"אני מפרשן כדורסל כבר הרבה שנים, וההגנה הזו של הוויזארדס היא הכי גרועה שראיתי אי פעם". את המשפט הזה לא אמר איזה כוכב עבר גדול, אלא בסך הכל ג'ק ארמסטרונג, מאמן קולג' בעברו ומי שמפרשן כיום את משחקי הראפטורס, אך ארמסטרונג מפרשן את הקבוצה הקנדית מאז 1988, כך שהוא באמת כבר ראה הכל. זה קרה כשטורונטו הגיעה לוושינגטון אחרי חג המולד ועשתה פשוט ככל העולה על רוחה על הפרקט, אבל את הסנטימנט הזה לגבי ההגנה שמענו לא מעט בתקופה האחרונה.
הוויזארדס מחזיקים בדיפנס רייטינג (מספר נקודות ל-100 פוזשנים) הכי גרוע בליגה (121.6) ובאופן כללי, רק דטרויט חלשה ממנה במרבית הפרמטרים ההגנתיים. אז בזמן שוושינגטון ממשיכה לשחק רע בהגנה ולא ממש חכם גם בהתקפה, וזאת בלשון המעטה, יש נקודת אור, אחת מהבודדות בעונה כזו עגומה, וקוראים לה דני אבדיה. נכון, גם הפורוורד הישראלי נכנע לעתים לתחושת התבוסתנות והעצלות הכללית שמובילים שחקנים כמו קייל קוזמה וג'ורדן פול, אבל כשהוא מנסה לעשות הגנה כמו שצריך - הוא עושה.
השבוע הוא היה השחקן היחיד עם פלוס-מינוס חיובי מול אינדיאנה, ועוד לפני כן מול ניו יורק הוא היה היחידי שעוד איכשהו הצליח להתמודד עם ערב של 39 נקודות מצד ג'וליוס רנדל. "בשבילי הוא לא שחקן שכל כך קשה לשמור עליו", אמר אבדיה בביטחון מפתיע אחרי המשחק. "הוא אמנם אגרסיבי, אבל הגודל שלו זה מה שמאפשר לו לחדור עם כוח, זה הכל". הציטוט הזה עשה לא מעט רעש בקרב אוהדי הניקס, שלא אהבו החוצפה של הישראלי, דווקא אחרי אחד שרנדל סיפק את אחד ממשחקיו הטובים העונה. אבל אבדיה היה אולי הוויזארד היחיד באותו משחק שתפקד, קלע 23 נקודות וקטף 10 ריבאונדים.
יותר דקות, יותר מספרים
אז דאבל דאבל במדיסון סקוור גארדן זה לא רע, אבל זה הרי בדיוק מה שביקשנו ממנו מאז שהוא דרך על הפרקט ב-NBA. הפרשנים חזו עונה קשה עבור הוויזארדס עוד לפני שזו החלה. רק יכולת רעה ברמה היסטורית של דטרויט, מחביאה בעצם את מה שאנחנו מקבלים השנה מוושינגטון. אחרי שזכה לאמון עם חתימה על חוזה חדש בקיץ (55 מיליון דולר לארבע שנים), אבדיה ידע שדווקא בקבוצה כזו הוא יוכל להתבלט. בשביל שזה יקרה, הוא צריך היה לקבל יותר דקות, וכפועל יוצא גם לזרוק ולמסור יותר. פשוט, לא?
ביקשנו שהוא יהיה יותר אגרסיבי בחדירות לסל, שישפר את האחוזים מהשדה ובעיקר מחוץ לקשת. ביקשנו שיבליט את ראיית וחכמת המשחק הנדירה ויחלק יותר אסיסטים. ובנוסף גם ביקשנו יותר ריבאונדים, משום שלכולם ברור שהוא יכול לעשות יותר גם בתחום הזה. ואכן, רק בשבועיים האחרונים קיבלנו ממנו לא פחות מארבעה דאבל-דאבלים של נקודות וכדורים חוזרים (יותר מבכל אחת משתי העונות הראשונות שלו בליגה), אבל כשחושבים על זה, ממוצע הקריירה שלו בתחום (בין 4.5 ל-5.5 ריבאונדים לעונה) אינו מספיק גבוה עבור מי שרוצה להפוך לשחקן חמישי או שישי בכל קבוצה אליה יגיע.
בקיצור, ביקשנו שישפר את הסטטיסטיקה ההתקפית, אחרי שהוכיח שהגנה הוא יודע לעשות בעונה שעברה, וזה בדיוק מה שדני עשה. המספרים מוכחים כי עונתו הרביעית ב-NBA היא גם הטובה ביותר שלו. בגיל 23 הוא מצליח לשמור על שיפור מתמיד וקולע יותר בכל עונה. בעונת הרוקי הוא קלע 6.3 נק' למשחק, והמשיך עם ממוצע של 8.4 ו-9.2 בעונות שלאחר מכן. השנה הוא כבר על 12.1 והתקרב כמה פעמים ל-30 נקודות - רף אליו עדיין לא הגיע בקריירה. בעונה שעברה הוא קלע רק ב-29.7 אחוז לשלוש ו-73.9 אחוז מהקו - הנתונים הנמוכים בקריירה הקצרה שלו עד עכשיו.
השנה הסיפור שונה עם האחוזים הטובים בקריירה לשלוש (37). "התאמנתי בקיץ", הוא סיפר בחודש שעבר. "עבדתי על יצירת קשת זריקה גבוהה וארוכה יותר בזריקה, אבל עדיין צריך להמשיך לעבוד קשה כדי לשמור על יציבות". אבל זה לא הכל. דני עבד גם על האגרסיביות בחדירות לסל והפך לסופג העבירות השלישי בקבוצה (אחרי קוזמה ופול). הוא מסיים עם יעילות גבוהה הרבה יותר ומשחק עם הרבה יותר ביטחון. גם בכל מה שקשור למסירות הוא משתפר עם קפיצות מרשימות לא פחות. מ-1.2 אסיסטים בממוצע לעונת הרוקי, הוא רשם 2.0 ו-2.8 עד שהגיע ל-3.8 השנה.
"רול פלייר ברמה גבוהה"
רק בתחום הריבאונד אפשר לדרוש יותר (עומד על מספרים של בין 4.5 ל-5.5 למשחק בכל עונה), למרות שבמשחקים האחרונים ראינו שיפור מסוים גם שם. בתחילת השנה נכתב גם כאן שזו אמורה להיות עונת הפריצה של הפורוורד. הסיבות ברורות - בעונת הרוקי שלו ב-2020, הישראלי היה צריך להילחם על דקות מול פורוורדים מנוסים ממנו. הוא גם היה צריך להסתדר עם כוכב על שמאוהב בכדור (בראדלי ביל), ועם היררכיה מאוד ברורה שהשאירה אותו מאחור, עם מעט מאוד דקות והזדמנויות.
עכשיו המצב שונה. כולם כבר עזבו את הקבוצה והוא הפך לא רק לשחקן חמישייה עם מעל ל-27 דקות למשחק (שיא קריירה, מן הסתם), אלא גם לסוג של מנהיג שלא מפחד להפגין אכזבה כשחבר לקבוצה לוקח זריקה גרועה (קוזמה ופול, זה מכוון אליכם) או להביע עמדה גם על דברים שמחוץ למגרש (המחווה עם הכיתוב על הנעל שהקדיש בשבוע שעבר לעידן עמדי זו לא הייתה הפעם הראשונה בה עמד בפומבי לצד ארץ מולדתו). אבדיה הפך לאחד השחקנים החשובים בקבוצה ומשמש כ"אולר שוויצרי" עבור המאמן ווס אנסלד ג'וניור.
"הוא יכול לשחק בכל עמדה והשנה הוא ההגדרה הטובה ביותר של יציבות", קבע טיירון מונטגומרי מאתר Fan Nation של SI, במאמר שכותרתו 'מהי התקרה של אבדיה?'. "דני יכול לעשות קצת מכל דבר ולעשות את זה טוב, אבל לא מצוין", טען מונטגומרי. "הוא יכול לשחק בכל עמדה ולעשות כל מה שיבקשו ממנו. ריבאונדים זה משהו שהקבוצה צריכה השנה, אבל הוא לא יכול לעשות את זה לבד. הוא קולע ב-50 אחוז מהשדה, מה שמכניס אותו לטופ 40 בליגה. הוא רואה את המגרש טוב וכשצריך הוא גם שומר על השחקן הטוב ביותר של הקבוצה היריבה - משהו שמייחד אותו בזכות הגודל וחכמת המשחק שלו. המיומנויות שלו והדרך בה הוא משחק, הן הסיבות שבוושינגטון האריכו לו את החוזה, והן אלה שיעניקו לו קריירה ארוכה. הוא רול פלייר ברמה גבוהה שפשוט עושה את מה שצריך לעשות כדי לנצח".
אולי במקום אחר?
"וושינגטון יותר טובה מהמאזן שלה", קבע ריק קרלייל אחרי שאינדיאנה שלו נפנפה את הוויזארדס השבוע. קרלייל שמר על ממלכתיות כששיבח את מאמן וושינגטון, ווס אנסלד ג'וניור, כשטען כי הוא "עושה עבודה טובה מאוד בלקדם צעירים כמו אבדיה, קורי קיספרט ובילאל קוליבאלי", אבל לא ברור למה התכוון כשקבע כי אותם שחקנים "הופכים קשוחים יותר ומשתפרים בהגנה". ההפסדים הרבים אולי מתחילים להשפיע על קבוצה שלעתים קרובות מדי, נראית כאילו איבדה את המשמעת שלה.
הדיווחים על תסכול בקרב השחקנים ממשיכים להגיע. אחרי אותו הפסד לפייסרס, דווח בתקשורת המקומית כי דלון רייט וג'ורדן פול התווכחו במשך דקות ארוכות על פוזשן הגנתי מסויים. "שמעתי שהם התווכחו במשך כמה דקות. רייט מאוכזב מההגנה של פול, ואפשר להבין מדוע. "השחקנים לא מסתדרים אחד עם השני, אי אפשר לפספס את זה", נאמר בפודקאסט האוהדים, ‘Locked On Wizrards’. "יש הרבה בעיות בחדר ההלבשה. וושינגטון משחקת בלי לב. השחקנים חייבים להתחיל להתאמץ". וכאן נשאלת השאלה - איפה הג'נרל מנג'ר כדי לבצע זעזוע?
אז זהו, שעבור וויל דוקינס ה-GM, המצב דווקא נוח. תהליך הבנייה מחדש של הקבוצה הולך לקחת עוד כמה שנים ומבחינתו, אבדיה, למרות שנבחר על ידי ההנהלה הקודמת, דווקא מתאים למצב הנוכחי ויוכל לעזור לכל מי שיגיע בבחירות הגבוהות שצפויות לוויזארדס בשנים הבאות. דוקינס מעריך את אבדיה ופרגן לו לא פעם, וכראייה לכך קיבלנו גם את הארכת החוזה בקיץ. מצד שני, רול פלייר ברמה גבוהה עבור קבוצה שמתמודדת על תואר, הוא לא דבר שקל למצוא ב-NBA כיום, בעיקר כזה עם חוזה נוח ויחסית ארוך טווח. לכן הדיבורים על טרייד אפשרי עם אוקלהומה סיטי התחממו בימים האחרונים, כשהטרייד דד ליין מתקרב בצעדי ענק.
בוושינגטון יעדיפו להעביר שחקנים כמו קוזמה או פול ואולי אפילו את דניאל גאפורד, אבל ל-OKC יש כבר שני כוכבי ענק בהתהוות והיא מחפשת את השחקן הנוסף שיתגבר את הסגל כשצריך. לתאנדר יש גם עשרות בחירות דראפט שהיא תוכל להעביר בתמורה, משהו שדוקינס בהחלט ישמח לקבל. אבדיה אם כן, נכנס מצוין למשבצת השחקן המשלים. הן מבחינת המיומנויות שלו והן מבחינת הגיל והחוזה. הוא אמנם יפתח על הספסל בקבוצה איכותית, אבל יש מצב שעם מקצה שיפורים נוסף וחיבור טוב, עוד נראה אותו תופס מקום בחמישייה בסיטואציות מסוימות.
קבוצות נוספות שנמצאות בסיטואציה דומה ובשלב זהה של התפתחות מקצועית (כולל מקום מתחת לתקרת השכר ואפשרות לתמורה סבירה עבורו), יכולות לבוא בחשבון. אינדיאנה, סקרמנטו, מינסוטה וניו אורלינס חושבות על פלייאוף ושחקן כמו דני יוכל לעזור להן. מבחינת האוהד הישראלי, אורלנדו אותה מנהל אנתוני פארקר, או דאלאס שנמצאת בבעלות משפחת אדלסון, יכולות להיות יעד אידיאלי ומסקרן לא פחות. לנו לא נותר אלא לקוות שהשיפור אצל דני יימשך, בין אם בוושינגטון או בכל מקום אחר.