להיות "הבן של" בכדורגל הישראלי זו לא משימה קלה. לאורך השנים נתקלנו בלא מעט שחקנים שניסו להיכנס לנעליים של ההורה שלהם, כאשר במקרה של נבו שדו, מדובר בסיפור מעט שונה. הכישרון הצעיר של הפועל נוף הגליל הוא בנו של מאמן הכושר של נבחרת ישראל, ערן שדו.
בגיל 21, שדו, שעבר במחלקת הנוער של מכבי חיפה, פורח בהפועל נוף הגליל, אשר נמצאת בדרך הבטוחה לפלייאוף העליון בליגה הלאומית וגם העפילה לרבע גמר גביע המדינה. הוא כבש חמישה שערים בליגה, עוד שלושה בגביע המדינה וזאת בנוסף לשלושה בישולים.
בראיון מיוחד למדור "לאומית במוקד" של ONE, הוא מדבר על ההצלחה בנוף הגליל, הקשר לאבא והעבודה המשותפת, התקופה שלו בנוער של מכבי חיפה והאימונים לצידם של ערן זהבי.
נבו שדו (חג'אג' רחאל)נבו, בעונה שעברה כמעט וירדתם ליגה. מה עובד כל כך טוב השנה?
"קודם כל, הוחלף קרוב לחצי סגל. את העונה שעברה התחלנו לא טוב אבל אחרי שמוטי איוניר הגיע, הדברים התחילו להתחבר לנו. לזכותו של מוטי ייאמר שהוא שיתף יותר צעירים והחיה את הקבוצה. לדעתי זה מה שעשה את ההבדל המשמעותי גם העונה".
אתם ברבע גמר גביע המדינה. אפשר לעשות משהו במפעל הזה?
"אני מאוד אופטימי ואנחנו השחקנים מרגישים שאפשר לעשות צעד משמעותי. אם רציתי לקבל את מכבי חיפה ברבע הגמר? לא. אני רוצה לקבל אותה בחצי הגמר. אמרתי לשחקנים לפני ההגרלה שנקבל את קריית שמונה”.
שחקני נוף הגליל חוגגים עם נבו שדו (עמרי שטיין)בשנה שעברה לא שיחקת יותר מדי. מאיפה באה ההתפוצצות שלך השנה?
"אני חושב שקודם כל קיבלתי ממוטי ביטחון מלא. כבר מסוף העונה שעברה, הוא נתן לי חופש פעולה ואת כל הביטחון ששחקן צעיר צריך. לעבוד קשה תמיד עבדתי, אבל השנה עשיתי קפיצה משמעותית גם בזכות המעורבות של אבא, שנמצא יותר בבית".
אתה יותר שחקן כנף והשנה שובצת כמגן.
"אנחנו משחקים עם חמישה שחקני הגנה ואני משחק כמגן, אבל מוטי דורש ממני בכל התקפה להיות ברחבה כשחקן התקפה לכל דבר. זה תפקיד קשה כי אתה צריך לרוץ המון. מוטי אמר לי שהוא מכיר את היכולות ההתקפיות שלי ומודע לזה שאני שחקן יותר התקפי. התקפית אני קצת יותר טוב, אבל גם מבחינה הגנתית קיבלתי כלים לעתיד".
"אני מרגיש שאני שחקן התקפה לכל דבר. לעשות הסבה למגן? יש לי עם זה קצת בעיה כי אני יותר מתחבר לחלק ההתקפי. אני יודע שיש פחות מגנים, לכן כרגע זה התפקיד המושלם כי אני משלב גם וגם. אם זה יתחבר ללהיות מגן אז אהיה מגן ואם אצליח בתור כנף, אז זו כן האופציה הראשונה".
מוטי איוניר (עמרי שטיין)היית במכבי חיפה, כבשת 24 שערים בקבוצת הנערים. אבל לא המשכת שם, מה קרה?
"שיחקתי עם שחקנים מאוד מוכשרים (עילאי חג'ג', עיליי פיינגולד, ענאן חלאילי, סתיו נחמני ועוד) ולא ממש סימנו אותי. אני תמיד האמנתי בעצמי בכל רגע, גם במכבי חיפה וגם בשנה שעברה בנוף הגליל שפחות שיחקתי".
יש לך מחשבות שאתה צריך להוכיח להם שהם טעו?
"לא, אני לא חושב שאני צריך להוכיח לאף אחד. אני מוכיח קודם כל לעצמי, שזה הכי חשוב. אני מוכיח למוטי ולגיל (ברעם, מנכ”ל הפועל נוף הגליל) על האמונה בי, כי הם אלו שנתנו לי את הבמה בבוגרים וזה משמעותי לשחקן צעיר. להוכיח לאנשים כאלה ואחרים אף פעם לא עניין אותי, אני מרוכז בעצמי".
נבו שדו במדי מכבי חיפה (עמרי שטיין)בוא נדבר על אבא שלך. איך זה לגדול עם אבא שהוא אישיות מוכרת בכדורגל?
"לא פשוט בכלל. בוא נגיד שבפעם הראשונה שהגעתי למכבי חיפה בשנתון נערים ב', היה לי קשה כי הוא בדיוק הצטרף לקבוצת הבוגרים כמאמן הכושר. לכולם הייתה תחושה כאילו הצטרפתי בגללו וכל הזמן השתמשו בביטוי ‘הבן של’, אפילו עד היום. בנערים ב' עשיתי קפיצת מדרגה עם אברהם אבוקרט וסיימתי את העונה עם 24 שערים. בסוף, אם אתה נראה טוב על המגרש, אז אתה טוב וזה לא משנה מי זה אבא שלך. כל הקטע הזה כן הפריע לי בילדות, קצת נפגעתי מזה, אבל ידעתי מי אני ומה אני שווה. בסופו של דבר, זה כיף להיות הבן של ואני מאוד גאה להיות הבן של".
כמה זה היה קשה שבשנים החשובות שלך כשחקן שעולה לבוגרים אבא שלך היה בסין עם ערן זהבי?
”היה לי קצת קשה גם מהבחינה שהוא רחוק ואני הבכור בבית. לקחתי המון אחריות כי לא הייתה דמות אב בבית. מבחינה מקצועית, בקושי יצא לי לעבוד איתו כי הוא רצה לפתח את הקריירה שלו וכולנו גם נתנו לו את האור הירוק. מאז שהוא חזר לארץ ובעיקר בשנתיים האחרונות, התחלנו לעבוד בצורה יומיומית, לקיים שיחות קבועות ולבנות תוכניות אימונים לימים, שבועות וחודשים. זה מה שגם עושה את ההבדל ביכולת שלי בתקופה האחרונה".
ערן שדו (ההתאחדות לכדורגל)איך זה לגור בבית עם מאמן הכושר המוכר בארץ?
"זה תמיד להיות בזכוכית מגדלת. כל אימון שאתה מסיים זה ‘איך היה ומה היה’. יש לי GPS שעוקב אחרי מה אני שעושה. אבא שלי נותן הערות: אם זה להוסיף ספרינטים באימון, להסתכל על התזונה וכו'. הוא אף פעם לא הגביל אותי באוכל, פשוט לא היה בבית משהו לא בריא. גם אח שלי רוי שוער בנוער של הפועל רעננה, אז אנחנו בית מאוד ספורטיבי שחי כדורגל. עובדים עם אבא לא מעט שחקנים גם באופן פרטני ואני רואה כמה הם משקיעים כשאני מתאמן לפעמים לצידם. אז אפשר להגיד שאני מקבל את כל המתנה וכל המעטפת הזאת בחינם. זה יתרון גדול ומשמעותי ובסוף זכיתי".
איך זה לחלוק את אבא עם עוד שחקנים שהוא עובד איתם אישית?
"הוא לוקח את העבודה שלו בצורה הכי מקצועית שיש, אז בפועל הוא איתם כמו שאיתי, אבל זה אף פעם לא החסיר ממני. הוא אוהב אותם מאוד, אבל ההצלחה שלי בעיניו היא הכי חשובה. אני חושב שבשנים האחרונות הוא הגשים את עצמו, אם זה בנבחרת ישראל, בסין או במכבי חיפה ועכשיו הוא הגיע למצב שהוא שם לעצמו למטרה לפתח אותי. הוא רואה את השחקנים שהוא מאמן מצליחים ואומר לעצמו: ‘למה שאני לא אעשה את הבן שלי שחקן מוצלח?’".
נבו שדו בפעולה (רדאד ג'בארה)אתה מרגיש שאתה צריך להוכיח יותר בגלל אבא?
"אני לא הכי גדול והכי חזק. אז תמיד אמרו לי ‘איך זה שאבא שלך מאמן כושר בנבחרת ישראל ואתה לא "מפלצת"’? אבל עם השנים הבנתי שזה גנים ולא אוכל להיות כזה גדול".
עשית אימונים כבר בגיל צעיר עם ערן זהבי ומנור סולומון.
"האימון הראשון שלי עם זהבי היה כשהייתי בשנתון נערים ג' בנוף הגליל, בגיל 15. זה היה מבחינתי וואו, אבל בסוף, לאחר כמה אימונים איתו, אתה מבין שזה דורש גם ממך. אתה מרגיש שאתה צריך לדחוף ולהראות את עצמך יותר, גם אם זה אימון זוגי בלבד. אתה צריך להתקרב לרמה שלו כדי שהאימון יהיה בקצב טוב. זה סיפוק מאוד גדול: בשבילי ערן הוא דמות לחיקוי ולהערצה. גדלתי עליו ואני יודע בדיוק מה הוא עושה. מבחינתי זה הסיפוק הכי גדול להתאמן איתו. בהתחלה זה היה מאוד מרגש ואתה מצפה לזה, אבל אחר כך זה הפך להיות יותר טבעי והייתי מרוכז יותר בעצמי. זה כיף לראות איך ספורטאי ברמות הכי גבוהות מתאמן".
מנור סולומון מתאמן עם ערן שאדו (דוברות אגף הספורט העירוני עפולה)מה למדת מהאימונים עם השחקנים הללו?
"קודם כל, ערן תמיד נתן לי את הדוגמא שלו. הוא תמיד העביר לי את המסר שהסבלנות משתלמת. שצריך להמשיך לעבוד קשה וזה יגיע. הוא נתן לי את הדוגמא שלו: שהוא התחיל בליגה הלאומית ברמה"ש ולא ממש האמינו בו ושהוא הגיע להפועל ת"א והתחיל לשחק כמגן ימני. התשוקה שלו והרעב שלו להצליח, זה הכול. גם ערן וגם מנור משלבים חריצות והשקעה בנוסף לכישרון שיש להם ברגליים. הכישרון של זהבי זו העבודה הקשה, אין הרבה שעובדים כמוהו. התשוקה שלו למשחק והיכולת שלו להמציא את עצמו כל פעם מחדש כדי להגיע לטופ, זה הכישרון הכי גדול שלו".
מה למדת מקצועית מאימונים כאלה?
"זה לא שלא ידעתי כדורגל, אבל מבחינת הקצב של האימון: כמה הם מקפידים על כל דבר וזה הטיפ שהם נתנו לי. להבין כמה כל פס יכול להיות משמעותי וזה מתחיל מהאימון. כי אם לא תבוא ב-100% לאימון, אז גם במשחק זה לא יבוא לידי ביטוי. זה משהו שלקחתי גם לעצמי: לבוא בריכוז המקסימלי לאימונים".
ערן זהבי וערן שדו (אינסטגרם)מדברים הרבה על הרעב של זהבי. כמה הרגשת את זה באימונים איתו?
"מהשנייה הראשונה. הוא תמיד רוצה להיות ראשון: אם נרוץ אחד ליד השני, הוא יהיה צעד לפניי. הוא יכול בכל האימון עצמו שאהיה טיפה מעליו, אבל אז הוא שומע את המילה תחרות ופשוט לא יכול להפסיד. הוא מדויק ברמה הכי גבוהה שיש. כשמתחיל האימון הוא יכול להיות החבר הכי טוב שלך והבחור הכי נחמד, אבל כשמתחילה התחרות זה הופך למקצוענות נטו ואין חברים".
מה המטרות שלך?
"החלום הוא להיות באחת הקבוצות הגדולות בארץ ומשם להגיע לאירופה. לעבוד עם אבא בקבוצת בוגרים? מההיכרות עם אבא שלי, הוא מאוד מאושר ומסופק בנבחרת ישראל. לגבי קבוצה ביחד? ימים יגידו".