בימים קשים אלה, בהם מדינת ישראל נמצאת במלחמה עקובה מדם מול ארגון הטרור הרצחני חמאס, מתרחשת לחימה נוספת. מדובר על הלחימה בעורף, מלחמת ההסברה. אחד השגרירים שלנו בעולם הכדורגל, הלא הוא אברהם גרנט, מאמן נבחרת זמביה, התייצב לראיון בתכנית הבריטית הפופולרית אצל פירס מורגן.
גרנט, שזכור ומוערך מאוד בממלכה עוד מימיו בצ’לסי ובכדורגל האנגלי בכלל, דיבר בהרחבה על זוועות השביעי באוקטובר, החטופים שמוחזקים בשבי, המציאות במזרח התיכון לנוכח האיום של ארגון הטרור ובעיקר – הרצון לשלום אמיתי ביום שאחרי. צפו בראיון:
“אני מרגיש עצוב אם לומר את האמת” פתח גרנט את דבריו. “אבל אני חייב לומר לך משהו – אני הגעתי לישראל שלושה ימים לפני השביעי באוקטובר, האווירה הייתה מאוד פסטורלית. הבן שלי מוזיקאי והוא כתב שיר על המלחמה והוא קרא לו ‘עוצר’, שאלתי אותו למה הוא קרא לו ככה והוא אמר ‘כי מבחינתי הכל נעצר בשביעי לאוקטובר’. קמתי בשבת בבוקר, חבר התקשר אליי ואמר לי ‘אתה לא תאמין, 23 אנשים נרצחו על ידי חמאס’. ואז התחלתי לצפות בטלוויזיה. ביום למחרת אשתי ביקשה שנרחיק את הבת שלי, רומי, מהטלוויזיה, ואחר כך רומי גילתה שחברה שלה נרצחה במסיבה. אגב, מסיבה של ‘שלום’, כן? שלא מיועדת רק ליהודים. זו הדרך שבה חוויתי את הסיטואציה הזאת”.
גרנט המשיך: “זו טרגדיה. כל מה שקרה הוא טרגדיה. אני לא פוליטיקאי, אני איש כדורגל, אבל אני חי באזור הזה ויש לי הרבה חברים וקרובים במקום הזה. ואני שואל אותך, מה אנגליה הייתה עושה אם הדבר הזה היה קורה במדינה שלה? הם היו יושבים בשקט? ועוד דבר, מה הייתם עושים אם היו אומרים שיעשו את זה שוב? אפשר לראות הכל בסרטונים, כל הסרטונים פורסמו על ידם! אפילו הנאצים הסתירו את הדברים שהם עשו. מה הדבר שהייתם עושים? כמובן שהייתם מגיבים באותו רגע”.
לאחר מכן, גרנט נשאל האם הוא מרגיש ‘נוח’ עם התקיפות של ישראל ברצועת עזה, וענה: “קודם כל, אני לא גנרל בצבא, אבל אני יודע דבר אחד שכולם צריכים לדעת – לחמאס אסור להיות באזור הזה. אם חאמס לא יהיה באזור ואם כל החטופים ישוחררו, דרך אגב, מי החטופים? תינוק בן 10 חודשים, ילדים בני 4, 5, אלה לא חיילים, הם אפילו לא באו להילחם. הם צריכים לשחרר אותם מיד. הם צריכים להוריד את הנשק ולשחרר אותם. אני יכול להגיד לך דבר אחד – אם הם ישחררו את החטופים, יורידו את הנשקים ויתחילו לדאוג לאזרחים שלהם, עזה יכולה להיות גן עדן. אני יכול להבטיח לך את זה”.
“אני לא יודע עוד כמה זמן זה יימשך, יש אנשים שאומרים שעוד שישה שבועות. אנחנו צריכים להמשיך לדבוק במטרה של העולם החופשי ומדינת ישראל והיא להוריד את חמאס, מכיוון שחמאס אומר בלי להסתיר – הם היו עושים את זה שוב. איך עושים את זה? אני לא יודע, אני מאמן כדורגל”.
על השאלה כיצד תיראה המציאות לאחר המלחמה אמר: “לדעתי, קודם כל יש לי הרבה חברים מוסלמים. יש לי גם חברים בעזה. אשתי אפילו עשתה תכנית טלוויזיה על משפחה מעזה, יש לי חברים מוסלמים מכל רחבי העולם והם מגנים את מה שחמאס עשה. הם לא אוהבים את מה שהם ראו. אני חושב שהאנשים בעזה ראויים להנהגה אחרת, הם צריכים מנהיג שידאג לאיכות החיים שלהם. הם צריכים מנהיג שלא מונע משנאה, אלא מרצון לבנות משהו. אתה מכיר את השיר ‘יש לי חלום’, גם לי יש חלום, החלום שלי הוא שכל זה יקרה”.
גרנט סיכם: “אגיד לך עוד משהו. לדעתי, המנהיג הכי גדול של המאה העשרים הוא אנואר סאדאת (נשיא מצרים לשעבר שחתם על הסכם השלום עם ישראל). סאדאת היה האויב הכי גדול של ישראל. ב-25 שנים – 4 מלחמות, שאת כולן הוא התחיל. הרבה אנשים מתו, הרבה אנשים נפצעו, והאיש הזה הגיע לישראל, לפרלמנט הישראלי ואמר ‘אני רוצה שלום’. בימים האלה, שמנהיג מצרים יגיד שהוא מגיע לישראל זה כמו שבן לאדן יגיד שהוא מגיע לאמריקה. הוא הגיע, ומה קרה? ב-50 שנים, אף אחד לא מת. אפשר לקרוא לזה ‘שלום קר’, אולי דברים היו יכולים להיות גם טובים יותר, אבל אף אחד לא מת. זה מה שאני מצפה מהמנהיגים שלהם להגיד עכשיו – ‘בואו נהפוך את עזה לגן עדן!’”.