דניל לסובוי אוהב מאוד לכדרר. הקיצוני של דינמו מוסקבה, שחתם היום במכבי חיפה, העיד על כך בעצמו: "יש שחקנים שנהנים למסור, יש כאלה שנהנים להבקיע. אני הכי נהנה לעבור את היריב בדריבל". ואכן, ללסובוי מעולם לא היו מאזנים מרשימים בכל הקשור לשערים ובישולים, אבל בעונת 2019/20 הוא דורג ראשון בכל הליגה הרוסית בניסיונות כדרור. 119 כאלה היו לו, והוא הקדים גם את חביצ'ה קברצחאליה – לכוכב הנוצץ של נאפולי היו אז 106 ניסיונות "בלבד" במדי רובין קאזאן.
יש לומר כי קברצחאליה נחשב בימים ההם לשחקן כיפי מאוד לצפיה, אך לא ממש תכליתי. גם הוא לא כבש מספיק והיה אנוכי מדי לדעת הפרשנים, ולקח עוד שנתיים עד שהגיע לליגה האיטלקית והפך לסוג של קבראדונה. לסובוי היה הרבה פחות מתוקשר ממנו, אבל ניתוח סטטיסטי גילה שהוא לא רק משתעשע עם הכדור, אלא גם מקדם מאוד את המשחק בשליש האחרון, ועל כן עשוי להיות נכס משמעותי. חוץ מזה, היה לו פעם "מנטור" שלא בדיוק היה ידוע כשחקן הכי קבוצתי, ובכל זאת הגיע די רחוק. קוראים לו דוגלאס קוסטה.
טוב, אולי מוגזם להגדיר את הברזילאי כמורה, אבל לסובוי למד ממנו רבות – בשכונה, תרתי משמע. רצה הגורל והכוכב של שחטאר דונייצק גר ממש בבניין הסמוך לידו בקייב וירד לא פעם להתאמן ולעשות חיים במגרש הבטון למטה. כל הנערים מהאזור נהרו כדי לשחק איתו, ולסובוי שם לב לכל התרגילים. הוא למד אז באקדמיה של דינמו קייב ובשכונה לא היו לו הרבה מתחרים, אבל שחקן הסלסאו זה יריב ברמה אחרת לגמרי.
לסובוי למד ממנו. דוגלאס קוסטה בימי שחטאר (רויטרס)בשלב זה הקורא עשוי לתהות – איך קשורה כאן קייב, אם לסובוי הוא רוסי? וכן, יש לו סיפור חיים קצת מורכב, שמדגיש עד כמה המלחמה הנוכחית אבסורדית ונפשעת בבסיסה. לסובוי נולד במוסקבה, אבל הוריו עברו לצרכי עבודה לפראג כאשר היה בן שנתיים, ובחלוף שלוש שנים נוספות היגרו לקייב וקיבלו אזרחות אוקראינית. שם הם גם התגרשו ודניל הקטן נותר לגור עם אמו שפתחה חנות אופנה איטלקית. העסק הצליח מאוד – עד כדי כך שהאם מימנה בעצמה ניתוח כאשר לסובוי קרע רצועות בברכו בגיל 17.
האירוע הזה אף קטע את הקשר עם דינמו קייב. במשך כ-11 שנה היה לסובוי חניך מוערך בקבוצת הפאר האוקראינית ואף זומן לנבחרת אוקראינה עד גיל 17. הוא התאמן רבות עם ויקטור ציגנקוב, כיום כוכב הנבחרת הבוגרת שמצטיין במדי ג'ירונה שרושמת סנסציות בצמרת הליגה הספרדית. הפציעה גרמה לסכסוך ואף למשבר אמון בין הצדדים. בקבוצה הסכימו לממן רק את הניתוח בקייב, המשפחה סברה שזה לא מקצועי מספיק ועלול לסכן את הקריירה, ואחרי הניתוח כבר לא הייתה תשוקה לחדש את היחסים משני הצדדים. דינמו קייב לא הייתה בטוחה בפוטנציאל שלו אחרי הקרע, לסובוי חש שהוא זקוק לאתגר חדש במקום בו יסמכו עליו יותר. האתגר המדובר הגיע, באופן מפתיע, מצידה של זניט.
כאשר התקשר הסוכן לשחקן בן ה-18 עם הבשורה, הוא התקשה להאמין למשמע אוזניו. היו לו גם ספקות לגבי כשירותו אחרי תקופת ההחלמה, אבל על צ'אנס כזה הוא לא העז לוותר. הוא הרשים במבדקים, הוחתם באקדמיה ועד מהרה קודם לקבוצה הצעירה ולקבוצת המילואים ששיחקה בליגה השנייה. על מנת שלא ייחשב לשחקן זר, קיבל לסובוי בחזרה דרכון רוסי וטען שזו הייתה הסיבה היחידה למהלך כאשר נדרש לספק הסברים.
לא ויתר על ההזדמנות. לסובוי (אינסטגרם)השנה כבר הייתה 2016 והמתיחות הפוליטית עצומה. הרי המלחמה בחבל דונבאס היא זו שאילצה את שחטאר לנטוש את הבית ולעבור לקייב. הציבור האוקראיני לא ראה בעין יפה תופעה של כדורגלנים אוקראינים נוסעים לרוסיה, אך זה עדיין לא היה טאבו מוחלט. עובדה היא כי אולכסנדר זינצ'נקו, כיום קפטן נבחרת אוקראינה, נסע לרוסיה ב-2014, שיחק באופה עד 2016, והופעל עליו לחץ מצד ההתאחדות הרוסית להמיר אזרחות.
הוא סירב, האוקראינים פעלו במהירות וזימנו אותו למשחק רשמי, ובכך תם הסיפור הזה. לעומתו, לסובוי הוא רוסי מבחינה אתנית מצד שני הוריו, והמעבר לנבחרות הצעירות של רוסיה נראה לו הגיוני מבחינה מקצועית באותם ימים, כי הוא סבר שזה עשוי לקדם אותו בזניט.
ליבו עדיין נשאר באוקראינה. "אני באמת מרגיש בבית רק בקייב", הדגיש לסובוי בכל הראיונות ברוסיה, כאשר עדיין היה לגיטימי לומר זאת עד בפברואר 2022. הוא העיד כי הוא דובר אוקראינית ברמת שפת אם, אוהב מאוד את בירת אוקראינה, הביע צער עמוק על המלחמה בדונבאס והביע תקווה שהעוינות תיפסק מהר ככל הניתן. כידוע, הדיקטטור ולדימיר פוטין רצה אחרת – ומאז נדם קולו של לסובוי בכל הקשור לסכסוך. הוא כבול בחוזה לדינמו מוסקבה עד 2025 ויש יסוד סביר להניח שהיה שמח מאוד להשתחרר ממנו לאור המצב החדש – הן הפוליטי והן המקצועי. לאחרונה, גם המועדון מעוניין מאוד להיפטר ממנו, והכמיהה הזו לפרידה הופכת את המעבר האפשרי למכבי חיפה לריאלי יותר.
כאשר החתימה אותו דינמו מוסקבה תמורת כ-1.8 מיליון אירו בקיץ 2020, הציפיות היו גבוהות, ומכאן גם החוזה ארוך הטווח שהוענק לו. המנהל הספורטיבי, ז'לקו בובאץ', שהיה עוזרו המיתולוגי של יורגן קלופ במיינץ, בדורטמונד ובליברפול, סיפר אז: "זה בדיוק השחקן שחיפשנו. דניל טכני, חכם ויודע לקבל החלטות נכונות על המגרש. יש לו יכולת כדרור אדירה וזה חשוב מאוד עבורנו. הוא מסוגל למלא מגוון תפקידים, מגלה גמישות טקטית ועובר ללא קושי מעמדה לעמדה תוך כדי משחק".
דינמו מוסקבה שילמה עליו כ-1.8 מיליון אירו. לסובוי (אינסטגרם)ההערה האחרונה לא מדויקת, אגב. זה נכון שלסובוי התחיל את דרכו בכדורגל כמגן ימני, לפני שהמאמנים בקייב הסיטו אותו קדימה כדי לנצל טוב יותר את יכולתו לעבור שחקנים באחד על אחד. זה נכון גם שהוא נוסה לעתים כפליימייקר וכחלוץ מרכזי. ואולם, בהגנה הוא לא שיחק כבר יותר מעשור, ותפקיד במרכז ההתקפה זר ולא נוח עבורו, כפי שהוא מעיד בעצמו. לסובוי יעיל רק באגפים ומעדיף באופן מובהק את עמדת הקיצוני השמאלי, כי הוא מתמקצע במיוחד ביכולתו לחתוך פנימה ולנצל את רגלו הימנית החזקה. לאורך השנים, הוא למד לעומק במיוחד את פועלם של קיצונים שמשחקים "עם הרגל ההפוכה", ובראשם אריאן רובן.
גם לגבי היכולת לקבלת החלטות נכונות אין קונצנזוס לגבי לסובוי. בזניט הוא היה מספיק טוב כדי לשחק במילואים, אך מעולם לא קודם לסגל הבכיר. "הוא היה שחקן סביר, אבל אין בו שום דבר מיוחד", מספר העיתונאי איבן ז'ידקוב שמסקר את הקבוצה. לכן נדד לסובוי לארסנל טולה הצנועה בהשאלה ב-2018 ושם החל לבטא את עצמו בחופשיות. רק אז סלל לו הדרכון הרוסי את הדרך לנבחרת הצעירה, ואחרי העונה בה כידרר יותר מקברצחאליה רכשה אותו טולה באופן מוחלט מזניט, רק כדי למכור אותו מיידית לדינמו מוסקבה.
עונת 2020/21 הייתה הטובה ביותר בקריירה של לסובוי, ובמועדון סברו כי עשו עסקה נהדרת. הקיצוני תפס מקום קבוע בהרכב, תרם חמישה שערים ושלושה בישולים ב-21 משחקים, הוא נהנה מגיבוי מוחלט מצד המאמן הגרמני, סנדרו שוורץ, ואף קיבל זימון ראשון לנבחרת הבוגרת – אם כי לא זכה להופעת בכורה. כל המומנטום הזה נעצר ביולי 2021, כאשר הכוכב הצעיר נפצע בברכו בפעם השנייה בחייו. הפעם הקרע ברצועות היה חלקי, אך הוא עדיין נזקק לניתוח והושבת לחצי שנה. זמן קצר אחרי שובו למגרשים בפברואר 2022, התחילה המלחמה. שוורץ עזב במהרה, ומאז שום דבר לא חזר לפסים הנכונים מבחינת לסובוי שהפך לשחקן שולי וזניח בקצה הספסל.
יש הגורסים כי הפציעה השנייה פגעה קשות בביטחונו העצמי, והוא חושש לבצע תנועות חדות מדי מחשש לקרע שלישי. עבור כדורגלנים שמבססים את הסגנון על מהירות ושינויי כיוון, המחסום הפסיכולוגי עלול להיות הרסני במיוחד. לסובוי עצמו טוען שפשוט לא קיבל הזדמנויות, וזה נכון. בעונה שעברה לא ספר אותו סלבישה יוקאנוביץ' הסרבי, אקס מכבי תל אביב. העונה הייתה תקווה לתמורות חיוביות עם מרצל ליצ'קה הצ'כי על הספסל, אך זה לא קרה, ולאחרונה קיבל השחקן הודעה מפורשת שאין לו עתיד במועדון. הוא פתח פעמיים בלבד בליגה בשתי העונות האחרונות, וכמחליף שולב לרוב לדקות בודדות. שחקן לא מסוגל להוכיח דבר בתנאים אלה, אבל השאלה היא אם חוסר האמון בו מוצדק – ועל כך לא ניתן לענות, כל עוד הוא לא ניסה את מזלו בקבוצה אחרת.
לא ספר את לסובוי. יוקאנוביץ' (רויטרס)המעבר למכבי חיפה, מעט אחרי יום הולדתו ה-26, עשוי להוות אולי חבל הצלה עבור לסובוי, לפני שהקריירה שלו הולכת לאיבוד לגמרי. גם המלחמה נגד המדינה אותה הוא מגדיר כבית גובה ללא ספק מחיר נפשי עצום, וייתכן שהוא אפילו שמח להחליף את האווירה הציבורית האיומה ברוסיה למרות במלחמה בישראל. מבחינתו, זה עשוי להיות מהלך הגיוני.
באשר לירוקים מהכרמל, הם קיבלו חתול בשק, כי לסובוי לא שיחק באופן סדיר כבר שנתיים וחצי. יתרונותיו וחסרונותיו לפני הפציעה השנייה בברכו ידועים, והצוות המקצועי של מכבי חיפה צריך לשקול אם הוא זקוק לשחקן שיעיל בעיקר כקיצוני שמאלי. התפקיד הזה לא קיים במערכים 5-3-2 או 3-4-2-1 אותם יישם לאחרונה מסאי דגו, ובאופן עקרוני הקו השמאלי אמור להיות פתוח לגיחותיו של פייר קורנו.
מאידך, זה לא פוסל שיתוף פעולה של המגן הצרפתי עם שחקן אגף מובהק, וייתכן שהוא דווקא יניב פירות במערכים אחרים. פירוש המילה לסובוי ברוסית היא "שדון יער", ובמועדון יקוו שהמשמעות הזו תהיה חיובית.
"המהלך שהפסיד לדגו את המשחק"