ג’רארד פיקה פרש בפתאומיות באמצע העונה שעברה. אגדת ברצלונה שזכה ב-30 תארים בקריירה פרש לפתע ב-30 בנובמבר 2022 ובגיל יחסית מוקדם של 35. בראיון ארוך ומרתק שהעניק הבלם האגדי ל’טיימס’ הבריטי, הוא שיתף על כל ההחלטות שלקח ועל עתידו.
“חשבתי שאפרוש מוקדם יותר”, אמר פיקה. “כשהייתי בן 30 אמרתי שאפרוש. הייתה נקודה שרק שיחקתי כי זו הייתה ברצלונה. נהניתי מכדורגל, אהבתי להתחרות, אבל אף פעם לא נהניתי להתאמן. טקטיקה, קרנות, דברים כאלה שצריך לעצור כל הזמן, לי זה היה קשה כל יום”.
“זו עבודה. אנשים חושבים שזה תחביב, אבל זה לא. יש הרבה שחקנים שלא רואים כדורגל, שלא אוהבים אימונים. זו עבודה אחרת, וכשאתה עושה את זה במשך 20, 30 שנה, אם אתה מתחיל בגיל שש או שבע, יש נקודה של, 'אוף, אני רוצה להפסיק'. אז יום אחד אמרתי, 'זהו זה'. זו הייתה החלטה קלה”.
“לא רציתי להיכנס לריב עם המועדון”, אומר פיקה. “המועדון היה זקוק לעזרה כלכלית והם הפעילו את כל הלחץ שיכלו כדי לשפר את הנושא, העדפתי לשים אותי בצד ולתת למועדון ללכת בדרכו. זה חלק מהחיים. לפעמים יש רגע שבו אתה צריך להתפצל. צ’אבי? זה לא שאני מדבר איתו כל יום, דיברנו כמה פעמים. אני רוצה את הטוב ביותר עבורו כי זה יהיה הטוב ביותר עבור המועדון”.
על הצעירים של ברצלונה אמר: “אחד על אחד אני לא חושב שיש שחקן בעולם שמסוגל לעשות את מה שלאמין ימאל עושה. פאו קובארס מאוד מאוד מוכשר. עזיבת צ’אבי? אני לא חושב שזו החלטה שהיא סגורה ב-100 אחוז. בוא נראה איך העונה תסתיים. אני חושב שאולי הוא יישאר”.
על חייו העסקיים אמר: “היו לי חברים לקבוצה שרצו לפתוח מסעדה או לשחק בפלייסטיישן – אני רציתי להקים חברה. אין בזה שום דבר רע. לאנשים אכפת מכדורגל ופוליטיקה, אלה הדברים שאנשים נלחמים עליהם. אז הם צריכים להרגיש שהדבר היחיד שעומד בראש של שחקן זה כדורגל, שהוא חושב 24/7 על לנצח. כשהם לא מנצחים, הם חושבים, 'אוי הדעת של פיקה מוסחת, זה בגלל שהלך לאירוע הזה'. זה טיפשי וזה לא הגיוני, אבל זה איך שאנשים חושבים”.
על המעורבות בעניינים הפוליטיים אמר: “אהבתי להיות במריבות עם אנשים, המצבים האלה שבהם אתה נלחם על משהו שאכפת לך ממנו, והם שונאים אותך על זה - זה חלק מההצגה. עבורי כדורגל לא היה רק על מה שקורה על המגרש. יש יריבות וכשאתה מנצח זה אפילו יותר טוב כי אתה נלחם על משהו אחר. כשהלכתי לנבחרת והאוהדים שרקו לי, אהבתי להיות בעמדה הזו”.
“בספרד הכל מגיע מהבירה. העיתונים והכל אוהבים את מדריד, בברצלונה זה כמו, 'בסדר אנחנו שם', אבל לפעמים אתה מרגיש שאתה לא חלק מהמדינה הזו. לגבי מה שברצלונה מייצגת, זה משהו שמדריד ישמחו לאמץ אבל הם לא יכולים. הדרך שבה אנחנו משחקים כדורגל היא דוגמה לעולם. כשאנחנו מנצחים, אנחנו מנצחים בצורה שאנשים נהנים לראות. זה משהו שלריאל לעולם לא יהיה”.
“אחת הסיבות שיצרנו את ליגת המלכים היא שראיתי את הילדים שלי צופים במשחק כדורגל ואחרי עשר דקות הם היו בטלפונים ובטאבלטים. כדורגל הוא בידור, אז זה לא רק להתחרות בענפי ספורט אחרים. זה מתחרה בנטפליקס, אמזון, טיקטוק ויוטיוב. כדורגל במשך 90 דקות זה לא כל כך מרגש”.
על השאלה האם הוא צופה במשחקים במשך 90 דקות ענה: “לא ממש. צפיתי בבארסה-נאפולי, למשל, משחק חשוב בליגת האלופות, אבל במחזור ה-25 בליגה בעונה אני לא צופה. חלק כשאני יכול, אבל לא 90 דקות. אולי 30 או 40 דקות. זה טרנד, זה קורה. זה בלתי ניתן לעצירה וצריך להסתגל לזה”.
"לאחרונה הרכבתי את משקפי המציאות המדומה וצפיתי במשחק NBA מלא מתוך המגרש, כאילו אני שם. תהיה נקודה שתרכיב את המשקפיים האלה וזה יהיה אותו דבר כמו להיות באצטדיון, אלא שתוכל לומר, 'עכשיו אני רוצה לשבת ליד צ'אבי, עכשיו אני רוצה לראות את זה מאחורי השער’. תהיה נקודה שבה מועדונים ישלמו לאוהדים ללכת לאצטדיון כי החוויה בבית בפיג'מה שלך, עם הביסקוויטים ועל הספה, תהיה טובה יותר מאשר ללכת לאצטדיון”.
על השאלה האם היה צריך לשנות משהו אחד מה היה עושה ענה: “אתה צריך למצוא דרכים להבקיע יותר שערים או שאתה לא יכול לסיים משחק בתיקו. למה לא? בבייסבול ובכדורסל אין תיקו. אתה הולך למשחק והוא מסתיים בתיקו והתחושה היא 'מי ניצח?’ הכדורגל מפחד משינויים. אבל השינוי יקרה, הוא חייב לקרות. משחק של 90 דקות שמסתיים ב-0:0 קשה להבנה עבור הדור החדש”.
“תפקיד באופ”א בשביל שינוי? מאוד משעמם. אי אפשר לשנות הרבה. תהליכים, ועדות, זה סיוט”. על הבחירות לנשיאות ברצלונה ב-2026: “זה שונה כי זה המועדון שלי. בשבילי, 2026 היא כמו עוד 20 שנה. לעולם לא אגיד שזה בלתי אפשרי, כי זה משהו שאני רוצה לנסות. אבל זו לא המטרה שלי כרגע”.
פיקה מאמין שיש שני מועמדים "ברורים" להחליף את צ'אבי הקיץ: “המובנים מאליהם הם פפ גווארדיולה, בגלל העבר שלו כאן ושהוא המאמן הטוב ביותר כרגע, ומיקל ארטטה, הוא גם יהיה טוב. הוא מבין את ברצלונה ושיחק בבארסה בעבר. פפ יחזור? צריך לשאול אותו. אני בטוח שבברצלונה ישמחו לראות אותו חוזר”.
הבלם נשאל איזו קבוצת טרבל של פפ גדולה יותר, זו של העונה שעבר בסיטי או ברצלונה ב-2009 וענה מיד: “ברצלונה, כי היה לנו את מסי. חשוב גם שהיו לנו שבעה או שמונה שחקנים מלה מאסיה. סיטי הם מדהימים, אבל אין להם את ההיסטוריה של לה מאסיה. הם מנסים לפתח את זה, עם כישרונות כמו פיל]פודן, אבל שבעה או שמונה שחקנים זה משהו שונה”.