קובי רפואה מצא את עצמו במציאות לא רגילה בתחילת העונה הנוכחית. המאמן בן ה-49, שהוביל את מכבי פ"ת, עירוני ק"ש והפועל ת"א לפלייאוף העליון והפך לאחד המאמנים היותר מנוסים בשנים האחרונות, ביחד עם עוזרו ואיש סודו נמרוד קוסטיקה, סיים את תפקידו בבני סכנין בסוף העונה הקודמת ואת העונה הנוכחית החל ללא קבוצה.
רפואה מחכה בסבלנות ובכנות גם מודע למצב הנוכחי, שיוביל לכך שבעלי הקבוצות יהיו מעט סבלניים יותר מבעבר, לנוכח הסיטואציה במדינה. גם אופציות בחו"ל שהיו על הפרק לא יצאו לפועל, אך רפואה, שביסס את מעמדו, ממתין בחוץ במטרה לחזור לקווים. אז נכון, קבוצה גדולה עם שאיפות לאליפות הוא עדיין לא קיבל עד כה, אך במועדונים בהם עבד אפשר להגיד שהוא הוציא את המקסימום והיה אחראי להתפתחותם של לא מעט שחקנים ביניהם מנור סולומון, גיא מלמד ועוד.
בראיון מיוחד ל-ONE, רפואה מספר על התקופה בחוץ, התדמית, התקשורת, המיני סולחה עם אבי לוזון, סיום ההתקשרות עם הפועל ת"א שעדיין עובר לו בראש ואיך הוא חווה את המצב הלא פשוט במדינת ישראל בימים אלו.
קובי רפואה (חג'אג' רחאל)קובי, איך אתה בימים אלה עם כל המצב?
”קודם כל, אני חושב שזה נוגע כמובן לכולם וזה לא רק אני. כל יום אתה שומע דברים חדשים, מחכה לשמוע חדשות ומחכה לעדכונים טובים בנושא החטופים וכל שאר הנושאים. אני חושב שלאף אחד אין ראש לשום דבר. אנחנו חיים את המצב הזה כל יום, כל היום. זה דבר שהוא לא פשוט וגם כשהכדורגל חזר, אתה מוצא את עצמך משלב בין שני הדברים כי חלק גדול מהשגרה של כל אנשי המדינה נוגע למלחמה”.
אתה מכיר אנשים שנפגעו?
”בוודאי. יש לי המון אנשים שאני מכיר, בין השאר חבר טוב שהבן שלו הוא בין הראשונים שנפגע בעזה. ירו בו בבטן וביקרנו אותו. אני חושב שלחלק גדול מהמדינה, אז בטח בפורום המצומצם של אנשי הכדורגל, יש קרובים או בני משפחה שנחטפו, נפצעו או נהרגו וזה לא חס על אף אחד. זה משהו שלצערי נהיה ענק וקשה”.
מה עושה מאמן כדורגל שלא מאמן בשלב זה?
”כשאתה בשגרה הרגילה אז אתה בעניינים, אתה רוצה לנסוע להשתלמויות וכל הדברים מהסוג הזה. אני עושה כמה דברים שכן קשורים קצת לכדורגל, אבל קשה מאוד לעשות את זה כשהשגרה היא לא רגילה. כל המלחמה והדברים שמסביבה משפיעים על כולנו, גם על השחקנים, גם על המאמנים וגם על הצוותים. זה נכון שמתאמנים ומשחקים, אבל זה לא אותו דבר ואתה יכול להרגיש את זה גם במשחקים שהאווירה היא קשה”.
קובי רפואה (חג'אג' רחאל)איך אתה מעביר את הזמן?
”כמו שאמרתי, חשבתי לנסוע להשתלמויות כפי שהייתי עושה כל הזמן. כל מאמן שלא ממשיך בקבוצה בה הוא סיים את תפקידו או פוטר ממנה, רוצה ללמוד דברים וזה הזמן שלו. פתאום המלחמה נכנסה, אז כל התוכניות משתבשות. אתה גם לא רואה את האופק, שזה ייגמר בקרוב. כל המצב במדינה הוא קשה, אבל קטונתי, יש דברים גדולים יותר שאנשים חווים”.
לפני המלחמה חשבת על לאמן בחו"ל.
”זה נכון, אין אחד שלא רוצה להתקדם, אבל אנחנו חיים בארצנו ויודעים בדיוק מה חושבים עלינו בחו"ל. גם עכשיו אני לא מוותר, אבל אני לא יכול להגיד שהיה משהו מוחשי. אם היה משהו מוחשי, זה היה יוצא החוצה”.
כמה אתה רעב לחזור לאמן?
”כמו כל הזמן. זה דבר שהוא טבעי אצלי ובטח ובטח שאני רוצה לחזור לאמן. אבל גם בסיטואציה של היום, לא אקח כל הצעה. תמיד יש לנו שאיפות ואני לא פוסל שום דבר. אי אפשר לדעת לאן החיים יובילו אותך ואיזו קבוצה תפנה אליך. אני מחכה בחוץ, כמו כל מאמן שיושב בבית”.
קובי רפואה (עמרי שטיין)מאמן כדורגל יכול להתפרנס רק מכדורגל? הרי אנחנו רואים תקופות שמאמנים יושבים בבית.
“מאמן כדורגל שמכבד את עצמו לא יכול לעבוד בעוד עבודה כי מה יקרה כשהוא יאמן? יש מאמנים שחסכו, יש כאלו שקנו נכסים ויש כאלה שלא. כל אחד עושה את השיקולים שלו ובשביל זה יש מאמנים, שלא באשמתם, שלוקחים כל הצעה כי הם צריכים לפרנס את המשפחה שלהם. זה דבר שהוא טבעי וברור ואני מקבל גם אותו, אני לא שופט אף אחד”.
איזה קובי רפואה תקבל הקבוצה הבאה שלך?
”אותו קובי רפואה. אני לא חושב שצריך כל הזמן להשתנות. כן אנחנו צריכים ללמוד, להתקדם ולהביא דברים חדשים. אם יש משהו שהשתנה בי? אני יכול להגיד שאני אולי מרגיש יותר רוגע, בטח עם כל המצב במדינה”.
הרגשת שנוצרה לך תדמית מסוימת של מאמן עצבני ולא שמח?
”קודם כל אני שמח, זה שזה נראה שאני לא שמח אז תמיד יש אנשים יותר מדי טובים בכדורגל במירכאות, שדואגים שזה ייראה מוקצן. לא חסר לי שום דבר, אני איש שמח. אולי זה נראה כלפי חוץ שלא, כי אני רוצה תמיד לנצח ולהביא את השחקנים שלי לקצה. נוצרה איזושהי סטיגמה כזאת שאני מאמן עצבני, אני לא יודע אם הסטיגמה הזאת עשתה לי רע, אבל יש לי דרך מסוימת. רוב הקבוצות שלי הגיעו להישגים עם הדרך הזאת”.
קובי רפואה (עמרי שטיין)אתה לוקח את הדברים קשה יותר מאחרים?
”אני לא יודע אם יותר מאחרים וכל אחד לוקח את זה בדרך שלו ובגישה שלו. עזרתי למכירתם של המון שחקנים שהיו שחקנים אלמוניים והגעתי עם קבוצות להישגים. שאני מדבר על הישגים אני מדבר על הפלייאוף העליון, כי בקבוצות שאימנתי היה מאוד קשה להגיע לאליפויות. העפלתי לא מעט פעמים לפלייאוף העליון וקידמתי שחקנים בכל המועדונים בהם עבדתי”.
אתה מוערך מספיק בציבור הכדורגל?
”אני יודע שבתוך תוכי אני עושה את העבודה שלי בכדורגל כפי שאני חושב לעשות ואני עושה אותה בדרך הנכונה. כמובן שיש טעויות כאלה ואחרות שכל מאמן עושה וגם אני. אם אני מוערך? אנשים צריכים להגיד. אני חושב שכן. יש כאלה שאוהבים אותך ומחזיקים ממך ויש כאלה שפחות. ככה זה בכל מקום בעולם, בטח לגבי מאמן ושחקן”.
איך התקשורת איתך?
”זה תלוי, אין לי טענות לתקשורת. במשך הזמן יש לך המון שונאים שדואגים שייצאו החוצה דברים לא נכונים. בטח ובטח שלא אגיב להם, אבל אני יודע את זה. הבנתי שיש פה הרבה אינטרסים, הרבה אנשים שרוצים פחות בהצלחה שלך וכאלה שכן רוצים בהצלחה שלך. זה משהו שבמשך השנים אתה לומד לחיות עם זה”.
קובי רפואה (רויטרס)אתה בין המאמנים המובילים בישראל?
”אף פעם לא אמרתי את זה ולא אגיד את זה, גם כשהייתי למעלה וגם שפחות. זו שאלה שאולי לפני שבע שנים הייתי עונה עליה כי הייתי חסר ניסיון, אבל אלו דברים שאני כבר לא מתייחס אליהם כל כך. זה לא משהו שאני יכול להגיד ורוצה להגיד, שאחרים יגידו”.
אתה מודע לעובדה שבגלל המצב האצבע בגזרת המאמנים תהיה פחות קלה על ההדק.
”בוודאי שאני יודע, אני לוקח את זה בחשבון וגם מקבל את זה. זה דבר שהוא לגיטימי וקשה לי להתבטא גם בקטע הזה. כי הרי בסוף, לכדורגל עצמו אין אווירה. אנחנו משחקים כי צריך לשחק ואנשים צריכים לחזור לשגרה, אבל זו לא שגרה רגילה. אף אחד, גם אם הוא רוצה, לא יכול לבוא בטענות למצב הקיים. זה נכון שהיינו משחקים ככה בקורונה, אבל גם אז זה היה שונה מהמלחמה הזאת. אני מקבל ומבין את הסיטואציה הזאת”.
עם האדרנלין שלך, אתה מדמיין את עצמך מאמן ככה בלי קהל?
”זה קשה מאוד ויש הרבה מאמנים עם אדרנלין, אבל תסתכל באופן כללי גם על עניין הקהל וזה משהו שמשפיע גם על הקבוצות. זה נכון שמודדים את הקבוצות על פי תוצאות, אבל קח לדוגמה את מכבי חיפה שרגילה לשחק עם 30,000 צופים ופתאום צריכה לשחק באנרגיות שונות. אני יודע מה זה לשחק מול מכבי חיפה בסמי עופר מלא ופתאום סמי עופר ריק. זה לא אומר שמכבי חיפה לא טובה, היא עדיין פייבוריטית בכל משחק ובטח בסמי עופר, אבל בלי קהל זה מאוד קשה. תראה את הפועל ב"ש מול סכנין, בלי 15,000 שדוחפים את הקבוצה”.
אוהדי מכבי חיפה (עמרי שטיין)איפה תחזור לאמן? לאומית אתה פוסל?
”אני אמרתי שלא אקפוץ על כל דבר ואני גם אומר את זה עכשיו. אימנתי כבר בליגה הלאומית את הפועל ת"א, אבל כשאתה מאמן בלאומית את הפועל ת"א זה שונה. כרגע זה לא בתוכניות שלי ואני לא חושב על זה, אבל אתה לא יכול לדעת לאן הדרך תוביל אותך”.
אתה עוקב אחרי ליגת העל. איך אתה רואה את יחסי הכוחות?
”יש הרבה שוויוניות בין הקבוצות. גם כשאתה בא לשחק מול הגדולות, אתה מרגיש יותר ביטחון כי אין קהל וכל ההשפעה שמסביב גם קצת נעלמת. מאבק האליפות? אי אפשר לדעת כרגע. בסוף, כמו כל הזמן, זה מאבק בין מכבי ת"א למכבי חיפה שאי אפשר לדעת לאן יוביל”.
“קשה להשוות בין הקבוצות כי מכבי ת”א שיחקה באירופה עם קבוצות פחות איכותיות, כך שאם מכבי ת”א מנצחת איזושהי קבוצה ומנגד מכבי חיפה מפסידה, אז זה לא בהכרח קובע מי יותר טובה. יש גם את הסיטואציה של הזרים וזה לא פשוט. לגבי ב”ש, זה נכון שהיא כל שנה מתמודדת גם, אבל אני חושב שהשנה יהיה להם יותר קשה”.
שחקני הפועל ב"ש מאוכזבים (מרטין גוטדאמק)לקחת כבר קבוצות בינוניות לצמרת הגבוהה. אתה רואה את אחת מהקבוצות מפתיעה השנה? אולי הפועל חיפה, מכבי פ"ת או ריינה?
”לעשות משהו היסטורי יהיה קשה מאוד, אבל להיות בפלייאוף העליון הן כן יכולות. העפלה לאירופה כן יכולה להיות, אבל להתמודד על האליפות זה משהו שיכול לקרות פעם בחמש עשרה שנים. גם בעולם, הקבוצות המובילות ששולטות הן אלו שזוכות. תמיד יש את סיפור לסטר או ק"ש, אבל אני לא מאמין שמכבי חיפה או מכבי ת"א עם התקציבים הללו לא יזכו. אני חושב שהפועל חיפה כן יכולה ללכת רחוק העונה. לא לזכות באליפות, אבל להגיע לאירופה או לזכות בגביע”.
אמרת קודם שכל מאמן עושה טעויות. מה הטעויות שלך?
”הרבה טעויות. התנהלויות לא נכונות לפעמים כמו שקרה לי בהפועל ת"א ועוד דברים שרציתי שיקרו מהר והחלטתי בעקבותיהם דברים לא נכונים. כמו בסכנין, לצורך העניין, שמשקיעה כל שנה המון כסף כדי להביא את השחקנים הכי טובים בדרג השני בכדי להתמודד על הפלייאוף העליון. ההתנהלות היומיומית שם לא הייתה נכונה וכל הזמן הערתי להם על זה. אלו דברים שכמקצוען אתה רוצה שיקרו, אבל לפעמים אתה אולי צריך לא להגיד אותם”.
“ברגע שאתה בא למקום מסוים, אתה נמצא שם כל השבוע, רואה את ההתנהלות וחי את המועדון. אתה רואה דברים בסיסיים שאתה רוצה שישתנו, לא כי זה יעשה לי טוב אלא למועדון. דברים שעמדתי עליהם ואולי לא הייתי צריך לעמוד עליהם”.
קובי רפואה (עמרי שטיין)הישירות שלך פוגעת בך לפעמים?
”יכול להיות. אבל הישירות שלי מול השחקנים תמיד תהיה: הייתי שם ואני יודע מה זו מערכת יחסים בין מאמן לשחקן שזה הדבר הכי חשוב. אף פעם לא אשקר שחקן, כי בסופו של דבר אתה חייב להיות ישיר איתם ולהגיד להם את הדברים בצורה נכונה. זה לא שהיו לי ויכוחים עם ההנהלות, בכל מקום הסתדרתי, אולי בהפועל ת"א היה יותר קשה כי הם חשבו ככה ואני ככה, אבל עם השחקנים אהיה ישיר תמיד”.
אם נשאל שחקני כדורגל שהתאמנו תחתיך, מה הם יגידו?
”כל אחד יגיד את הדעה שלו ואני לא יכול לדעת, אבל גם השחקנים שבהתחלה לא אהבו אותי או דברים מהסוג הזה, כשהבאתי אותם לקצה, הם הצליחו. יש המון שחקנים שהיו אלמוניים והפכו לשחקנים שנמכרו לקבוצות גדולות. בהתחלה היה להם קשה איתי כי הבאתי אותם לקצה וזה לא פשוט להביא שחקן לקצה שלו. זה מלווה בהמון עבודה ובלא לוותר להם”.
הסיום הפחות נעים עם הפועל ת"א עדיין יושב בראש?
”תמיד. הפועל ת"א הוא המועדון הכי גדול שאימנתי ועוד בכמה קדנציות. בחלק מהפעמים היה לי טוב ובחלק פחות טוב, אבל הפועל ת"א עם התקציב שלה לא יכולה להתמודד על האליפות. היא יכולה להתמודד במקסימום על מקום בפלייאוף העליון כמו כל הקבוצות שהזכרנו קודם. היא יכולה אולי להתמודד על מקום באירופה בשנה אחת, אבל לא מעבר. מצד שני, כשאתה נמצא במועדון בסדר הגודל הזה אתה צריך להביא תוצאות כל הזמן וזה לא משנה אם יש כסף או שאין כסף”.
קובי רפואה (שחר גרוס)“הקהל דורש, התקשורת דורשת. זה מועדון ענק שהיו לי הצלחות איתו ואני אזכור את הדברים הטובים מהפועל ת"א. נכון שבשנה האחרונה הדרבי הרס לי ולמועדון, אבל אני חושב שעשיתי דברים טובים בהפועל ת"א לצד דברים פחות טובים”.
איך אתה רואה את המצב שם היום?
”אני לא רואה שהשתנה הרבה, זה בערך אותו הדבר. ברגע שאין כיסים עמוקים זו בעיה, כסף מביא שחקנים איכותיים וגם אם זה לא הכול - זה הרוב. היום אני חושב שהקבוצה לא רעה בכלל, אבל היא לא מאוזנת מספיק. היא יכולה להתמודד על הפלייאוף העליון ולא מעבר לזה, וזה לא משנה אם אני אהיה שם או מישהו אחר. פלייאוף עליון הוא הצלחה, לא הכי גדולה מבחינת כולם כי המועדון חייב לשם, אבל קשה מאוד לאמן את הפועל ת"א בסיטואציה הזאת. גם עם הבעלים הקודמים וגם עם הבעלים הללו, כי אני לא רואה שינוי כל כך גדול’.
אתה בקשר עם הניסנובים כיום?
”לא. אם אראה אותם אני אדבר איתם, כי אני לא ברוגז איתם. אני מדבר גם עם מי שהיו לי חילוקי דעות איתו, אני כן בקשר טוב עם שרון ואפילו דיברנו לפני המלחמה בתקופה שהייתה שגרה”.
שרון ניסנוב (איציק בלניצקי)הרמת לנחתה. ומה קורה עם אבי לוזון? תהיה סולחה?
”אני יכול להגיד לך שנפגשנו בשבעה של נכדתו של שלמה שרף ויצא לנו לשוחח. אני לא חושב שיש איזושהי בעיה. זה נכון ששוחחנו לראשונה מאז מה שקרה אז, אבל לא יודע מה יהיה הלאה. הוא איחל לי מזל טוב לרגל החתונה של הבת שלי ולחצנו ידיים. עברו שבע שנים מאז שאימנתי שם לאחרונה, אבל זה לא אומר שום דבר. היו שם גם בני לם ועומר גולן. דיברנו על כדורגל וזהו. לא דיברנו על מה שהיה”.
“תמיד לוקחים את זה למקום של לאן זה יגיע. הייתי קרוב לחמש עשרה שנים במכבי פ”ת הן כשחקן והן כמאמן. אז מבחינתי לא שנאתי את אבי לוזון ולא אשנא אותו. קורים דברים בכדורגל תוך כדי, הוא כועס, אני כועס וזה הכול. אני לא חושב שיש לי בעיה כרגע עם מישהו”.
לפני שנתיים אם הייתי שואל אותך אם תחזור למכבי פ"ת, זה היה נראה שזה לא יקרה.
”אני לא נכנס לשאלה הזאת אם אחזור למכבי פ"ת או שלא. כרגע אלו הם פני הדברים וזה מה שאני יכול להגיד. נכון שהיו לי ולאבי חילוקי דעות, אבל אני בכל אופן כבר לא במקום הזה”.
אבי לוזון (ראובן שוורץ)איך אתה רואה את נבחרת ישראל?
”זה נכון שכרגע אנחנו לא עומדים בצפיות, אבל המלחמה מאוד פגעה. ראינו במשחקים האחרונים שהיו בארץ שהגיע קהל גדול. אם פעם היו באים 8,000 אוהדים שגם אותם היית צריך לשכנע לבוא, אז לאחרונה הקהל התחבר לתוצאות הטובות וראינו את זה במשחקים שאליהם באו 25,000 צופים מול נבחרות פחות גדולות. הרי בסוף הנבחרת היום זה הקהל, אם הקהל דוחף ומאמין בנבחרת, ואני חושב שהוא התחיל להאמין בנבחרת, אז כשאין לך אותו זה פוגע”.
‘להעפיל מהפלייאוף? בטח שאפשר’ אבל אני חושב שהמלחמה מאוד פגעה בהכנות של הנבחרת. היו משחקים נגד נבחרות פחות איכותיות שכמעט מילאנו את האצטדיון, אז תחשוב מה יכול היה להיות במשחקים האחרונים. אני חושב שהקהל התחיל להאמין מאוד בנבחרת”.
איך אתה רואה את כל הקטע הזה של חוסר הגינוי מצד שחקנים או אנשי מקצוע שעובדים פה?
”בסופו של דבר זה מאוד פוגע. שחקנים זרים שמתפרנסים יפה פה ויותר מזה, אף אחד לא ביקש מהם להביע דעה פוליטית. לגנות כולם צריכים לנוכח הזוועות שראינו. קשה לנו בתור מדינה יהודית ובתור יהודים שאנשים לא מגנים וזה מפריע לקהל הרחב”.
שחקני נבחרת ישראל בדקת הדומייה (רדאד ג'בארה)ורובי קין?
”אני חושב שהוא היה צריך להתבטא בנושא ולא בקטע הפוליטי. יש המון אוהדים של מכבי שנפגעו או שהכירו קורבנות מהמלחמה הזאת, אבל אני חושב שאשתו עשתה את זה בצורה טובה. אני לא מעביר עליו ביקורת חלילה, אבל הוא היה צריך להזדהות עם מה שקורה פה”.
גרגורי טאדה, אקס מכבי פ"ת, ששיחק אצלך, העלה פוסטים בעד הפלסטינים.
”זה גועל נפש אחד גדול ומראה את הפרצוף האמיתי של כל השחקנים האלה. צריך לעקור את האנשים האלה. אני גם בטוח שלכל השחקנים הזרים שמשחקים פה יש פחד כזה או אחר, אבל אף אחד לא ביקש מהם לתת את הדעה הפוליטית שלהם. יש הבדל בין דעה פוליטית לגינויים שכולם צריכים לגנות ללא יוצא מן הכלל. בכל מקום בעולם שהיו קורים דברים מהסוג הזה וזה לא משנה אם זה יהודים או לא, היו מגנים. אני חושב שהזרים פה היו צריכים לגנות את מה שקרה, אפילו בלי שיסבירו להם”.
מנגד, מנור סולומון, שגידלת במכבי פ"ת, עושה הסברה נפלאה במדינה שהפכה להיות לא בעדנו.
”יש המון מוסלמים בלונדון ואין ספק שמנור הוא דוגמה למופת. הוא עושה את כל הדברים האלה ואני חושב שזה לגיטימי לעשות את זה, הרי אתה יהודי שגדל במדינה יהודית. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים עוד לא הייתי בחיים, אבל אני יודע שמשווים את מה שקורה עכשיו לאז. טבחו פה עכשיו באנשים, אתה רק חושב על זה ושומע עדויות וזה מוציא אותך מהדעת. זה קשה להכיל את זה וכולם צריכים להיות ביחד עכשיו. להשאיר את כל חילוקי הדעות בצד וזה מה שילכד אותנו. כל הדברים שמסביב מתגמדים לעומת מה שקורה פה”.
קובי רפואה (חגי מיכאלי)