נבחרת ישראל איבדה אמש (שבת) את הסיכויים להעפיל ליורו 2024 דרך שלבי המוקדמות לאחר שנכנעה 2:1 לרומניה. בפרק החדש של "מועצת החכמים", רז אמיר, אורן קדוש וגידי ליפקין ניתחו את הקמפיין ומה יהיה הלאה, כאשר גם ראש מערך ההסברה של ההתאחדות לכדורגל, שלומי ברזל, עלה לראיון וענה לשאלות בנושא הדרך המדוברת וגם בעניין שון וייסמן שנופה מהסגל למשחק מול הרומנים.
שלומי ברזל, ראש מערך ההסברה בהתאחדות, שלום לך.
”שלום רב”.
אם שון וייסמן אמר דברים חמורים לכיוון הספסל והתקבלה החלטה שהוא לא בסגל, אז למה בעצם מחזירים אותו למשחק נגד אנדורה אם זה היה כזה חמור?
“כי היה עונש נקודתי למשחק הזה. זה גם מראה לדעתי דרך מסוימת שכאילו לא מחפשים לתת את העונש במשחק שהוא חסר חשיבות. זה נראה לי א’ ב’ של ניהול, אני אומר את זה בשיא הרצינות. אתה לא גיבור על השחקן מספר 29 בסגל שלך ואתה לא דוחה את העונש למועד שיהיה לך נוח, זה עושים פחדנים. ייאמר לזכות שון שהוא הראשון שהתנצל על הדברים”.
כולנו עצבניים וטעונים מאז ה-7 באוקטובר. אולי צריך להבין טיפה את הצד האנושי, אם הוא התנצל אז למה לא היה אפשר לפתור את זה בהתנצלות וקנס נגיד?
”אם לא הייתה התנצלות ואם לא הייתה הבנה שכולנו לחוצים, וייסמן היה עולה על מטוס הרבה לפני המשחק אתמול ולא נמצא עם נבחרת ישראל. זה נורא פשוט מהבחינה הזו. דבר נוסף, נבחרת ישראל לא הצליחה לעמוד במטרות שלה, לא שון וייסמן היה משנה את זה ולא אף שחקן אחר היה משנה את זה”.
איך אפשר להגיד את זה?
”בוודאי שאפשר להגיד את זה, בוודאי. הייתה תאוריה שאם ערן זהבי היה בנבחרת אז הנבחרת הייתה עולה. הנה זהבי, לשמחתי הרבה ולשמחת כולנו, הצטרף לנבחרת והיא עדיין לא עלתה. תמיד הכי קל לדבר על מי שלא נמצא ולהפוך אותו לפתרון של הכול”.
למה הוצאתם את זה רק כמה שעות לפני המשחק?
“אתה מכיר אותי מספיק שנים, אני לא מסתיר שום דבר וכשיש משהו להודיע אנחנו מודיעים. ביום שישי למיטב ידיעתי הודיעו לשון, לא כלל הסגל ידע ששון לא יהיה בסגל, הודיעו לו. מה שון עשה עם זה? אני מניח שהוא שמר את זה לעצמו, שזה בסדר גמור”.
אז למה אתם לא הוצאתם הודעה כדי שלא יתעסקו בזה כמה שעות לפני המשחק?
”אני מכיר אותך לפחות כמו שאתה מכיר אותי. הייתם עוסקים בזה בכל סיטואציה, זה לא משנה. אם הייתי מודיע על זה ביום שישי בערב אז היה לכם יותר זמן פשוט לעסוק בזה. זה בסדר גמור גם לעסוק בזה אגב, לא קרה כלום. אנחנו לא נמנעים מלעשות דברים כדי שאתם לא תוכלו לעסוק בזה, זה לא השיקול בכלל. הכל בסדר”.
לחברי החדר יש תחושה שבקמפיין הזה התעסקו יותר מדי בחינוך מאשר בכדורגל.
”לא. בקמפיין הזה התעסקו אך ורק בכדורגל. בקמפיין של אלישע לוי שכולם היו בטוחים שהוא בחור נחמד, אבל מי שמכיר אותו יודע שהוא נחמד עד שחורגים מהכללים שלו. אוקיי. אצל אלישע אני מזכיר שניר ביטון לא עלה על טיסה כי הוא סירב למלא את הוראת עוזר המאמן. מונאס דאבור מפסיק להיות מזומן לנבחרת כי בכל פעם, לשבחו של אלישע, כאשר מונאס ראה שהחולצה הראשונה של הנבחרת לא ניתנת לו אז הוא היה פצוע, וטאלב טוואטחה במשחק האחרון מוצא מהסגל”.
“מאמני כדורגל ומנהלים מקצועיים לא צריכים לפחד מלטפל בבעיות. אי אפשר. אם אתה תטאטא כל בעיה היא בסוף תתפוצץ לך בפנים. בעיניי זה א’ ב’ של ניהול. זה בסדר גמור. צריך תמיד שניים בטנגו זה נכון - שחקן שיעשה משהו ואז לראות אם המאמן מגיב או לא. בסופו של דבר תזכרו שבסגל, בדרך כלל ביום נורמלי, יש לך עוד 23 שחקנים שמסתכלים עליך איך אתה מטפל בשחקן הזה שחרג מהכללים. במקרה הזה היו עוד 29 שחקנים כי אנחנו סגל של 30”.
“אני מאמין בניהול שלא מטאטא דברים. זה לא עניין של יד קשה, בית הלל או בית שמאי, אני חושב כשקורים דברים שהם חוצים רף מסוים, צריך לטפל בהם ולהתמודד איתם. הפכנו כאן את כולם לקוסמים. יוסי בניון לא העלה את נבחרת ישראל למונדיאל כשחקן, גם אלון חזן לא העלה אותה ליורו. גם חלק מהפרשנים שהיו שחקני עבר לא העלו אותנו לטורניר גדול”.
אתה מלווה את הנבחרת מעל 30 שנה. אתה זוכר בית כזה חלש?
”היו הרבה בתים כאלה”.
לא היו כאלה.
”אני מזכיר לך, דיברתם איתי כשהייתה הגרלה ואמרתי לך שבדיוק כמו שבישראל פתחו שמפניות או הכניסו לקירור, גם בקוסובו וגם ברומניה. אני הערכתי שהבית הזה יוכרע בשני המשחקים האחרונים והוא הוכרע בשני המשחקים האחרונים. זה מה שקרה”.
אני חושב שהוא הוכרע הרבה לפני.
”יכול להיות, אבל עדיין אתמול הגענו לסיטואציה וגם צריך להגיד שהכוכבים הסתדרו לנו מבחינת התיקו של שווייץ וקוסובו, הגענו למשחק קלאסי של להיות או לחדול”.
אף פעם הכוכבים לא הסתדרו לך בצורה הזו.
”אני לא זוכר מתי, היינו במשחק מול יוון בבלומפילד כשאבי לוזון הסכים להעביר מאצטדיון רמת גן לבלומפילד ואיבד 30 אלף צופים כי לואיס פרננדס העריך שיהיה לנו שם סיכוי יותר טוב. ישבנו שם בשמש וניצלנו, בסופו של דבר יוון ניצחה אותנו. פגשנו את נבחרת אוסטריה ובדקה ה-90 קיבלנו גול. היו הרבה מקרים כאלה. זה לא אומר שום דבר ואני לא רוצה לעשות שום הנחות לקמפיין הנוכחי, הכל בסדר. רק אני אומר שהיו הרבה בתים שבהם קיבלנו נבחרות אם שמות יותר סקסיים מרומניה, אבל נבחרות שהסגל שלה הגיע לכלל מיצוי. בסופו של דבר העובדה היא מאוד פשוטה – למעט מונדיאל 1970 לא עשינו את זה ולא עלינו”.
אם אתה צריך להצביע על הנקודות, למה קרה לנו שוב עוד קמפיין כושל? דווקא אחרי שחווינו נחת מהצעירה ומהנוער בקיץ האחרון.
”אני אגיד את זה ככה – זה הכל מצטבר. שום דבר בעיניי הוא לא תירוץ, אבל אלו העובדות ונדמה לי שעל העובדות כולנו נסכים, אני לא רוצה שזה יישמע כתירוץ. אני חושב שהכדורגל הישראלי נהנה מבציר מדהים, זאת אומרת שחקנים מנבחרת הנוער שקופצים לבוגרת אחרי קיץ בצעירה זאת ברכה, אבל עדיין יכול להיות שהקילומטרז' לא מספיק וצריך לתת להם עוד זמן להתבשל. אני חושב שב-10 השנים הקרובות יש לנו בציר שהכדורגל הישראלי לא ידע במשך שנים”.
“נבחרת ישראל עדיין לא מספיק טובה כדי לאבד ברגעי האמת שלה את מנור סולומון, ליאל עבדה, דולב חזיזה ושגיב יחזקאל. נבחרת שהשיטה שלה בנויה על אגפים, איבדה בצד שמאל את השחקן שכמעט אף נבחרת לא יודעת איך לעצור אותו והוא עושה לה כאב ראש כי הוא באמת פנומן. איבדה בצד השני את כל החוזקות שלה וגם שגיב יחזקאל שהיה בתקופה נהדרת בטורקיה מגיע ובעצם אחרי רבע שעה במשחק הראשון נגד קוסובו הוא מסיים את דרכו בעניין הזה”.
“תוסיפו לזה עוד דבר אחד שקשור כמובן למלחמה. תראו, אני מלוו את הנבחרת גם כעורך שמגיע לאימונים וכותב על הנבחרת וגם כראש מערך ההסברה, אני נשבע לכם שאני לא זוכר כזה כינוס עצוב ומבלבל. פשוט צונאמי רגשי שכנראה בשורה התחתונה לא הצלחנו לווסת אותו ואולי אי אפשר לווסת אותו. הבית נלקח מאיתנו, המון המון פרמטרים”.
“אתה מתכונן למשחק ומגיע עדכון על שישה חיילים שנהרגו בסוף השבוע, אתה פוגש משפחות של עוטף עזה ובשעה שאמורה להיות שמחה כי הם מחייכים וזה מה שמדהים – אני יושב למעלה ביציע ובוכה. אני לא איזה רגשן גדול, אלא כי אני לא יודע להכיל את זה כבר. יש כאן נסיבות מאוד מאוד מקשות. אף אחת מהן אני לא רוצה שהיא תישמע כתירוץ ואני לא חושב שאחת מהן היא הסיבה למה לא עשינו את זה בסופו של דבר, אני חושב שכולם יחד במצטבר מובילות לסיטואציה הזו”.
בניון אמר אחרי המשחק שהוא ואלון לא מתחרטים על הדרך שהם בחרו בקמפיין. למה אותי, הצופה הניטרלי, הדרך צריכה לעניין? אני רוצה לעלות ליורו. אתם בעצמכם אומרים כמה זהבי חשוב לנבחרת, למה אי אפשר היה לפתור את כל הסאגה איתו מזמן? למה היו צריכים להגיע עד לעת מלחמה?
”אני אפתיע עם משפט שאולי לא כל כך מקובל בימים אלה. אני מעריך שבעוד 50, 100 או 200 שנה יהיה שלום בין ישראל לבין הפלסטינים ואז ישבו אנשים ויקראו היסטוריה ויגידו: ‘ריבונו של עולם, למה אי אפשר היה להגיע לזה לפני?’ זו הקבלה קצת קשה, אבל אתם מבינים את הרעיון’”.
“אני חושב שדרך היא דבר מאוד חשוב, היא לא צריכה לבוא על חשבון הצלחות אבל גם לא להימכר לטובת הצלחות. אני חושב שאפשר גם דרך ולא הצלחה. זהבי לא היה הבעיה וגם לא הפתרון, אנחנו כמכלול לא מספיק טובים. עם שחקני ענק כמו ברקוביץ’, אוחנה, בניון ועוד לא הייתה שום בעיה של חדרים ועדיין לא הגענו איתם לכלום”.
עובדתית, כבשנו תשעה שערים בלבד בתשעה משחקים. היה חסר לנו חלוץ, ואתמול את מה שהיה צריך לתת הוא נתן.
”יכול להיות שהביקורת שלך הייתה צריכה להיות על השיטה, שאולי היא לא מייצרת מספיק מצבים לא משנה מי החלוץ, זו ביקורת לגיטימית בעיניי. אני לא חשבתי שנבחרת ישראל תתפוצץ אתמול וגם לא חשבתי שהיא תובס. בסוף הנבחרת ממוצעת בתוצאות שלו לאורך כל הקמפיין – 0:1, 1:2, 1:1”.
“למעט נפילה אחת עם 3:0 מול שווייץ בחוץ, הגרף מאוד יציב לטוב ולרע. אז לא חשבתי שתהיה התפוצצות מול רומניה. מבחינת רצון כולם רצו, אבל ברגע האמת לא מספיק שחקנים הגיעו למעמד. ולא רק שחקנים, אפשר להגיד שהמאמן ומנהל המקצועי יכולים היו לעשות יותר ואפילו ראש מערך ההסברה. הנבחרת כמכלול”.
בהרבה מאוד משחקים לא התייחסת כראוי ליריבה, לחצת את קוסובו גבוה והיא קבוצה שמשחקת ישיר.
”הייתי באסיפות, התחושה שלי הייתה שהנבחרת הגיעה מוכנה לכל משחק. לא משנה כמה פעמים אלון חזן הסביר לשחקנים איך יכול להגיע גול של קוסובו שמוריצ’י יוריד את הכדור למישהו שיבקיע, בסוף זה קרה. הנבחרת הייתה מוכנה לכל אחד מהמשחקים. היא ידעה בדיוק איך רומניה תשחק, איך קוסובו תשחק ואיך שווייץ תשחק, הכל היה ברור, הכל היה טוב ברמת ההכנה, אבל רמת הביצוע לא הייתה מספיק טובה ואני שומע את זה גם משחקנים, כמכלול לא הגענו מספיק טובים”.
נניח ושון וייסמן בחוץ, למה החלוץ דין דוד שהוא החלוץ הכי פורה בליגה אחרי ערן זהבי לא בסגל ותאי בריבו שלא כבש שער חצי שנה כן מתלבש?
”אם נרחיב את משתתפי הדיון לעוד עשרה משתתפים, הם יתנו עוד עשר תשובות מי היה אמור להיות החלוץ מבחינתם ובאיזה הרכב הם היו עולים. גם אני עשיתי את זה בעברי וזה בסדר גמור”.
קוסובו כבשו יותר מאיתנו עד עכשיו בקמפיין. בסופו של דבר בשורה התחתונה משהו בשיטה לא דפק וזה שאלון חזן אמר אחרי המשחק הקודם שאנחנו יכולים לשחק רק התקפי, אני לא קונה את זה כי נבחרת צריכה לדעת להיות מגוונת ולשחק בכמה שיטות.
”אין פה מחלוקת, אני חושב שאם נבסס את יעדינו על הגנה, בסוף זה לא יצלח. אני חושב שמשהו ב-DNA הישראלי במשחק ההגנה הוא לא מספיק מהודק עדיין”.
אתה צודק, אנחנו צריכים להיות דומים יותר לספרדים ולהניע כדור ולרווח את המשחק, אבל בחצי השני אתמול, דווקא כשהיית צריך ליזום לא ריווחת את המשחק בכלל, הכל היה דרך האמצע.
”אני חושב שכל ביקורת מקצועית היא לגיטימית לחלוטין. אם אתמול למשל היינו נותנים משחק גדול ובסוף מפסידים הלב היה נשבר. אני אומר בכנות, לא נתנו משחק מספיק טוב אתמול. אתם ראיתם ואנחנו הרגשנו, זה לא היה מספיק טוב כדי שנתאכזב יותר מהרגיל”.
אוסקר גלוך הוא השחקן הישראלי השני הכי בכיר היום. חוץ מהמסע של השבוע, הוא לא פתח במחצית מששת המשחקים הקודמים בקמפיין. איך ניתן להגיד שעשו את ההכנה הכי נכונה אם בחצי מהמשחקים לא עלו עם ה-11 הכי טובים ואז תיקנו במחצית?
”אני נשבע לך שבחלק מהמשחקים אני לא בטוח שהייתי פותח עם גלוך. הכל בסדר, מה הבעיה? הייתי רוצה אולי לקחת מרכז שדה יותר חזק ולהתמודד עם הביקורות שיגידו שהנבחרת עלתה בהרכב קצת יותר הגנתי. יכול להיות שאוסקר משחק בזלצבורג עם סך כללי טוב יותר של שחקנים מאשר זה שנבחרת ישראל מציעה לו, יכול להיות שזו שיטה אחרת, יכול להיות שקל לו יותר לפרוח כשמנור סולומון משחק לידו ומושך תשומת לב ומקשה על ההגנה, יכולים להיות המון הסברים. בכנות – אני לא חושב שאוסקר בעצמו חושב שהוא מיצה משהו מהפוטנציאל שלו, לפחות בשלושת המשחקים האחרונים”.
“אני חושב שלמעט המחצית השנייה נגד שווייץ, שגם הייתה מחצית סבירה ולא יותר מדי, לא ראינו יותר מדי מהנבחרת. בשלושת המשחקים האלה היו המון דברים שהקשו כמו ליגה שלא פעילה כבר חודש ועוד דברים שכולנו יודעים. שון גולדברג למשל בצורה הרואית שיחק שלושה משחקים שלמים ברציפות אחרי שלא שיחק חודש, מיגל ויטור שיחק אחרי המון זמן ללא כדורגל. היו כאן המון נסיבות מקלות, זה לא תירוצים אלא רק נתונים אובייקטיביים שהפכו את המשימה מקשה להרבה יותר קשה. קשה, אבל היא עדיין הייתה משימה אפשרית ומכאן האכזבה, אבל היא עדיין אפשרית עד מרץ”.
אז עכשיו נהיה באשליות עד מרץ?
”נראה מי תהיה היריבה שלנו ונתארגן למשחק הזה כמו שצריך. לפי מה שאני יודע, אוקראינה יריבה הרבה יותר קשה מאיסלנד”.
את שתיהן אפשר לעבור אם כל השחקנים הטובים שלנו חוזרים ונבוא מוכנים.
”אני מסכים. היו כאן באמת הרבה חוסרים ונקווה שבמרץ נארח בבית. הנבחרת התמודדה עם המון דברים ועדיין זה בסדר גמור שכולכם ציפיתם והאמנתם שהיא יכולה הייתה להתעלות. בואו נגיד את האמת – היא לא הצליחה להתעלות”.
איך חווית את המסע להונגריה עם כל הדברים שמסביב?
”היה לי באמת קשה מאוד. אני לא זוכר את עצמי, למעט הפטירה של אבי, דומע כל כך הרבה. בכל פעם ניסיתי להרים את עצמי ואני מניח שזה עבר על כל אחד מהשחקנים ולא רק עליי. ניסינו להתנתק ל-90 דקות אבל זה באמת היה מטען רגשי עצום. אתה מגיע לאירוע של תושבי עוטף עזה, שאנשים שעברו תופת מצליחים להיות שמחים ואתה אומר לעצמך ‘וואו, איזה רוח אנושית, איך אנשים קמים אחרי דבר כזה’, זה מעודד אותך אבל אני לא מוצא את עצמי, אני לא יכול להיות שם כי עצוב לי לחשוב על הדברים האלה”.
“אני בטוח שנבחרת שלמה חוותה את זה, שחקנים שלאורך כל ההתכנסות רק מכינים סרטונים למי שמבקש מהם ורק מנסים לשמח אנשים וכל כך רוצים לשמח. אני חושב שאין נבחרת אחת בעולם שרצתה יותר מאיתנו להצליח, אפילו לא רומניה, אבל בסוף לא הצלחנו להביא את החיוך הזה ולמצות את הפוטנציאל המקצועי שלנו ואני חושב שזה מה שמאכזב אותנו”.
נקווה שהנבחרת לא תרשום עוד איזה הפסד באנדורה.
”אני חושב שזה חשוב. ההכנה למרץ מתחילה במשחק הזה. יש הרבה שחקנים שתהיה להם הזדמנות לגרום לאלון חזן ויוסי בניון כאבי ראש לקראת מרץ, גם עם החזרה של סולומון, עבדה וחזיזה. זה משהו שקרה גם קודם. ראיתם את המשחק מול שווייץ, ששחקנים הרשימו וקיבלו הזדמנות מול רומניה. אני חושב שאת המשחק מול אנדורה אסור לנו לפספס. צריך להחזיר את הביטחון לשחקנים ולנבחרת”.
יהיה לכם זמן לדחוף משחקי הכנה לקראת מרץ?
”קשה לי להאמין. ליגת העל שילמה מחיר מאוד כבד ואין כל כך זמן”.