"אני עדיין משחק כדורגל בשכונה עם חברים שלי"

לאמין ימאל כבר די ביסס את מעמדו ככוכב הכי גדול של ברצלונה ואף זכה למקום מרכזי בנבחרת ספרד. הצמיחה המטאורית אולי קצת משכיחה לעיתים שמדובר בסך הכול בילד בן 16, אך אין ספק שהעתיד שלו בכדורגל העולמי ורוד מאוד. עד עתה הוא טרם העניק ראיון מקיף והיום (שלישי) עשה זאת לראשונה עם ה’מארקה’, לקראת משחקי הידידות נגד קולומביה וברזיל.

“להיות כאן זה חלום עבורי. להפוך לחלק קבוע בנבחרת הבוגרת זה משהו שלא יכולתי לדמיין שיגיע כל כך מהר, אני שמח וזו זכות גדולה. אני תמיד מנסה ליהנות מכל מה שקורה לי. אני עדיין יכול לשחק בכמה מהנבחרות הצעירות יותר, אני מאוד שמח על האמון שנתנו בי, בסופו של דבר דילגתי על כמעט כל שלבי הגילאים בנבחרת. להיות כאן זה מותרות”, אמר הקיצוני.

”לפני שנה הייתי כאן עם הנבחרות עד גיל 15 ועד גיל 16, עכשיו אני עם הבוגרים. אני מבין את מה שקרה לי בחודשים האחרונים, אבל אני משתדל לא לחשוב על זה יותר מדי כי בסופו של דבר אם אחשוב על זה יותר מדי יגיעו בעיות. אלו דברים שאסור שיהיו לך בראש”. ימאל כבר הספיק לכבוש פעמיים במדי לה רוחה, כשהוא כמובן מנפץ כל שיא אפשרי.

לאמין ימאל חוגג (רויטרס)

”קשה להתנתק מחברי הילדות, איתם אני חי, הייתי רואה איתם משחקים של ברצלונה, או משחקים ביורו ובמונדיאל בקניון, עכשיו הם רואים אותי שם”, שיתף והעיד על ניסיונותיו להישאר ‘ילד’: “אני מנסה להישאר רגיל, לשבת עם החברים כאילו כלום לא קורה. כולם רגילים לראות אותי בשכונה, אני מסתובב כמו שהייתי לפני כן, אנחנו משחקים כדורגל בפארק והולכים למסיבות”.

גם ימאל מודע להיותו סטאר אמיתי והוא מספר בצניעות: “כשאנשים רואים אותי הם פתאום מסתובבים וממלמלים. אני מרגיש שהם מזהים אותי, אני קצת מתבייש במצבים האלה. מפריע לי כשאני הולך עם אחי ואמא שלי ופתאום מתאספים הרבה אנשים מסביבנו”. אבל כשהכדור ברגל, הוא שוכח את הכול: “ברגעים האלה אני רק חושב על המשחק ואיך ליהנות ממנו”.

”ברצלונה זה מועדון שבו כולם מדברים עליך ואצטדיון שלם מחכה לראות אותך, אתה פשוט צריך להתנתק ולחשוב שזה רק משחק, לנסות ליהנות ממנו”, המשיך ימאל על ההתמודדות עם הלחץ הגדול שיש במונז’ואיק. עוד אמר: “לפעמים אני עוצר וחושב מה אעשה כשאהיה בגיל 26 ואחרי עשור באליטה של הכדורגל? שנתיים ראיתי את השחקנים בטלוויזיה או מהיציע, זה מדהים”.

לאמין ימאל (רויטרס)

ביורו הקודם הכישרון הצעיר היה לפני חגיגות יום הולדתו ה-14, האם הוא האמין בעצמו שבטורניר הבא הוא כבר יהיה חלק משמעותי? “כמו דמיון”, השיב. “הייתי עם חברים שלי בקניון, ישבנו שם וראינו את המשחקים נגד שווייץ ואיטליה”. הוא לא שולל השתתפות במונדיאל עד גיל 17 ומקווה לזימון גם למשחקים האולימפיים בפאריס: “פחד ממה שקרה לפדרי? בסוף זה שונה בין אחד לשני, זה יכול לקרות, אבל לכל דבר שכרוך במשחק אני אהיה זמין”.

אם בהתחלה משפחתו הייתה מתייצבת לכל משחק, זה כבר הפך לדבר שבשגרה. “היום הם מגיעים בעיקר למשחקי ליגת האלופות”, סיפר והתייחס לקיליאן אמבפה: “כולם יודעים איזה שחקן מדהים הוא, אני מקווה להיות כמוהו”. לקראת אליפות אירופה שתתקיים בגרמניה בקיץ הקרוב הוא חדור אמונה: “יש אווירה מאוד טובה, נבחרת צעירה, אנחנו יכולים לעשות את זה”.