כבר לפני מספר חודשים חשפנו כאן ב-ONE על המו"מ המתקדם בין מאמן הכדורגל הישראלי, אסף נמני, לבין לאס וגאס לג'נדס, המועדון האמריקאי שבבעלות איש העסקים הישראלי, מאיר כהן. השבוע המריא נמני לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, חתם רשמית על חוזהו והצטרף למועדון, כאשר במסגרת תפקידיו ישמש כמאמן הקבוצה, שקיבלה את הכרטיס לליגה השלישית בטיבה במדינה.
רגע לאחר שנחת והתרגל לסיטואציה החדשה, רחוק ממשפחתו אשר נותרה בישראל, הוא התפנה לראיון מיוחד ל-ONE, הראשון שלו מאז החתימה ופתח הכול. ההחלטה להגיע לארה"ב, התדמית בחדרה, ההערכה בישראל והחלום הגדול.
אסף, אניח שנתקלת בשאלה למה ארצות הברית פתאום?
"בטח שנתקלתי. אבל עם זאת, אני חושב שגם אנשים שדיברו איתי, מבינים את ההזדמנות. אני חושב שאם יש דבר טוב במקצוע שלנו כמאמנים, הוא האפשרות להתפתח מעבר לים. אם יוצא לך לעבוד במקום אטרקטיבי כמו ארה"ב, אתה לא יכול להרשות לעצמך לתת לו לחמוק לך מבין הידיים.
"אני מעריך שהזדמנות כזאת היא הזדמנות של פעם בחיים והזדמנות של פעם בחיים צריך לדעת לקחת. אם זה יצליח או לא? זה משהו אחר אבל את ההזדמנות צריך לקחת. אני לא יודע מתי בפעם הבאה יגיעו מאמנים מישראל לארה"ב ואם זה יהיה, כן אוכל להגיד שאני מפורצי הדרך".
יבואו אנשים וישאלו האם זה שדרוג מקצועי?
"שאלה טובה, זה אתגר. אני לא מסתכל על אם שודרגתי או לא. יש לנו נטייה בארץ לזלזל בכדורגל האמריקאי. משאני זוכר שהייתי בארה"ב לפני 15 שנים, מסתכלים על הכדורגל האמריקאי כגיחוך, בחוסר מושג, אולי כמו על הפוטבול. אבל אנחנו רואים את ההתקדמות שהליגה עשתה, את ההתקדמות של הכדורגל בתוך המדינה. החשיפה בתוך ארה"ב היא פשוט מטורפת ואני מאמין שגולת הכותרת הגדולה תהיה בעוד שנתיים וחצי במונדיאל.
"לפי ההימור שלי, אחרי המונדיאל הליגה האמריקאית תהיה אחת מעשר הליגות הבכירות. שווה לך לשאול את הלגיונרים ששיחקו פה כמו דקל קינן, גדי קינדה ותאי בריבו. אני דיברתי איתם לפני שהגעתי, התייעצתי, למדתי וניסיתי להבין את הרמה המנטלית. המנטליות פה שונה לגמרי בין איך שהם רואים את המשחק ואיך שאנחנו רואים אותו. אם אתה לא לומד את הדברים האלה, אתה יכול להיכנס להלם תרבות. גם אחרי שלמדתי, יש דברים שאני קצת בהלם מהם, אבל אני מכבד את זה ומבין את זה".
תדגים.
"בעוד כמה חודשים ארה"ב מארחת את הקופה אמריקה ורבע הגמר ישוחק בלאס וגאס. אני ומאיר הבעלים דיברנו על הקבוצה ומה יקרה אם ארה"ב תגיע לרבע. הגמר. אז אני יכול להגיד לך, שכל הליגה תשוחק כרגיל וזה עוד שמסי, שהוא שחקן אינטר מיאמי, משחק עם הנבחרת שלו ולא עם הקבוצה. אז אצלנו בישראל, היו מסדרים לו"ז אחר, אבל פה משחקים כרגיל והעסק צריך לדפוק.
"בעיניי זה פשוט מטורף. יכול להיות שארגנטינה תגיע לרבע הגמר ומסי ישחק עם הנבחרת שלו בארה"ב, בזמן שלקבוצה שלו יש משחק ליגה חמש שעות מפה. דמיין לעצמך סיטואציה שנבחרת ישראל משחקת באצטדיון ר"ג מול שווייץ ובמקביל בסמי עופר מכבי חיפה משחקת מול הפועל חיפה או סכנין בליגה. זו הזייה וזה לא משהו שיכול לקרות אצלנו, אבל כאן בארה"ב זה קיים".
אפשר להגיד שזו הגשמת חלום?
"חד משמעית. זה אחד הדברים שהצבתי לעצמי ברגע שהתחלתי לאמן כדורגל בליגת העל או לגעת במקומות היותר גבוהים. זכיתי להיות אולי בכל המקומות חוץ מבנבחרת ישראל או בליגת האלופות. אחד הדברים שמאוד רציתי הוא להתפתח: לנצל את המקצוע הזה ולהיחשף לעולם. תמיד אמרתי לעצמי שארה"ב היא יעד ואני שמח שעמדתי בזה. בטח כשאני מאמן כעת קבוצה מעורבת עם שחקנים לטינים ואני יודע להעריך אותם ואת הכדורגל שהם רואים בתור אחד שגם אוהב את הכדורגל בדרום אמריקה.
"מבחינתי, אימון הקבוצה הבוגרת הוא סוג של האקסטרה ובגדול, אני הולך לנהל את כל האקדמיה של המועדון. יש פה הרבה דברים שהם מעבר לאימון הקבוצה. אני מקבל הודעות ממאמנים בארץ ואנשי מקצוע שאין בן אדם שלא רוצה היה להתחלף איתי. צריך לדעת ליהנות מהרגע".
איך כל הבחירה הזאת קרתה בכלל?
"אני אחלק את זה לשניים: הדבר הזה מתבשל כבר ארבע שנים, מאז הקורונה. זה נדחה בהרבה זמן, אבל זה גרם לבעלים של המועדון מאיר וגם לי לרכוש הרבה ידע וניסיון. מאיר בנה לעצמו את החזון ושידרג את מתחם האימונים וגם אני בתקופה הזאת הפכתי להיות מאמן ליגת העל. באתי יותר מחוספס לאירוע הזה.
"קיבלתי את השיחה מארה"ב אחרי שרק לפני כמה חודשים כמעט סגרתי חוזה בליגה השנייה ברומניה בקבוצה של אקס הפועל ת"א, לזר קוסטל. העסקה נפלה ברגע האחרון, אבל עבדתי מאוד קשה בתקופה האחרונה כדי לצאת ולאמן בחוץ. אחרי רומניה, התעוררה שוב האופציה לאמן בארה"ב. מאיר הזמין אותי להתרשמות הדדית בקיץ האחרון והייתי פה מספר שבועות כדי להבין איך הדברים אמורים להיראות. הלכתי הביתה, הבנתי שאחכה כמה חודשים ואמריא".
אבל בתקופה הזאת קיבלת מספר הצעות, כולל מחדרה.
"נכון. ההצעה מחדרה הייתה מאוד מורכבת ובעיניי אפילו סימלה משהו, כי היא התקבלה שנה בדיוק מהעזיבה שלי בקדנציה הקודמת. לא אשקר, לא האמנתי שאי פעם אסרב לקבוצה בליגת העל. הרי אין מאמן בארץ שיסרב להצעה בליגת העל: זה די נדיר וצריך המון סיבות לזה. בטח במועדון שהעריך אותך ואתה מעריך אותו.
"אבל אני מסתכל על שני דברים חשובים מאוד. קודם כל השם שלי, אחרי שנתתי מילה למאיר, לא יכולתי עם כל הראייה של להיות מאמן בליגת העל, להגיד לו ששבוע לפני הטיסה אני מחזיר את הכרטיס. זה לא היה עושה טוב לשם שלי ולא היה מכבד אותי ואת איך שאני רוצה שיסתכלו עליי בפעם הראשונה שנותנים לי הזדמנות".
והדבר השני?
"הדבר השני הוא העניין שאתה לא מוותר על החלומות שלך כי אח"כ תבכה על זה. אמרתי לעצמי שזו הצעה חד פעמית שאם לא אלך ולא אנסה, אתעורר בעוד עשור או שניים ואגיד איזה מטומטם אני שלא לקחתי את זה. ברגע שהצלחתי להגיע לליגת העל ועשיתי קדנציה לא רעה, המטרה הייתה להשיג את היעד הבא. אנחנו רוצים להגשים את החלומות שלנו ואם באה לנו הצעה כזאת, זו הזדמנות שלא תחזור".
אתה מרגיש שהעריכו אותך יותר פתאום בחדרה?
"לצערי הרב הרגשתי שהעריכו אותי יותר, עוד יום אחרי שסיימתי שם. אני אמרתי תמיד שלא הייתי הבעיה באותה העונה אלא הפתרון והתוצאות גם הראו את זה. ברגע שקיבלתי את הטלפון מחדרה זה היה הפלומבה לזה. זו רק הוכחה מבחינתי, כמה היה חשוב לסיים טוב את הדברים בחדרה ולא בטריקת דלת. אני בקשר מעולה עם יקיר שוורץ ורועי דניאל והם והשחקנים בירכו אותי ישר לאחר ההודעה על המינוי שלי.
"זה מחמם את הלב שיש לי הכרה שם. גם חדרה הוכיחו בפנייה שלהם שאין פה משחקי אגו ולא אמרו לעצמם מי הוא בכלל. הם חשבו שאני מתאים ויכול להציל את המועדון, אז נעשה טלפון. לא סירבתי ממקום של להיפגע, אלא ברמת נימוס עם לב כבד. ממקום של נתתי מילה שאני חייב לעמוד בה ואני צריך להגשים את החלומות שלי. אין לי ספק שחדרה ואני נחזור לעבוד ביחד. כרגע אני נמצא פה ולחדרה נותר לי לאחל שיעברו את העונה הזאת וישרדו בליגה. אני רוצה להאמין שהם גם יעשו את זה".
מיצית בישראל? לכן גם העזיבה?
"אני לא חושב שאפשר להגדיר שמיציתי בישראל. אני נמצא בכדורגל הישראלי משנת 2010 ופרצתי דרך כי לא הייתי שחקן עבר. הצלחתי לנפץ סטיגמות שהיה לי מאוד חשוב לנפץ. הייתי אולי המאמן היחיד בליגת העל שלא היה שחקן כדורגל. אתה מרגיש שאתה עובד מאוד מאוד קשה כדי לקבל הערכה. לא קיבלתי שום מתנה בכדורגל הישראלי ועבדתי מאוד קשה בשביל הדברים האלה.
"אני בסה"כ איש מקצוע שרוצה ללכת להתקדם, ללמוד ולהיחשף. אין לי ספק שאחזור לכדורגל הישראלי טוב יותר, מחוספס יותר וכאחד שרואה את הדברים אחרת. גם העונה הזאת בחדרה לימדה איתי המון בהתנהלות מול תקשורת, מול שחקנים צעירים, מול בעלים ומבחינת חשיפה. להגיע לכאן ולעבוד מול מועדון שרואה את הדברים אחרת ופתאום אתה הזר והם המקומיים. אתה עובד עם צוות מאוד גדול וזה עולם אחר לחלוטין. אני מאמין שאלו דברים שיתרמו לי בעתיד ואני רוצה להאמין שכאחזור לכדורגל הישראלי, אקבל יותר הכרה מבעבר".
מה למדת?
"אני מבין שבשביל הערכה צריך לעבוד מאוד קשה. אני מסתכל על מסאי דגו לדוגמה ואני מתמלא גאווה בשבילו: ראיתי איך רמסו אותו כשהוא קיבל את התפקיד ואיך הרימו גבה. להבדיל אלפי הבדלות, אני זוכר גם איך התייחסו ואיך לגלגו עליי. אני שמח בשבילו ובשביל עוד מאמנים צעירים שעושים את קפיצת המדרגה.
"חייבים לתת את ההזדמנויות ממקום של להאמין ולפתח את המאמנים הצעירים ולא ממקום של לעשות טובה. לפתוח את המעגל שהיה מאוד סגור לעוד אנשים איכותיים וטובים שיכולים לבוא ולהביע את עצמם. יש מאמנים ישראלים פנטסטיים שלא מוערכים. לאט לאט אנחנו לומדים להיחשף אליהם".
מה יקרה אם יציעו לך לחזור לארץ באמצע התקופה שם?
"לא יודע. אני היום בסיטואציה שאני לא יכול להסתכל רחוק מדי. הבטחתי לעצמי שהגעתי לפה, לעבור יום יום. האתגר שאני כרגע חווה הוא אתגר ענק. אני נמצא לבד בלי המשפחה שלי וזה אתגר מנטלי גדול מאוד לכולנו. אני מאוד מרוכז בלעבור פה את היום יום. מאיר מלווה אותי ויש פה המון למידה כדי להבין איך הדברים הללו עובדים".
מה הדעה בעולם הכדורגל על אסף נמני?
"אחלק את זה לשניים: יש כאלה שיגידו שאני בן אדם ממולח וגונב דעת (צוחק) ויש כאלה שיגידו שאני בן אדם שקדן, מקצוען שעובד מאוד מאוד קשה כדי להתקדם. איש עם הרבה מאוד רגש והכלה שזה די קשה להיות בכדורגל עם אלמנטים כאלה".
העונה בחדרה, הדביקה עליך סטיגמה או שאתה כבר אחריה?
"היא הדביקה את הסטיגמה בעל כורחי: הסטיגמה של המאמן הבונקריסט. אבל הפריקים של הכדורגל הישראלי שקצת מכירים את הקבוצות שלי כמו הפועל ירושלים באותה עלייה שעשינו מליגה א', או שליוו אותי במרמורק או בהפועל פ"ת, יודעים שאני לא כמו שציירו אותי בתקופה הפועל חדרה. אבל הגעתי למצב שנשבר לי להתנצל. אם הייתי עושה משהו שאני לא חושב שהייתי צריך לעשות לקבוצה הזאת, אז הייתי מסיים את התפקיד שלי בגביע הטוטו בדיוק כמו שניבאו לי.
"אבל ברגע שעשיתי את ההתאמות ואת הדברים הנכונים לקבוצה, אז אולי זה פגע בי או צייר אותי, בצורה מסוימת אבל הבאתי את הקבוצה לפלייאוף העליון בסיום הסיבוב הראשון, לחצי גמר גביע הטוטו ולמצב שאנחנו מפסידים רק לגדולות בשלושה משחקים. כל זאת עם התקציב הכי נמוך במועדון וזה רק מראה שבחירת השחקנים הייתה טובה. השחקנים היו מחויבים למאמן ולמערכת וככה זה היה נראה.
"אני כבר לא נלחם בתדמית ולמדתי לשחרר. בסופו של יום, כשאנשים רוצים להביא מאמן שקדן שעובד, שיש לו יכולת לפתח שחקנים ורשימת השחקנים שיש לי שנתתי להם את ההזדמנות אז אני יכול להגיש את התעודה שלי בגאווה ובחזה נפוח. לא רק בהפועל חדרה, אלא בכל הקבוצות בהן עבדתי בעבר".
הכנת כבר איזה משל לראיונות שם? ביצת הקינדר או משהו בסגנון?
"אספר לך סיפור: באסיפת השחקנים הראשונה שהתקיימה באנגלית, אחד העוזרים שלי שמדבר ספרדית ועברית, תירגם אותי. הדבקתי שם איזשהו משל באנגלית שהיה מורכב, אבל השחקנים כבר הבינו עם מי יש להם עסק. הם הבינו שיש להם סוג של מאמן צבעוני ולא רגיל. בסופו של דבר, זה שאני בארה"ב לא ישנה את האופי שלי והסגנון שלי: what you see is what you get".
אז איך הולכת להיות העבודה שלך?
"אני אנהל את האקדמיה של המועדון במטרה לפתח שחקנים צעירים. ארצה לפתח את הרמה הטקטית ואם יש דבר שמאוד בלט כאן, הוא שיש כאן קצת חוסר ידע ברמה הטקטית, בשלבי הבסיס של השחקנים שאלו שלבים חשובים. המטרה היא לפתח מועדון אטרקטיבי וטוב ששולח זרועות לאירופה. הפוטנציאל הוא מטורף והרצון של מאיר הוא גדול. גם מאיר אחרי הרבה שנים של עבודה לקידום המועדון גם בקהילה וגם בלאס וגאס, בשל לקחת את המועדון למקום יותר גבוה.
"הוא בא מוכן וזה שהוא הביא אנשי מקצוע מבחוץ מראה שיש לו רצון עז לבוא ולהשקיע ולעשות משהו אחר. גולת הכותרת היא הקבוצה הבוגרת: היא תהיה מורכבת משחקנים מקומיים כרגע, אבל היא גם קיבלה כרטיס כניסה לליגה המקצוענית וזה דבר שהמועדון צריך להיות ערוך אליו כי זה מאתגר לוגיסטית, מקצועית וכלכלית. היום בלאס וגאס הולכות להיות שתי קבוצות מקצועניות וזה דבר חשוב ויוקרתי שצריך לדעת למנף אותו כמו שהאמריקאים אוהבים".
מה החזון של המועדון לשנים הקרובות?
"אחלק את זה לשניים: קודם כל להיות מועדון שמביא אליו שחקנים שיודעים שזה מקום שיכול לקדם אותם קדימה: עם תנאים טובים, עם מורים ומאמנים טובים. יש לנו בית ספר שאמור להיפתח בקרוב וכל שחקן ייכנס למסלול של שהות מהבוקר ועד הערב כולל לימודים. החלק השני הוא למכור את הקבוצה הזאת -MLS. החלום הגדול של מאיר הוא לשים את הקבוצה והמותג הזה במקום הכי גבוה. בארה"ב קונים את המקום שלך בליגה ולא עולים ליגה".
"אנחנו מבינים שלאס וגאס הולכת להפוך לעיר הספורט מספר אחת בארה"ב. יש את הלאס וגאס ריידרס, קבוצת הפוטבול עם הקהל הכי גדול ב-NFL. יש פה גם קבוצת הוקי שנפתחה ומדברים על קבוצות NBA ובייסבול. אנחנו מבינים שהמסלול הזה, שתהיה פה קבוצת MLS צריך להתרחש עד המונדיאל ואנחנו רוצים שזה יהיה במשמרת שלנו".
מה המטרות שלך?
"המטרה שלי היא חד משמעית להיות המאמן הישראלי הראשון שמאמן ב-MLS. זה מבחינתי ה-דבר ואני צריך פשוט לבנות את אותו מסלול שבניתי בישראל. מסלול ארוך של עשור, גם באמריקה. אני מגיע בזמן הנכון, במקום הנכון, לאיש הנכון שיעזור לי לעשות את זה. זה מבחינתי הדבר הכי קרוב שאני מסתכל עליו. אני בן אדם שאוהב לשבור שיאים וזה משהו שאני שם מול הפנים: לנסות שתהיה לי את הזכות הזאת".
מצפה לדרבי מול דקל קינן?
"אנחנו אמורים לשחק אחד נגד השני בעונה הבאה. קודם כל, דקל עזב לארה"ב בקדנציה של שנינו במכבי חיפה ומאוד דחפתי אותו לעשות את זה אז. אמנם זה היה לפני שבע או שמונה שנים, אבל אנחנו עדיין בקשר מעולה. הוא בין האנשים שהתייעצתי איתם אם ללכת על המהלך הזה והוא מאוד דחף אותי לשם.
"מבחינתי, זה יהיה מדליק לעמוד על הקווים כשמהצד השני נמצא דקל. אנחנו בקשר מדהים, הוא עוזר לי המון ומכוון אותי. הוא חבר טוב ובן אדם טוב, עם השפעה לא מבוטלת על זה שהחלטתי לבוא לפה. זה יהיה מרגש מאוד ולמען האמת יש לי גם הרגשה בלי קשר, שעוד ייצא לנו לעבוד ביחד בעתיד".