אז ג'ורדן הנדרסון עומד לחתום באייאקס, וזה מעניין כי בקיץ האחרון לא הייתה לו שום בעיה לעשות זאת. לו היה קפטן ליברפול מבקש לעבור לאמסטרדם אחרי 12 שנות שירות נפלאות באנפילד, יש יסוד סביר מאוד להניח שהמועדון היה מאפשר לו לעזוב ללא תמורה. ליברפול עשתה שרירים והתעקשה על דמי העברה של 12 מיליון ליש"ט רק כי הקשר רצה לחתום בערב הסעודית – ולא הייתה לאדומים שום סיבה שבעולם לוותר על תשלום ממי שאין לו מגבלה תקציבית כלשהי.
הסעודים הרי סימנו את הנדרסון מסיבות פוליטיות בלבד. בניגוד לכוכבים אחרים שזרמו למדינה, ערכו בשוק היה זניח למדי. שיאו הרחק מאחוריו, והוא גם מביא איתו שם מותג משמעותי בכל הקשור לכדורגל נטו. אלא שהנדרסון היה מותג בתחום אחר – זה של המוסר. הוא בלט בקמפיינים למען הקהילה הלהט"בית, ובאופן כללי השמיע את קולו לקידום האג'נדה הליברלית.
לסעודים היה חשוב להעביר מסר לפיו קל לקנות את הערכים האלה, וזו הסיבה בגללה הוחתם הנדרסון על שכר עתק מפלצתי של כ-350 אלף אירו לשבוע. לרוכשים היה חיוני שהסכומים האלה יהדהדו ברחבי העולם ויבהירו חד משמעית שהכסף שלהם שווה יותר מכל מה שהדמוקרטיות המערביות מסוגלות להביא לשולחן.
לכן גם הזעם על הנדרסון היה כה גדול. אפשר לסלוח כדורגלנים שנודדים לסעודיה אחרי שמעולם לא עסקו בסוגיות פוליטיות, אבל הקשר האנגלי נתפס כבוגד, במלוא מובן המילה. הוא זנח את כל מה שהאמין בו לכאורה, ואז עוד ניסה להסביר בראיון אומלל במיוחד ל’אתלטיק’ שהוא כלל לא עושה זאת זה כדי להעשיר את חשבון הבנק.
"רציתי משהו שירגש אותי. הייתי זקוק לאתגר חדש. יש לי כאן הזדמנות לשחק בליגה אחרת לגמרי ולחוות תרבות אחרת לגמרי. המועדון ממש רצה לצרף אותי, ואני יודע שיש כוונה לבנות משהו בטווח הארוך, על פני מספר שנים, כדי להפוך לאחת הליגות הטובות בעולם. אנשים חושבים שבאתי בשביל כסף, אבל זה ממש לא נכון. כסף מעולם לא היווה מוטיבציה עבורי", הוא הצהיר בספטמבר.
מי האמין לו אז? ברור שאף אחד, והנדרסון הוסיף אמירות הזויות אפילו יותר. "אנחנו יכולים לקבור את הראש בחול ולבקר תרבויות אחרות, אבל אז שום דבר לא ישתנה. כולם, כולל הסעודים, הכירו את השקפת העולם שלי לפני החתימה. לדעתי, זה טוב שאדם עם ערכים כאלה יעבוד בסעודיה. אף אחד לא אמר לי מה מותר ומה אסור לעשות שם. בקטאר שינו כמה תקנות כדי לארח את המונדיאל, וזה היה חיובי לדעתי. זו הדרך לחולל שינוי".
הציניות שנשפכה מציטוטים אלה מדהימה בכל קנה מידה, ועוצמת הלעג כלפי הנדרסון כמעט השתוותה לעוצמת הכעס עליו. אבל עכשיו, כאשר הוא משתוקק לעזוב את אל-איטיפאק, פחות מחצי שנה אחרי שחתם עד קיץ 2026, מתגנבת מחשבה קצת שונה. אולי הנדרסון לא רודף בצע שהמציא טיעונים מופרכים? אולי הוא פשוט ממש מטומטם והאמין במה שאמר? אולי הוא חשב שמביאים אותו לסעודיה על מנת שיתרום מניסיונו ויעזור להקים את אחת הליגות הטובות בעולם? אולי הוא באמת התיימר לתלות דגלים בצבעי הקשת בסלון ביתו בסעודיה, וחשב שזה יעזור לבני הקהילה הלהט"בים שעלולים למצוא את עצמם מוצאים להורג? אולי הוא ראה את עצמו כשגריר הרצון הטוב, והכסף היה סתם עניין שולי?
קשה מאוד לחשוב שזה נכון, אבל קשה לא פחות להבין מדוע הנדרסון משתוקק לברוח בעוד הכסף ממשיך לזרום לחשבון בנק שלו כמו שצריך. כי אם המשכורת לא מעניינת אותו, אז מה כן? הוא התאכזב שאל איטיפאק משחקת אל מול יציעים ריקים? הוא נפגע מכך שאינו מסוגל לשפר את הרמה הירודה בליגה? הוא הבין שהזו באמת דיקטטורה ששוללת זכויות מנשים ומיעוטים, וזה לא כיף לו? האם הציפיות המוקדמות שלו היו אבסורדיות, והמציאות לא עונה עליהן?
בסופו של דבר על פי דיווח של דייויד אורנסטיין, העיתונאי הבכיר, הנדרסון התיר את החוזה שלו ויעשה את ההקרבה הנדרשת על מנת לבוא לקראת הנהלת אייאקס, לה אין כסף כדי לשלם לו את מה שהיה מורגל לקבל.
ולא רק הנדרסון רוצה לעזוב את סעודיה. רוברטו פירמינו, חברו הטוב של הנדרסון באנפילד, לא בדיוק התלהב מהרמה בליגה הסעודית, והמוטיבציה שלו נמוכה להחריד. עובדה היא כי הברזילאי לא כבש לזכות אל אהלי מאז השלושער בהופעת הבכורה באוגוסט, וכעת הוא לא מסתיר את רצונו לחזור לבמה מרכזית הרבה יותר. בגיל 32, סבור פירמינו שקבר את עצמו מהר מדי, ויש לא מעט קבוצות שמעוניינות להעניק לו את אור הזרקורים מחדש.
צ'לסי, שלא מרוצה בלשון המעטה מאחוז ניצול ההזדמנויות של ניקולאס ג'קסון, הוזכרה כמועמדת בכירה, וכאן הסעודים דווקא לא צפויים לעשות בעיות. פירמינו הוא השקעה מקצועית יותר מתדמיתית, הוא הגיע ללא תמורה, ואין מכשולים להשאלה לסטמפורד ברידג', או לכל יעד אירופי אחר. בקרוב אנו צפויים לראות שוב את השחקן המרגש הזה, ואליו לא צפויות טענות.
על קארים בנזמה, מוסלמי אדוק ממוצא אלג'יראי, לא הייתה ביקורת על המעבר לסעודיה מלכתחילה. החלוץ האגדי של ריאל מדריד סוחב איתו עבר מפוקפק מאוד בתחום הפשע, אבל לשחק קרוב למכה בשלהי הקריירה, כשהוא בן 36, זה דווקא רעיון טבעי ומתבקש, במיוחד אם משלמים לו היטב. בנזמה עזב את הסנטיאגו ברנבאו בראש מורם, כשהוא עדיין בכושר טוב, וציפה כי פועלו יוערך על ידי האוהדים בסעודיה, אך כאן ציפתה לו אכזבה.
בניגוד לאל איטיפאק שסובלת ממחסור חמור באוהדים, אל איתיחאד היא קבוצה פופולרית, ודרישות הקהל גדולות בקרב מול אל נאסר של כריסטיאנו רונאלדו. תרומתו של בנזמה לא ענתה לכאורה על ציפיותיהם, התגובות ברשתות החברתיות היו קשות, והכוכב הזועם סגר את חשבונותיו בהן. בנוסף, יחסיו עם המאמנים עלו על שרטון.
המאבק עם נונו על סוגיות טקטיות הביא לעזיבתו של הפורטוגלי, והוא מדריך כיום את נוטינגהאם פורסט, אבל הסאגה ממש לא נגמרה שם, ובנזמה לא מסתדר גם עם מרסלו גז'ארדו הארגנטיני. בעוד הקבוצה דועכת במרכז הטבלה, גם 9 שערים ו-5 בישולים של הצרפתי ב-15 משחקים נתפסים ככישלון, והוא מעוניין להפסיק את ההתבזות לזמן מה.
כמו במקרה של פירמינו, השאלה בהחלט באה בחשבון, וכאן עשויה להיכנס לתמונה מנצ'סטר יונייטד. תסריט כזה יהיה מסקרן מאוד, והוא ידגיש עד כמה הפיתוי הכספי בסעודיה עלול להיות רעיל מבחינת הקריירה של כדורגלנים שעדיין מסוגלים לשחק בטופ. זה לא יעצור את זרם הכוכבים לכיוון המפרץ הפרסי, אבל ייתן לכמה מהמועמדים חומר רציני מאוד למחשבה לפני שהם עושים את הצעד עליו הם עלולים להתחרט.