אנדרה טשיירה הספיק לשחק בהפועל פתח תקווה רק חצי עונה, אך בתקופה הקצרה שלו בישראל, הספיק להיכנס ללבבות האוהדים. הפורטוגלי הפך לאחד הבלמים הטובים בליגה, כאשר אתמול בבוקר הוא המריא ליוון לחתימה בסוגרת הטבלה, לאחר שבשל המצב הביטחוני, הוא חשש לחיי משפחתו.
טישיירה הספיק לחזור לישראל ולשחק עוד חודש נוסף במדי המלאבסים, כאשר הוא ללא משפחתו, אך לבסוף הוא נפרד מהקבוצה של עופר טסלפפה עם ניצחון גדול 0:2 על מכבי נתניה. רגע לפני שעזב, הוא התפנה להעניק ראיון ל-ONE, בו דיבר על התקופה בארץ, מה גרם לו לעזוב וסיכוייה של הפועל פ"ת להישאר בליגה.
"היו הרבה אמוציות בפרידה שלי, כי עזבתי אנשים טובים במועדון ובעיר. הייתה לי תקופה טובה עם האוהדים, השחקנים והאנשים במועדון. אני אזכור אותם לעד״.
מתי הבנת שלא תישאר?
״עוד לפני שחזרתי בתחילת דצמבר, סיכמתי עם המועדון שאם תגיע הצעה טובה בינואר שתאפשר לי לחזור ולהיות עם המשפחה שלי, הם יתנו לי ללכת. במועדון דיברו איתי וניסו לעזור לי בכל דרך כדי שכן אשאר, אבל המשפחה שלי היא הכי חשובה לי ולא רציתי שהם יחזרו ויחוו חוויה שכזאת".
"הערכתי מאוד את התמיכה של המועדון אבל הסיטואציה הייתה קשה. כשחזרתי בתחילת דצמבר, ידעתי שיש סיכוי נמוך מאוד שאשאר פה עד תום העונה. ידעתי שכמעט ב-100% אעזוב בינואר״.
איך הרגשת פה מאז שחזרת לישראל?
״בהתחלה חייתי בפחד כי לא ידעתי מה קורה. לאחר מכן, הייתי רק יוצא לאימונים וחוזר הביתה. הייתי חוזר הביתה, צופה במשחקים שלנו ומדבר עם המשפחה שלי. השגרה הייתה רק ללכת לאימון ולחזור. בימים עצמם היה קל יותר כי הייתה הרגשה שיש יותר אפשרות לצאת מהבית, אבל העדפתי שלא לעשות זאת ולא לקחת סיכונים. היום הראשון בו יצאתי מהבית, היה היום הראשון של השנה ולחוסר מזלי, בדיוק כשיצאתי הייתה אזעקה״.
מתי היה הרגע שהחלטת לעזוב?
"כשהכול התחיל והייתי בפורטוגל, חשבתי לא לחזור בכלל. אחרי שיחות עם אבי יחיאל, היה לנו הסכם מסוים והוא שכנע אותי לחזור כי היה רצף של משחקים לא טובים לקבוצה בהם היא לא צברה נקודות. החלטתי לחזור, אבל היה לנו הסכם ורציתי שהמשפחה שלי תחיה בצורה נורמלית. היה קשה לחיות בסיטואציה הזאת: בטח כשאני לבד פה".
"אני לא יודע במדויק מה הרגע ששבר אותי, אבל לאורך כל התקופה הזאת הבנתי את זה. אשתי מאוד אהבה את ישראל בתקופה הקצרה שהיא הייתה פה, אבל יש לנו ילדה בת שנתיים ואני לא חושב שהסיטואציה הזאת היא משהו שהיא צריכה לעבור. אולי מעכשיו הכול יהיה בסדר בישראל, אבל זה לא משהו שאפשר להתחייב לו ולא יכולנו לקחת את הסיכון".
איך זה לשחקן זר לראות את הסיטואציה פה?
"תשמע, בפ"ת היה יותר רגוע בחודש הזה מאז שחזרתי, אבל התחלתי לראות את הדברים שקורים בצפון. אז נכון, יכול להיות שפה לא היה קורה יותר מדי, אבל אולי גם כן. אני מבין שאתם חיים עם המציאות הזאת לאורך זמן רב ואתם רגילים לזה, אבל שחקן זר לא רגיל לחיות ככה. אז כל אחד רואה את זה בצורה אחרת".
אתה רואה את עצמך חוזר לשחק פה כשיירגע המצב?
״רק אלוהים יודע אם כן או לא. אני לא יודע מה יהיה בקריירה שלי בעוד חודש או חודשיים, אז בטח שאני לא יכול להסתכל על העתיד״.
האוהדים של הפועל פ"ת דואגים לאחר עזיבתך…
"אני בטוח שהמשחקים הללו בליגת העל יעזרו לשחקנים היותר צעירים כמו מתן גושה ורם לוי לצמוח ולהתפתח כשחקנים וביחד עם השחקנים המנוסים, אני בטוח שהם יעשו עבודה טובה. השחקנים המנוסים כמו עומר כץ, אבי ריקן ואיתי שכטר חזרו מפציעות וגם ההבאה של שובל גוזלן מביאה ניסיון. אם כולם יהיו בריאים, הם יוכלו להישאר״.
"עכשיו יש להם שני משחקים קשים, אבל אני בטוח שהם יכולים לעשות תוצאות טובות. להפועל פ"ת יש את המשחקים הביתיים שלה שמהווים כוח ואני בטוח בשחקנים שיש פה. יביאו עוד שחקנים ואני באמת מאמין שהם יישארו. הם יצטרכו להיות מרוכזים בכל משחק אבל כבר במשחקים האחרונים ראו שיפור לאורך כל תשעים הדקות״.
איך התרשמת מהליגה הישראלית?
״אהבתי את הליגה כי יש בה קצב טוב עם שחקנים איכותיים. חוץ משלושת המובילות, כל הקבוצות פחות או יותר באותה הרמה וזו ליגה קשה ותחרותית. במצב רגיל, ברור שאמליץ לחברים שלי לשחק פה: יש לי רק דברים טובים להגיד על ישראל: על כל מה שעברתי ועל כל מה שראיתי".
מה תזכור פה יותר מכל?
"את הדרך שכולם בישראל התייחסו אליי: היחס מהאוהדים שהייתי מטייל ברחובות והיו מזהים אותי. כולם קיבלו אותי יפה והתייחסו יפה אליי ולמשפחתי".
לסיום, מה תרצה למסור לאוהדים?
"תודה על האהבה הגדולה שהם נתנו לי ועל איך שהם התייחסו לי. אני מאוד מעריך אותם והם יהיו בלב שלי לתמיד. אני מאמין שאחזור לבקר פה".