רעידת אדמה הכתה אתמול (חמישי) בכדורגל הגרמני. ההתאחדות הכריזה כי אחרי 77 שנה היא תיפרד מאדידס והחל מ-2027 תלבש מדים של נייקי, איתה היא חתמה על הסכם עד 2034 שישרת את כל הנבחרות ומיועדת “לקדם את הכדורגל הגרמני בשלמותו”, כך על פי ההודעה. בגרמניה חשפו כי נייקי תשלם להתאחדות למעלה מ-100 מיליון אירו בשנה, לא פחות מאשר סכום כפול מזה שאדידס משלמת כעת.
הדבר גרם לסערה עצומה. ענקית ההלבשה הגרמנית היא חלק בלתי נפרד מהנבחרת ורבים ראו את המעבר כביזיון לאומי, לא פחות. דובר אדידס, אוליבר ברוגן, אמר כי החברה המומה והופתעה לחלוטין מההחלטה: “החוזה שלנו תקף עד סוף 2026, התבשרנו כי להתאחדות יהיה ספק חדש מ-2027”. החברה ניסתה לעשות הכול ונחשף כי מנכ”ל אדידס ביורן גולדן אף הגיע בעצמו למטה ההתאחדות לפרנקפורט.
“היום הכדורגל הוא עסק של כסף”: למה גרמניה נגד?
רבים בגרמניה קיבלו את ההודעה בכעס ובסקר שנערך על ידי ה’בילד’ הצביעו 85% נגד ההחלטה. בתקשורת נכתב: “זה לא חלום רע אלא אמת עצובה, העובדה היא שאדידס היא חלק חיוני מהיסטוריית הכדורגל הגרמני. שלושת הפסים תמכו בנאמנות ובתקיפות בנבחרת הלאומית בכל העליות והירידות במשך למעלה משבעה עשורים. המצוד אחר הכדור הוא לא רק תשוקה, היום הכול עסק קשוח וכסף”.
לוקאס פודולסקי ומיכאל באלאק. אדידס הייתה חלק בלתי נפרד מהנבחרת (רויטרס)“כרומנטיקן כדורגל, הלב שלי מדמם מהרעיון של הנבחרת ללא אדידס”, המשיך כותב המאמר. “מנקודת מבט כלכלית זה עשוי להיות הגיוני, אבל כדורגל צריך להיות מעבר”. הוא הזכיר את “נס ברן”, המשחק המפורסם בו גרמניה המערבית ניצחה 2:3 את הונגריה בגמר גביע העולם 1954, רגע שעד היום נחשב כ’תחיית האומה’ שנים אחרי מלחמת העולם השנייה. “איפה היינו בלי ההמצאה הגאונית של אדי דסלר?”, תהה.
כדי להבין את החיבור של הכדורגל הגרמני לאדידס, צריך לחזור שנים רבות לאחור, ל-1949. ענקית הספורט הוקמה על ידי שני אחים, רודי ואדי דסלר, שהקימו מותג נעליים צנוע שהתפרסם במשחקים האולימפיים בברלין ב-1936. בשנות המלחמה הם שיתפו פעולה עם הנאצים ואף הקימו מתקן לניסוי נעליים במחנה הריכוז זקסנהאזון, שם ייצרו גם טילי נ”ט ששימשו את הוורמאכט בעת מלחמת העולם השנייה.
שלוש שנים לאחר המלחמה התגלעו חילוקי דעות קשים בין האחים והם נפרדו, כשרודי הקים חברה מתחרה בשם רודה, שבהמשך הפכה לפומה המוכרת. באוגוסט 1949 שינה אדי דסלר את שם החברה לאדידס, המרכיבה את שמו הפרטי ותחילת שם המשפחה. הוא הפך את שלושת הפסים לסמל המסחרי והשיק את נעלי הפקקים. הכדורגל הגרמני צמח יד ביד עם אדידס ולמותג יש חלק לא מבוטל בהצלחתו.
אדידס. החיבור לנבחרת החל כבר בשנות ה-50 (רויטרס)ובחזרה לימינו. המעבר המטלטל הגיע גם לפוליטיקה, כשסגן הקנצלר ושר הכלכלה רוברט האבק ביקר: “אני לא יכול לדמיין את חולצת הנבחרת בלי שלושת הפסים. מבחינתי, אדידס ושחור-אדום-צהוב תמיד יהיו מחוברים. זו חתיכת זהות גרמנית, הייתי רוצה קצת יותר פטריוטיות מקומית”. שר הבריאות קארל לאוטרבך הוסיף: “חברה אמריקאית בנבחרת במקום אדידס? זו החלטה שגויה שהורסת מסורת”.
“מסורת לא משלמת חשבונות”: מי בכל זאת בעד?
ובכל זאת, יש קולות שגם תומכים במהלך. דריאן לייכר כתב ב’בילד’ תחת הכותרת “מסורת לא משלמת חשבונות”: “נוסטלגיה לא הולמת בשלב הזה, ההתאחדות בבעיה כלכלית רצינית ויש לה את החובה להפיק את המיטב. כל דבר אחר יגבול בבגידה”. במאמר הוא פירט את ההוצאות הכבדות שמעמיסות על ההתאחדות והובילו להחלטה לקבל את ההצעה הכספית על פני הרומנטיקה שבשיתוף הפעולה.
המאמן לשעבר האנזי פליק ממשיך לקבל שכר עד סיום 2024 של למעלה משישה מיליון אירו בשנה, מה שהציב אותו בזמנו כמאמן הנבחרת בעל השכר הגבוה בעולם. בנוסף, הקמת הקמפוס החדש של ההתאחדות יגיע לעלויות של כ-200 מיליון אירו, כפול מהסכום המתוכנן. גם בהתאחדות הבהירו כי העסקה בוצעה רק מתוך מחשבה כלכלית: “נייקי הגישה את ההצעה הכלכלית הטובה ביותר ללא כל ספק”.
האנזי פליק (רויטרס)אגב, בגרמניה נחשף שכבר ב-2006, לקראת המונדיאל שהתקיים במדינה, ההתאחדות ניהלה מו”מ עם נייקי והחברה האמריקאית הגישה הצעה משתלמת יותר מזו של ענקית ההלבשה הגרמנית. בתקופה ההיא הוחלט לבסוף להמשיך עם המסורת כי הם היו יכולים להרשות זאת לעצמם מבחינה כלכלית, אולם המצב שונה כעת. “ההתאחדות הכירה בכך שהמסורת לא משלמת חשבונות”, סיכם לייכר במאמר שלו.
זאת חייבת להיות החמצת העונה באיטליה!