בנאפולי ציינו אתמול (שבת) שלוש שנים למותו של דייגו מראדונה. פרחים הונחו ליד האצטדיון שנושא את שמו והאוהדים שהרחיקו עד ברגאמו למשחק החוץ מול אטאלנטה הביאו שלטים וערכו טקסים לזכרו של האיש הנערץ ביותר בדרום איטליה. זו הפעם הראשונה בה שיחקה הקבוצה בתאריך הזה מאז הלך הארגנטיני לעולמו ושום דבר פרט לניצחון לא התקבל על הדעת. היו בקרב לובשי חולצות התכלת כאלה שהרגישו כי דייגיטו עוזר להם מלמעלה, גם אם הם יודעים שלא יוכלו לפגוש אותו שוב. ואולם, במקביל התקיים אתמול האיחוד עם גיבור נוסף שמעורר תחושה חזקה של נוסטלגיה.
אז נכון, האהבה כלפי וולטר מצארי לא מתקרבת לזו שחשים בנאפולי כלפי מראדונה וזו גם לא הייתה מטרתו, אבל במשך ארבע שנים תמימות, בין 2009 ל-2013, הוא היה דמות שרבים בעיר השתוקקו לנשק ולחבק. המאמן האמוציונלי הצליח ליצור הזדהות מוחלטת עם הקהל ואף הצעיד את המועדון להישגים נהדרים, בתקופה בה זה ממש לא היה מובן מאליו. כי הרי נאפולי שבה לליגה הבכירה רק ב-2007 אחרי שנים קשות מאוד במהלכן חוותה פשיטת רגל. במשך שתי עונות היא נמנעה איכשהו ממאבקי הישרדות, אך לא מעבר לכך. ואז בא מצארי וגרם לכולם להאמין שהם מסוגלים לנסוק לגבהים ולהתמודד בצמרת הגבוהה.
כבר בעונתו הראשונה סיימה נאפולי במקום השישי ועלתה לליגה האירופית. ב-2010 הוחתם אדינסון קבאני שיצר שלישייה אדירה עם אסקיאל לאבצי ומארק האמשיק, והקבוצה דהרה למקום השלישי כדי להעפיל לליגת האלופות. שם, על אף שהוגרלה לבית הכי קשה עם באיירן מינכן, מנצ'סטר סיטי ו-ויאריאל, היא עלתה לשמינית הגמר על חשבון התכולים מאנגליה, אותם ניצחה 1:2 באצטדיון סן פאולו מצד של הסקורר האורוגוואי. המסע הזה היה אמור להימשך עוד אחרי ניצחון 1:3 על צ'לסי במשחק הראשון, אבל הכחולים פיטרו את אנדרה וילאש בואש, מינו את רוברטו די מתאו, ניצחו 1:4 בגומלין והמשיכו עד להנפת הגביע. נאפולי "התנחמה" בזכייה בגביע האיטלקי – התואר הראשון שלה מאז ימי מראדונה, תוך שהיא מפרקת בגמר את יובנטוס.
היו ימים. מצארי בקדנציה הקודמת בנאפולי (רויטרס)בעונתו הרביעית של מצארי, נאפולי כבר חלמה ברצינות על סקודטו, סיימה במקום השני עם מאזן ההתקפה הטוב באיטליה (73 שערי זכות) והאוהדים היו מוכנים לנשק את האדמה עליה דרך המאמן. גם הבעלים אורליו דה לורנטיס התכוון להשאירו בתפקיד לתקופה בלתי מוגבלת, אולם למאמן היו כוונות אחרות. הוא התפתחה לעזוב לטובת אינטר שנתפסה כפרוייקט יוקרתי יותר בעיניו, למרות המשבר הניהולי העמוק בו הייתה נתונה בעיצומה של העברת הבעלות. "כדי שהנישואין יחזיקו מעמד צריך שניים. אתה יכול לשלם לאישתך כסף, אבל אם היא רוצה לישון עם מישהו אחר, היא תישן עם מישהו אחר", אמר אז הבעלים המאוכזב בדרכו המיוחדת.
אינטר הייתה בטוחה שהחתימה מצליחן שמסוגל להצליח בכל מקום, כי זה אכן היה המאזן. מצארי לקח את ליבורנו הקטנה והצעיד אותה לעלייה היסטורית לליגה הבכירה אחרי היעדרות בת 55 שנה. אז הוא עבר לרג'ינה ועבד בהצלחה במשך שלוש שנים, כולל עונה מדהימה בה השאיר אותה בליגה למרות עונש הפחתת 11 נקודות במסגרת פרשת הקלצ'ופולי. ב-2007 הוא התקדם לסמפדוריה, הפך אותה לקבוצה אטרקטיבית מאוד שעלתה לגמר גביע, ואת ג'מפאולו פאציני לאחד החלוצים הטובים בארץ מהמגף. ואז באה גם הקדנציה הפנטסטית באימפריה הדרומית. "אחרי ארבע שנים בנאפולי, אני מרגיש שאני יכול לאמן כל קבוצה. נראה אם זה נכון", חייך מצארי עם בואו לסן סירו, על תקן אחד המאמנים העולים המבוקשים באירופה.
לצערו הרב, זו הייתה טעות. בנאפולי התאימו סגנונו ואופיו כמו כפפה ליד. מדובר באדם חם מאוד, פתוח, רגשן, צרחן, מעשן בשרשרת. בדרום מתים על דמויות כאלה, אבל בצפון מתייחסים אליהם בחשדנות. החיבור לאינטר הרגיש הרבה פחות נכון מהרגע הראשון והעסק יצא מכלל שליטה במהרה. קצת יותר משנה החזיק מעמד מצארי על ספסל השחורים-כחולים, וכאשר פוטר בנובמבר 2014 גילה כי קרנו ירדה באופן חד. הוא כבר לא היה ההבטחה הגדולה בקרב המאמנים, וקבוצות כבר לא עמדו בתור כדי לדבר עם סוכנו. ההצעות שקיבל בהמשך הדרך היו זוהרות הרבה פחות וגם בהן ציפו לו בעיקר אכזבות.
אדם חם. מצארי (רויטרס)מצארי שרד עונה אחת בווטפורד, לא השאיר רושם מיוחד בטורינו והיה שותף לירידה של קליארי ב-2022 – ואף פוטר לפני סיום העונה. מאז, במשך יותר משנה, הוא היה מובטל, ובגיל 62 הקריירה שלו נראתה מאחוריו. על חזרה לנאפולי אפשר היה רק לחלום ועובדה היא כי דה לורנטיס לא כלל אותו ברשימת המועמדים לרשת את לוצ'אנו ספאלטי, על אף שהיא כללה לדבריו לפחות 40 שמות. ההצהרה על מספר כה רב של אופציות גרסה כי אף אחת מהן לא הייתה מעניינת מספיק וזה הוכח כאשר רודי גארסיה מונה באופן מביך והותיר את האוהדים המומים. הם ידעו שהרומן הזה עלול להסתיים רע, וכך היה. גארסיה הועזב אחרי הפסד ביתי לאמפולי במחזור הקודם לפני פגרת הנבחרות, והבעלים פתח בחיפושים מחדש.
מלכתחילה, המטרה הייתה למצוא מאמן שימשיך את הצלחת מערך ה-4-3-3 של ספאלטי, אבל כעת פזל דה לורנטיס גם לכיוונו של אנטוניו קונטה שאוהב לשחק עם שלושה בלמים. הוא קיבל תשובה שלילית כי המאמן המפורסם לא התלהב מהרעיון לקבל קבוצה תוך כדי תנועה וגם הגישושים אצל איגור טודור לא הניבו דבר. אז נאפולי בחרה לחזור לעבר והיו פרשנים שראו בהגעתו של מצארי על חוזה קצר עד לסיום העונה סימן לכך שהוא מחמם את הכיסא עבור קונטה, וגם יעביר עבורו את הקבוצה לשיטת 3-4-3 שהוא כה אוהב, ואותה יישם בקדנציה הראשונה.
ואולם, הנחת היסוד הזו התבררה כשגויה – לפחות בשלב זה. מצארי הסביר במסיבת העיתונאים הראשונה כי למד את השיטה של ספאלטי עד לדקויות הקטנות, והוא לא מתכוון לשנות אותה. באופן כללי, הוא הדגיש שהשתנה בהשוואה לעידן הקודם. "אני ידוע כאדם שמתלונן ומתבכיין, אבל אל תצפו לזה. אני מצארי חדש עכשיו. הקבוצה שבנה ספאלטי יוצאת מהכלל, ואני מתכוון להמשיך באותה הדרך, בתקווה לשחק כדורגל ראוותני לפחות עד לסיום העונה. זה הבית שלי. חזרתי הביתה", הוא אמר.
האוהדים קיבלו בספקנות את שובו של מצארי אחרי יותר מעשור. הוא נתפס כמאמן מיושן שלא ידע הצלחות לאחרונה בלשון המעטה ורבים עדיין זוכרים את הטעם החמוץ שנותר בפה בגלל הדרך בה עזב לאינטר. ובכל זאת, לנוסטלגיה יש משקל עצום בכדורגל. הם אהבו אותו אהבה עזה, וגם אם הרומן נגמר אז בטונים צורמים, אי אפשר לשכוח אותו לגמרי. בדרום איטליה התגעגעו לחום האנושי והאמוציות הטהורות שלו, והגעגוע הזה רק התחדד אחרי החודשים עם גארסיה הקר והמרוחק. מבחינה זו, השינוי החיובי היה מיידי, ואפשר היה לראות זאת בקלות אתמול.
הקבוצה הפגינה תשוקה וכך גם המאמן עצמו על הקווים. היה זה קרב קשה, אבל האלופה ניצחה לבסוף 1:2 ומצארי חילק נשיקות אחרי שריקת הסיום – במיוחד לכוכב הגאורגי, חביצ'ה קברצחאליה שכבש את השער הראשון בקדנציה המחודשת שלו. "השחקנים האלה עשו את המקסימום", שיבח הבוס והייתה תחושה שיש כימיה לא מזויפת. הם משדרים על אותו הגל וזה קריטי. ניצחון ראשון במגרש קשה ועוד ביום המיוחד לזיכרו של מראדונה, שיחרר המון לחץ. כעת הם מביטים קדימה באופטימיות.
ההמשך המיידי יהיה מאתגר אף יותר. ביום רביעי תתארח נאפולי אצל ריאל מדריד בסנטיאגו ברנבאו, משם תמשיך למשחק ביתי ענק מול אינטר וביום שישי שלאחר מכן תגיע לאצטדיונה של יובנטוס. המשחקים האלה יתנו את הטון למסע החדש של מצארי, ואם יעבור אותם בהצלחה מסחררת, אפשר יהיה להתחיל לפנטז על קאמבק מהסרטים. נמתין בסבלנות.
מתאוששת ובגדול: נאפולי מנצחת את אטאלנטה