הסיבה האמיתית שבארסה מסרבת למכור שחקנים

נשיא ברצלונה ז’ואן לאפורטה אמר בשבוע האחרון שהרעיון של המועדון הוא למכור כמה שפחות שחקנים. הספרדי טען שהוא מרוצה מהסגל ושבעונה הבאה הסגל ייראה פחות או יותר אותו הדבר, עם מעט שינויים. הוא גם הצהיר שנדחתה הצעה בגובה 200 מיליון אירו עבור לאמין ימאל (ולא אמר ממי, אבל פ.ס.ז’ הייתה זו שהציעה את הסכום).

יש שתי סיבות שבגינה ברצלונה מעדיפה שלא למכור שחקנים לפי ‘מארקה’. הראשונה היא מסיבה ספורטיבית והשנייה היא בגלל הפן הכלכלי. הסירוב למכור את לאמין ימאל קשור לסיבה הראשונה, כשההנהלה לא רוצה להיפטר משחקני העתיד של המועדון, כשגם שחקנים כמו פדרי, גאבי, אלחנדרו באלדה, פאו קוברסי ורונאלד אראוחו ברשימה.

“בסיס הסגל שלנו בעונה הבאה יהיה אותו הדבר. אם נשיג את המטרות שלנו לא נבצע מכירות אלא אם יהיו שחקנים שרוצים לעזוב כי לא שיחקו מספיק או מסיבה אחרת, כמו למשל שייתנו להם הצעה שלא נוכל להשוות”, אמר לאפורטה בראיון השבוע. הסיבה השנייה, הכלכלית, חשובה מאוד למועדון.

לאפורטה (רויטרס)

במצב העניינים הנוכחי עם הפייר פליי, ברצלונה יודעת שמכירת השחקנים הגדולים שלה תפתור מעט מאוד. למעשה, גם מכירה גדולה לא תאפשר החתמת שחקן מחליף במחיר דומה לפי ‘מארקה’. הסיבה היא האופן שבו חוקי לה ליגה משפיעים על בארסה, כשמגבלת השכר במועדון מקשה.

בספרד הסבירו: אם למשל ברצלונה תמכור את פרנקי דה יונג ב-100 מיליון אירו, לא יישאר לה אירו אחד להשקיע (!). הסיבה: מכיוון שהוא שחקן משמעותי בתקרת השכר של הקבוצה, מתוך 18 מיליון אירו שהוא אמור להרוויח בעונה הבאה הקבוצה תוכל להשקיע 60% בלבד, כלומר 10.8 מיליון אירו בלבד מהשכר שלו.

כמו כן, שחקן רכש פוטנציאלי שיגיע במקומו יצטרך לבוא ב-24 מיליון אירו פחות מכיוון שנותרו להולנדי שנתיים בחוזה, מה שמותיר 76 מיליון אירו. מכיוון ששחקן חורג מתקרת השכר, בארסה תוכל להשתמש רק ב-35% מהסכום, שהם 26.6 מיליון אירו.

פרנקי דה יונג (רויטרס)

במילים פשוטות, מכירת שחקן כמו דה יונג תשחרר 10.8 מיליון אירו בלבד בתקרת השכר ואפשרות לצרף שחקן ב-26.6 מיליון אירו בלבד. 37.4 מיליון אירו סך הכל. יחד עם זאת, צריך להוסיף לכך את ה”קנס” מליברו, 40 מיליון אירו שבארסה לא קיבלה, ולכן אם הקשר יימכר זה ישאיר את הקבוצה עם מינוס 2.6 מיליון אירו.

אם בנוסף להולנדי גם אראוחו יימכר, זה ישחרר למועדון משהו כמו 25 מיליון אירו כדי להחתים שחקנים חדשים, ובסכום כדי אי אפשר לצרף שחקן שיפצה על עזיבת שני שחקנים כה משמעותיים. זו הסיבה שבארסה מעדיפה שלא למכור. גם אם היא תשיג 100 מיליון אירו כדי לפצות על העניין מול ליברו, לאותם 40 מיליון צריך להוסיף 60 נוספים העונה, כשמגבלת השכר במועדון עומדת על מעל 300 מיליון אירו.