לא קורה לי פעמים רבות שאני בוכה תוך כדי העבודה שלי וראיונות, אבל היום (רביעי) במלון לאונרדו של פתאל בבודפשט לא יכולתי לעצור את הדמעות.
ילדים מיישובים משער הנגב, חבל אשכול וחוף אשקלון מתארחים כאן, חלקם איבדו חברים וקרובי משפחה באירועי 7 באוקטובר ושקרוביהם חטופים בעזה, ועדיין הם שופעי אנרגיות חיוביות ומתראיינים עם חיוך גדול ומלאי אופטימיות, כאילו כדי להעצים את הקלישאה של "באתי לחזק ויצאתי מחוזק".
מאות מאותם ילדים מיישובי עוטף עזה נחתו בבודפשט לשני משחקי נבחרת ישראל ה"ביתיים" בהונגריה. הם הגיעו ב-7 מטוסים מלאים לבודפשט והיציעים צפויים להתמלא באוהדים מהארץ ועוד יהודי אירופה שנוהרים לבודפשט באוטובוסים והסעות מאורגנות – שלושה אוטובוסים מווינה לבדה, עוד הסעות מאיטליה, סרביה וערים נוספות. "המשחקים של הנבחרת הם סולד אאוט, חוץ מכרטיסי הנבחרות האורחות שווייץ ורומניה שלא נמכרו במלואם", אמר ל-ONE גורם בנבחרת ישראל.
מרבית הילדים משוכנעים שהנבחרת תנצח את שווייץ (21:45). יהלי (10) מזיקים אומר: יהיה 0:1 משער של דור תורג'מן בדקה ה-88", והוא מתאר גם את המהלך: "השחקן האהוב עליי זה בכלל גלזר כי אני אוהד הפועל באר שבע, גלזר יוציא כדור ארוך לספורי שיפתח על הקו, הוא יגביה ותורג'מן ינגח פנימה".
איתי (12) מגברעם נשמע שופע ביטחון ומוסיף: "ננצח, זהבי וגלוך יכבשו. אנחנו טובים ומאמינים בנבחרת הזו, לשווייץ אין סיכוי". הוא מוסיף בהתרגשות: "יכול להיות שאני עולה עם השחקנים על הדשא לפני המשחק הערב נגד שווייץ”. גלי (13) מבארי ריגשה במסר חזק: "אני חושבת שננצח, ויותר חשוב שכל החטופים יחזרו הביתה ושמשפחות המתים יצליחו להתאושש".
ההתגייסות של כל יהודי אירופה, בנוסף לילדים וקרוביהם שהגיעו מהארץ, רק מספרת כמה נבחרת ישראל הפכה לסמל במאבק ההסברה ובאתוס הלאומי של ישראל. ודאי שהתמיכה האדירה של הילדים מהיציע – שתכלול הערב ובשבת מספר רגעים מרגשים כמו דקת דומיה, הנפת שלטים להחזרת החטופים בדקה השביעית ועוד שלטים ואירועים להנצחת הנרצחים, מצד אחד נותן מוטיבציה אדירה עבור שחקני הנבחרת והצוות המקצועי ומצד שני מוסיף להם קצת לחץ לנסות להעלות חיוך ולספק לילדים קצת אושר, כשממילא הערב פוגשים נבחרת איכותית ועדיפה.
הקעקוע להנצחת הבן שנפל
איציק ואיריס הגיע עם הבת אנאל והבן אביאל, כששניהם עוד מנסים להתאושש ממות בנם, אוראל אבוחצירה ז"ל שנרצח במסיבה בזיקים. בראיון מצמרר ל-ONE איציק ואיריס מספרים על אוראל, לוחם מג"ב בירושלים, שכה אהב את המדינה ועבד בבר במסיבה ברעים: "הוא יכול היה לברוח ולהציל את עצמו, אבל בשל ניסיונו כלוחם, הוא בחר באותו בוקר ארור להישאר כדי לעזור לצוותי ההצלה לטפל בפצועים בחפ"ק שהוקם בשטח המסיבה וניסה להציל ולחלץ אחרים, מה שעלה לו בחייו".
אוראל היה אוהד שרוף של מכבי חיפה ונסע עם אביו לכל משחק בית וחוץ, כולל באירופה. "רק ביום חמישי, יום לפני המסיבה היינו יחד במשחק מול פנאתינייקוס ולאחר מכן הוא המשיך לנובה למסיבת הדמים", אומר איציק וחושף את הקעקוע שהוא ואיריס עשו להנציח על עורם את זכרו של אוראל. הם מתכננים פעילויות הנצחה נוספות לאוראל כמו כתיבת ספר תורה על שמו, ולשם כך הם מגייסים תרומות. איריס הוסיפה: "אוראל היה ילד רגיש אכפתי ומיוחד שתמיד עזר לאחרים ונתן מעצמו, ואנחנו כבר מתגעגעים כל כך. הרוצחים לקחו לנו את אוראל, אבל לא ניתן להם לנצח. ואת הזכרונות והאהבה שאוראל השאיר בעולם הם לעולם לא ייקחו לנו".
רשת פתאל מארחת 130 ילדים ובני משפחותיהם למשחק. "ב-40 שנותיי בחברה זה היום הכי מרגש, בלי תחרות", אמר בהתרגשות רפי כרמון, מנכ"ל רשת מלונות לאונרדו של חברת פתאל באיטליה והונגריה. מי שהטיסה את הילדים והמשפחות היא חברת ישראייר.
ערן ברקוביץ', מנהל מזרח אירופה בסוכנות היהודית, שמארחת 125 אנשים מהארץ בהם 86 ילדים בגילאי 9-17, הוסיף: "זו זכות גדולה לנסות קצת לעזור ולהעלות חיוך על פניהם של הילדים והמשפחות מעוטף עזה. דאגנו להם לכל מה שהם רוצים ואנחנו מתכננים עבור הילדים לו"ז גדול באטרקציות שונות בכל הימים והשעות שהם נמצאים כאן, כולל שיט על הדנובה, הופעות אמנים מישראל, ביקורים במוזיאונים והפעלות נוספות".