הערעורים של מכבי חיפה, הפועל ת”א ובית”ר ירושלים על הורדת הנקודה, נדחו על ידי בית הדין העליון. למרות שהתובע והיועץ המשפטי של ההתאחדות לכדורגל, עו”ד גלעד ברגמן ועו”ד עמית פינס, הצטרפו לבקשות הקבוצות, הוחלט לא לקבל את הערעור והמשמעות היא כי הפער בין הירוקים למכבי ת”א נותר על שבע נקודות, בעוד שהאדומים והירושלמים במקומות 11 ו-12.
בנוגע להחלטה בעניין מכבי חיפה נכתב: “ספק רב אם יש בסעיף 5(ב) לחוק העונשין כדי לשנות את התוצאה בענייננו, גם אילו סברתי כי יש מקום להחיל הוראה זו בדין המשמעתי (וכאמור אין זה המצב). ההליך הראשון שתואר לעיל הוא המקור לעונש על תנאי הרלוונטי. בגין התפרעות הוטל על מכבי חיפה עונש על תנאי של הפחתת שתי נקודות וכן סגירת יציעים מסוימים למשחק אחד.
“יש להשוות עונש זה לעונש כיום. כיוון שמדובר בזריקת אבוקות בין היציעים, העונש כיום הוא הפחה מיידית בפועל של נקודה אחת. אין זה ברור כי מדובר בעונש מקל, לעומת העונש המקורי, במבט מראש, נכון למועד הטלת העונש המקורי, לא הייתה וודאות לא שהתנאי יתממש. במקרה זה, יתכן כי ברמת הכללית והעקרונית עדיף, מבחינת הנאשם שהורשע, "שתי ציפורים על העץ" מאשר ‘ציפור אחת ביד’”.
על ההחלטה לגבי בית”ר נכתב: “בכל הנוגע לעונש ההפחתה על תנאי, נגרם בהליך הקודם נזק גוף בגין התפרעויות (הפגיעה בשחקן הקבוצה היריבה), דבר המאפשר ואף מחייב כיום הפחתת נקודה נוספת בפועל לפי סעיף 22יא1 לתקנון (זהו אף עונש חמור יותר מהפחתת נקודה על תנאי). כמו כן, נגרמה יותר מהפסקה אחת של המשחק, דבר המאפשר הטלת עונשים רגילים לפי התקנון, על פי סעיף 22יא2 (כגון, עונש הקנס וההרחקה על תנאי מהגביע).
“ולבסוף, גם אילו היה מקום לסבור שהעונש שנגזר בעבר הוא חמור יותר מהעונש שהיה מוטל כיום, הייתה נדרשת החלטה שיפוטית על מנת לווסת בין העונשים, לצורך בחירת העונש המקל. הדבר אינו אפשרי מכוח סעיף 5(ב) לחוק העונשין שפורט לעיל. העונשים שנגזרו בגין אירועי גמר הגביע הם קשים, אך עסקינן בעבירות ברמת חומרה עליונה, וגם העבירות שנעשו בתיק הנוכחי הן חמורות. בית הדין המשמעתי פעל באופן מידתי ומתון, כאשר הפחית רק נקודה אחת מתוך שלוש הנקודות מושא העונש על תנאי”.
על ההחלטה לגבי הפועל ת”א נכתב: “עונש זה הוטל בעקבות כך שכמתואר בפסק דינו של בית הדין המשמעתי, אוהדי המערערת גרמו לשתי הפסקות במשחק – האחת, כתוצאה מהדלקת עשרות אבוקות, והשנייה – הצתה והשלכה של עשרות אבוקות אל כר הדשא. זאת, בנוסף להשלכות חפצים והתפרצות אוהדים למגרש. מדובר בעבירות חמורות במיוחד, אשר בית הדין המשמעתי מצא כי יש מקום לענישה מחמירה לגביהם.
“כאשר משווים עונש זה לעונש המירבי כיום, בעקבות הוראת השעה, הרי שהוראת השעה (סעיף 22יא2 לתקנון המשמעת) קובעת הסדר מיוחד, ביחס למקרים שבהם ההתפרעויות הובילו להפסקה של יותר מפעם אחת על ידי קהל של אותה קבוצה. נקבע בסעיף 22יא2 כי עונש הקנס, אשר הוא בדרך כלל עונש בלעדי כאשר לא מתקיים סעיף 22יא1, לא יחול אז ובמקרים אלה יחולו יתר סעיפי הענישה בתקנון.
“המשמעות היא כי אין כיום תקרת עונש מירבי ביחס לעבירות שבגינן הוטל העונש על תנאי, כך שסעיף 5(ב) לא מוביל למחיקת עונה ההפחתה על תנאי. יוער עוד כי בכל מקרה, קביעת העונש כיום, נוכח האמור בסעיף 22יא2, מצויה בשיקול דעת בית הדין. על-פי הפרשנות לסעיף 5(ב) לחוק העונשין, סעיף זה אינו חל כאשר שינוי העונש שנגזר בעבר דורש החלטה שיפוטית חדשה (ר’ סעיף 23 לעיל). אין אם-כן מקום לשינוי פסק הדין שניתן על ידי בית הדין בערעור בעניינה של הפועל תל אביב”.
כזכור, מכבי חיפה הגיעה לבית הדין בעקבות שני משחקים. הראשון היה המפגש מול מכבי תל אביב, שם הקהל הירוק הדליק אבוקות עם פתיחת ההתמודדות ועיכוב המשחק והשני בדרבי נגד הפועל חיפה על אבוקות ועצירת המשחק גם כן, בנוסף לזריקת כוסות ומצתים על תומר יוספי. שני המקרים הם בנסיבות מחמירות. גם בית”ר והפועל ת”א עמדו לדין על דברים דומים.