על רקע התקרית בסיום המשחק של בני סכנין מול מכבי נתניה, שבה יו”ר בני סכנין, מוחמד אבו יונס, נקלע לעימות עם אחד המאבטחים באצטדיון בנתניה ועמד לדין בבית המשפט כתוצאה מכך, השופטת לימור חלד-רון החליטה לא להיעתר לבקשה להרחיקו מהמגרשים עד סוף העונה בהתאם לחוק הספורט.
כחלק מנימוק החלטתה לא להיעתר לבקשת המשטרה, הסבירה השופטת חלד-רון: “היעתרות לבקשת המשטרה להרחיק את המשיב ממשחק קבוצת בני סכנין עלולה להגיע כדי פגיעה בחופש העיסוק שלו, ואף עשויה להביא לפגיעה בהתנהלות הקבוצה כולה, באופן שאינו סביר ובוודאי עולה על הנדרש”.
ההחלטה המלאה של השופטת לימור חלד-רון
השופטת פתחה את הסבר החלטתה: “לשון הסעיפים ללמדנו כי נדרשת רמת הוכחה של “חשד סביר” או "בסיס סביר לחשש", ולא רמת הוכחה הנדרשת ברגיל בהליך הפלילי (ראו לעניין זה בש”פ 7317/15 קדוש נ' מדינת ישראל. פורסם בנבו, 7.2.16, שם, פיסקה 34).
מוחמד אבו יונס (אסי ממן)“לאחר שעיינתי בתיק החקירה ובפרט בסרטון שהוצג לי, מצאתי קיומו של חשד סביר כי החשוד התנהג באופן אלים או תוך הפרת הסדר הציבורי באירוע ספורט, בהתאם לדרישת סעיף 17(1) לחוק, ולפיכך קמה עילה להורות על הרחקתו”.
עוד הוסיפה: “עם זאת, איני יכולה להתעלם מהעובדה כי קורבן העבירה ביקש לחזור בו מתלונתו, ואף הסביר במשטרה כי עשה זאת לאחר שהמשיב התנצל בפניו, והציג למשטרה את מכתב ההתנצלות (אשר הוגש לי במהלך הדיון על ידי המשיב עצמו). בזהירות הנדרשת בשלב זה אציין, כי דברים אלו אינם עולים בקנה מידה אחד עם דבריו של המשיב בדיון על הליכי הפיוס שנערכו לאחר התקרית.
“לצד האמור, גם לא ניתן להתעלם מהעובדה כי המשיב אינו בגדר צופה או אוהד רגיל, אלא מי שמשמש יו”ר הקבוצה. היעתרות לבקשת המשטרה להרחיק את המשיב ממשחקי קבוצת בני סכנין עלולה להגיע כדי פגיעה בחופש העיסוק שלו, ובוודאי כזו החורגת מהרחקתו של “אוהד רגיל”, ואף עשויה להביא לפגיעה בהתנהלות הקבוצה כולה, באופן שאינו סביר ובוודאי עולה על הנדרש”.
בנושא החלטתה הוסיפה: “לאור האמור לעיל, אני סבורה כי למרות קיומו של חשד סביר במקרה דכאן, לאור הסבריו המפורטים של המשיב בפניי, עמדת קורבן העבירה והפגיעה הקשה שעלולה להיגרם למשיב ולקבוצה, ככל שיורחק ממשחקי קבוצת בני סכנין, אין מקום להיעתר לבקשה. כאן המקום להזכיר, שככל שהמשיב יורשע בסופו של דבר בעבירה המיוחסת לו, ניתן יהיה להוציא צו הרחקה כנגדו בהתאם לסעיף 19 לחוק לאיסור אלימות בספורט.
“בסיום הדברים מצאתי להבהיר כי איני מקלה ראש במעשיו של המשיב, ויש ממש בטענות המבקשת כי דווקא בשל מעמדו הרם בעולם הכדורגל, עליו לשמש דוגמא ומופת. אין לי אלא לקוות כי נסיבות האירוע מושא הבקשה יילמד ע”יי כלל הגורמים הרלוונטיים לצורך הפקת לקחים, על מנת שמשחקי הספורט בישראל, ובפרט משחקי הכדורגל, ייערכו ברוח ספורטיבית בלבד”.