החזרה הכי מרגשת: דניאלה דה רוסי שב לרומא

"אני מצטער שיש לי רק קריירה אחת ברומא", נהג דניאלה דה רוסי לומר כאשר שיחק באולימפיקו. במהלך הקריירה הזו, אשר נמשכה 18 שנה, נהנה הקשר הלוחמני מאהבה חסרת גבולות מצד האוהדים. הוא אפילו לא היה צריך לעבוד בשביל זה – הכל קרה באופן טבעי לחלוטין. כי דה רוסי, שהתחיל להגיע לאצטדיון עם אביו מאז שהיה בן חמש, היה אחד מהם.

שום דבר לא יתקרב, כמובן, לתופעת פרנצ'סקו טוטי. מעמדו של המלך בפסגה מובטח לנצח נצחים, ואפילו דה רוסי לא יכול היה להתקרב אליו. העניין הוא כי טוטי היה מוכשר מדי בכדי שאוהד ממוצע יוכל לחוש כמוהו. הוא היה גאון, סוג של אלוהים, מישהו שנמצא בסטרטוספרה אחרת. הוא יצר הערצה, אבל לא הזדהות, כי קשה מאוד להזדהות עם מישהו שכלל לא דומה לך, עם מישהו שניחן בתכונות שלא יכולות להיות לך. לעומת זאת, דה רוסי באמת היה אחד מהחבר'ה. הוא היה כדורגלן אדיר, רב גוני ומבריק, אבל "רגיל" – בשר ודם. ועוד איזה דם משובח, בצבעי אדום-צהוב. ולכן הקרבה אליו הייתה גדולה יותר. לטוטי היה צריך להתפלל. בדה רוסי אפשר היה לגעת.

מי זכה לטקס פרידה מרגש יותר? האירוע של טוטי ב-2017 היה מפעים, אבל הוא כבר היה בן 40, ועזיבתו – קשה ככל שתהיה – נתפסה כהכרחית. האוהדים כעסו על המאמן לוצ'אנו ספאלטי שדחק את כוכב העל לקצה הספסל, אך השלימו עם העובדה כי הגיבור שלהם לא מסוגל לשחק לנצח. לכל דבר טוב יש סוף. המקרה של דה רוסי במאי 2019 היה שונה, כי הוא היה רק בן 36, שיחק בקביעות, ולא התכוון לפרוש. זעם היציעים על ההחלטה לא להאריך את חוזהו הופנה הישר כלפי ההנהלה, ובעיקר הבעלים האמריקאי ג'יימס פאלוטה. נערכו הפגנות סוערות מול האצטדיון, ובמשחקו האחרון של הקפטן נתלו שלטים רבים, כולל האמירה הפשוטה: "כולנו דה רוסי". הדמעות זלגו מעצמן, לא פחות מהיום שבו אמר טוטי שלום לאולימפיקו שנתיים קודם לכן.

פרנצ'סקו טוטי ודניאלה דה רוסי (רויטרס)

לפני שערך את הופעתו ה-616 והאחרונה בקבוצתו, פירסם דה רוסי מכתב פרידה, שבו ניתן היה לחוש את הכמיהה לחזור. "אף אחד לא יאהב אתכם כפי שאני אוהב אתכם", הוא כתב. אחרי שריקת הסיום, הוא ניגש ליציע הדרומי, ירד על ברכיו ונישק את הדשא. ואז הוא נסע לשחק בבוקה ג'וניורס, שם הפך לעילוי למרות שלבש את המדים הכחולים-צהובים חמש פעמים בלבד בקדנציה שהתבררה כאכזבה מבחינה מקצועית. יש מי שראה בכך סימן לכך שאינו מסוגל להצליח בשום מקום פרט לרומא. כלומר, החלטתו להישאר באולימפיקו ולדחות את ההצעות לעבור למועדונים גדולים יותר הייתה נכונה מכל ההיבטים. היה ברור כשמש שהוא יחזור לשם, השאלה הייתה רק מתי ובאיזה תפקיד. 

ובכן, הסוגיה השנייה התבררה במהרה, וזה כלל לא הפתיע איש. דה רוסי בחר להיות מאמן, וזו הייתה האלטרנטיבה הכי טבעית עבורו. הרי אביו, אלברטו דה רוסי, עבד במשך 25 שנה כמאמן האקדמיה וקבוצת הנוער של רומא. הוא טיפח בזמנו את דניאלה הקטן, והבן למד ממנו המון. דה רוסי ג'וניור מעריץ את אביו, מגדיר אותו כדמות החשובה בחייו, והיה הגיוני ללכת בעקבותיו – רק עם הבוגרים. מיד אחרי שתלה את הנעליים הוא החל ללמוד בקורס מאמנים, וכבר אז קבוצות היו מוכנות להמר עליו, כי שמו הרי הולך לפניו.

דה רוסי לא רצה לקפוץ למים העמוקים, אלא לעשות את הדרך בהדרגה. לשם התחלה, הוא התמנה במרץ 2021 לעוזרו של רוברטו מנצ'יני בנבחרת, לקראת אליפות אירופה, וסייע לה לזכות במדליות הזהב באופן סנסציוני למדי. גם זה היה הגיוני, כי את ההישג הגדול ביותר בקריירה כשחקן חווה דה רוסי כאשר הניף את גביע העולם ב-2006 – הוא אף דייק באחת הבעיטות בדו קרב הפנדלים מול צרפת בגמר. בחלוף 15 שנה, הוא הוכתר גם לאלוף אירופה, גם אם הפעם עבודתו נעשתה מאחורי הקלעים.

דניאלה דה רוסי עם נבחרת איטליה ביורו (רויטרס)

הצעד הבא היה בספאל, שם מונה דה רוסי על תקן מושיע אפשרי באוקטובר 2022 כשהקבוצה נקלעה למשבר בתחתית הליגה השנייה. משחק הבית הראשון הניב ניצחון 0:5 על קוזנצה, אבל ההמשך היה הרבה פחות מלבב. דה רוסי יזם את הבאתו של ראג'ה נאינגולן, חברו לשעבר לקישור רומא, והכוכב הבלגי חתם על חוזה שהבטיח לו מענק עליה. בפועל, ספאל ירדה לליגה השלישית, אבל דה רוסי כבר לא היה שם. הוא פוטר אחרי שלושה חודשים בלבד בתפקיד, עם מאזן של שלושה ניצחונות ושמונה הפסדים ב-17 משחקים. 

כמעט שנה חלפה מאז, ודה רוסי המתין בסבלנות לאתגר הנכון בכל התקופה הזו. החלום הגדול היה ונשאר לחזור לרומא, אבל גם המנהיג המיתולוגי עצמו לא ציפה שזה יקרה כל כך מהר. גם כלל לא בטוח שזה העיתוי הנכון מבחניתו לקפוץ למים העמוקים באמצע העונה, בעיצומו של משבר, ללא הכנה מוקדמת ועם סגל שנבנה עבור ז'וזה מוריניו, אבל איך אפשר לסרב להזדמנות כזו? כשרומא קוראת לדה רוסי, הוא חייב להגיע, גם אם מדובר בחוזה עד לסוף העונה בלבד, עם אופציה להארכה שתלויה באוויר. הוא ויתר על הזדמנויות שונות במהלך חייו, אך רומא היא הבית, והוא מאמין בכל ליבו שזה חייב להצליח. כל תסריט אחר לא מתקבל על הדעת מבחינתו.

באשר להנהלה האמריקאית (הפעם כבר מדובר בדן פרידקין ולא בפאלוטה), פשוט לא הייתה לה שום אופציה אחרת לאחר שהתקבלה ההחלטה לפטר את מוריניו. הפורטוגלי יצר קשר הדוק מאוד עם הקהל והיה נערץ ללא קשר לתוצאות. לכן, הדחתו של המאמן האהוב חייבה את הבאתו של אדם אהוב עוד יותר. את הזעם והעלבון על העזבתו של “המיוחד” יכול להרגיע ולהשקיט רק דה רוסי, שתמיד יתקבל בזרועות פתוחות ויזכה לתמיכה גורפת עוד יותר. אחרי הכל, היו אוהדי רומא שלא סימפטו את מוריניו. אין אף אדם בצד האדום-צהוב בעיר הנצח שלא אוהב את דה רוסי. זה בלתי אפשרי, וכולם יעמדו מאחוריו.

ז'וזה מוריניו, הדחתו גרמה לזעם בקרב הקהל הרומאי (רויטרס)

אפשר היה לראות זאת כאשר האליל בן ה-40 חזר למתקן האימונים שבו הוא מכיר כל אבן וכל בורג. האוהדים היללו אותו ואיחלו לו הצלחה, ובו בזמן קיללו את השחקנים ודרשו מהם להתאמץ יותר למען הסמל. "מוריניו כבר לא כאן, אז אין לכם את מי להאשים", הם אמרו להם. וזה בדיוק מה שאמר לחניכיו גם דה רוסי עצמו. "האימונים יהיו קשים יותר. אין לנו זמן, ואין לנו ברירה. נילחם על מנת להשיג את היעדים שלנו", הצהיר הבוס החדש. והיעד הרי ברור – המקום הרביעי שיעניק כרטיס לליגת האלופות. דה רוסי אפילו דאג להכניס בחוזהו בונוס מיוחד למקרה שבו יעמוד במשימה הספציפית.

ספאלטי סבור שדה רוסי עשוי להצליח. המאמן הנוכחי של איטליה, שהדריך את קשר העבר באולימפיקו בשתי קדנציות, טוען: "דניאלה היה שחקן מדהים שדאג מאוד לחבריו כשהיה על הדשא. הוא מעולם לא איכזב אותי, ותמיד נתן את המקסימום. הייתה לו הבנת משחק מצוינת. עכשיו הוא מתחיל את ההרפתקה עליה חלם. הוא ירגיש כמו ילד שקופץ במיטה בפיג'מה אחרי שקיבל את הצעצוע שבו חשק יותר מכל. אין לו סיבה לחשוש. יגידו לו שהוא מהמר על הכל ושאין לו ניסיון, ושהיה כדאי לחזור לרומא בשלב מאוחר יותר, אבל הוא חזק. הקדנציה בספאל תעזור לו כי הוא מבין את האתגרים טוב יותר עכשיו. הוא היה שחקן נצחי, ויכול להיות מאמן נצחי".

ולכן ההתרגשות עצומה. מוריניו שייך להיסטוריה, ועכשיו נותר לראות אם דה רוסי הוא העתיד. הוא כבר לא צריך להצטער שהייתה לו רק קריירה אחת ברומא. השבוע התחילה הקריירה השנייה, וכל מעריציו מקווים שתהיה מוצלחת מאוד – גם אם סביר שלא תימשך 18 שנה. המבחן הראשון יהיה הערב (שבת) ב-19:00 מול ורונה באולימפיקו, ולא רק אוהדי רומא יצפו בו. הוא מסקרן את כל ארץ המגף. המשחק מהליגה האיטלקית ישודר בערוץ ONE2 למנויי HOT, מנויי yes, סלקום TV, פרטנר TV ו-FreeTv.