תוכנית הספורט של ישראל בשיתוף ONE משודרת בכל ערב מ-18:00 עד 20:00. את תוכנית הספורט ניתן לשמוע ברדיו תל אביב (102FM) ורדיו חיפה (99.5FM ו-107.5FM). בנוסף לתחנות המכובדות, התוכנית משודרת גם כאן באתר. להאזנה לשידור לחץ כאן
והערב בתוכנית: משה סיני וטל בן חיים עלו לשידור ודיברו על העבודה עם דרור קשטן בנבחרת. שינו זוארץ דיבר על פרשת שגיב יחזקאל ופיני בלילי דיבר גם על סערת יחזקאל וגם על קשטן.
דובר המשטרה אלי לוי: “המשטרה פרוסה בכל הארץ, המחבלים נעצרו”
אלי לוי, דובר המשטרה, האם אפשר לומר שתושבי רעננה יכולים לחזור ולהסתובב בעיר ללא פחד?
”חד משמעית כן, אנחנו בפעילות מאוד מהירות בעזרת יחידות מיוחדות, הצלחנו להגיע לשני המחבלים, עצרנו את המחבל הראשון, בני 25 ו-44, קרובי משפחה”.
שניהם שוהים בלתי חוקיים שעבדו כאן ללא אישור. איך הם נכנסו?
”אנחנו במאמץ מאוד משמעותי, בעיקר כוחות משמר הגבול. אנחנו בשילוב גם עם צה”ל כדי למנוע שהייה של שוהים בלתי חוקיים. רק בימים האחרונים ערכנו מבצע גדול לתפיסה ולכידה של שוהים בלתי חוקיים, כי כל אחד כזה יכול להיות המחבל הבא. אנחנו במאמץ גדול בנושא השוהים הבלתי חוקיים. בשורה התחתונה מי שצריך לתת את ההחלטות זה בית המשפט, שאנחנו מביאים אותם לשם. אנחנו מתריעים בפני כל ישראלי שמעסיק או מסיע שוהה בלתי חוקי, שגם הוא יכול לעמוד בפני כתב אישום חמור”.
“הפיגוע התחיל ב-13:30 בצהריים, המחבל דרס מספר בני אדם, נטש את הרכב, דקר אישה בת 70 ואז השתמש ברכב שלישי. מה שהיה לא ברור זה העובדה שמזירה לזירה היה מרחק מאוד משמעותי. לרוב בפיגועי דריסה המרחק קצר, הפעם זה היה משמעותי ולכן לקח זמן לקבוע שמדובר בפיגוע. מהחקירה שלו הבנו שיש עוד מחבל שנמלט ומהר מאוד גם הוא נעצר. בית המשפט נענה לדרישתנו ולדרישת שב”כ לצו איסור פרסום על החקירה. מנסים להבין האם פצצת הזמן המתקתקת הזאת נמצאת בלב מדינת ישראל ולא דיווח למשטרה. אנחנו בתקופה עם הרבה התראות, היינו בכוננות שיא עד המלחמה, וגם בתקופת המלחמה”.
כרגע המשטרה פרוסה בערים?
”משטרת ישראל פרוסה בכל הארץ, נכפיל כוח עם למעלה מ-800 כיתות כוננות, יש מעל 12,500 מתנדבים שהצטרפו מאז 7.10, עושים הכל כדי למנוע את הפיגוע הבא. אנחנו תופסים הרבה מאוד מחבלים מאחורי הקלעים”.
משה סיני: “שמח שעבדתי עם קשטן, הרווחתי חבר לשנים”
תחבר אותנו לדרור, מתי בפעם האחרונה דיברתם?
”לפני 10-11 ימים, הוא בדיוק עבר ניתוח והתקשרתי לשאול לשלומו. הוא עבר ניתוח ויצא הביתה. לצערי הוא חזר יום לאחר מכן לבית החולים ומאז הוא היה מונשם ומורדם”.
אין עוד אנשים כאלה.
”אני מכיר אותו שנים, גם לפני שהייתי עוזר שלו. נחשפתי לבן אדם לעומק, נוצרה בינינו חברות מדהימה בזמן שעבדתי איתו. כולם מדברים בשבחו של אדם שהלך לעולמו, הייתי חי איתו יום יום, שעה שעה”.
מה אפיין אותו?
”יושר, יושר, יושר. הוא דבק ביושר בצורה קיצונית. היה לי ניסיון גם כשחקן וגם כעוזר מאמן, דרור תמיד היה ישר, מסודר ויסודי. עבדנו שלושה אנשים, וכמו שהיום יש בכל צוות מקצועי 10-12 אנשים, עבדנו שלושתנו על כל פרט. עבדנו כמו 10 אנשים, עד שעות מאוחרות בלילה, להכין את התוכנית על מה נעשה, מה היריבה, ההרכב...”
יש לך דוגמה לקיצוניות של דרור?
”הוא לא היה מדליף, או מספר, או דברים מהסוג הזה. בחברות בינינו הייתי מדבר על מיליון ואחד דברים אישיים וידעתי שזה יישאר בינינו. הוא פשוט לא היה רכלן, לא יושב בסמול טוק ומדבר על אנשים. הוא בחיים לא היה מעביר ביקורת על אף אחד. הייתה לו חוכמה להגיד ‘למה אתם לא כותבים על זה?’, רומז, עוקץ בחינניות. אם היינו רוצים לקום לאכול, כל אחד כהרגלו, דרור רצה את כולם בשמונה ליד חדר האוכל. ירדתי איתו יחד, הוא מדוגם, מגולח, ומסתכל מי מאחר ומי לא. אמרתי לו לשחרר קצת והוא אמר ‘אני לא משחרר’. עם כל הקשיחות שלו, נוצרה בינינו חברות והוא האמין בדרך שאני אומר לו, ולימים הוא הלך לכיוון הזה”.
קלקלת אותו קצת. אני זוכר שעם טל בן חיים הבלם היה מחנה אימון בסלובניה, הוא לא רצה לרדת לאימון, למחרת שלחתם אותו ואז נהיה ביניהם קשר מצוין.
”זה היה גם עם עידן טל, זה קרה עם שניהם. הם באו ככוכבים שלא יורדים באימון ואז הוא נכנס בהם”.
הוא ידע להגיד את המשפט הנכון בזמן הנכון.
”מעבר לזה, הקשיחות שלו זה כלפי חוץ, אבל עם מי שהיה חבר שלו הוא היה עושה צחוקים. היו לי מלא שעות של צחוקים איתו, היה כיף להיות איתו, זה לא איזה בן אדם קשוח, מה שמצטייר בתקשורת זה לא מה שבאמת בחיים. לא תמיד כולם יודעים את התשובות הנכונות, אבל הוא היה קשוב, גם בענייני המשפחה, תמיד היה אומר את המשפט הנכון, וגם לא במונולוג, אלא במשפט או שניים. שמח שעבדתי איתו, הרווחתי פה חבר לשנים”.
איך היית מסכם אותו במשפט, אם אפשר לסכם איש כזה אחרי 79 שנים?
”לא מוצא את המילה הנכונה, מוח כדורגל. הוא היה בוועדה המקצועית של ההתאחדות, תמיד הוא היה שואל אותי איך הדברים משתפרים ואם אני בודק את הדברים. תמיד היה מתעניין שהדברים יהיו בצורה הכי מקצועית. כשישבו כמה אנשים כל אחד רצה להיות דומיננטי, הוא זרק את המשפט הנכון וכולם הבינו למה הוא מתכוון. בכנות, זכיתי להיות איתו וללמוד ממנו. אי אפשר לשכוח אותו, הוא היה אחד הגדולים, היה הרבה מה ללמוד ממנו. גם הרבה שחקנים שהיו להם איתו ‘תאקלים’ העריכו אותו מאוד בסוף. היינו נפגשים שחקני עבר, הם מתים עליו, הם ידעו שכשהם יושבים לשיחה איתו זו שיחה אמיתית ושאין סיכוי בעולם שזה יודלף. היו לי איתו אין ספור שיחות וחלקן לא קלות”.
בלילי: “באתי עם כתפיים נפוחות, קשטן הוריד אותי לקרקע”
פיני בלילי, התאמנת אצל דרור קשטן ושיחקת אצלו. איך הסתדרתם?
”היו רגעים טובים, פחות טובים, היו חוויות מאוד מרגשות, גם מה שחווינו באירופה. לא היה קל, לא פשוט, הוא ידע איך לנווט אותי ולשחק איתי, איך להתאים את עצמו אליי ושלא יהיו בינינו יותר מדי אינטראקציות בעייתיות. לפעמים זה גם היה גדול עליי להקשיב לו ואז גם הייתי מקבל עונש”.
תן לי דוגמה שלא הקשבת לו ולא נענית לדרישות הברורות שלו.
”זכיתי איתו לרגעים מרגשים, ניצחונות בדרבי ונגד בית”ר. הייתי חושב שאני כוכב גדול אחרי שער ניצחון, באתי עם כתפיים נפוחות וראש למעלה, והוא היה מוריד אותי לקרקע ומאיים שאעבור לנוער. אסור לבוא אצלו עם פוזות”.
מי שלא היה מקצוען וילד טוב לא היה משחק.
”אז לא היו נעליים צבעוניות וקשקושים, מישהו בא עם נעל צבעונית והוא היה אומר לו או שיחליף או שילך הביתה”.
בן חיים: “לשמחתי חוויתי את שני הצדדים של דרור קשטן”
טל בן חיים, אנחנו בימים מאוד מורכבים, 101 ימים עם עצב בלב ובלי אור בקצה המנהרה. מה איתך?
”כולם מרגישים את אותו הדבר, ימים מאוד לא קלים, אבל אנחנו עם חזק והחיילים שלנו נלחמים. כולם צריכים להיות מאוחדים ולשלוח אנרגיות חיוביות. יש לנו חיילים שאלוהים ישמור עליהם, תותחים וגיבורים אחד אחד”.
שיחקת הרבה שנים בחו”ל. מה היית עושה במקום הישראלים שבטורקיה אם היית משחק שם? מה היית מייעץ להם?
”קשה לי להיות במקומם כי הייתי באנגליה שזה משהו שונה לגמרי, מולדת הכדורגל. ראיתי שגם בלונדון יש הפגנה שבועית, זמנים קשים ולא פשוטים. לצד זה, אני רואה הרבה תמיכה גם בעולם מגרמניה ועוד מדינות שתומכות בישראל. הזמנים קשים, עברתי כל כך הרבה דברים, אבל דבר כזה לא חוויתי וקשה לי לשים את עצמי במקומם”.
להיות טורקיה, מדינה מוסלמית עם נשיא דיקטטורי, שונא ישראל מובהק, שמכחיש את 7 באוקטובר, איך אפשר להיות שם?
”מסכים במאה אחוז, אבל קשה לי לשים את עצמי במקומם, כי לא יודע איך הם מרגישים בקבוצה. אין ספק שמדובר בחיים, אותו הדבר עם הקהל בסלטיק וליאל עבדה”.
שיחקת תחת דרור קשטן בנבחרת. הרומן שלכם התחיל לא טוב כשהוא שלח אותך הביתה ממחנה האימונים בסלובניה ואז הקשר ביניכם הפך למצוין. אחרי זה יישרתם קו. בו ספר לנו.
”ניסיתי אותו, הוא ניסה אותי, דרור היה מאמן מאוד קפדן ועיקש שידע בדיוק מה הוא רוצה. כמו בבית ספר שיש מריבות בין שני אנשים מובילים וחזקים ובסוף הם נהיים החברים הכי טובים, אז אחרי הפרשה היחסים איתו היו מצוינים וכללו כבוד הדדי גדול. זו הייתה תקופה בנבחרת שכל הדברים יצאו, אבל לא בגלל דרור. הוא היה מאוד ישר, זה יום עצוב”.
אם היית עוד כותב את הספר היית מקדיש לו פרק.
”בספר כן כתבתי על הפרשה שהייתה בזמנו גם כשהיה בנבחרת הנוער שהשחקנים גנבו קופות צדקה ובסוף הוא התפטר. עשו לו עוול, כתבתי גם על זה ועל הפרשה הזו, זה עוד יותר הקשיח את הגישה שלו, הוא היה לא קל ודרש מאוד מהשחקנים, אבל מנגד מי שהיה איתו ביחסים טובים ראה בן אדם זהב שהיה מוכן לתת הכל. חוויתי את שני הצדדים לשמחתי”.