רק לפני קרוב לשבועיים חשפנו פה את סיפורו של קשרה של מכבי קביליו יפו, מתן בית יעקב, שפילס את דרכו מהליגות הנמוכות עד להפיכתו לאחד מהשחקנים הבולטים בליגה הלאומית. כעת, מגיע סיפור יוצא דופן עוד יותר של החלוץ החם בליגה הלאומית, נתי חגאני מהפועל עכו, שכובש כבר שבעה שערים בשמונה משחקים בהרכב של אלון זיו.
על הסיפור של חגאני שיחגוג את יום הולדתו ה-24 בחודש הבא, אפשר ליצור סרט. הוא משלב ילדות לא פשוטה שכללה לא מעט אתגרים כשגם מבחינת הכדורגל היו שהמליצו לו לרדת לליגות הנמוכות באמת, חלקם גם לפרוש והיו אפילו שחשבו שבתחילת שנת 2024, הוא בכלל יהיה מסובך בפשע ויהיה עסוק בעניינים אחרים.
המפגש עם הסוכן עידו קרן, אי שם לפני קרוב לשלוש שנים, כשעוד הרוויח 4,000 שקלים במכבי צור שלום קריית אתא, היווה את המפנה. קרן, אחד שגילה כבר כמה טאלנטים ביניהם רותם חטואל שאבד עצות גם הוא והפך לאחד השחקנים המובילים בהפועל באר שבע ואלמוג אוחיון, שעבר מהליגות הנמוכות לליגת העל כבר בגיל 19, ראה את חגאני אי שם בתקופתו כחלוץ ממוצע בליגה א' ומשם השתנתה הקריירה שלו. כעת, מגיע סיפורו המדהים של חגאני.
"גדלתי בשכונת ‘דורה’ בנתניה. בוא נגיד שלא מדובר בשכונה הכי טובה שיש, אולי אפילו שכונת מצוקה, במשפחה בת שבעה אחים. אמא שלי לא עבדה ואבא שלי עבד בצבא, הוא מוכר כנכה צה"ל. כבר מגיל קטן, בשל המצב הכלכלי הלא פשוט, הייתה מעורבת בסיפור עובדת סוציאלית שהייתה בקשר עם המשפחה לאורך כל התקופה", מספר חגאני.
"בגיל 5, לילה אחד הגיעו לבית שלי ממחלקת הרווחה ופשוט לקחו אותנו, את כל הילדים. את שני האחים הקטנים שלי, לקחו למשפחת אומנה ואותי ועוד ארבעה אחים שהם גדולים יותר לקחו לפנימייה בפרדס חנה בשם ‘בית טף’, שם שהיתי מגיל חמש ועד גיל 11".
מה מרגיש ילד שיוצא לפנימייה בגיל חמש?
"אתה מרגיש חוסר אונים כי הרי זה לא בא מתוך רצון. אני כן רציתי להישאר בבית עם ההורים שלי, למרות כל המצב. בזמן שלי בפנימייה, הייתה תקופה שלא נתנו לי לדבר עם ההורים. רק אחרי כמה חודשים, נתנו לנו מדי בשבועיים לצאת הביתה לבקר את ההורים. אבל זה לא היה פשוט כי גם כשהיינו יוצאים הביתה לא היה אוכל בבית וכו’".
איך היו החיים שלך בפנימייה?
"אני יכול להגיד לך שאחרי תקופה מסוימת פשוט הייתי בורח ולא ישן שם. הייתי עושה בלגן ומעין ילד בעייתי שעושה הרבה צרות כי פשוט כמו כל ילד, הייתי רוצה לחזור הביתה להורים שלי. אני הראשון שהשתחרר מהפנימייה ואז כל האחים שלי השתחררו גם".
אבל ילד בגיל הזה מתחנך לבדו?
"החינוך שלי בא מעצמי. יכולתי ליפול לפשע כי כל הסביבה הקרובה שלי הייתה מעורבת בזה, אבל אני התרחקתי מכולם ובחרתי לנסות להצליח. אתה יודע, פתאום בגיל חמש אתה לא נמצא עם ההורים שלך ויש לך בפנימייה רק מדריך שלא באמת יכול להתעסק בכל חניך שלעצמו. בסוף, מבלי לזלזל ואני מעריך את המדריכים, הוא לא יישן עם מצפון אם אותו חניך יילך לעשן סיגריות או יעשה דבר בעייתי אחר. בסך הכל הם צריכים שהפנימייה תהיה בסדר. אגב, אני לא מאשים את ההורים שלי, לא הייתה להם את היכולת לתת לי".
אתה בקשר עם ההורים שלך כיום?
"כן. אנחנו בקשר טוב מאוד וכל פעם כשיש לי סיטואציה לעזור להם אני מנסה לעשות את זה. מבחינה מנטלית, הם תמיד נתנו לי תקווה וגם כשהייתי בתהום ואף קבוצה לא רצתה אותי, אפילו בליגות הנמוכות, הם אף פעם לא שידרו לי שאני לא יכול. כשחתמתי בהפועל ב"ש הם היו בשמיים. אמא שלי עדיין באה לראות אותי במשחקים".
חזרת הביתה בגיל 11. אילו קשיים היו בילדות?
"אתה כל יום קם לקושי חדש. יום אחד אתה רעב ואין לך משהו לאכול, פעם אחת אתה רוצה ללכת לאימון באוטובוס ואין לך כסף לאוטובוס. הייתי מסתדר ושורד, לא הייתי מרים ידיים. אתה חי במין איזור כזה שכולם בו נמצאים במצוקה ולכל אחד יש את אותו הראש – כל אחד רוצה להעצים את עצמו ולצאת מזה. כשהייתי משחק כדורגל בשכונה, הייתי שומע את האנשים הבוגרים יותר מדברים על הפשע. אמרתי לעצמי שאני לא רוצה להיות כמוהם. אותם אנשים היו אומרים לי שאני לא אצליח ואהיה בפשע, אבל אני אמרתי לעצמי שאני פשוט לא רוצה להיות ככה".
בחזרה לכדורגל: עוד בימיו בפנימייה התקיים טורניר בשכונת המגורים שלו דורה’. מנהל המתנ"ס, אריה נעים, צפה בו משחק ביחד עם חבריו ואמר לו שייקח אותו למועדון העירוני מכבי נתניה. קרוב לשלוש שנים חגאני שיחק אצל היהלומים, כשמשם נדד להפועל ולמכבי הרצליה. בגיל נוער, הוא השתייך להפועל באקה אל גרבייה והחליט לעשות חושבים.
"אמרתי שאני פורש ולא רציתי יותר לשחק. באותה תקופה הלכתי לשחק כדורגל חופים עם דור הלוי שאימן את הנוער של שמשון ת"א והוא אמר לאבא שלי שיביא אותי להתאמן אצלו. קבוצת הבוגרים אז שיחקה בליגה ב' והייתי משלב בין הנוער לבוגרים. הבקעתי קרוב לחמישה עשר שערים בנוער ועוד חמישה בבוגרים בחמישה משחקים".
"משה קונסטנטין, אבא של שי המגן, התקשר אליי ואמר לי לבוא לבני יהודה. הוא התרשם והחתימו אותי לשלוש שנים בבני יהודה. הייתי מתאמן קבוע אצל יוסי אבוקסיס בבוגרים והייתי בסגל בגביע המדינה מול בית"ר נורדיה".
ומה קורה אז?
"הדברים לא מאוד התחברו והסוכן שלי דאז אורן יחזקאל הציע לי לעבור ולשחק בהפועל כפר שלם. הלכתי לכמה אימונים והבנתי שלא אשחק, אז חזרתי שוב לשמשון תל אביב ושוב פגשתי את דור הלוי, הפעם בבוגרים שם הוא גם שיחק. שכנעו אותי להגיע ואמרו שמנסים לבנות קבוצה לעלייה מליגה ב' לליגה א'. זה לא התחבר ובחודש נובמבר גם נפצעתי והיה לי קרע בשתי המפשעות. אני מודה שההתנהלות שלי לא הייתה הכי מקצוענית באותה התקופה אז לא עשיתי חיזוקים לשיקום הרגל. באותה התקופה אמרתי לעצמי שאני לא צריך יותר לשחק כדורגל והתחלתי להסתובב בסביבה לא בריאה ובמקומות לא נכונים".
חשבת לפרוש?
"כן, הייתה תקופה של כמה חודשים בין הפציעה להחלמה, אבל פתאום עשיתי סוויץ' בראש והבנתי שרק הכדורגל יכול להציל אותי מלהתדרדר לחיים בעייתיים. התחלתי לעשות שיקום עם פיזיותרפיסט ולעשות חיזוקים לרגל וקרוב לשנה מאז הפציעה, כבר הייתי כשיר. היה לי קשה. שנה לא שיחקתי וגם כשרציתי לחזור, מצאתי את עצמי מגיע למבחנים בקבוצות בליגה א' שאפילו לא רצו לגעת בי אחרי שנה ללא כדורגל ועונה פחות טובה לפני זה. בסוף, הסכימו לקבל אותי בהפועל אזור, אבל גם שם אחרי כמה משחקים המאמן ליאור ראובן אמר לי – ‘אתה לא תהיה שחקן ואני לא רוצה אותך’.
ואז מגיע המפנה בקריירה שלך.
"כן. התחלתי את העונה הבאה בקריית אתא צור שלום ואז באחד האימונים ראה אותי הסוכן שלי היום, עידו קרן. הוא שאל איך קוראים לי ואמר לי שאני לא שייך למקומות האלה, שהוא ראה אותי מהצד ושאני שייך לרמות הגבוהות. אני זוכר משפט אחד ספציפי שהוא אמר לי: "אני אביא אותך להפועל ב"ש כמו רותם חטואל".
"אח"כ, הוא הוא שכנע אותי לבוא לשחק במ.ס צעירי כפר קנא אליה עברתי באמצע העונה. הייתה לי חצי עונה טובה עם 16 שערים, שהצטרפו לעוד שישה גולים עם קריית אתא. הייתי מלך השערים של ליגה א' צפון".
הנבואה של עידו לגבי הפועל ב"ש התגשמה.
"עוד באמצע העונה, כששיחקתי בכפר קנא עידו פנה אליי ואמר לי שהפועל ב"ש רוצה לראות אותי בשני אימונים ושיש הסכמה מצד כפר קנא. סוג של הרשמתי בשני האימונים ואחריהם אמרו שאגיע שוב לאימוני טרום העונה החדשה בעונה הבאה, כי אהבו את מה שראו ויש מה לראות ממני. הגעתי לב"ש בתחילת העונה (2022-2023), עשינו משחק אימון נגד כפר קאסם וכבשתי צמד כמחליף וניצחנו 1:4. זה נראה לי מה שסגר את סיפור ההחתמה שלי".
חלום של כל שחקן להיות בהפועל ב"ש.
"לגמרי. כשחתמתי, אמרו לי שאהיה מושאל לעירוני רמה"ש, כבשתי ארבעה שערי ליגה ובסוף העונה שעברה כשבב"ש דיברו עם עידו, אמרו שאני יכול להישאר כי יש לי חוזה, אבל שאני פחות בתוכניות ומכאן זו החלטה שלי. הבנתי שעדיף לי להשתחרר והתרנו את החוזה".
התאכזבת מהם?
"לא התאכזבתי. אליניב (ברדה) הוא בן אדם מאוד טוב ותמיד כשהתאמנתי שם הוא נתן לי הרגשה טובה שהוא מאמין בי, אבל אני לא יכול לצפות מב"ש שתשאיר אותי אחרי שכבשתי רק ארבעה שערים בליגה הלאומית. יכולתי להבין את ההחלטה שלהם".
ועדיין. אף אחד לא ציפה שתתפוצץ ככה העונה.
"אני אחזיר אותך לתחילת העונה: חתמתי בהפועל נוף הגליל ומוטי איווניר המאמן אמר לי שאני הולך להיות שחקן בכיר. במשחקי האימון, הכדורים לא נכנסו לי ובנוף הגליל החליטו שלא אעבור בבקרה. הייתה מעין מלחמת גרסאות בין המאמן למנכ"ל (גיל ברעם) שנמשכה עד תחילת הליגה וכל אחד אמר שהשני לא רוצה שאעבור בבקרה מסיבותיו. בגלל שלא עברתי בבקרה, יכולתי לעבור קבוצה. מיד לפני שעזבתי, גיל ברעם אמר לי: ‘אתה הולך לשחק באחי נצרת בליגה א’. אמרתי לו: ‘אתה לא תחליט לאן אני אלך’.
“נבחנתי בהפועל כפר סבא והם לא קיבלו החלטה סופית. פתאום התחילה המלחמה ומצאתי את עצמי בבית בלי קבוצה. כל מאמן שעידו פנה אליו סירב, אבל הוא לא ויתר ואמר לי שלליגה א' לא ארד ולא משנה בכמה כסף. הוא היה בטוח ואמר לי שאני אגיע לליגת העל. אמרתי לו שאני רק רוצה לשמור על כושר באחת מקבוצות הלאומית. הלכתי לבסוף להפועל עכו ולאלון זיו, הוא התרשם במשחקי האימון והחליט להחתים אותי. אני יכול להגיד לך שלא אשכח את זה שבתקופה הקשה הזאת הוא לקח אותי ואני מקווה שהגולים שאני מבקיע עוזרים קצת להחזיר לו על האמון”.
מעצבן אותך כשמדברים על האופי שלך? גם העימות עם אוהדי הפועל פ"ת וגם עכשיו היריקה שעברה ליד מאמן עירוני ק"ש, שי ברדה, בניצחון עליהם בשישי.
"אני אגיד את האמת – אם אני רואה משהו שפחות מתאים לי בעין, אז לפעמים אני מגיב או אומר משהו ומתקשה לשתוק. אני יכול להגיד לך שאני עובד על זה ומנסה להפסיק עם זה. לגבי כל העניין של החגיגות אחרי כיבוש, אני דווקא כן אוהב לעשות רעש וחגוג. אבל אני לא אעשה את זה על מנת לפגוע באנשים אחרים. מה שהיה עם שי ברדה היה בטעות והלכתי לבקש ממנו סליחה. זה לא שהייתה לנו היכרות מוקדמות".
אתה עוד לא בן 24 ויש לך סיפור חיים של בן 40.
"כל המכרים שלי והאנשים הקרובים אומרים לי תמיד שאם אנשים ישמעו את הסיפורים שלי, הם ירצו לכתוב סרטים על הדברים האלה. אבל אני רוצה דבר אחד – שלסרט הזה יהיה סוף טוב ואני עדיין לא בשלב הזה. יש לי עוד הרבה מה להגשים ועוד הרבה מטרות. כי מבחינתי עוד לא התחלתי את המסע שלי".
מה החלום של נתי חגאני?
"החלום שלי הוא קודם כל שהילדים שלי לא יחוו את מה שאני חוויתי. שיהיה להם בית חם עם אוכל, שאוכל לעזור להורים שלי ולהוציא אותם מהמצב שהם נמצאים בו. בישראל, גדלתי במכבי נתניה ובאיזשהו שלב ארצה להיות שם. השאיפה שלי היא לחזור לליגת העל דרך הדלת הראשית ולהוכיח שמקומי שם. לגבי חו"ל אני תמיד אומר לעידו שאני רוצה לשחק באוסטריה בשלב הראשוני ומשם נוכל להתקדם. אני סומך עליו שהוא ייקח אותי למקומות טובים".