"יכול להבין למה אני מצטייר כסיפור סינדרלה"

מעטים האנשים שהאמינו עד לפני שנה, שהקריירה של שוער הנבחרת הצעירה והפועל באר שבע, ניב אליאסי, תתפתח בצורה הזאת. רק אשתקד הוא עוד הגיע לעירוני רמת השרון מהליגה הלאומית כשוער השני, אך האמונה של מאמן הקבוצה דאז, חי אבייב, עזרה לו, כשמספר חודשים לאחר מכן הוא הפך לשוער הראשון של הפועל ב"ש ואולי לשוער הישראלי הטוב בליגה העונה.

בניגוד לשוערים דוגמת דניאל פרץ ועומרי גלזר, אליאסי בן ה-22 לא סומן מלכתחילה כאחד שיגיע לגדולות. הוא לא הגיע ממועדון גדול במחלקות הנוער, אלא עשה את הדרך הארוכה מהפועל עלייה כפר סבא עד הזכייה באפודת השוער הראשון של גיא לוזון ואליניב ברדה, אך כפי שתקראו מיד, הוא תמיד האמין בעצמו.

לרגל משחקי הנבחרת הצעירה הוא התפנה לראיון מיוחד ל-ONE, שבו דיבר על העונה המדהימה שעוברת עליו, ההתבססות בשער של הקבוצה מבירת הנגב והמטרות להמשך. 

ניב אליאסי (מרטין גוטדאמק)

ניב, עברת שנה מטורפת, אם היו אומרים לך לפני שנה שתהיה במקום הזה היית מאמין?
"אם לא הייתי מאמין, כנראה שלא הייתי במקום הזה. עבדתי קשה בשביל זה, עברתי שנה שהיא לא אאדאלית והכול קרה די מהר והתפוצצתי. אבל בסוף זו המון עבודה קשה ואמונה בעצמי. יש גם הרבה אנשים שהאמינו בי והקנו לי דרך: גיא לוזון (המאמן) ו-ויקטור בוכניק (מאמן השוערים) בנבחרת הצעירה או אליניב ברדה ומאמן השוערים בב"ש שנתנו לי את ההזדמנות.

"אם מישהו היה אומר לי שאהיה במקום הזה לפני שנה, יש מצב שהייתי אומר לו שהוא קצת מדמיין, אבל בסוף אם לא נחלום או נציב לעצמנו מטרות לא נוכל להיות בספורט הזה או בספורט בכלל. אני שמח שהגעתי למטרות שהצבתי לעצמי, אבל יש עוד המון מטרות לעמוד בהן".

ציפית שזה יתפתח בצורה הזאת?
"שזה יתפוצץ ככה ברור שלא. אבל תמיד הייתי מוכן לזה בראש, שיום אחד זה יקרה ויגיע. לא ידעתי מתי, אבל הכנתי את עצמי לזה. גם כשהגעתי לרמה"ש, זה היה נטו בשביל ללכת לשחק ולצבור דקות משחק. גם לשם הגעתי כשוער שני, אבל היה לי קצת מזל שהשוער הראשון פורז וולקוביץ' נפצע ועשיתי חצי עונה טובה. כשחזרתי בתחילת העונה לב"ש, חזרתי בתור שוער שני וקיבלתי את ההזדמנות. אבל תמיד חשבתי שזה יכול לקרות". 

לא סומנת מגיל צעיר, לא באת ממועדון גדול ועשית מסלול ארוך יותר או קשה יותר.
"אני לא חושב שזה מסלול יותר קשה, כי בסוף אם תהיה טוב, אז אתה תגיע לאן שאתה צריך להגיע. אני באמת מאמין בזה שאם אתה מספיק טוב להיות ברמות הכי גבוהות, אתה תגיע לשם גם אם אתה לא איזשהו כישרון שמסמנים מגיל קטן".

ניב אליאסי (ההתאחדות לכדורגל)

אבל איך זה היה לעבור את הדרך שעברת?
"ברור שזה לא קל, אבל אין קל בכדורגל לדעתי. גם אם הכול נראה קל, זוהר ויפה, כל שחקן שתשאל אותו, יגיד לך שמתישהו בקריירה הוא עבר תקופה לא קלה. אבל אתה צריך להיות חזק בראש ולהמשיך לעבוד קשה גם כשהדברים לא מסתדרים לך לא כמו שאתה מצפה. לדעת להחזיק את עצמך מנטלית ומקצועית, כדי שברגע שתגיע ההזדמנות, תענה על הציפיות שכולם מצפים ממך".

מתי הבנת שיש בך את זה? שאתה יכול להיות שוער בוגרים טוב?
"אני חושב שהבנתי את זה מהרגע הראשון. אם לא הייתי מאמין בזה ומבין, לא הייתי בכלל מגיע לפה והייתי מוותר ממזמן".

אתה יכול להבין את ההתלהבות של האנשים מהפריצה שלך ושמציירים את הסיפור שלך כסיפור סינדרלה?
"אני יכול להבין שהסיפור שלי מצוייר כסיפור סינדרלה: בסוף לא הגעתי מאיזשהו מקום נוצץ: ממועדון כמו מכבי חיפה או מאיזשהו מועדון גדול. הגעתי יחסית מלמטה וזה הגיוני. אבל אני חושב שזה גם מה שיפה בכדורגל: שיש דברים כאלה או מקרים כמו שלי".

מה זה עושה לך שלא מעט אנשי כדורגל אמרו שאתה שוער הליגה הכי טוב העונה.
"ברור שזה כיף שמפרגנים לך ככה, אבל חשוב להישאר צנוע ולדעת למתן את זה. להגיע בכל משחק ובכל אימון, לעבוד הכי קשה. מחמאות יגיעו, אני מקווה שזה יישאר ככה תמיד אבל המטרה היא לשמור על יציבות ולהגיע הכי רחוק שאפשר. מלחיץ? אני לא לוקח את זה למקום של לחץ, אלא למקום טוב. לדחוף את עצמי עוד". 

ניב אליאסי וגלעד קצב (פרטי)

עומרי גלזר, שהיה המתחרה שלך בב"ש, הפך לחבר קרוב שלך.
"הכרנו בהפועל ב"ש ומעבר לזה שהוא שוער מצוין, הוא בן אדם שמחוץ לכדורגל יש רק מה ללמוד ממנו: מאיך שהוא מתנהל ומהיחסים שלו עם אנשים. כמובן שגם בפן המקצועי, יש רק מה ללמוד ממנו. בשנה וחצי שהייתי איתו, למדתי ממנו המון. תחרות איתו? בסוף, כדי להגיע לרמות הגבוהות אתה צריך להתמודד וזה דבר טוב. אבל שנגיע לשם נדבר על זה".

תחזיר אותי להופעה הראשונה בב"ש. כולם מאוד התרשמו מקור הרוח שלך, כאילו אתה שם שנים.
"בסוף, הכנתי את עצמי לזה. כשהייתי צריך לשחק, לא ידעתי את זה יום או יומיים לפני אלא קיבלתי את ההודעה שאני משחק עוד שאופיר (מרציאנו) נפצע ועשיתי את ההכנה הכי טובה. אז זה באמת מלחיץ ומרגש, אבל צריך לקחת את זה למקום נכון וטוב. פה אנחנו נמדדים, בדברים כאלה".

האמנת שתצליח לשמור על מקומך כשוער ראשון?
"כן, חד משמעית. אתה צריך לעבוד קשה בכל אימון ובכל משחק כדי לתת לעצמך את הביטחון שאתה שם במאה אחוז תמיד. זה משפיע אחד על השני, כי אתה כל הזמן צריך להחזיק את עצמך דרוך. בסוף, אלו הדברים שעושים את ההבדל. חוץ מזה, צריך לתת את הקרדיט לצוות המקצועי שגם אחרי שהליגה חזרה מפגרת המלחמה, נתנו לי להמשיך".

אתה מתמודד בב"ש מול אופיר מרציאנו, שהוא שוער שגם היה בנבחרת הרבה שנים. כמה זה עוזר?
"אני ואופיר היינו בקשר טוב מאוד כבר מהרגע הראשון, גם כשהייתי שוער שני והסיטואציה עוד לא התהפכה. אופיר עושה קריירה ענקית, הוא היה בטופ באירופה במשך כ"כ הרבה זמן וזה בן אדם שיש רק מה ללמוד ממנו ולקחת אותו כמודל לחיקוי. זו זכות ללמוד ממנו, מעומרי גלזר שהיה איתי בב"ש ובסוף זה עוזר לי לבנות  את עצמי באיזושהי מידה".

עומרי גלזר. "למדתי ממנו המון" (האתר הרשמי של הכוכב האדום)

עשית דריסת רגל משמעותית בב"ש, השלב הבא הוא לעשות את זה בנבחרת?
"קודם כל, ללבוש את המדים של הנבחרת זה מעין חלום שבתור שחקן כדורגל אתה חולם עליו תמיד. אם זה בצעירה, או בעזרת השם גם להגיע לנבחרת הבוגרת בעתיד. קודם כל אני צריך להיות טוב בנבחרת הצעירה ולהגיע למטרות שלי ושלנו פה. בסוף, זה מה שאנחנו חולמים עליו בתור ילדים ואני שמח שאני פה. זה להגשים חלום מבחינתי". 

אתם מגיעים להתכנסות הזאת ללא הרבה סיכוי להעפיל.
"קודם כל, כל עוד יש לנו איזשהו סיכוי תאורטי להעפיל ולעשות דרך מסוימת, אז נאמין ונתכונן כמו שצריך לכל משחק במטרה להביא את התוצאה שאנחנו רוצים להביא. אנחנו רוצים להביא שלוש נקודות מול פולין ומשם נמשיך קדימה".

כל השנים אמרו שאין שוערים ישראלים טובים. בשנים האחרונות צמחו פה לא מעט, תהיה לך תחרות לא פשוטה.
"נכון, אבל תחרות בספורט זה משהו טוב שדוחף את כולם לקצה. אם לא הייתה תחרות, כנראה שהרמה לא הייתה עולה ומשתפרת. זה טוב שאחרי הרבה זמן, מדברים על דור של שוערים ישראלים שמתקדם ומצליח. מה המסר? שכל אחד שמאמין בעצמו ויעבוד קשה, יוכל להגיע לאן שהוא מצפה מעצמו. אין דבר שהוא בלתי אפשרי: אתה צריך להאמין בעצמך תמיד גם אם לא הולך. תמיד לחלום, כי אם תעבוד קשה ותהיה מספיק טוב, תוכל להגיע לאן שתרצה".

סיפור הסינדרלה שלך הוא מודל לשוערים צעירים?
"חד משמעית. כי אני באמת חושב ומאמין, שאם תהיה מספיק טוב ותעבוד מספיק קשה תגיע למקומות האלה. יראו אותך, אתה תבלוט ויראו לאן אתה צריך להגיע".

ניב אליאסי (ההתאחדות לכדורגל)

כולם מדברים על האולימפיאדה, דניאל פרץ יהיה שם בכל מקרה. כמה זה נותן מוטיבציה?
"זה יוצר תחרות וכמו שאמרתי קודם, תחרות היא דבר טוב ועצם זה שאנחנו בכלל מדברים על אולימפיאדה שזה בגדר חלום ומטרה שאני מציב לעצמי זה אומר הכול. בסוף, יש צוות שיחליט מי צריך לשחק ומי הכי טוב. כל החלטה תתקבל בברכה".

מי המודל לחיקוי שלך?
"טר שטגן. אם זה מבחינת סגנון המשחק שלו והמנהיגות שלו. הוא בטופ כ"כ הרבה זמן, יש לו קור הרוח בכל מצב גם אם הוא טועה. הוא מנהיג כ"כ הרבה שנים בברצלונה ושומר על עצמו בכושר טוב לאורך הרבה מאוד זמן. זה ראוי להערצה ואני חושב שבנוסף, הוא שינה את התפיסה מבחינת משחק הרגל בקרב השוערים. הוא הביא דברים חדשים ולא רק אני לומד ממנו, אלא עוד הרבה שוערים".

אני לוקח אותך לנושא אחר, מלחמת "חרבות ברזל" והאובדן האישי שלך, של מאי נעים ז"ל.
"השבועיים הראשונים היו לא קלים לכולם ובמיוחד גם בשבילי, כי אני קרוב מאוד למשפחה הזאת (משפחת נעים-שרף). מאי ז"ל הייתה כמו אחותי הגדולה וטל (נעים, אח שלה) הוא החבר הכי טוב שלי מגיל 0. אני בן בית שם ואני מכיר את כל המשפחה הזאת, הם כמו משפחה שלי. זה משהו שלא היה קל לאף אחד, אמרתי לא פעם שהיא הייתה כמו מלאך שנקטף מהעולם הזה. אנחנו תמיד נהיה שם בשביל המשפחה ונעשה הכול בשביל להנציח אותה כדי לתת לכולם לדעת מה היא הייתה בשביל אנשים".

ציור לזכרה של מאי נעים ז"ל (עמרי שטיין)

שלמה שרף היה מאמן גדול. מה למדת ממנו?
"אני מכיר אותו מגיל קטן גם ממועדון עלייה כפ"ס. הוא כל הזמן נותן לי את הטיפים שלו ואת מה שהוא חושב. בסוף זו ביקורת בונה, בטח מאדם כזה שעשה דבר או שניים בכדורגל והגיע למעמדים הכי גדולים שיש. לקחת ממנו את העצות הללו זה הדבר הכי טוב שיש בשבילי. הוא תמיד האמין בי ואמר לי שיש לי נוכחות כשוער ושאצליח. באיזשהו מקום, הוא שלח אותי לב"ש כשסיימתי את הנוער בהפועל עלייה. הוא יודע לתת את המילה הטובה כשצריך ואת המילה הרעה".

מה המטרות שלך?
"ברור שהמטרה והחלום הם לצאת לליגות הכי גדולות באירופה, אבל יש לי עוד דרך לעבור. אני שוער צעיר, יש לי עוד כמה דברים לעבור פה בכדורגל לפני שאני מגיע לשם. המטרה הקרובה היא להיות בסגל לאולימפיאדה: זה משהו שכל ספורטאי, לא בכדורגל, רוצה לחות. זה משהו מטורף וההישג שהם עשו בקיץ הוא עצום, גם אם לא הייתי חלק ממנו".

ניב אליאסי (ראובן שוורץ)