צ’אבי הגיע לברצלונה כשזו הייתה באחד מהמשברים הכי קשים שלה במילניום הנוכחי. הקבוצה התמודדה (או יותר נכון לא התמודדה) עם עזיבתו של ליאו מסי ועם סגל שבע וחלש, רונאלד קומאן פוטר והספרדי הצטרף על תקן מושיע, למרות שקריירת האימון שלו הסתכמה בכשנתיים בא-סאד הקטארית.
ברצלונה חייבת לצ’אבי תודה, וסליחה
בעונתו הראשונה אמנם לא היו תארים, אבל צ’אבי החזיר לאוהדים את מה שלא חשבו שיחזור מהרגע שמסי עזב – הרצון להגיע לקאמפ נואו. המאמן גרם לקהל לחוש זיקה לקבוצה, שהייתה חסרה מאוד לפני שהגיע, וזה אולי הדבר החשוב ביותר שעשה בעונתו הראשונה על הקווים.
על האליפות בעונה הקודמת דובר רבות, היא הייתה מרשימה בכל קנה מידה, בעיקר בפן ההגנתי, אבל אם בקיץ שעבר המועדון עשה מאמצים גדולים בנוגע לרכש, בקיץ האחרון קרה ההיפך, אוסמן דמבלה נמכר, סרחיו בוסקטס עזב ולא הגיע מחליף ראוי, והתוצאות, ובכן, בהתאם.
אז מה גרם לצ’אבי לרצות לעזוב? מעבר לפן האישי והקושי שלו להתמודד עם התקשורת והשמועות שמופצות, המאמן אמר שדרוש שינוי בדינמיקה במועדון אחרי שנתיים וחצי שלו על הקווים. הוא גם קיווה להשיג בכך פחות לחץ שיופעל על השחקנים שלו, שיוכלו לשחק בראש שקט עד סיום העונה: “אני חושב שהם יהיו משוחררים ורגועים יותר עכשיו”, אמר.
מעל הכל, צ’אבי הוא איש של המועדון (“אני רוצה להיות הפתרון, ולא הבעיה”) ולקח החלטה אמיצה כשהרגיש הוא לא יוכל לשנות את המצב. למרות הבקשה של ז’ואן לאפורטה שלא יודיע באותה מסיבת עיתונאים על עזיבה, צ’אבי חשב על זה והצעד שלו יאפשר לקבוצה מספיק זמן כדי לחשוב ולסגור מחליף ראוי.
כדי להבין איך צ’אבי הגיע למצב שהוא נשאר כמעט לבד במערכה צריך לחזור שנתיים אחורה לבחירות לנשיאות, כשהוא הוגדר כמועמד המוביל של ויקטור פונט, שבסופו של דבר לא נבחר כנשיא. המאמן לא יכול היה להתאפק ואמן ‘כן’ ללאפורטה מתוך הרצון לאמן את מועדון חייו, אבל אופן ניהול הקבוצה היה שונה לחלוטין ממה שתוכנן עם פונט.
בקיץ האחרון עזבו מתאו אלמאן וג’ורדי קרויף ובכך השאירו את המאמן ללא פתרון אמיתי ודמות מפתח במועדון בכל הקשור להעברות. אם בהתחלה המועדון השתמש בצ’אבי כדי להנחית שחקנים, במקרים אחרים העדיפו בהנהלה לבזבז כ-60 מיליון אירו על שחקן כמו ראפיניה, וצ’אבי העדיף לא לצרף עוד שחקן התקפה על העמדה של אוסמן דמבלה, למשל.
ברגע שדקו נחת במנהל המקצועי, הרצונות של צ’אבי בוטלו כמעט לחלוטין, ואחרי שביקש את מרטין סובימנדי כמחליף לסרחיו בוסקטס, סורב בנחרצות. שחקנים שבמקור צ’אבי לא רצה כמו ז’ואאו קאנסלו וז’ואאו פליקס הגיעו, וזה היה למעשה תחילתו של הסוף.
אחרי משחקים בהם הקבוצה הציגה יכולת לא טובה, בחלק גדול מהמקרים התייחס צ’אבי בעיקר לשופטים, מה שיצר עייפות מסוימת ותסכול אצל הקהל. בנוסף, ברגע שההנהלה התחילה להתערב לו בהחלטות המקצועיות (למשל כשלאפורטה אמר פומבית שלא אהב את ההרכב מול ראיו, או כשהנשיא גרם לשינוי הסגל למשחק מול אנטוורפן), זה הוריד מסמכותו של צ’אבי בחדר ההלבשה.
גם הפציעות הקשו על ברצלונה וצ’אבי העונה, כאשר יש שישה פצועים בסגל ויותר מחצי מהם היו פותחים במשחק מול ויאריאל אם היו זמינים. עם מחליפים שלא סיפקו פתרונות והמצב הכלכלי הקשה לא פלא שבמועדון כבר חושבים על העונה הבאה, כאשר בשלב הזה יש הרבה מאוד שאלות פתוחות.
צ’אבי ישאיר אחריו מורשת. הקבוצה ניצחה תחתיו את ריאל מדריד 0:4 בסנטיאגו ברנבאו, ניצחה את היריבה המרה בגמר הסופר קאפ, וגם הפסידה לא מעט פעמים לחבורה בלבן, אבל הדבר החשוב ביותר הוא שלא פחות מ-15 שחקנים מלה מאסיה ערכו הופעת בכורה במועדון תחת המאמן. חלקם כבר לא נמצאים וחלקם עשויים להפוך לשחקנים מובילים בשנים הקרובות, כמו לאמין ימאל, פרמין לופס מארק, גויו, פאו קובראסי, מיקה מרמול ואיניאקי פנייה.
ריאל מדריד מתגברת על הכל
לבלאנקוס היו את כל התירוצים האפשריים כדי לאבד נקודות מול לאס פלמאס. הקבוצה נקלעה לפיגור, השוער ושני הבלמים הבכירים בחוץ כבר תקופה ארוכה, הכוכב הגדול של העונה ג’וד בלינגהאם היה מושעה, הלבנים במצב טוב בלה ליגה וממש לא מזמן זכו בתואר הראשון של העונה עם 1:4 גדול על ברצלונה בגמר הסופר קאפ – אבל הקבוצה של קרלו אנצ’לוטי לא יודעת שובע.
אורליאן טשואמני ואדוארדו קמאבינגה היו דמויות המפתח במהפך של הלבנים נגד הצהובים האמיצים. שני הצרפתים לעיתים מתחרים אחד עם השני על מקום בהרכב, אבל מתמודדים עם הנושא במקצועיות ורק משפרים זה את זה. הרווח הוא כמובן של האלופה שבדרך, אלא אם ג’ירונה שהמאמן שלה מיצ’ל לא מפסיק להוריד ציפיות אחרי כל ניצחון, תעשה “לסטר” בלה ליגה.
המספרים של המחזור, בקטנה
# יאן אובלק שמר 200 פעמים על רשת נקייה בכל המסגרות במדי אתלטיקו (423 משחקים).
# סביליה לא ניצחה בכל אחד משמונת משחקי הבית האחרונים שלה בליגה, המאזן הגרוע ביותר שלה מאז 1965.
# ויאריאל היא הקבוצה הראשונה בליגה שכובשת חמישייה בחוץ מול ברצלונה מאז ריאל מדריד ב-1963.
# החמישייה שבארסה ספגה הייתה הראשונה בכל המסגרות מאז ה-8:2 המפורסם לבאיירן מינכן בליגת האלופות ב-2020.
# ברצלונה ביצעה שמונה טעויות שהובילו לספיגה בכל המסגרות העונה, כשרק לברייטון (10) יש יותר בחמש בליגות הבכירות.
# ריאל מדריד לקחה 19 נקודות העונה בליגה מעמדת פיגור. ג’ירונה עם 22.
למי כדאי לשים לב?
אחרי שהדיחה את ריאל מדריד מהגביע, אתלטיקו מדריד של דייגו סימאונה עקפה את ברצלונה בטבלה בדרך למקום השלישי, כשלשתיים כמות נקודות זהה ולקולצ’ונרוס הפרש שערים עדיף. זה הושג בזכות ניצחון 0:2 ביתי מצוין עם ולנסיה משערים של סמואל לינו ואקס בארסה ממפיס דפאיי. צפו:
בואו נראה כמה אתם בעניינים
טבלת הפיצ’יצ’י העדכנית
1 – ארטם דובביק, ג’ירונה, 14
– ג’וד בלינגהאם, ריאל מדריד, 14
– בורחה מיוראל, חטאפה, 14
2 – אלברו מוראטה, אתלטיקו מדריד, 13
ולקינוח, ציטוט המחזור
צ’אבי שיתף במסיבת העיתונאים בה בישר על החלטתו להיפרד מברצלונה בסיום העונה: “הגיע הזמן שאעזוב. אני לא זוכר הפסד כל כך אכזרי בקריירה שלי, לא אשנה את ההחלטה גם אם נזכה בליגת האלופות. אכזרי להיות מאמן בברצלונה, יש הרבה חוסר כבוד, האנרגיה יורדת וזה משפיע עליך. בלתי אפשרי להיות אלכס פרגוסון בברצלונה, התקשורת כאן לא מאפשרת את זה, זה בחיים לא יקרה פה”.
משחקי הליגה הספרדית משודרים בערוץ ONE למנויי HOT, מנויי yes, סלקום TV, פרטנר TV ו-Free TV.