כל אוהד של מכבי תל אביב, שאוהב את כל קבוצות האגודה, וגם מי שלא, גדל על הרגע המיתולוגי של רפי גינת שהיה הכרוז של קבוצת הכדורסל הצהובה במשך 31 שנה. ברגעי מומנטום חזקים, כשצריך לייצר עצירות מאחור, גינת הגדול היה צועק אל הרמקולים של יד אליהו: "ה-ג-נ-ה", ומשלהב את האלפים ביציעים.
בהרבה מובנים, קבוצת הכדורגל של מכבי תל אביב, בדגש על ההגנה שלה, מתנהלת העונה כמו קבוצת כדורסל. אין ספור רוטציות ושינויים בלתי פוסקים, חילופים רבים וחמישיות שונות כל הזמן. לא פשוט ליצור יציבות כשזה המצב, מה גם שמבחינת הליקויים שהיו בהגנה לאורך שלבים רבים של העונה, היה נראה שגם הצוות המקצועי לא שם על כך מספיק דגש.
המשבר האחרון, ממנו הצהובים נראים כמי שיצאו, היה כולו סביב משחק ההגנה. הצהובים הצליחו לתת את הגולים שלהם אבל ספגו בכל משחק ואיבדו נקודות יקרות סתם. אם מסתכלים רק על הנתונים היבשים, קצת משעשע להגיד "משבר" על קבוצה שהפסידה העונה רק שני משחקים.
אולם, כמובן שהיוקרה של המשחקים מול מכבי חיפה מוסיפה לזה. העובדה שמדובר ביריבה הישירה על התואר וכנראה היחידה, הגבירו את האירוע. העובדה כי זה היה חלק מרצף נוראי של חודש וחצי בו איבדו פער של 10 נקודות לכדי ירידה למקום השני, מן הסתם הקצין את הכל עוד יותר. אבל בתוצאות? מכבי ת"א נמצאת במצב הכי טוב שבו היא הייתה בשנים האחרונות.
כל אלה כמובן לא קשורים לאירופה. את הניצחונות שלה בקונפרנס ליג מכבי ת"א השיגה בתקופה הטובה שלה שבה היא ניצחה ללא הרף. אך אם רוצים לחבר את זה לנושא ההגנתי, אז כבר שם היה אפשר להתחיל לראות את הסדקים. הניצחונות על זוריה ובריידבליק במהלך הרצף האיכותי היו מדאיגים מבחינת הקלות בה החלק האחורי ספג או אוים.
הספיגות גרמו לכך שהקבוצה סבלה דווקא במשחקים שהיו אמורים להיות נוחים, והתקפית הם גם היו. מכבי ת"א כבשה שלושה שערים בכל משחק מול האוקראינים ושניים בחוץ מול האיסלנדים, אבל הסתבכה מאחור במקום לנוח ולהירגע. באופן אירוני, מבין כל המשחקים שלה בשלב הבתים בקונפרנס ליג, המשחק הכי בטוח, נוח וטוב שלה היה דווקא נגד גנט - זה ששלח את הצהובים ישירות לשמינית הגמר.
זה כבר רחוק והרבה דברים השתנו מאז. מכבי ת"א שפתחה את העונה עם חוליית ההגנה של דניאל פרץ, איבן מאסו, ניר ביטון, אנריק סבוריט ורוי רביבו - שינתה מאז כל כך הרבה. פרץ נמכר לבאיירן מינכן, מאסו עזב כי לא רצה להישאר בישראל בזמן המלחמה, ביטון גמר את העונה עם פציעה בברכו ועוד לפני כן ניהל סוג של רוטציה יחד עם דריק לוקאסן על העמדה, וכעת ההולנדי הוא זה שבחוץ עם פציעה.
בזמן האחרון הפציעות רק המשיכו והשינויים בהתאם. שרן ייני קרע את הצולבת, סבוריט סבל מכמה פציעות קטנות בדרך בקרסול ובמפשעה ובינואר מכבי ת"א צירפה לחלק האחורי שני בלמים חדשים - רז שלמה ומתן בלטקסה. אממה, למשחק הערב (חמישי, 19:45) מול אולימפיאקוס, גם שלמה לא יהיה שכן הוא מתח את רצועת הברך שלו ועדיין לא חזר לכשירות מלאה. עד כדי כך המצב מאחור בעייתי שלנסיעה לפיראוס צורף בלם קבוצת הנוער, אדיר קורדובה.
על כל אלה צריך להוסיף את סוגיית השוער. רועי משפתי הגיע בתחילת העונה כמחליף של פרץ אך ידע שישנה אפשרות ריאלית שהשוער הראשון יעזוב. משפתי קיבל תחילה את המושכות, אך בסיום החלון הקיצי הצהובים הנחיתו את אורלנדו מוסקרה. סביר להניח שאם משפתי לא היה נאלץ להחמיץ את המשחק הראשון באירופה כשחזר הכדורגל לפעילות עבור הקבוצות הישראליות, מוסקרה כלל לא היה נכנס לשער.
אבל הדברים התגלגלו אחרת וגם שם הלך רובי קין לרוטציה. עד כמה זה קיצוני? אם נסתכל על ההרכבים של קין מאז שחזרו לשחק כדורגל בחודש נובמבר, נגלה סטטיסטיקה בלתי נתפסת. רצף המשחקים של אותה חוליית הגנה - שוער ועוד ארבעה (או חמישה) שחקנים - עומד על שלושה בלבד והוא שלושת המשחקים הראשונים של נובמבר מול זוריה (פעמיים) ובריידבליק.
מאז, 23 משחקים הניבו 23 צוותים שונים (!) בחוליה האחורית של מכבי תל אביב. זה נתון משוגע לחלוטין. מרבית השינויים היו בגלל פציעות או הרחקות, או ניסיון לעשות רוטציה כדי לא לשחוק שחקנים אחרים. היו גם שינויים מקצועיים קטנים, בעיקר סביב עמדת השוער, אבל זה גם יצר תחושה של כאוס תמידי בכל הנוגע לחלק האחורי. דווקא האזור שבד"כ פחות נוגעים בו הפך לאזור הכי "מרוטץ" במכבי תל אביב.
23 ציוותי הגנה שונים ב-23 משחקים וגם מול אולימפיאקוס, לפחות על פי הערכות, יהיה שינוי שיוביל ל-24 הרכבים שונים ממשחק למשחק, כאשר הפעם נראה שסבוריט יפתח על חשבון מתן בלטקסה. רוצים לדעת מהי החוליה היחידה שפתחה ברציפות שלושה משחקים באותם שלושה משחקים בקונפרנס ליג בתחילת חודש נובמבר? התשובה היא: אורלנדו מוסקרה, אבישי כהן, דריק לוקאסן, אנריק סבוריט ורוי רביבו.
ומה קרה מאז? מוסקרה נמחק אחרי ההפסד הראשון למכבי חיפה ומשפתי באופן כללי נראה טוב ממנו העונה, אבישי כהן איבד את מקומו בהרכב אחרי תקופה אישית פחות טובה, דריק לוקאסן עם פציעה בשריר השוק כבר כמה שבועות והיחידים שנותרו כאלה שמשחקים כל עוד הם כשירים אלה סבוריט ורביבו.
ומה לגבי נתוני הספיגות? אם נשים לרגע בצד את האמירה הברורה (והגם נכונה שמשחק הגנה הוא קבוצתי) רק 7 פעמים מתוך 26 המשחקים (מאז חידוש העונה עבור הקבוצות הישראליות) שמרה מכבי ת"א על רשת נקייה.
זה אירוע באמת חריג וכדי לקחת אליפות רובי קין יצטרך להתפקס על הרביעייה הכי טובה שלו, כי נראה שבכל הנוגע לשוער הוא נותן את המושכות למשפתי. במחזור האחרון בו ניצחו 0:4 את מכבי פתח תקווה ההגנה הורכבה מעידו שחר, עידן נחמיאס, מתן בלטקסה ורביבו. נגד היוונים נראה שזה יהיה דומה ואולי, אם יפתיע, אפילו זהה.
אך האם זאת ההגנה הכי טובה של מכבי ת"א עד לסיום העונה? האם שווה לאבד את האיכויות של עידו שחר בקישור לטובת עמדת המגן הימני? אלו שאלות גדולות יותר שעוד יצטרכו לראות את התשובות אליהן בהמשך, אך אין ספק שחוליה אחורית איכותית מול היוונים היא דבר הכרחי ואם מי שיפתחו בפיראוס יעשו עבודה טובה ויעזרו לצהובים להשיג תוצאה לקראת הגומלין, ייתכן כי דווקא מפיראוס תצא הבשורה להמשך הדרך בכל הנוגע להגנה הצהובה.