. היום זה חשוב לי שהשחקנים הצעירים יבינו מה צריך לעשות, אני מנסה לעזור להם בטיפ או שניים. למדתי שצריך לדעת לשנות דברים גם בעצמך. אני עדיין ילד טוב, אבל שלמד עם השנים שיש מצבים שאם לא נוח לך בסיטואציות מסוימות, אז תבוא ותדבר בחדרי חדרים".
בן שהר במדי צ'לסי (רויטרס)אולי האופי הטוב שלך פגע בך?
"יכול להיות. בסוף, לא ראית אותי בפרשות כאלה ואחרות או דברים שעלו לכותרות. לאורך השנים, לא הייתי אחד שמתחנן שיכתבו עליו או אחד שבקשר עם מישהו כזה או אחר. יכול להיות שהייתי צריך לעשות את הדברים אחרת, אבל האם אני גאה בדרך שלי? מאוד. זה כן חשוב מאוד להיות בתודעה והיום יח"צ זה דבר חשוב, אבל אני חושב שעדיין, לאן שהגעתי בקריירה גם בלי זה, זה לא מובן מאליו. בסוף, יש אנשי מקצוע שכן מעריכים אותי מאוד. הדור הצעיר, אולי פחות מכיר את בן שהר. אז הוא מכיר אותו מתקופת מכבי חיפה שהוא פחות שיחק, אבל לא מכיר אותו בכלל מהתקופה של הנבחרת, הרטה ברלין, אספניול והאליפויות בבאר שבע”.
"אני מבין לאן אתה חותר, שאולי אני לא מיוחצן, אולי קצת אנדרייטד. אני חושב שבמקומות מסוימים זה יכול להיות נכון, כי אנשים פחות מכירים. אבל מי שבאמת עובר על הקריירה שלי, על מי אני ומה שנתתי לכל קבוצה בה הייתי, יודע להעריך. ואם יש כאלה שלא מעריכים? זה שלהם וזה לא אכפת לי. תמיד אתה רוצה להיות נאהב ואהוב, אבל אתה לא יכול לרצות את כולם. אני מאוד שלם עם מי שאני ומה שאני עושה בדרך שלי, עם ההישגים שהשגתי, אני משיג ועוד אשיג. יש לי עוד רצון מאוד גדול להשיג עוד דברים בקריירה".
בן שהר במדי הפועל באר שבע (נעם מורנו)אתה בן 34, אנחנו רואים שחקנים כמו רפאלוב וזהבי שמשחקים בגילאי 36-37. מה זה עושה לך?
"אני רואה את רפאלוב ואני שמח מאוד. זה נותן לי עוד יותר דרייב, לראות אותם מצליחים ומשפיעים, שהם אפילו שנתיים או שלוש מעליי מבחינת הגיל. כל גוף הוא גם שונה וכל תפקיד הוא שונה. יש חלוץ כזה או אחר שיכול לשמור על עצמו יותר ויש שחקנים שיכולים לשמור על עצמם פחות. ברגע שאתה מרגיש שאתה לא יכול לתת מעצמך פיזית ומנטלית, זה השלב שבו אתה אומר די. ברוך השם אני לא בשלב הזה ומרגיש טוב. אני שומר על עצמי יום יום ותחזוקה זה לא עניין פשוט".
מה המטרות שעוד נשארו לך?
"קודם כל להסתכל על כאן ועכשיו: איך אני ומכבי פתח תקווה מסיימים את העונה בצורה הכי טובה שיש. אשמח לכבוש עוד כמה שערים שיעזרו לקבוצה ולשחק כמה שיותר. המטרה לעתיד? הלוואי ואוכל לשחק עד גיל 40, אבל אני לא חושב שזה יקרה. זה יכול להסתיים עוד שנה, עוד שלוש שנים וזה יכול להסתיים חס ושלום גם בעוד כמה חודשים אם יקרה משהו. אני מרגיש טוב ורוצה לתת מעצמי עוד כמה שנים. ברגע שזה לא יהיה זה, אגיד די. ברוך השם עשיתי קריירה לא רעה, עשיתי כסף לא רע, יש לי משפחה טובה ומדהימה. אני לא רעב ללחם, אבל אני נהנה מהכדורגל: אני נהנה לקום כל יום לאימון ושונא להפסיד. ברגע שלא יהיה לי את זה, אסיים".
ליאור רפאלוב. "נותן לי עוד יותר דרייב" (עמרי שטיין)אז אתקיל אותך. מה עוד נשאר לך להגשים?
"יש לי עוד איזה חוב לא פתור ואתן לך את זה כספוילר. אני לא אגיד את השם של הקבוצה, אבל יש לי עוד איזושהי מטרה לקראת העונה הבאה או העונות הבאות. אבל לא תדע את זה עכשיו".
דיברת לא מעט על הפרידה ממכבי חיפה. זה עוד יושב לך בראש? הרי תומר חמד יותר מבוגר ממך והוא כן משחק.
"זה לא עובר בראש, רק כשמזכירים לי את זה. לגבי חמד: כבודו במקומו מונח. בסוף, הוא גדל במכבי חיפה וחזר לשם. יש שם מאמן אחר וצוות אחר והם החליטו לתת לו לשחק. חמד עוד יכול לתת לא מעט ובגלל זה נותנים לו לשחק. איתי הסיטואציה הייתה שונה ומפוספסת. זה מצחיק אותי, כמעט כל כמה ימים ניגש אליי אוהד מכבי חיפה ואומר שהוא לא מבין מה קרה איתי שם. זה נותר בגדר תעלומה וזה בסדר. גם לי יש חלק בזה שזה לא צלח כמו שרציתי וגם להם. חבל, כי זו הייתה תקופה מפוספסת בעיקר עבורי בשנים מאוד חשובות. אבל מכל דבר אתה לוקח משהו, לומד משהו ומבין דברים, גם על אנשים כאלה ואחרים".
בן שהר במדי מכבי חיפה (עמרי שטיין)אתה עוד יכול לחזור לקבוצות הגדולות?
"תמיד תהיה לי את המטרה הזאת. אני כרגע במכבי פתח תקווה וטוב לי פה. כמובן שאתה רוצה להיות במועדון גדול וכבר הייתי, כך שבסוף המטרה שלי היא תמיד לשאוף הכי גבוה שאפשר ולא במשנה באיזה גיל. שלא תטעה, מכבי פתח תקווה זה אחלה מועדון ואחלה קבוצה. זה לא משנה אם אתה בן 18 או בן 35: אם אתה מסוגל לתרום דקה, עשר דקות, או אפילו לפתוח בקבוצה גדולה, אז למה לא. אני לא אוהב את הסטיגמות של גילאים, מבחינתי צריך להוציא את זה וזה קיים בעיקר בישראל. ‘ההוא ילד, ההוא מבוגר’. מבחינתי, מי שטוב שישחק".
התחלת קצת לחשוב על היום שאחרי?
ברור שחושבים על הסוף, בטח שאני לא חושב על ההתחלה. אני יודע שלא לעולם חוסן ומתישהו זה ייגמר. אני חושב שאני יכול לתרום מאוד לכדורגל הישראלי אבל לא רק. יש לי הרבה מחשבות, גם בגלל הקשרים שיש לי עם קבוצות באירופה. אם זה לעבוד בתחום הניהולי, אם זה להיות מנהל מקצועי או אפילו לפתוח אקדמיה כי מאוד ארצה לעבוד עם ילדים צעירים בעתיד ולעשות משהו גדול. גם האופציה של להישאר בתקשורת מעניינת. אבל כל המחשבות הללו כרגע הן על הנייר בלבד".