רן בן שמעון הצטרף בחודש שעבר לא.א.ק לרנקה הקפריסאית וכעת הוא שיתף בתחושות בראיון נרחב בתוכנית הספורט של ישראל ב-102FM. המאמן שהרשים רק במחזור האחרון עם ניצחון על אריס לימסול האלופה, דיבר על הליגה המקומית, ההבדלים מישראל, המצב בארץ, על חוזקת עם ישראל, החטופים וגם התייחס למסאי דגו, מכבי חיפה ונבחרת ישראל.
רן בן שמעון, מה שלומך?
”בסדר גמור. כמו כל העם הזה רוצה לעבור את התקופה, אבל בסדר בסך הכל”.
איך זה לעבור את התקופה כשאתה בקפריסין?
“הייתי בבית חב”ד להדלקת נר עם כל הקהילה וכולנו מתפללים לשלום החיילים שלנו. הקהילה פה מדהימה. אני יכול להגיד שבכל החודש הראשון הייתי בישראל והנשמה נקרעה לגזרים, אני חושב שהשקיות של הדמעות כבר יבשו”.
כמה זה מפחיד להיות ישראלי כשאתמול מתפרסם שישראל נתנה טיפים לכוחות הביטחון בקפריסין כדי שיתפסו חוליה שרצתה לחסל איש עסקים ישראלי?
”אנחנו שומעים על זה. אין ספק שכל יהודי בעולם עכשיו, מחוץ למדינה ואולי גם בפנים, כולם נמצאים בסיטואציה מורכבת, אבל אני לא מפחד. אנחנו יכולים לדבר על פחד כשחיילים, ילדים צעירים, מסתובבים בחאן יונס וב’גבאליה? הרבה שנים דיברנו על הדור הזה… איזה דור זה”.
חיילי צה"ל (רויטרס)החיילים עם נשק.
”אני לא מפחד”.
מרגיש כבר בבית בקפריסין.
”באתי לסביבה מוכרת ותומכת. הייתה כמות בקשות מהיום הראשון של המלחמה לבוא ולהתארח, אבל כמובן לא הייתי יוצא מהארץ מעולם בתקופה הזו. הקפריסאים הם אנשים מדהימים גם בקבלת התיירים וגם בחום שלהם, הם מאוד דומים לנו בחום ובאהבה. אני חושב שהסביבה המוכרת והמועדון המסודר הביאו אותי למקום הזה”.
לא היו לך הצעות אחרי אשדוד מקבוצות גדולות, ישבת וחיכית ונאלצת לעבור לאי השכן.
“מסכים על הכל, אבל לא המתנתי לאף אחד. אני חושב שמה שצריך להגיע מגיע, אני לא רודף אחרי שום דבר. לא ישבתי בבית וחיכיתי למשהו חדש”.
מכבי חיפה העדיפו את דגו, התאכזבת?
”כל חיי אני מחנך את כל האנשים שסביבי לא לחכות. כמובן שאם הייתה באה הצעה אז הייתי שוקל, אני לא מרגיש שאף אחד עשה לי בכוונה. אני מרגיש כל כך בטוח במקום שלי שאני לא שופט אף אחד”.
מאיפה הביטחון?
”לקח לי המון שנים להגיע לזה, זה תהליכים”.
רן בן שמעון (מרטין גוטדאמק)נאלצת לעזוב.
”הייתה לי הצעה מדהימה ממועדון שאני אוהב ומעריך ומקבוצה מדהימה, ישבתי על הווידאו לפני שחתמתי איזה יומיים, ראיתי את השחקנים והתחברתי לאתגר המקצועי. המלחמה טרפה לכולנו את הקלפים וגרמה לנו לראות דברים קצת אחרת. היא זעזעה את כולנו. אנחנו מול הערוצים כל היום ורוצים לשמוע דברים טובים. הרבה מאוד שנים היה לי קשה להתחבר לקטע של עם נבחר, אבל בתקופה האחרונה לראות את האיחוד של העם, גם בגולה, אז יש איזו הרגשה של חוזק אדיר בעם הזה ואני מקווה שזה ימשיך”.
תספר לנו על הקבוצה שלך והמטרות.
”הליגה שונה לחלוטין מאז שהייתי פה כמאמן נבחרת. הגיעו בעלים רוסים לקבוצות מסוימות ופתאום נעשה פה 7 מועדונים גדולים. הכסף מאוד מדבר”.
בהשוואה לישראל?
”הרמה עלתה מאוד והתחרות גדולה יותר מבישראל, אבל הרמה שווה. יש פה 7-8 קבוצות שאתה בא והמשחק הוא צמוד, כל אחת יכולה לנצח”.
רן בן שמעון (ראובן שוורץ)יש לכם הרבה קהל?
”לנו יש 4-5 אלף, אבל בשבת נגד אריס האלופה היה לנו 6,000 והייתה אווירה מחשמלת, זה קהל מאוד פעיל. שיחקנו באנורתוסיס והיה 10 אלף איש, אי אפשר היה להשיג כרטיס בלרנקה”.
המטרה?
”הגעתי למועדון שסימן מטרות גבוהות ולא כל כך הצליח. הגעתי כשהיינו במקום התשיעי ועכשיו אנחנו שישי, תני לי קצת זמן כדי להבין, אבל המטרות שלי יותר גבוהות. אני עוד לא שלם עם המטרה הברורה, אבל כן לקחת את המועדון כמה שיותר גבוה. יש לנו שחקנים ששיחקו בליגות הבכירות כשחקני הרכב במשך שנים והם עדיין שחקנים אדירים”.
מה מצב המאמנים? הם מתחלפים כמו בישראל?
”אני חושב שקצת יותר, אבל כשמאמן נמצא במועדון - הוא הכי חזק במועדון. כל עוד הוא נמצא במועדון – הוא קובע ועושה ולא זזים ממנו ימינה או שמאלה. המאמן הוא פה דמות מאוד מרכזית, יותר מישראל”.
הפתעת עם העוזר מאמן שהבאת איתך.
”באתי די מהר. נראה לי שהם שילמו הרבה כסף למאמן שפוטר והבעלים דיבר איתי על ההוצאות של הצוות, ביררתי והבנתי שגל ברשאן יש לו יכולות. יש לי סגל עם הרבה מאוד ניסיון שמאתגר אותי כל יום מחדש, גם אני לומד כל יום איך להיות מאמן יותר טוב. צריך לדעת איך לתת לכולם את תשומת הלב ולחבר. לקחת מועדונים עם 20 זרים ולהכניס אותם לתוך איזו מסילה של רעיון משותף – אני חושב שזו עבודה הכי קשה של מאמן פה בקפריסין”.
היית מגדיל בארץ את מספר הזרים?
”לא. בכלל לא. אנחנו משקיעים באקדמיות הרבה יותר ממה שמשקיעים בקפריסין”.
הם לא מאמינים בכדורגל המקומי?
“פחות מאמינים. הם אוהדי כדורגל מוחלטים וכרגע האקדמיות פה פחות מתקדמות מבישראל, אבל גם זה עובר שינוי. הלכתי לראות משחק של ילדים, זה עשה לי טוב כי אני אוהב לראות ילדים לפני כך משחק בשבת בבוקר”.
מסאי דגו (עמרי שטיין)אתה עוקב אחרי הליגה שלנו?
“בוודאי”.
דעתך?
“מורכב מאוד מאוד. כולם נפגעו, אני לא רואה אף אחת בריכוז מלא ובכושר מלא. אני חושב שהרמה עוד לפני המלחמה התחילה לעלות, היום הארור הזה קצת טרף את הקלפים, אבל אני לא חושב שאפשר כרגע לתת ציונים על רמה. אני חושב שאנשים בשלב יציאה מההלם הראשוני. הרמה צריכה לעלות ואני מאמין שהיא תעלה כשיחזור הקהל”.
זה שאין קהל עובד לטובת דגו?
”אני לא מאמין בטובתו או רעתו, כי קהל דוחף אותך בהצלחות, כשדברים לא הולכים אז הקהל מלחיץ”.
אולי הקבוצה גדולה עליו?
”אני לא חושב. הוא מאמן מוכשר וחבר טוב שלי, אני מאוד מאמין ביכולות שלו. קשה לראות את התמונה קדימה”.
מה חסר לו?
”אני לא חושב שזה נכון להיכנס לחיסורים כאלה. אני יכול להגיד לך שהוא איש כדורגל ברמה הראשונה ואני מאחל לו את כל ההצלחה”.
יוסי בניון ואלון חזן (רדאד ג'בארה)רואה את עצמך בנבחרת אחרי עידן בניון וחזן?
”זה לא הוגן לענות על זה. כרגע אני רואה המון דברים טובים בנבחרת, לפעמים התוצאות פחות טובות, אבל אני מאוד אוהב את מה שקורה שם. אני חושב שמצד אף מאמן זה לא נכון לדבר”.
אהבת את החזרה של זהבי.
“זה אחד הדברים”.
ערן זהבי (רדאד ג'בארה)כישראלי מרחוק, אתה סומך שהממשלה תחזיר את החטופים?
“הלב שלי מדמם ומתפוצץ, כל כך הרבה דברים מבפנים שאני מרגיש תסכול אדיר, אבל המוח אומר לסתום ולהיות חיובי. האנשים שכרגע נמצאים בלחימה, אסור להגיד מילה להוריד את המורל שלהם. האנשים עם המדים צריכים לשמוע שסומכים עליהם ויגיע הזמן, אבל הלב מתפוצץ מבפנים מכל מה שקרה פה. אני הייתי ארבע פעמים בכיכר החטופים ונסעתי לקנות את הדסקיות בעצמי, לא רציתי לחכות לדואר. הבת של בת דודתי נפלה כתצפיתנית וזו הייתה אחת ההלוויות הקשות בחיי. יש לי דעה שכרגע אני שומר אותה לעצמי”.