המצלמה התמקדה בקייל שנאהן, המאמן המצוין של סן פרנסיסקו, שהפך לסוג של לוזר נצחי אחרי שכבר הפסיד בסופרבול לטום בריידי (כשהיה מתאם הגנה באטלנטה), ומאוחר יותר לפטריק מהומס. סן פרנסיסקו התקרבה לאנדזון במצב של 19:19 בהארכה. בדאון הרביעי הוא היה חייב להחליט אם לקחת סיכון וללכת על טאצ'דאון או להסתפק בבעיטה בטוחה. מצד אחד, הבעיטה תבטיח לו יתרון - גם אם מינימלי. מצד שני, מהומס, שתחת חוקי ההארכה החדשים הולך לקבל את ההזדמנות שלו… מחכה עם הכדור…
אז שנאהן חשב שניה והחליט ללכת על בטוח. למרות שידע היטב מה ובעצם מי מחכה לו בצד השני, ההגנה של הניינרז הסתדרה באופן יחסי עם מהומס עד אז. הבעיה היא שמנגד עמד שחקן באמת מיוחד. אחד של פעם בדור. מהומס פשוט לא אחד שהולך לפספס מהלך אחרון מנצח. כל האצטדיון ידע את זה. גם כל אחד ממיליוני הצופים בבית ידעו. ובכל זאת, שנאהן העדיף ציפור אחת ביד משתיים על העץ והאמת היא שקשה להאשים אותו.
וכך האיש שנולד לקלאץ', נכנס לדרייב האחרון של המשחק בידיעה שטאצ'דאון מנצח אותו והתחיל לבתר את הגנת הניינרז המתעייפת. מהלך אחרי מהלך. פעם זריקה מדוייקת, פעם ריצה מדודה. עד למהלך האחרון שתוכנן לפרטי פרטים על ידי אנדי ריד. המאמן הוותיק השתמש בתרגיל ותיק שלו וחיכה לרגע הנכון כדי להפעיל אותו. מסירה קצרה למיקול הארדמן ובום. החגיגות יכולות לצאת לדרך. אליפות שלישית בחמש שנים לקנזס סיטי. אליפות שלישית בקריירה הקצרה של פטריק מהומס, שבסך הכל מסיים את עונתו השישית. משהו שרק טום בריידי עשה בשלב זהה של הקריירה.
בעקבות בריידי. מהומס (רויטרס)ה-GOAT החדש צומח לנו מול העיניים
האמת, אחרי שבריידי פרש, לא חשבנו שנצטרך לענות על שאלת הטוב בכל הזמנים (או ה-GOAT כמו שהאמריקאים אוהבים לקרוא לזה) להרבה זמן. אף אחד בטח שלא חשב שייקח פחות משנה מאז הפרישה של בריידי, עד שהנושא יפתח מחדש. אבל הנה, זה קורה. עובדה. בעונה הראשונה הוא שימש בעיקר כמחליף לאלכס סמית' ואחר כך, כשהפך לקווטרבק הקבוע של הצ'יפס, הפסיד בעצם רק פעמיים בפלייאוף - פעם אחת בגמר ה-AFC לניו אינגלנד ופעם אחת בסופרבול לטמפה ביי… בשני המקרים מי שניצח אותו היה, איך לא, בריידי.
לאותו סופרבול, בריידי בוודאי כבר הגיע עם מוטיבציה מיוחדת בידיעה שמולו עומד מי שמסומן להיות הדבר הבא. מהומס עדיין לא היה אותו בחור משופשף שאנחנו רואים היום. הוא התבגר, השתכלל והפך למכונה, בעיקר במאני טיים. לאורך כל העונה דיברו על הירידה ביכולת ההתקפית של הצ'יפס. התופסים היו פחות טובים, המאזן לא משהו והמצב לקראת הפלייאוף לא בישר טובות. ואז הוא התעורר והצליח להדביק את כל החבר'ה שלו. פתאום הוא הצליח להוציא את חברו הטוב, טרוויס קלסי, ממדורי הרכילות לרגע, כדי שיתרכז שוב בפוטבול. פתאום משחק הריצה התעורר והתופסים יישרו קו. ההגנה? היא תמיד הייתה שם. הכל תקתק לקראת עוד טבעת.
הפך למכונה במאני טיים. מהומס (רויטרס)"הדבר הכי חשוב שלמדתי במהלך העונה הזו, הוא איך להנהיג", סיפר מהומס לפני המשחק הגדול. "בתחילת הקריירה אהבתי לשים נקודות על הלוח, אבל השנה למדתי יותר על איך מנצחים. כשהייתי צעיר תמיד ניסיתי ללכת על טאצ'דאון והשנה, אם יש מצב של 50-50 אני חושב קודם כל על איך להזיז את השרשראות וללכת אולי על משהו קצת יותר בטוח כדי לנצח את המשחק. אני עובד הרבה יותר בשביל הקבוצה והמטרות שלנו כקבוצה". וזה בדיוק מה שראינו במשחק דרמטי ומותח שהיה בו הכל. אז מבלי להתייחס להופעת המחצית הנחמדה של אשר או לסיפור האהבה של טיילור סוויפט (הכל בסדר עם הבירה?) וטרוויס קלסי, הגיע הזמן לסכם לילה קסום מבחינה ספורטיבית.
מיקרוקוסמוס של העונה כולה
אלכס סמית, ששימש כסוג של חונך עבור מהומס בקנזס סיטי, נבחר בדראפט על ידי סן פרנסיסקו ועדיין מתגורר בה. זה לא הפריע לו להודות שהלב שלו היה חצוי בסופרבול הזה - אך ורק בגלל הקווטרבק המיוחד אותו הוא זכה להכיר מקרוב. "את השם של פטריק שמעתי הרבה לפני שהוא הגיע לקבוצה. הסקאוטים סימנו אותו שנתיים לפני הדראפט ואני זוכר שלכולם היה ברור שהבחור הזה מיוחד. שהוא יהיה זה שיביא את המועדון לגבהים חדשים", הוא נזכר. מהומס אגב, תמיד ידע לפרגן למי שהיה שם לפניו. "סמית' וקואץ' ריד היו אלה שהתחילו את הבנייה של הקבוצה הזו עם התרבות שאתה רואה עכשיו. אני בסך הכל נכנסתי למערכת שעובדת טוב".
ואכן, מהומס הגיע למערכת שמתאימה לו. בדיוק כמו בריידי. צוות האימון ידע לעבוד סביבו ולהשתמש בנקודות החוזק שלו, כשבמקביל מהומס לקח מנהיגות והצדיק את הציפיות ואת חוזה המיליונים שחתם כבר אחרי האליפות הראשונה. חוזה שלא איפשר לקנזס סיטי להשאיר בסגל כוכבים אחרים כמו טייריק היל למשל. אבל זה לא ממש הפריע לפטריק, שהצדיק כל דולר וכל גרם ציפייה ממנו. לצד העבודה על גיבוש ושכלול מערכי ההתקפה, צוות האימון ידע לתת לו את החופש להנהיג. ובמקביל, למרות רגעי חריקה ארוכים, הגיע גם שיפור אדיר בהגנה תחת המתאם האגדי סטיב ספאגנולו.
טום בריידי (רויטרס)וההגנה הזו השאירה את הצ'יפס במשחק. במחצית הראשונה KC שמה על הלוח רק 3 נקודות ושום דבר לא ממש עבד, אבל סן פרנסיסקו עדיין לא הצליחה לברוח. התופסים שוב חזרו לשמוט כדורים כמו בפתיחת העונה, ולרגע היה נראה שהנה הם הולכים להיתפס במערומיהם. קלסי רשם רק תפיסה אחת ולפני ההפסקה נראה צורח על מאמנו ריד. גם שחקנים אחרים נראו עצבניים במיוחד, אבל באותה נשימה הם לא דאגו, גם כשהרבע השלישי התחיל באותו כיוון עם איבוד כדור נדיר של מהומס בפלייאוף. ההגנה פשוט הייתה שם ובמשך שלושה דרייבים רצופים סן פרנסיסקו לא עשתה כלום. ואז הגיע אולי המהלך ששינה את המשחק, דווקא אחרי שמהומס שוב נכנע להגנה שמולו…
הכדור אמור היה לחזור לניינרז כשבעיטת הרחקה פגעה בעקב של שחקן הגנה ובלבלה את ריי ריי מקלאוד. מכאן החלה מהומה בסיומה חזר הכדור לצ'יפס ובמהלך שלאחר מכן, גם לידיים הבטוחות של מהומס. בפעם הראשונה במשחק הקווטקבק האדיר ממש יכול היה לראות את האנדזון כמו שצריך. בפעם הראשונה הוא יכול היה להריח דם. וכך, אחרי כמעט שלושה רבעים שלמים מאוד שקטים, הצ'יפס קיבלו את מנת החמצן לה הם היו זקוקים. מסירה מהירה למארקז ואלדז סקאנטליג ויש לנו משחק. משם מהומס לא הביט לאחור, למרות שהניינרס זרקו לעברו כל מכשול אפשרי והובילו עוד פעמיים עד לדרייב האחרון.
קנזס סיטי זוכה בסופרבול (רויטרס)המשחק היה מיקרוקוסמוס של כל העונה. ההגנה השאירה אותנו במשחק בהתחלה, אחר כך הצלחנו להוציא לפועל כמה מהלכים טובים בזמנים קריטיים, הריסון באטקר בעט מכל מרחק ובסוף עשינו את זה", אמר בסיום מהומס, מבלי לדבר על עצמו ועל 66 יארדים שהשיג בריצה - כולל שני מהלכי ריצה בלתי נשכחים בדרייב האחרון. "אני גאה בחבר'ה שהמשיכו להאמין. אף פעם אל תקראו לנו אנדרדוג", סיים ה-MVP והשאיר את הבמה למי שיכול היה לקבל את התואר בכל ערב אחר, אייזיאה פאצ'קו. "לא היה רגע אחד של חרדה אצלנו", טען הראנינג בק שהיה מהטובים במגרש. "התמקדנו בעצמנו, התעלמנו מהרעש, וידענו שזה יגיע. מהומס הוא מנהיג. במחצית דיברנו על זה שצריך לחזור להיות מי שאנחנו וזה מה שעשינו".
"סן פרנסיסקו לא הפסידה, מהומס פשוט ניצח"
יכול להיות שהיום היינו מדברים על שושלת אחרת אם סן פרנסיסקו הייתה שומרת על היתרון שלה הלילה, כמו גם לפני ארבע שנים בתסריט די דומה. כריסטיאן מקאפרי שיחק נהדר, אבל למרות שהוא סיים עם 80 יארד וטאצ'דאון, לא ממש הצליח לפרוץ את הגנת הצ'יפס ב-22 ניסיונות. הקווטרבק ברוק פרדי הרגיש גם הוא את הלחץ עליו ובפעם השנייה ברציפות, הייתה זו פציעה שהרסה לשנאהן את תכנית המשחק. לפני שנה פרדי לא סיים את גמר ה-NFC ואפשר לפילדלפיה לברוח בדרך לסופרבול, והשנה הפציעה הייתה מוזרה יותר, כשאחד משחקני ההגנה המשמעותיים ביותר של הניינרז, דרה גרינלאו, נפצע בדרך מהספסל למגרש. הפציעה הזו אולי לא הורגשה באופן מיידי, אלא ככל שהמשחק התארך. תוסיפו לכך פציעות נוספות מהן סבלו ג'ורג' קיטל ודיבו סמואל, ותקבלו ערב עגום.
קייל שנאהן (רויטרס)"הייתה לנו הזדמנות לברוח וכשיש לך הזדמנות אחת ועוד אחת, אתה חייב לקחת אותה, בטח מול קבוצה כזו. במעמד כזה", אמר פרדי בסיום, כשהוא מתכוון לשלוש התקפות רצופות במהלכן קבוצתו לא הצליחה להשיג דאון ראשון, במטרה להתקרב לאנזון ולהגדיל את יתרונה בפתיחת הרבע השלישי. "לא הצלחנו לעשות את זה ואני חושב שכאן כשלנו". ככה זה כשאתה מצליח בדאון שלישי רק 3 פעמים מ-15 ניסיונות. הקרדיט צריך ללכת להגנה של הצ'יפס, שהשאירה את היריבה במרחק סביר. מכאן זה היה תלוי במנוע ההתקפי שלה, או כמו שמאמן העבר ביל קוואהרס היטיב לבטא בסיום - "סן פרנסיסקו לא הפסידה את המשחק. מהומס פשוט ניצח אותו".
הקווטרבק בן ה-28 מחזיק במאזן 2:9 כשהוא בפיגור של טאצ'דאון ויותר בפלייאוף. אחריו נמצאים בריידי (11:10), ג'ון אלוויי, דרו בריז וג'ו מונטנה - כולם רשמו לא מעט ניצחונות, אבל כולם עדיין במאזן שלילי. "מה לא אמרו עליו, שהוא לא יכול לנצח בחוץ, שיש לו מסלול קשה עד לתואר, שבדרך הוא צריך לעבור ההגנה הכי חזקה וה-MVP. גם בסופרבול אמרו שאנחנו אנדרדוג", סיכם קלסי, "תנו לו כבר את הכתר". מהומס עמד לצידו עם חיוך גדול ופרגן בחזרה. "יש לי את הטייט אנד הכי טוב פעם, אז זה יותר קל". אחר כך הוא הודה שמדובר ברגע מיוחד עבורו. "אחרי כל מה שעברנו, אין ספק שזה הסופרבול הכי גדול. אולי אנחנו יכולים לעשות את זה יותר קל, אבל זה לא כיף".
הכתיר את חברו הטוב. טראוויס קלסי (רויטרס)המטרה: שלוש אליפויות ברצף
אז מהומס והצ'יפס הצליחו להשתוות לשושלות הגדולות בהיסטוריה של המשחק, עם בק-טו-בק שלא בהכרח הראה עליונות, כמו אופי. ניו אינגלנד הייתה האחרונה שזכתה בשתי אליפויות ברציפות, אבל ב-NFL אף אחת לא רשמה מעולם טרי-פיט. "זו תחילתה של שושלת, אבל עוד לא סיימנו", הוא טען בסיום עם רמיזה למטרה האמיתית. קלסי מצידו, לא היה צריך לרמוז: "המטרה תמיד הייתה לעשות את מה שאחרים לא עשו, אבל אי אפשר להגיע לאליפות שלישית מבלי לקחת את השנייה. שיחקנו עם מטרה על הגב לאורך כל השנה, אבל עכשיו יש לנו הזדמנות לעשות את מה שחלמנו עליו".
אז בריידי עדיין מוביל את טבלת הזכיות עם 7 סופרבולים, כשהוא עשה את זה עם שתי קבוצות שונות. מהומס כבר במקום השני (ביחד עם מונטנה) עם 3, אבל אפילו הוא יודע: "יש לי דרך ארוכה להגיע לטום שמחזיק במעל ל-30 ניצחונות בפלייאוף. זה ייקח זמן. אולי עוד 8-9 שנים". אבל סמית' בטוח שחברו לשעבר לקבוצה כבר נמצא שם. "זה הפטריק הכי טוב שראינו והשנה גם ראינו אותו מתבגר והופך למנהל משחק הרבה יותר טוב מאי פעם. אם משווים אותו לטום בשש העונות הראשונות שלו, הוא לדעתי בסטרטוספרה אחרת. אף פעם לא ראינו שחקן ברמה הזו בשלב הזה של הקריירה שלו".
"יש לי עוד דרך לעשות". מהומס (רויטרס)ולפני סיום נשאיר את רשות הדיבור לרנדי מוס, פרשן ESPN המוערך ומי שכיכב לצד בריידי. "אני מסכים עם זה שטום נמצא בסקאלה אחרת מכל השאר כשמדברים על הטוב אי פעם. הבעיה היא שעכשיו יש מקום להתווכח פתאום, כי מה שראינו בחודשים האחרונים זה לא רגיל. בפלייאוף הזה ראינו את מהומס מנצח את מיאמי במזג אוויר מטורף, אחר כך נוסע לבפאלו של ג'וש אלן ומנצח גם אותם. אחר כך הוא גרם להגנה שוברת השיאים של בולטימור להיראות בינונית. אני לא חושב שבריידי היה צריך לעבור דרך כזו אי פעם בדרך לאליפות. הנקודה שלי היא שאם יש מישהו שיכול להחנות את הרכב שלו בסקאלה של טום, זה פטריק". אליפות שלישית, כבר לא תשאיר יותר מדי תהיות.