על משהו אחד בהפועל תל אביב יסכימו כולם – היום (רביעי, 19:30) הוא המשחק הגדול ביותר של העונה עד כה. סגנית אלופת המדינה “תארח” בווילנה, ליטא את בשיקטאש ברבע גמר היורוקאפ במשחק אחד על כל הקופה ועל הכרטיס המיוחל לחצי הגמר.
כזכור, בעונה שעברה האדומים הגיעו למעמד, אך אז הם הפסידו בחוץ לבדאלונה. השנה דני פרנקו וחניכיו עבדו קשה מאוד כדי להרוויח את הביתיות והם עשו זאת, אך לצערם בעקבות מלחמת “חרבות ברזל” ההתמודדות תיערך בבירת ליטא.
האוהדים האדומים יגיעו בהמוניהם וינסו לתת את התחושה הכי קרובה שאפשר להיכל קבוצת שלמה, כדי להראות שהתהליך של המועדון בשנים האחרונות נמשך ולהמשיך את ההתקדמות. מי שחווה את כל התהליך הזה הוא עידן זלמנסון. הגבוה נמצא בעונתו השלישית בקבוצה וממש חווה את כל העלייה הזו, כשרגע לפני הוא משחק הוא התיישב לראיון מיוחד ב-ONE ודיבר על כמעט הכל.
עידן זלמנסון, קודם מה קורה?
“בסדר גמור, מתרגשים. יום גדול לפנינו, יום שחיכינו לו ורצינו להגיע למעמד הזה. מרגישים את הפוקוס, את המוכנות ושמחים להיות כאן”.
אתחיל מפשוט לבקש ממך לשתף אותי קצת על העונה הזו.
”עונה מוזרה, שלא ציפינו לה. עם כל מה שקורה. אתה יודע שכדורסל זה נורא מרכזי בחיינו ביום יום והוא הפך קצת להיות שולי. זה מצריך מאיתנו היום, זו העונה הכי מטורפת שהייתי שותף לה בקריירה שלי. להיות כמעט שלושה חודשים בחו”ל ושוב, אתה תמיד אומר איזה מטורף איזה מטורף, אבל אתה מסתכל על התמונה הגדולה ואתה רואה שיש אנשי מילואים ואנשי צבא שלא רואים את המשפחות ואת הבתים”.
“לנו לפחות יש אופציה לדבר מרחוק ולשאול לשלומם. אז הכל נכנס לפרופורציות, עם הדאגות ולקרובים ולחברים צריך גם להיות מפוקס בכדורסל, זה באמת לא דבר קל. אני מוריד את הכובע בפני כל מי ששותף לעונה הזו, גם כאן וגם בקבוצות אחרות שעוברות את אותו הדבר”, סיכם.
המלחמה הקשתה על כל הקבוצות, ברור שעל אלו שבאירופה יותר, אבל אצלכם זה משהו מעבר, הכמות פציעות קיצונית מאוד ולמרות הכל, הקבוצה ברבע הגמר עם “ביתיות”, מקום ראשון בליגה גם אם זמני, זה לא מובן מאליו.
”יש לנו תלכיד, זה העיקר. אנשים נורא נורא טובים שמבינים את המצב ותומכים אחד בשני. הישראלים מסבירים לזרים את המצב, רואים את המחויבות שלהם ואת האהבה שלהם, גם לקבוצה וגם למועדון אבל גם את ההכלה וההבנה של מה שקורה במדינה שלנו. זה דבר שגורם לנו להעריך אותם ולאהוב אותם אפילו יותר. בסוף הכל עניין של התאמות והביחד של הקבוצה, אנחנו באמת חברים ואוהבים אחד את השני. אפילו כל השהות בחו”ל ש’נכפה’ עלינו להיות כל הזמן אחד עם השני, כן יצר פה איזשהו תלכיד שהוא פשוט עובד, אין דרך להסביר את זה”.
הפציעות זה עניין של עומס? של הטיסות? חוסר מזל? למשל הפציעה שלך בכתף, באמת זה הרגיש מהצד כפציעה של חוסר מזל.
”אני חושב שיש לנו המון פציעות שהן כמובן עניין של עומס. טיסות ועונה לא שגרתית שאנחנו עוברים. מצד שני, אני מרגיש לפעמים שאתה כל כך רחוק מהאנשים שאתה אוהב ואנשים שחשובים לך, אתה שומע על דברים בחדשות ואין לך שום אופציה להיות שם. זה קצת שוחק מנטלית, זה קצת עושה משהו לנפש ואני חושב שגם משם יכולות להגיע פציעות”.
“אני למשל הרגשתי בתקופה מסוימת, לאו דווקא בתקופת הפציעה עכשיו, שהייתי פשוט מרוקן, מרוקן נפשית. אני כן חושב שזה השפיע עליי ועל הגוף שלי, אבל כל אחד מקבל את זה אחרת. אין ספק שהעומס הוא המרכיב העיקרי בפציעות, אני בטוח בזה. הפציעה שלי הייתה יותר עניין של חוסר מזל, לדעתי ולדעת הפיזיותרפיסטים”.
אז יש מלחמה, יש פציעות ואז הגיעה הבדיקה של אקסבייר מנפורד. זה כאילו חשבתם שעברתם הכל ופתאום גם זה מגיע. איך אתם כשחקנים קיבלתם את זה? יש צורך לחזק אותו? לדבר איתו?
”דיברתי עם אקס אחרי המקרה, הוא באמת קיבל את זה נורא קשה. הוא הבין את הטעות שלו והוא באמת לקח את זה ממש קשה. הוא הבין שהוא בפוטנציאל אכזב לא מעט אנשים. בגלל שאני מכיר אותו כבר שנה שנייה, אני יודע כמה הקבוצה והמועדון חשובים לו. אני בוחר להבין אותו, הוא עבר תקופה לא פשוטה גם כן, הוא מאוד אחראי, מאוד אהוב פה, מאוד התחבר למועדון הזה. הוא אח שלנו, של כל השחקנים, כולנו תמכנו בו. מקווים שכל הדבר הזה ייגמר כמה שיותר מהר, כי אנחנו חייבים אותו איתנו והוא יכול לעזור לנו מאוד. הוא הבין את הטעות שלו, אני בטוח שהוא לא יחזור על זה יותר. כולנו ואני בטוח שגם הוא רוצים להתקדם קדימה עם ההבנה של להיות יותר חכמים להבא”.
יצא לכם לחשוב על כמה כוח יש למועדון הפועל תל אביב ובעיקר לכם השחקנים בתקופה הזו? אתה רואה אנשים לפני הג’אמפ-בול שנלחמו, נפצעו קשה ואף יותר והם באים למשחק של הפועל, זה מה שחשוב להם. כמה זה גם נותן דרייב?
“כמות הברכות והאיחולים ואפילו הלהרים את הראש לאנשים, לחיילים, שקצת במצב פחות טוב, זה פשוט אתה מבין כמה זה מעלה חיוך, עושה נחת. התפקיד הבאמת באמת קטן שלנו, שבסוף הרגשנו שזו העבודה שלנו וזו התרומה שלנו. אמנם אנחנו בחו”ל ואנחנו לא היינו הרבה בארץ, אבל כל הזדמנות שיש לנו לעשות טוב לאנשים שתורמים כל כך הרבה למדינה ואפילו אם זה לבקר אנשים בימים הספורים שאנחנו בארץ ורואים מה שזה עושה להם בלב, אתה מבין שיש לנו כוח להרים חיוך על פנים של אנשים. אנחנו מנסים לעשות את זה כמה שיותר, בין אם זה על המגרש או מחוץ למגרש”.
אני רוצה לעבור אלייך. עונה שלישית בהפועל תל אביב. מבחינת מספרים, עונת שיא בנקודות, עונת שיא באסיסטים, בריבאונד כמעט ומשהו מעבר למספרים. אתה מרגיש שאתה בשיא שלך?
”אני מרגיש שהתחלתי את העונה בצורה טובה ואחרי זה עם כל עניין הטיסות היה סשן של לא מעט משחקים שהיינו שבעה שחקנים, באמת. סחבנו את העומס, שם הרגשתי כמו שאמרתי מרוקן. העונה הזו אני פשוט נורא נהנה מהשחקנים שמסביבי. בלי קשר לסטטיסטיקה, שכן אמרו לי כבר שזו הכי טובה שלי בקריירה וכל הדברים האלה, אבל שוב, בסופו של דבר אני מודד את עצמי בלאן הקבוצה שלי מגיעה”.
“אני רוצה שנזכה בתארים, שנגיע גבוה. אם התפקיד שלי הוא יותר למסור ולהזיז את הקבוצה אעשה את זה, אם התפקיד הוא לקלוע גם את זה אני אעשה. חשוב לי מאוד לראות מרחוק וממבט יותר כולל מה הקבוצה צריכה כדי לשחק יותר טוב ושם לבוא ולתת את הטון מבחינתי. אני פשוט נהנה בהפועל תל אביב, אני מרגיש לגמרי אדום, מרגיש שנורא מכבדים אותי ואוהבים אותי. אם זה הקהל, ההנהלה, ושאני מרגיש שמכבדים אותי ושאני במקום שאוהב אותי אז אני באמת חושב שאני משחק יותר טוב ונראה יותר טוב על המגרש, אז ללא ספק אני משייך את זה לשם”, סיכם.
אז אדבר איתך על הקבוצה. עונה ראשונה שלך הגעתם לגמר גביע, עונה שנייה גמר ליגה ורבע גמר באירופה. מרגיש שיש התקדמות בכל שנה. השנה אפילו רבע גמר עם “ביתיות”. כל שנה יש שיפור, האם זו הפועל תל אביב הכי טובה בשלוש שנים שאתה נמצא?
”כן, אני לא יודע אם מבחינת איכות של שחקנים בוא נגיד, כי אני יכול לומר שגם עונה שעברה היו שחקנים מצוינים כמו ג’ורדן מקריי וצ’ינאנו אונואקו. לא אעשה את ההשוואה כשחקן לשחקן, אבל מבחינת התלכיד שיש היום והסגל הבאמת רחב והמון שחקנים שיכולים לשחק בכמה עמדות, אני חושב שכן. כן, זו הפועל תל אביב הכי טובה”.
אני לא רוצה להיות מהאלה ששואלים “תואר או כישלון”, אבל כמה הגיע הזמן להביא תואר למועדון הזה? מרגיש הכל בשל והכל מוכן.
”אני באמת מאמין שאם נשאר בריאים ונגיע למשחקים הבאמת קריטיים בריאים, אפילו יותר מזה – מוכנים מנטלית ולא מרוקנים, אנחנו נצליח להשיג תארים. הקבוצה הזו נבנתה לשם, כולנו מאוד מכווני מטרה, המכשול היחיד שאני רואה זה פציעות. אם נצליח לנטרל את זה ולשמור על עצמינו, אני בטוח שהמועדון הזה יביא תארים גם השנה וגם בעתיד כי פשוט יש פה סטפ אפ של המועדון. אני רואה אותו גדל משנה לשנה, מהרגע שחתמתי אני רואה את זה ובאמת כיף לי לראות את זה. את המועדון פורח, גדל, מצליח להחתים שחקנים בקליבר יותר גבוה. ההתנהלות בתוך המועדון מדהימה גם כן, רואים שזה מועדון גדול, אני מרגיש את זה”.
דני פרנקו אמר לי אחרי שחזרת מהפציעה הוא אמר ש”אם זלי אנחנו קבוצה שונה, הוא מביא משהו שאף אחד אחר לא מביא”. אתה יכול להסביר לי למה הוא התכוון?
”דני מכיר אותי, הוא מאמן אותי לא מעט שנים. הוא יודע מה אני מביא לשולחן והוא דורש ממני. הוא דורש ממני כשאני על המגרש לעשות יותר סדר מהעמדה שלי וכמה שאני יכול לעשות, לשחק כדורסל נכון וטוב ואני באמת מנסה להקשיב לו ואני מבין על מה הוא מדבר. אני רואה במשחקים שלנו שיש דקות טובות ודקות פחות טובות ואני רואה את ההבדלים. כשאני על המגרש וגם כשאני מחוץ למגרש אני מנסה לעזור לאנשים, לגרום להם להרגיש בנוח על המגרש. יש שחקנים עם המון פוטנציאל שעם כדורסל נכון כולם יוציאו יותר מעצמם ודני יודע איך זה נראה כשאנחנו משחקים טוב והוא מנסה לכוון את כולנו לשם. אני יודע למה הוא מתכוון ואני מנסה כמה שיותר להוציא את זה לפועל כי זה מה שהוא דורש”.
כמה אתה כגבוה, כי זה משהו שאנחנו רואים, מאמין בקודם אסיסט לפני סל? כי היכולת מסירה שלך היא חריגה מאוד לשחקן בעמדה שלך.
”אני מאוד אוהב למסור, אני המון פעמים אעדיף אסיסט על נקודות. אני פשוט חושב שזה גורם לקבוצה להיראות יותר טוב, לקבוצה השנייה להיות יותר פגיעה וזה מייצר סוג של אנרגיה מסוימת בקבוצה שקשה לעצור אותה. מהמקום שלי אני אפילו רוצה לומר שזה לאו דווקא מסירה, אלא לקבל את ההחלטה הנכונה במקומות שאני יכול להשפיע ולעזור שם. העונה אני מרגיש נורא בנוח עם המון שחנקים שאני משחק איתם לא מעט שנים, כמו תומר בר וגיל, או מהזרים ג’ייקובן שאני שנים איתו. נוח לי להוציא את זה לפועל ולעזור להם לקבל מבטים פנויים ולהביא את עצמם לידי ביטוי. אני מרגיש שזה בין היתר אחד מתחומי האחריות שלי בקבוצה ואני מנסה לעשות את זה על הצד הטוב ביותר”.
שאלה שאני חייב לשאול. אתה אחד שחי מאוד את הקהל, מי שחד יכול להבחין שאתה נותן כמעט מידי משחק אחרי זה אנד-וואן את השאגה הזו לקהל. היית בשלוש הגדולות, מה שונה בקהל של הפועל תל אביב?
”אני חושב שהוא פשוט הכי אמוציונלי, כל עובדי המועדון אפילו אוהדים של המועדון. כשאתה מגיע למקום הזה ואתה רואה כמה זה חשוב לאנשים, זה תחום החיים שלהם. זה לא תחביב, זה החיים. אתה רואה את זה מרמי כהן, לבעלים שלנו, לכל בן אדם שעובד במועדון. אי אפשר שלא להתחבר ולזה ולא לרצות לספק אותם. הרגש, הכל יותר אמוציונלי, הכל יותר נפיץ, זו הרגשה אחרת”.
מתבקש לשאול מה דעתך על השיר החדש?
”אהבתי אותו מאוד, האמת שהראו לי כמה סקיצות לפני כן ואהבתי מאוד. שמתי לב שבאילת לא שרו אותו, אולי הם עדיין צריכים לשנן את זה. זה בסדר אני מאשר את זה. מילה טובה לנוף ברזל על הרעיון ועם הקליפ עם טל מוסרי והכל. באמת שזה היה מדהים”.
היית כאמור בשלוש הגדולות, לא ממקום של חוסר כבוד לאחרות, אבל היום אתה באמת יכול להגיד שהפועל תל אביב היא הבית שלך?
”לגמרי זה הבית שלי, אני מרגיש את זה. אני בקשר מאוד טוב ומרגיש שהחיבור טוב לשנינו. בקשר נורא טוב עם כל אנשי הפועל תל אביב, עם רמי, שחר ונדב ועופר ואבי ואני מרגיש שהקבוצה עושה לי נורא טוב. אני הכי הרבה שנים פה, מעבר לראשון לציון שגם שם הייתי שלוש שנים אז אני גם פה שלוש שנים ואני בטוח שאשאר כאן עוד. אני פשוט מרגיש חיבור שכיף לי, כיף לי לראות את המועדון גדל, אני נורא נורא מחכה לתארים, זה משהו שאני רוצה למועדון אחרי הרבה זמן שלא היה פה”.
אליפות השנה תהיה הרגע הכי גדול בקריירה שלך?
”אליפות פה תהיה הרגע הכי גדול בקריירה שלי, ללא ספק”.
אני יודע שיש לך אליפות, בראשון לציון, אבל פה זה באמת כעוגן עיקרי יכול להיות.
”אני ממש מרגיש סוג של אחריות פה, הגעתי לכאן ואני זוכר פגישה עם רמי כהן ואמרתי לו ‘רמי, אני רוצה להגיע להפועל ואני רוצה שביחד עם השחקנים שיהיו לצידי ואתכם להביא את המועדון הזה לאן שהוא צריך להיות בו’. אז אני חושב שהוא הגיע לאן שהוא צריך להיות בו, רק חסרה לי הגושפנקה האחרונה הזו שזו אליפות עם הפועל תל אביב ואני פשוט רוצה את זה בשביל המועדון הזה, זה כל כך מגיע לו וזה חובתנו לתת את המקסימום כדי לספק את הרגע הזה”.
“מעבר לזה, אני חושב שזה שאנחנו בצמרת כבר כמה שנים ברציפות וזה שאנחנו ביססנו את עצמינו כמועדון גדול גם בתוצאות ולא רק בקהל, הדבר היחיד שנשאר זה להביא תארים וזה מגיע לכל מי שמשקיע פה כל כך הרבה. אי אפשר להסביר את זה. אנחנו ממוקדי מטרה על זה, כל הקבוצה רוצה להשיג את זה בשביל הקהל ובשביל המועדון”.
אחבר את זה כדי לשאול שאם כך, כמה זה כאב בשנה שעברה? הרגע הכי קשה בקריירה?
”כאב מאוד, זה היה כל כך קרוב והרגשנו את זה. אני חושב שלמדנו מזה, המועדון הזה קשה שלא להעריץ את הרעב שלו והרצון שלו להשתפר משנה לשנה. אז נכון, זה כאב. כל מי שנשאר אני בטוח שהרגיש את זה, אבל זה מאחורי, התקדמנו קדימה ונרצה להגיע לשם שוב והפעם גם להצליח. לגבי האם זה הרגע הכי קשה, אני חושב שהגביע בשנה הראשונה שלי פה היה רגע כואב לא פחות. הגביע אני כבר ראיתי אותו בידיים שלנו, אני זוכר שפתחנו ממש טוב את המשחק. זה די דומה, זה רגע די דומה. משחק גמר להפסיד אותו זה באמת קשה, אבל כמו שאמרת, עונה ראשונה גמר גביע, עונה שנייה גמר ליגה ומפה עוד צעד אחד קדימה לתארים, אנחנו מחכים לזה מאוד”.
אחזור קצת לשלוש הגדולות ובכללי לארץ. ברוב הקבוצות תמיד אומרים שהזרים נותנים את הטון. במכבי זה בולדווין ובראון, ירושלים ספידי, רנדולף וכו’. תמיד בהפועל הייתה הרגשה שדווקא השלד הישראלי הוא המוביל. אתה, תומר ובר כמובן, ואני לא בא להוריד מג’ייקובן או ממנפורד.
”אני חושב שבאמת אצלינו פשוט כל משחק מישהו אחר יכול לפרוח ולהוביל. יש בינינו הרמוניה שאנחנו מרגישים שהמון זרים הם ישראלים כבר. אין אצלינו וזה נשמע קלישאתי אבל באמת שאין אצלינו זרים-ישראלים. כולנו חברים כל כך טובים, אם זה המסעות שעשינו בכל אירופה ויוצאים ביחד ומבלים ביחד ומדברים גם מעבר לאימונים. המון על כדורסל ועל החיים האישיים. עד לרמה של אמונות ומשפחות, הכל. אנחנו נהנים וכיף לי לראות את הזרים מצליחים וגם את הישראלים. מקווים שהחיבור הזה יניב תוצאות בסוף העונה”.
אבל אם אשאר רגע על בר טימור ותומר גינת. אתם מכירים תקופה והעונה נראה לי אם נשאל כל אחד הוא יגיד שזו העונה הכי טובה בקריירה. כל אחד בפיק. זה מרגיש שהייתה לכם שיחה בתחילת העונה ואמרתם “השנה עושים את זה”.
”אנחנו בעיקר מדברים על כמה שאנחנו רוצים ורעבים לתואר, אני מצרף לפה גם את גיל בני. אני באמת חושב שהוא הכי מייצג את הפועל ת”א שיש, אם הייתי יכול לשכפל עשרה גיל בני בקבוצה הייתי עושה את זה. הרצון העיקרי שלנו וכמעט היחיד שלנו זה להשיג תארים. אנחנו חברים מאוד טובים על המגרש ומחוץ למגרש ורצים כמה שנים ביחד, מכירים מילדות. זה משהו נורא חשוב לנו להצליח ביחד ולהביא תארים והישגים. בר וטימור אגע ספציפית, הם באמת מדהימים. כל אחד מהם בשיא הקריירה שלו, אני אוהב אותם מאוד בתור חברים, אבל הם פשוט שחקנים מדהימים, אין לי מה להגיד. אנחנו קוראים אחד את השני בעיניים עצומות ואני נהנה לראות אותם בכושר כזה ובעונה כזו. רוצה רק שימשיכו ואני כאן לעזור להם בכל מה שהם צריכים”.
אני טענתי ביום שתומר בחר בהפועל שזה יום שישנה את פני המועדון. כי באותה תקופה ההקדמות הורגשה וכבר הקבוצה ניצחה לא מעט משחקי דרבי, אבל היה חסר לנצח את מכבי ת”א מחוץ לפרקט, שאני לא חושב שזה כמעט נעשה בארץ. אתה זוכר את הימים הללו שהוא התלבט?
”דיברתי עם תומר, באמת נורא רצינו שיגיע אלינו. מעבר לזה שהוא שחקן מצוין הוא גם חבר מאוד טוב שלנו. כן דיברנו איתו, הרגשתי ממנו נורא בלבול ושהוא צריך שקט אז מעבר לשיחה אחת ששאלתי ‘מה קורה’ וניסיתי לחטוף אותו במירכאות, די נתתי לו שקט. הבנתי שמופעל עליו המון לחץ, המון אנשים שולחים הודעות ושהוא צריך שקט להתייעץ בינו לבין המשפחה שלו. נורא שמחתי שהוא בחר בהפועל וחבר אליי, אל בר ואל גיל. זה עשה כל כך טוב למועדון, הוא שחקן מצוין וחבר טוב. אני שמח שהוא בחר ככה”.
נדבר קצת על המשחק מול בשיקטאש. אתה יכול להסכים איתי שזה המשחק הכי גדולה עד כה העונה?
”ללא ספק. קבוצה שהיא באמת קשוחה מאוד, יש לה המון כלים. בטח במשחק אחד הם יכולים לעשות המון נזק וצרות”.
כמה עוזרת ההיכרות? שניצחתם כבר פעמיים אותה?
”היא עוזרת, אבל אני חושב שהיא גם קבוצה שנורא התחזקה במהלך העונה. אם זה קייל אלמן וסימונוביץ’ והם השתכללו. היא קבוצה נורא מסוכנת וכמו שאמרתי במשחק אחד הכל יכול לקרות. נגיע הכי מרוכזים והמפתח נגדם הוא להיות נורא אגרסיביים ופשוט להיות ברגע ולהיות שם. להוציא את המיטב ולהסתער על זה כי זה באמת המשחק הכי חשוב עד כה העונה”.
שנה שעברה הודחתם ברבע הגמר בחוץ. השנה השגתם ביתיות ובסוף מלחמה וזה בליטא. כמה פוגעת העובדה שזה לא בהיכל קבוצת שלמה?
”ברור שהיינו מעדיפים שזה יהיה באמת אצלנו, זו אווירה שנותנת יתרון עצום, אבל לפחות אני יודע שיהיו שם המון אוהדים שלנו ויתנו לנו הרגשה ביתית גם כשזה לא בארץ. זה הכוח שלנו וזה הפוש שלנו, אם זה היה בתל אביב זה היה אחרת וזה נותן לנו יתרון על כל קבוצה באירופה, אבל אני בטוח שתהיה אווירה לא פחות טובה”.
אעבור קצת לאישי. חתיכת שנה עברה עלייך. התחתנת, הפכת לאבא, איך הכל? מעכל?
”זה די מקטין את כל מה שהיה עד עכשיו. אני מרגיש אדם אחר, מאוד רגוע בחיים שלי, המטרות השתנו. אני קודם כל רוצה להיות אבא טוב ובכל טוב וזה נורא מרגיע אותי ונותן לי פוקוס בכדורסל. אני מרגיש שאני יותר רגוע ושקט ופשוט יותר טוב בכל פרמטר בחיים”.
להיות אבא זה האתגר הכי קשה, מכל מה שעברת בחיים?
”זה אתגר הכי מספק מכל מה שעברתי בחיים”.
עכשיו אשאל קצת שאלות מהירות כדי שנכיר אותך לעומק.
”יאלה שוט”.
מי החבר הכי טוב בקבוצה: “אחד? אנשים ייעלבו. תומר, בר וגיל”.
מי הכי מצחיק בקבוצה: “גיל בני, חד משמעית”.
מי מתלבש הכי יפה: “מה אני ארים לו? איך הוא ישמח. יאללה, בר טימור”.
מי מתלבש הכי לא יפה: “וואה וואה, נו ברגר מה נעשה. ברגר תספוג את זה”.
אתה אוהב כדורסל: “NBA רק את יוקיץ’. זה המודל, מנסה ללמוד ממנו. אני רואה המון יורוליג וליגה ישראלית”.
על דרבי ביורוליג: “מאוד רוצה שזה יקרה. זה יעשה רק טוב לכדורסל”.
הכי טוב ששיחק איתו: “דריל מונרו”.
דאנק או שלשה: “שלשה”.
פיצה או פסטה: “וואו וואו וואו וואו וואו, מה אתה עושה פה. פסטה”.
לשחק במנורה או בארנה: “במנורה”.
ים או בריכה: “בריכה”.
חתול או כלב: “כלב”.
להתקשר או לסמס: “להתקשר”.
נעליים חדשות או תספורת חדשה: “ברור שתספורת חדשה, בטח”.
מסי או רונאלדו: “לא רואה כדורגל, אבל אגיד מסי”.
מוזיקה או סרטים: “סרטים”.
אליפות או יורוקאפ: “אליפות”.
תה או קפה: “תה”
לברון או מייקל: “מייקל”.
זלי מה נאחל לסיום?
”שנהיה בריאים, זה הכי חשוב. כל השאר נדאג לו על המגרש”.