כשבועיים חלפו מאז פתיחת חלון ההעברות של ינואר בישראל ובקרב כמעט כל הגורמים בענף הכדורגל, מדובר באחד החלונות היותר מוזרים/מנומנמים עד כה, אולי גם ברוח המלחמה שמתרחשת והקושי להנחית זרים בארץ.
נתחיל בעובדות: 58 שחקנים חדשים הגיעו לקבוצות ליגת העל בחלון ההעברות של ינואר אשתקד, כאשר מתוכם 27 היו שחקנים זרים. לצורך ההשוואה, עד כה, בחצי מהזמן שחלף מפתיחת החלון העונה וכששבועיים נותרו עד לסיומו חתמו רק 24 שחקנים, מתוכם רק ארבעה זרים.
המגמה באי הגעת זרים לכדורגל הישראלי בחלון הנוכחי אם כך מובנת: לא מעט חוששים להגיע בגלל המלחמה המתנהלת, אך מעבר לכך, יש לא מעט סיבות שמשפיעות על המצב. לשם כך, שוחחנו עם מספר גורמים בכדורגל הישראלי, שהתייחסו לסיבות להירדמות בחלון הנוכחי.
“ינואר הוא תמיד שוק של התפשרויות אלא אם כן עושים את ההכנות הרבה לפני. השנה זה עוד קשה יותר בגלל המלחמה ולמעשה בשלב שההנהלות היו צריכות להתארגן לינואר הן לא היו בדיוק במצב לזה. תמיד הזרים לא מתים לבוא לפה ותמיד בינואר זה קשה”, אמר אחד מהסוכנים הבכירים.
אותו סוכן מוסיף גם טיפ: "צריך לפתוח את הראש ולראות באיזה שוק אתה נמצא באותו רגע ולהגיב בהתאם. צריך רק להשקיע ולבדוק שווקים אחרים מכרגיל. את רוב השחקנים החופשיים מהליגות ההפוכות (שבדיה, ארה"ב, נורבגיה וכד׳) התפספסו. מפה ניגשים לשוק של שחקנים שהקבוצות שלהם בגדול לא רוצות אותן ואז אתה בהכרח מתפשר".
סוכן אחר הוסיף באותה הנשימה: "אם פעם היית בודק זרים לקבוצות ומוצא זר אחד שיסכים על כל עשרה זרים שאתה בודק, היום היחס הוא זר אחד שיסכים על משהו כמו שלושים זרים. אין ספק שהמצב במדינה השפיע על רצונם לבוא".
"כרגע הזרים ברובם חוששים להגיע. דיברנו עם מעל חמישה זרים שלא היו לנו איתם שום בעיות כלכליות בנוגע לחוזה והם אפילו רצו לבוא. אבל אז, הם קיבלו פיק ברכיים וברחו. גם במצב רגיל להביא זר זה לא פשוט, אז עכשיו זה הופך את זה ליותר מורכב״", מספר מנכ"ל באחת מקבוצות הליגה.
״בסוף כן אפשר למצוא את הזר שיבוא לפה, אבל כן צריך לדעת איך להסביר את הדברים או להביא זרים שמכירים את ישראל ופחות חוששים וזו מגמה שאנחנו רואים מצד קבוצות. ההרגשה היא שבחלון הזה צריך להתעסק גם בהסברה ובשיווק. בסוף זה עניין של מספרים וצריך לבחור ממה שיש".
״בגלל המלחמה זרים לא רוצים לבוא. הם אומרים לך ישר לא, בלי לשמוע בכלל מי הקבוצה שרוצה אותם ומה הסכומים שמוכנים לשלם להם", מספר אחד מבעלי הקבוצות. "אם כבר הם מוכנים לשמוע, הם סוחטים אותך ומבקשים הצעות מתוך מטרה שתגיד להם לא".
אותו סוכן שצוטט קודם, מעיד כי טענותיו של אותו בעלים, נכונות בהחלט: ״הקבוצות אומרות שהן מרגישות שיש הרבה יותר לא מבעבר. פעם, השאלה השנייה הייתה אם הם רוצים לבוא לישראל והראשונה הייתה הכסף והיום זה התהפך".
צריך לדבר על פרמטר נוסף: השחקן הישראלי או השחקן הצעיר. עומס המשחקים, חלוקת הדקות ואי הגעת שחקני רכש רבים עד כה, מספקות במה גם לשחקן הישראלי ובטח לאותם צעירים, שרק עלו ממחלקות הנוער. ספק אם אלעד מדמון, יער זמברובסקי, ניב יהושע וליאור קאסה, שהפך לשחקן המריבה בין מכבי חיפה ומכבי ת"א ובחר בירוקים, היו מקבלים את אותם צ'אנסים במצב רגיל של הליגה, ללא עומס משחקים וללא החשש של זרים להגיע.
המצב הזה מייצר הזדמנות דווקא לשחקנים מקומיים וצעירים, שבעונה רגילה הסיכויים שלהם לשחק היו פחותים. צריך לשים לב, שגם המאמנים יצירתיים יותר ועושים שינויי תפקיד לשחקנים. הדבר החיובי מכל הסיפור הזה הוא שהשחקנים הצעירים יכולים לקבל הזדמנות שבמצב רגיל היה קשה להם לקבל״, מספר גורם בכיר באחת הקבוצות.
מאמן בכיר באחת מקבוצות הפלייאוף העליון, דווקא סותר את הקושי בלהביא זרים ומספק זווית שונה משלו: "אני לא רואה משהו שונה מחלונות קודמים בנושא הזרים. הבעיה בהבאת זרים היא של הקבוצות, אני יכול להגיד לך שראיתי עשרות זרים בתקופה האחרונה. אתה פשוט צריך לעבוד עם סוכנים שאתה סומך עליהם".
"סוכן רציני, בודק לפני לגבי אותו שחקן ואם הוא הציע לך אותו אז כנראה שיש אפשרות להביא אותו. גם עכשיו שולחים לי המון זרים, כך שמי שצריך זרים ורוצה להביא, יש מספיק ועובדה שאנחנו רואים גם החתמות. מי שרוצה ובאמת רוצה מכל הלב, יש מספיק זרים בחוץ״.
נושא נוסף, הוא ההעברות המעטות יחסית בין הקבוצות והעובדה כי גם הגדולות, יצרניות השחקנים הבכירות לשאר קבוצות הליגה, לא ממהרות להשאיל שחקנים, גם בשל עומס המשחקים עליו דובר קודם לכן: "זה לא סוד שהשוק רדום. הגדולות, שפעם היו מספקות שחקנים לקבוצות הקטנות, לא מספקות כמעט", מספר בעלים אחר בליגת העל.
"מה שהן שחררו בתחילת העונה, הן לא משחררות בינואר. באותה נשימה, אין גם שחקנים ישראלים בשוק והקבוצות רוצות לשמור על סגל רחב משתי סיבות: ‘גם שיהיה להן מספיק שחקנים וגם שלא יהיו ליריבה’. עקב העומס שחקנים נפצעים וקבוצות רוצות סגל רחב. פתאום, כל שחקן בינוני הופך לכריסטיאנו רונאלדו".
"כמות המשחקים גורמת לקבוצות לא למהר לשנות את הסגל כי אחרת הן יישארו חשופות", מודה מאמן בליגת העל. "מצד שני ההיצע לא כזה רחב ואין הרבה איכות בחוץ אז לא ממהרים להחליף, כי לא יושבים בחוץ שחקנים שאתה רץ ומביא. רוב הקבוצות די שוויונית אז זה לא מפתה כבר להחליף. זה לא שיש הבדלי רמות, כך שהשחקנים הם באותה הרמה ואין לך פיתוי".
ויש גם את נושא הזרים שעתידים להיות משוחררים: ניקוס ינאקופלוס מהפועל פ"ת, קויה מבאה וסמי בורארד מהפועל חדרה, לורנצו פרמאטי ממכבי פ"ת ועוד מספר זרים, לא נמצאים בתוכניות המקצועיות של קבוצותיהן, אך עדיין מסרבים בשלב זה לעזוב ומערימים קשיים, לטענת הקבוצות.
״ההזוי הוא שיש שחקנים שאתה לא רוצה והם לא רוצים ללכת: פעם היית בא ואומר להם קחו איקס פיצוי מתוך כל המשכורות והם היו מסכימים. היום, הם עושים שרירים, כי הם פשוט יודעים שלא יהיה לך קל למצוא מישהו במקומם, אז עדיף לך אולי להשאיר אותם. הם יודעים שאם היה לך כסף או זר אחר, היית מקפיא אותם", מספר גורם בכיר באחת הקבוצות הללו. חוץ מהפועל באר שבע שהצליחה לשחרר את פטרסון ואת קלימלה מיד עם תחילת המלחמה, אף קבוצה לא הצליחה לעשות את זה".
לסיום, אי אפשר להתייחס גם לשוק הנכנס והשוק היוצא של הליגיונרים: שגיב יחזקאל ועדן קארצב כבר חזרו לישראל, כאשר עד כה, לא היה בחלון ההעברות הנוכחי אף שחקן ישראלי שעשה את הדרך ההפוכה אל מעבר לים. המצב הפוליטי והמלחמה ברקע, בטח שלא מוסיפים, כאשר אחד הסוכנים, מספק הסבר מעניין.
״זה נכון שהשחקן הישראלי תמיד היה מבוקש וככל שיש יותר ישראלים שמצליחים בחו"ל, הערך של הדרכון הישראלי כל הזמן עולה. אבל הבעיה היא שכרגע, קבוצות חושבות פעמיים אם העול הזה של להחזיק ישראלי בסגל שווה להן וזה שיקול שמוריד את הערך של שחקנים ישראלים לחו״ל. אל תשכח, שנסגרו לנו כמה שווקים כמו השוק הטורקי”.