בעוד כחצי שנה המשלחת האולימפית תהיה די סגורה והספורטאים כבר יתחילו לארוז את המזוודה לקראת הנסיעה לאולימפיאדת פאריס שתיפתח ביולי 2024. כרגע המשלחת הישראלית מונה כרגע 45 ספורטאים: שני מתעמלי מכשירים, שש מתעמלות אמנותיות, חמישה שחיינים, חמישה שייטים וגולשי רוח, ארבעה אתלטים, שלושה רוכבי סוסים, שני רוכבי אופניים ו-18 כדורגלנים, אבל היא עוד תלך ותגדל.
יש עוד עשרות ספורטאים שמסוגלים להגיע למשחקים האולימפיים, כמו בג'ודו, בשחייה ובאתלטיקה בין היתר. בזמן המלחמה בישראל, רבים מהספורטאים עדיין מנסים לעמוד בקריטריונים כדי שיוכלו להצטרף למשלחת, אך חלקם נתקלים בבעיות בגלל תחרויות שמבוטלות בארץ ואיסור יציאה למדינות עוינות בהן מתקיימות תחרויות חשובות.
בעקבות המצב, ONE עושה סדר עם תמונת המצב המלאה בענפים האולימפיים המובילים: איזה ספורטאים יכולים להיות רגועים כבר עכשיו? מי עדיין יצטרכו לעבוד קשה כדי להגיע לצרפת? והיכן יש בעיות בגלל האיומים הביטחוניים?
אופניים: שני רוכבים כבר בפנים, יהיו עוד?
כפי הנראה, לענף האופניים תהיה נציגות גדולה יותר במשלחת לפאריס 2024 לעומת טוקיו 2020. לישראל יש כבר שני כרטיסים לתחרות אופני הכביש, אבל עדיין לא נבחרו הנציגים. בין המועמדים המובילים נמצאים איתמר איינהורן ועומר שפירא, אבל בכל אופן רק ב-31 במאי יוחלט סופית מי יהיו הרוכבים שישתתפו במשחקים האולימפיים.
יש שתי דרכים להכרעה לגבי זהות הנציג באופני כביש - או בקריטריון אוטומטי שיימדד על פי התוצאות שהשיג הספורטאי המוביל בהשוואה ליתר הנבחרת על פי טבלה פנימית שתחשב מי הגיע רחוק יותר באליפויות עולם ואירופה, או בוועדה מיוחדת שתקבע את זהות הנציג לפי כמה קריטריונים ותכלול בין היתר גם המלצת מאמן שתינתן על סמך הדירוג העולמי והביצועים של כל רוכב ב-12 החודשים האחרונים.
בנוסף, נוצרה הזדמנות גם בתחרויות הוולודרום, לאחר שמיכאל יעקבלב קיבל את אישור הוועד האולימפי הבין-לאומי לעבור לייצג את ישראל כבר בפאריס אחרי שעזב את רוסיה. הוא עדיין לא השיג את הקריטריון למשחקים האולימפיים, אבל זה אפשרי. הדירוג האולימפי ייסגר באפריל, כאשר דירוג המדינה נקבע לפי תוצאת הרוכב הטוב ביותר שלה באליפויות היבשת, תחרויות גביעי העולם ושתי אליפויות עולם. אם יסיים בין שבעת הראשונים, בניכוי שמונה המדינות שהשיגו את הקריטריון דרך דירוג הספרינט הקבוצתי, הוא ישיג את הכרטיס. הסיכוי גבוה.
גם באופני הרים יש סיכוי טוב לרוכב ישראלי נוסף. זה ייקבע במאי. המלחמה פוגעת במאמץ הזה, משום שחלק מהאסטרטגיה של תחום אופני ההרים זה לארח בישראל תחרויות בין-לאומיות, שזה בסימן שאלה גדול כרגע בגלל המצב הביטחוני. תחרות אפיק ישראל שתוכננה ל-10 באוקטובר בוטלה כמובן, והחל מינואר עוד תחרויות קטנות יותר שלא בטוח שיתקיימו, מה שמחייב את האיגוד להיערך מחדש לכך ואולי לנסוע לתחרויות שלא היו בתכנון.
אגב, פעילות רוכבי האופנים נפגעה בחודשיים האחרונים, משום שלרוב הם רוכבים בשטח ולא בסמוך למרחב מוגן, אך לאחרונה הנחיות פיקוד העורף אפשרו להם לחזור לשגרת אימונים מלאה.
אתלטיקה: בינתיים רק המרתוניסטים השיגו קריטריון
אחד מהענפים הגדולים והמגוונים ביותר, ענף האתלטיקה, בינתיים השיג ארבעה כרטיסים למשחקים האולימפיים הקרובים - וכולם בריצת המרתון. לישראל יש אישה אחת שעמדה בקריטריון ועוד ארבעה גברים, אלא שבכל מגדר יכולים לצאת לתחרות הזו רק שלושה מכל מדינה.
בגלל ששיטת ההכרעה אומרת שכל רץ מרתון שסיים בטופ 10 באליפות העולם מקומו מובטח, לונה סלפטר שזכתה במדליית הארד העולמית ב-2022 תתחרה בנשים ומארו טפרי שזכה במדליית הכסף העולמית ב-2023 יתחרה בגברים בוודאות. למעשה, יש עוד שלושה גברים שנאבקים על שני המקומות הנותרים: גשאו איילה שמחזיק בשיא ישראלי שעומד על 2:05:33 שעות, גירמה אמרה שקבע 2:05:52 שעות ואיימרו עליה שרשם תוצאה של 2:06:04. ההכרעה תתקבל עד תחילת מרץ, בין אם זה במרתון סביליה ובין אם במרתון טוקיו.
חוץ המרתוניסטים, כל שאר האתלטים עדיין לא הבטיחו את מקומם. סלאמוויט באיולין-טפרי בהריון ודיאנה ויסמן רק לאחרונה הפכה לאמא, ולכן הסיכויים של שתיהן להיות בצרפת בקיץ נראים די קלושים. אומנם הן היו בטוקיו, אבל לא בטוח שיהיו בפאריס.
על הנייר, מי שמסוגלים לעשות זאת הם חנה קנייזבה-מיננקו בקפיצה המשולשת, יונתן קפיטולניק בקפיצה לגובה, אדווה כהן בריצות, בלסינג אפריפה בריצות הקצרות וטדסה גטהון ב-10,000 מטר. יש להם אפשרות להשיג כרטיס לפאריס עם תוצאה שתהיה נמוכה מהקריטריון שנקבע מראש, אבל בחלק מהענפים זה קריטריון קשה עד כדי כך שהתוצאה קרובה לזמנים של מדליה וכרגע אין אף ישראלי שקרוב לזה. לכן, רובם ככולם ינסו להיכנס דרך הדירוג העולמי, כך שההכרעה תהיה ככל הנראה רק בחודש יוני.
התחרויות החשובות לדירוג העולמי בתקופה הקרובה הן אליפות אירופה ברומא ואליפות ישראל שנקבעו לחודש יוני, והן שתי תחרויות שיוכלו להביא לישראלים ניקוד גבוה, ממש סמוך למשחקים האולימפיים. יש לציין, כי האתלטים לא בהכרח נפגעו מהמלחמה בישראל, שפרצה בתקופה בה אין תחרויות בדרך כלל, הרי שתחרויות החורף מתחילות רק באמצע ינואר ונמשכות עד חודש מרץ, מה גם שהן באולמות. חוץ מהוויתור על מחנות אימונים בחו"ל, אין פגיעה משמעותית בהכנות של האתלטים הישראלים למאני טיים.
ג'ודו: בעיות בגברים, איכות מרשימה בנשים
ענף נוסף שבו עדיין לא נקבעו הנציגים שיתחרו בפאריס הוא הג'ודו, הרי שזה נקבע לפי הדירוג האולימפי. כרגע, המצב שונה בין נבחרת הגברים החורקת לבין נבחרת הנשים המרשימה. בכל משקל יכול להיות רק נציג אחד וההכרעה תהיה רק במאי, כאשר לפי שיטת ההכרעה הפנימית במקרה שיהיו שניים באותו המשקל שהשיגו את הקריטריון אז בענף יילכו לפי הנציג או הנציגה שמדורגים גבוה יותר ובהתאם לכשירות הבריאותית שלהם כמובן.
נבחרת הגברים של אורן סמדג'ה ככל הנראה תגיע רק עם מועמד אחד למדליה, פיטר פלצ'יק, שיתחרה ב-100 ק"ג אחרי שיחלים מפציעה בברך. לכל היתר יהיה קשה יותר משום שהם רחוקים מהטופ העולמי. ב-60 ק"ג צפוי להתחרות ים וולצ'ק הצעיר אבל זה לא ודאי, ב-66 ק"ג טל פליקר פצוע וברוך שמאילוב מושעה אבל סביר שאחד מהם יהיה בפאריס, ב-73 ק"ג טוהר בוטבול הפצוע בספק לאירוע והוא יהיה חייב לייצר הצלחות אחרי שיחלים, ב-81 ק"ג שגיא מוקי אמור להשיג את הכרטיס אבל הוא בכושר ירוד, ובמשקלים של עד 90 ק"ג ומעל 100 ק"ג לא תהיה נציגות.
אצל שני הרשקו יש ג'ודאיות מעולות, ב-48 ק"ג המאבק על הכרטיס הבודד הוא בין שירה ראשוני לתמר מלכה, ב-52 ק"ג גפן פרימו מדורגת במקום החמישי ותהיה בפאריס, ב-57 ק"ג תמנע נלסון לוי תייצג את ישראל, ב-63 ק"ג גילי שריר מדורגת רביעית בעולם והיא מציגה ג'ודו הגנתי מצוין כך שהיא כמעט בלתי ניתנת להכנעה וב-70 ק"ג מאיה גושן תתחרה.
בנוסף, הנבחרת צפויה לצאת עם שתי מועמדות למדליה. במשקל של עד 78 ק"ג, אלופת העולם ענבר לניר מדורגת במקום הראשון בדירוג האולימפי, אחרי שנה בה היא הציגה התקדמות מרשימה. בנוסף אליה, במשקל הפתוח לנשים, רז הרשקו כיכבה בענק לאחר שהגיעה לפודיום בשבע מתוך שמונה התחרויות בהן היא השתתפה בשנת 2023, בהן היא השיגה מדליה ראשונה בקריירה באליפות העולם בה היא סיימה במקום השלישי ומדליה ראשונה בקריירה באליפות אירופה בה היא סיימה במקום השני.
בחודש מאי התמונה תתבהר, אבל הג'ודאים שצריכים לצבור ניקוד גבוה יותר נמצאים בבעיה. המלחמה פגעה ברוח וביכולת של חלקם, הם נמנעו מנסיעה לגראנד סלאם אבו דאבי בעוד שכל העולם, גראנד סלאם תל אביב בוטל כך שהם לא יוכלו ליהנות מיתרון הביתיות ולצבור עוד ניקוד משמעותי, ואם המצב הביטחוני הרגיש יימשך הם ככל הנראה ייאלצו לדלג גם על ההשתתפות בגראנד סלאם אנטליה בשיאו של המרוץ להשגת הכרטיסים לפאריס. לחלק מהג'ודאים זו בעיה.
אגב, אם לא יהיו מספיק נציגים בקטגוריות השונות גברים, ישראל תהיה בספק לתחרות הקבוצתית ממנה היא חזרה עם מדליית הארד האולימפית בטוקיו. מעבר לכך שהיא הייתה אירוע מהנה ומלא אקשן, זה היה גלגל ההצלה של הישראלים שלא זכו במדליות אישיות ביפן.
התעמלות אמנותית: שש יתחרו בפאריס, וכולן מועמדות למדליה
אחרי המדליה האולימפית של לינוי אשרם, נראה כי ישראל מסוגלת לזכות במדליה נוספת בהיעדרותן של נבחרות רוסיה ובלארוס מאולימפיאדת פאריס. שש מתעמלות יופיעו בפאריס, אחת התחרות האישית ועוד חמש בתחרות הקבוצתית - אלא שהפעם, המועמדת הבולטת במיוחד היא דווקא נבחרת ההתעמלות האמנותית.
הנבחרת - שכוללת את אופיר שחם, דיאנה סברצוב, רומי פריצקי, שני בקנוב, הדר פרידמן וליזה בנצ'וק - תשתתף בתחרות הקבוצתית ותגיע לשם כפייבוריטית, לאחר שזכתה בתואר אלופת העולם בקרב רב. בנוסף, גם דריה אטמנוב מסוגלת להפתיע, לאחר שזכתה במדליית הארד העולמית לאחרונה, אך סבלה מפציעה טורדנית. איילת זוסמן מובילה את המתעמלות הללו להצלחה ורבים תולים בה תקוות גם לקראת הקיץ.
התעמלות מכשירים: האלוף האולימפי עדיין כאן, ליתר בעיה עם מדינות ערב
כרגע, רק מתעמל מכשירים אחד ומתעמלת מכשירים אחת מכורטסים לצרפת. האלוף האולימפי בתרגיל הקרקע, ארטיום דולגופיאט, עדיין כאן - ולאחרונה הוא רק הלך וביסס את מעמדו, לאחר שהפך לספורטאי הישראלי האולימפי הראשון שמחזיק במדליית זהב אולימפית, במדליית זהב עולמית ובמדליית זהב אירופית. בפאריס 2024 הוא יכול להשתתף בקרב רב, כאשר לכל הפחות דולגופיאט יתחרה בקרקע ובעוד שני מכשירים נוספים במוקדמות, בתקווה להעפיל לגמרים ולהמשיך לעשות היסטוריה.
בנוסף אליו, תתחרה גם ליהיא רז, שהפכה בגיל 20 למתעמלת המכשירים הישראלית הראשונה שתופיע פעמיים במשחקים האולימפיים. מדובר במתעמלת ששוברת שיאים, לאחר שהופיעה בגמר עולמי בתרגיל הקפיצות ועלתה על הפודיום האירופי כשזכתה בארד בתרגיל הקרקע. הפעם, אחרי טבילת האש בטוקיו 2020, היא תנסה ללכת רחוק יותר גם בתחרות האולימפית.
מתעמלים נוספים יוכלו להגיע למשחקים האולימפיים. אפשר להשיג כרטיס דרך המקום הראשון בקרב רב של אליפות אירופה שתתקיים באפריל באיטליה, בניכוי המתעמלים שכבר הבטיחו את מקומם בפאריס. דרך נוספת היא בסבב גביע העולם, אבל ספק אם הישראלים יקבלו אישור לצאת לשם בצל המלחמה, משום שהן יתקיימו בקהיר בפברואר, בבאקו במרץ ובדוחא באפריל. השב"כ לא יאשר זאת במצב הנוכחי, כך שאנדריי מדבדב ואלכס מיאקינין עלולים לפספס הזדמנות להשתתף במשחקים האולימפיים.
טאקוונדו: עוברים לתוכנית ב'
ענף הטאקוונדו, שהביא מדליה אולימפית מפתיעה וראשונה בטוקיו על ידי אבישג סמברג, בינתיים עדיין לא שלח נציגות למשלחת הישראלית לפאריס. לאחרונה נסגרו הרשימות בדירוג העולמי, כך שחמשת הראשונים בכל קטגוריית משקל זכו בקריטריון, אך בסיום המועד שנקבע לא היה אף ישראלי בטופ 5.
בעקבות זאת, עוברים לתוכנית ב'. בחודש מרץ תתקיים תחרות המיון של אירופה, שם יגייסו 1-2 מכל משקל, כך שיהיו 16 מתחרים בסך הכל בכל קטגוריה במשחקים האולימפיים. אבישג סמברג מסוגלת לעשות זאת, היתר די בספק אבל עדיין מסוגלים להפתיע. דנה אזרן, שזכתה במדליית הכסף באליפות העולם 2022, פצועה ואמורה לחזור עד לתחרות המיון.
קליעה: מחכים להזדמנות האחרונה
בקליעה, עד כה לא הושגו הכרטיסים שחולקו - ולמעשה נותרו עוד שתי תחרויות להשגת קריטריון. ברובה אוויר ל-10 מטר, סרגיי ריכטר ואולגה טסצ'יאב ינסו לזכות בשתי הקווטות שיחולקו באליפות אירופה שתתקיים בחודש מרץ בהונגריה, או בטורניר ההזדמנות האחרונה שתהיה באפריל בברזיל ובה יחולקו עוד שתי קווטות.
טל אנגלר, שמתחרה ברובה בשלושה מצבים, תנסה להשיג את אחת מארבע הקווטות שיוחלקו - שתיים בטורניר ההזדמנות האחרונה באפריל בברזיל ועוד שתיים באליפות אירופה שתתקיים במאי בקרואטיה.
יש עוד כרטיס בודד שיוענק לספורטאי שידורג במיקום הגבוה ביותר בכל מקצוע, בניכוי מי שכבר זכו בכרטיס אישי, ושם סרגיי ריכטר מדורג במקום השני כאשר לפניו יש רק קלע אחד מהונגריה. לפיכך, נדמה כי רוב הסיכויים שנראה שם את ריכטר בפעם הרביעית בקריירה.
המלחמה השפיעה על הקלעים, בעיקר על אולגה שנמצאת בשירות חובה ולכן לא קיבלה אישור לצאת לחו"ל. בגלל המצב, הקלעים הישראלים לא יטוסו לגביע העולם בקהיר בינואר, תחרות שמשפיעה על הניקוד במרוץ לאולימפיאדת פאריס.
קשתות: איתי שני הבריק בטוקיו, אך עדיין אין נציגים לפאריס
מאז פרוץ המלחמה, הקשתים הישראלים פספסו תחרות בשווייץ אבל חזרו לפעילות יחסית די מהר וכבר התחרו בלוקסמבורג. אחרי שאיתי שני הבריק באולימפיאדת טוקיו, בינתיים הם עדיין מנסים להיכנס למשחקים האולימפיים בפאריס וכרגע אין עוד אף נציג שהבטיח את מקומו.
בגלל שרובם צעירים, הם לא מדורגים גבוה בדירוג העולמי, כך שינסו להגיע לצרפת במסלול הישיר עם השגת קווטה דרך התחרויות שעוד נותרו. יש אפשרות להשיג קווטה קבוצתית באליפות אירופה, אבל אם זה לא יקרה יש דרך להשיג קווטה כבודדים בשתי תחרויות המיון האחרונות: תחרות המיון הראשונה תהיה במאי בגרמניה ובה יחולקו ארבע קווטות אישיות, ותחרות המיון השנייה תהיה ביוני בטורקיה ובסיומה יחלקו עוד שתי קווטות אישיות ושלוש קבוצתיות.
איתי שני השתפר אחרי טוקיו והתקדם, אבל הוא חייב להתעלות בתחרויות הללו כדי להגיע שוב למשחקים האולימפיים. לא מן הנמנע שנראה ישראלים אחרים שיפרצו קדימה ואולי הם יגיעו לבירת צרפת בקיץ 2024. בענף הזה הכל יכול לקרות.
שחייה: המלחמה תשבש את התוכניות לשחיינים הישראלים?
עד כה, חמישה שחיינים הבטיחו את מקומם במשחקים האולימפיים. אנסטסיה גורבנקו תשחה לכל הפחות ב-200 מטר מעורב אישי וב-400 מטר מעורב אישי, תומר פרנקל יתחרה ב-100 מטר פרפר ו-100 מטר חופשי, דניס לוקטב ב-200 חופשי, גל כהן גרומי ב-100 פרפר ומירון חירותי ב-50 חופשי.
יחד עם זאת, יש פוטנציאל למשלחת רחבה יותר כי יש כמה שחיינים ישראלים שקרובים לקריטריון. רון פולונסקי עשה ב-200 מעורב תוצאה של 1:58.07 דקות באליפות אירופה עד גיל 23, כאשר הקריטריון הוא 1:57.94 דקות. אביב ברזילי הייתה מאוד קרובה ב-200 גב, הרי שעשתה לאחרונה 2:10.72 דקות וכל מה שהיא צריכה זה לרדת מ-2:10.39 דקות. מיכאל לייטרובסקי רשם ב-100 גב זמן של 54.29 שניות והקריטריון הוא 53.47. דוד גרצ'יק הגיע ב-200 גב שחה 1:58.20 דקות והקריטריון הוא 1:57.50, כך שהוא רחוק רק בשבע עשיריות ממנו. גם דריה גולובטי ולאה פולונסקי היו קרובות יחסית.
מבחינת כושר, לאחרונה אנסטסיה גורבנקו מראה שיפור ועושה רושם שהיא מסוגלת להגיע לגמרים אולימפיים גם ב-200 מעורב וגם ב-400 מעורב. גם פרנקל, כהן גרומי ולוקטב עשויים להתפוצץ בבריכת השחייה בפאריס.
יחד עם זאת, עוד שחיינים אמורים לעשות קריטריון גם בענפי המים האחרים, אבל המלחמה עלולה לשבש להם את התוכניות. כרגע, המדינה לא מאשרת לשחיינים הישראלים לצאת לאליפות העולם שתתקיים בפברואר בדוחא שבקטאר, בה אפשר להשיג קריטריונים בשליחים, במים הפתוחים, ובשחייה האמנותית הן בקבוצתי והן בדואט. יש ניסיונות למצוא פתרון לכך, כאשר בינתיים הקטארים טוענים כי הישראלים יוכלו להתחרות שם בבטחה אך שב"כ לא מאפשר לצאת למדינה העוינת מהמפרץ.
שייט: יש כרטיסים, זהות הנציגים לקראת הכרעה
בענף השייט, יש כבר קווטות מובטחות לצוות אחד מעורב במפרשיות 470 עם ניתאי חסון ונועה לסרי, כמו גם קווטות לגבר ואישה בגלישת רוח, ולאישה נוספת בקייט פויל. בסך הכל, חמישה נציגים.
המאבק הפנימי בנבחרות ישראל בגלישת רוח הוא מרתק ופתוח - והכל יוכרע באופן דרמטי באליפות העולם בלנזרוטה שתיפתח בסוף ינואר. בנבחרת הגברים של גל פרידמן, יואב עומר עם 20 נקודות, תום ראובני עם 6 נקודות ויואב כהן עם 2 נקודות.
בנבחרת הנשים המופלאה של שחר צוברי שזכתה במדליות רבות בתחרויות הגדולות, נכון לעכשיו שרון קנטור מובילה את הדירוג הפנימי עם 56 נקודות, שחר טיבי אחריה עם 55 נקודות, קטי ספיצ'קוב עם 41 נקודות ותמר שטיינברג עם 22 נקודות. רובן ככולן כבר הופיעו על הפודיומים היוקרתיים ביותר, יהיה מעניין לראות איך זה ייגמר הפעם בשיא האקשן.
ענפים נוספים:
ברכיבת סוסים, יהיו ארבעה צמדים שיטוסו עם המשלחת לתחרות הקפיצות, אבל רק שלושה יתחרו בפועל וצמד נוסף למעשה ישמש כמחליף בעת הצורך. בסוף יוני יוחלט מי יהיו הארבעה מתוך ששת צמדים שעומדים בתנאים. בטריאתלון, ייתכן כי שחר שגיב יתחרה. בכדורמים, ממתינים לראות האם נבחרת ישראל תוכל להשתתף באליפות העולם בקטאר ובה היא תצטרך לסיים בין חמש המובילות, וזו משימה די קשה. גם בסיוף, המשימה לא קלה וספק אם יהיו נציגים ישראלים.