רמי כהן לא היה מחמיץ בעבר אף משחק של הפועל ת”א, אך מאז שהחלה המלחמה והקבוצה עברה להתגורר ולשחק באירופה, היו”ר מחלק את ימיו בין ישראל לחו”ל. יש לו לא מעט דברים לעשות בארץ, גם המשפחה שלו והעסקים שלו נמצאים כאן, לכן הערב (רביעי) ב-21:30 כהן יצפה מישראל במשחק על המקום הראשון של הקבוצה בפאריס.
בראיון מיוחד ל-ONE, כהן מדבר על הכול. על מה שעובר עליו כמו כל אזרח במדינת ישראל מאז בוקר השבת השחורה ב-7 באוקטובר, על אוהדי הקבוצה שנרצחו, נפלו במלחמה או נחטפו לרצועת עזה על ידי מחבלי חמאס, המעבר של הקבוצה להתאמן ולשחק באירופה, הציפיות, הליגה המקומית והחיבור לבעלי השליטה החדשים בקבוצה.
רמי, כאזרח מדינת ישראל, מה אתה מרגיש לגבי השבת ה-7 באוקטובר שתפסו את ישראל לא מוכנה, עם שאננות, עם ביזיון הכי גדול בתולדות המדינה, מה אתה חש ואיך אתה מרגיש?
”שני דברים. קודם כל אני מרגיש שאני בעדיין אותה שבת, כי זה יום אחד שלא נגמר, אתה רואה את האנשים שתקועים מול הטלוויזיה ואתה יושב בבית, זה מושך אותך ואין יכולת להסתכל על שום דבר אחר, זה יום אחד ארור וארוך שעוד לא נגמר. מרגיש כמו כולם, שאיפשהו נרדמנו בשמירה, אנחנו נוטים להתעסק במריבות ושטויות במקום להתעסק בעיקר. השאלה הגדולה זה האם נלמד מזה לקח או שייקח 30 יום אחרי ונחזור למה שהיה, זה המבחן הגדול של כולנו”.
אתה מאמין שהמדינה יכולה לא ללמוד לקח מכזה דבר? לא להסיק מסקנות.
”עברנו כבר את גיל 20, אז ראינו מספיק דברים, ולצערי זו בהחלט אופציה שהזמן עובר ושוכחים מהכל, אבל אני רוצה לקוות שילמדו לקח ושכל ההתנהלות היומיות והגישה של האנשים תהיה אחרת, אבל לוקח בחשבון שיכול להיות שלא”.
איך עובר עליך כל החודש האחרון מבחינת הקבוצה, מאז השבת הארורה?
”משונה, לא משהו סטנדרטי. כולם בחו”ל, המון לוגיסטיקה, המון אופרציה, לטוס למשחקים, לחזור, להתמודד עם כל האבטחה בחו”ל והכניסה למשחקים. מאתגר אבל ברוך השם עוברים את זה בסדר”.
רמי כהן (שחר גרוס)ישר התארגנתם, אולי בגלל שכיום לקבוצה שלכם יש בה יותר כסף, אז יותר קל לכם לעומת זמנים אחרים, שפעם אולי הייתם קודם בוכים ומתלוננים, היום אתם עושים בשקט, לא מתלוננים, וזה עולה לכם מאות אלפי שקלים ונמצאים באירופה שזה לא פשוט, ואולי בזמנים אחרים הייתם מוותרים על אירופה.
”בזמנים אחרים היינו מתנהלים עם זה אחרת. לא היינו מוותרים כי אנחנו פייטרים, אבל מה שקורה היום לא היה קורה, מה שקורה היום זה כך – התחלקנו לשלושה צוותים, צוות אחד עם הקבוצה, הצוות השני מתפעל את כל האירוע מפה, שזה מלונות, אולמות, חדר כושר, טיסות, קשר עם המשטרות, עם היורוקאפ וכו’. הצוות השלישי צוות מדיה שהפך לחמ”ל נפגעים ומטפל באמת בכל המשפחות של אוהדי הפועל, לוויות, שבעות וכל עזרה שצריך”.
“אנחנו עושים ביניהם החלפות, פיזיותרפיסטים מחליפים אחד את השני וכו’. אני מניח שאם לא היו לנו את האמצעים, היינו עושים את אותו הדבר אבל פחות טוב. המלונות פחות טובים, בחדרים לא כל אחד היה לבד ופיזיותרפיסטים לא היו זמינים כל הזמן והיינו עושים את זה ברמה הרבה פחות טובה ואולי זה היה פוגע גם בתוצאות, כרגע יש לנו את האמצעים לעשות את זה ברמה גבוהה ותוך כדי שאנחנו לא פוגעים בהכנות והתוצאות של הקבוצה, שזה מה שחשוב”
גם זה לא פשוט להחזיק צוות ישראלי שיש להם את המשפחות שלהם פה, למרות שחלק כן נסעו עם המשפחות שלהם, אפשרתם להם לבוא איתם, שזה עוד דבר שעשיתם שזה ייאמר לזכותכם.
”זה אפשר, כולם נסעו עם המשפחות הקרובות, כולם לקחו את מי שחשוב לו, אבל עדיין נשארו פה בישראל חלק מהמשפחות, חברים, ככה שזה לא קל ובגלל זה אנחנו מביאים אותם פעם בשבועיים שלושה אנחנו מביאים אותם ליומיים שלושה בארץ כמו חייל שעושה סופ”ש. זה לא קל, אני חושב שהחזרה לליגה הישראלית לקראת סוף החודש תעמיד אותנו בפני אתגרים כי זה עוד טיסות, אבל זה ייתן עוד זמן בארץ אז זה יעזור”.
הזרים שלכם בכלל מוכנים לחזור לישראל, דיברת איתם?
“עוד לא דיברנו כי חיכינו שיהיה לוח זמנים למשחקים ואז נדבר איתם ונראה איך נעשה, יכול להיות שנעשה רוטציה. ברגע שיהיה לנו את לוח המשחקים הסופי מונח מול העיניים אז נטפל בזה”.
אוהדי הפועל תל אביב (ראובן שוורץ)בינתיים הקבוצה באירופה מפתיעה.
”כן, ידענו שיש לנו קבוצה טובה, אבל גם ידענו שלוקח זמן להתחבר וזה שאנחנו משחקים פחות משחקים זה יבוא לרעתנו. בינתיים זה לא קורה וזה טוב, אבל עכשיו אנחנו לקראת כמה משחקים קשים כמו פאריס, פרומיתיי, בדלאונה ובשיקטאש. צריך לראות שאנחנו ממשיכים להיראות טוב, אבל אנחנו מאוד מרוצים מהדרך של הקבוצה ואיך שהיא משחקת”
איך אתה מרגיש עם כל מה ישראל עוברת מאז ה-7 באוקטובר, אולי הקבוצה שלך תביא איזשהו חיוך ותגיעו ליורוליג? יש לכם את היכולת לדעתך? עם כל הקשיים וכל מה שקורה?
”קודם כל אני חייב להגיד שהופתעתי כי אני מכיר טוב את הפועל ויודע מה המשמעות של הפועל לאוהדים שלה שזה מעבר לקבוצת ספורט, אבל הופתעתי להבין כמה אנשים בשעות הכי קשות שלהם נאחזים בדבר הזה וזה קרן אור, רגע של שפיות, זה משהו שגרם לי להיות מופתע. באמת יום יומיים אחרי לוויות, משפחות שלא יודעים איפה נמצא בן משפחה או חטוף, הם שומרים על קשר ונאחזים בדבר הזה”.
“אנחנו נאחזים דרך הפועל וזה עושה טוב ומחמם את הלב, נותן תחושה שיש פה הרבה מעבר ותחושת שליחות. לגבי כמה רחוק אפשר להגיע? אני חושב שתלוי באיזה שלב נוכל לחזור לשגרה ולשחק בארץ, כי עם כמה שאנחנו מצליחים לעבור את זה, אני חושב שכל העונה לשחק בחוץ ובלי קהל ועם כל הקשיים הלוגיסטיים, זה לא פשוט, אבל אם באיזשהו שלב זה יחזור לשגרה, אז כן אנחנו נוכל ללכת הכי רחוק שאפשר”.
אתה מכיר הרבה אוהדים שלכם, שחלקם נרצחו, נפלו נחטפו, מה עובר עליך בכל החודש הזה?
”לא קל להישאר שפוי, הייתי בהרבה לוויות ושבעות ועשיתי שיחות עם אנשים, אבל הקלישאה הזאת שיוצאים מחוזקים, זה באמת ככה, כשאתה רואה כמה זה עושה טוב למשפחות השמירה של הקשר עם הקבוצה, זה ממלא אותך וגורם לך ליכולת לעבור את התקופה המטורפת הזאת”.
מה הסיפור שהכי נגע ללבך?
”יש המון. כשהלכתי לאיזו לוויה רציתי לשמוע את הסיפורים עם כמה שאתה חושב שאתה מכיר בן אדם, אתה לא יכול להכיר כמו הקרובים אליו, אז כשאתה עומד שם ושומע את הסיפורים בהקשר להפועל, של הורים, אחים וחברים ומבין את המשמעות של האנשים, אז כל סיפור הוא מרגש בלי סוף”.
יש לכם גם את יפתח ויונתן קוץ ששיחקו באקדמיה שלכם ונרצחו ע"י המחבלים הארורים...
”ילדים מדהימים, משפחה מדהימה, אובדן עצום, שמעתי בלוויה שם את המדריכה שלהם מדברת על יונתן וסה”כ זו מערכת של מדריכה וחניך, ושמעת איך היא מדברת עליו ואיזה ילד זה היה והקשר כל כך חזק. האובדן הזה זה אובדן שאי אפשר לתאר, גם הקבוצה שלו אצלנו וגם כל הנלווים אליו לקחו את זה מאוד מאוד קשה ולא התאוששו מזה, וייקח עוד הרבה זמן להתאושש מזה. בשביל ילדים, ילד ששיחק איתם ונרצח באופן כזה, זה משהו שייקח הרבה זמן לילדים והצוות להתאושש מזה”.
משפחת קוץ ז"ל (הפועל תל אביב)אתה הכרת איתו אישית?
“אני הכרתי אותו כמו כל הילדים באקדמיה, אומרים מלח הארץ, אז כזה”.
זה ילד שהיה עושה את קפיצת המדרגה לבוגרים אצלכם?
”זה ילד שהיה לו את הדבר הכי חשוב לספורט שאין בכל אחד, וזה הרצון, והרצון מוביל אותך לשיפור שהוא לא הגיוני, כי הממדים הפיזיים והאתלטיים היו שם תמיד. השיפור בכדורסל הוא משהו שאף אחד לא האמין, הוא כל כך רצה וקיבל ביקורות ברוח טובה ורצה להשתפר ומעולם לא התלונן, כל שלושה חודשים היה עושה קפיצת מדרגה אדירה. לאן זה היה מגיע? אף אחד לא יודע, אבל זה היה שם”.
אתה עם הקשרים שלך הצלחת להעביר את כל המשחקים, להעביר ביתיות, מה שרק מכבי ת”א פעם הייתה עושה, אתה עשית עם כל הקשרים שלך שזה לא פשוט כל הדברים האלה, בוא תכניס אותנו למאחוריי הקלעים, זה לא שבאת ולחצת על כפתור וזהו מחליפים לך ביתיות וכל הדברים האלה.
”אני חושב שמעריכים אותנו ביורוקאפ כי רואים גם את האופן, הרצינות והרצון להגיע למקומות הכי גבוהים, גם את התשוקה שיש פה לכדורסל והם מעריכים את זה ומבינים את החשיבות של זה ובגלל זה התכנסו לעזור, אבל גם לזה יש גבול, כי בסופו של דבר הם חווים קשיים מהמדינות שמארחות אותנו והקבוצות שמשחקות נגדנו ויש גבול לכמה אפשר להסתמך עליהם, ובשלב כלשהו אנחנו נצטרך להתחיל לארח וזה כנראה יקרה בקרוב, אבל ללא ספק צריך להודות על כל העזרה שם שנתנו עד עכשיו”.
איך החיבור שלך עד כה עם עופר ינאי ואבי זיינברג שהפכו להיות בעלי השליטה, נראה שלמדתם מהר מאוד לעבוד ביחד בהובלת הקבוצה?
“בינתיים החיבור מצוין בין עופר-אבי-רמי. מצליחים לטפל בעניינים מקצועיים, ניהוליים וחברתיים ביחד”.
עופר ינאי (האתר הרשמי של הפועל ת"א)הקבוצה מאוד מחוברת חברתית, מה עושה את החיבור?
”בראש ובראשונה, בחירת השחקנים. שאלו אותי הרבה בקיץ אם זה יותר טוב מזה. אם אלכסנדר יותר טוב מאונואקו, אנגולה יותר טוב ממקריי ואמרנו לכולם בקיץ כי כבר הבנו את זה, שמראש זה לא מי יותר טוב אלא מה יותר מתאים. עכשיו למצוא את השחקנים שמתאימים בשילוב אחד לשני, וככה שלכולם יש את הדקות שלהם, הזריקות שלהם, החשיבות שלהם וכל אחד עושה מה שהוא טוב בו, זה תמיד עוזר, זה הדבר הכי חשוב, וגם המסע הזה באירופה כמה שהוא קשה הוא גם מחבר בין האנשים ובסופו של דבר הם כל היום ביחד ויוצאים ביחד, אז נוצר תלכיד שעושה טוב. אתה רואה שכל ארבע הקבוצות ניצחו במשחקים שלא היה בארץ וזה לא קורה הרבה, אז יכול להיות שגם לזה יש אפקט טוב, אבל שוב פעם אני חושב שככל שזה יימשך זה יכול לעשות גם את הפעולה ההפוכה”.
איפה זה יהיה?
“ככל הנראה בלגרד, כי יש שם תשתית. ברגע שבנו שם את האולם החדש והאולם ברמה גבוהה, יש את התשתית ויש שם סביבה תומכת למדינת ישראל, אז זה המקום”.
לא תהיה לכם בעיה עם הפועל ירושלים, שגם מארחת שם?
”אל תשכח שסטטיסטית אחד משחק בבית ואחד בחוץ, אם יוצא לשחק בבית באותו שבוע אז מתחלקים ליום שלישי או רביעי או חמישי, כן יש גמישות מהיורוקאפ שהמשחקים בשלישי או רביעי, אבל אם צריך להזיז לשני או חמישי, אז יהיה אפשרי, ככה שנצליח לסנכרן את זה. האימונים לא תמיד יהיו באותו אולם, זו עיר שיש בה הרבה אולמות ספורט ונצלח גם את זה. זה גם סיפור קשה של הפקת המשחק שם, הבדיקות, העובדים, התקשורת, השידורים, הפרסום והאבטחה. לארח משחק בית בחו”ל זה סיפור לא פשוט”.
ג'ייקובן בראון (ראובן שוורץ)כמה עולה כל ההעברה של המשחקים? כל החודש הזה? כמה ההפסדים?
”סדר גודל של 9,000 אירו ביום, כל האירוע הזה וזה כולל את האולמות, המלונות, ההסעות והטיסות. עשינו איזה אקסל כדי להבין מה שאתה שואל ומה שיצא לנו זה שבטוח שיש כל מיני הוצאות שלא לקחנו בחשבון, וה-9,000 אירו ביום זה מתייחס למשחקי חוץ, ברגע שיהיו לנו משחקי בית אני מניח שזה יגדל”.
אז החודש הזה זה 300,000 אירו.
”משהו כזה, זה בחודש”.
אתה מצפה שהמדינה תעזור לכם בסופו של דבר?
”אני מצפה שהמדינה תעזור לנו ולספורט בכלל, אבל אני גם ריאלי ומבין את סדרי העדיפויות שהמדינה צריכה לעזור בהם, אנחנו נעבוד מול משרד הספורט כי זה מה שרלוונטי לנו, ננסה לקבל כל עזרה שנוכל לקבל כי גם הספורט יצטרך לקבל עזרה”.
לדעתך, צריך לחדש פה את הליגה ?
”כן, קודם כל צריך. זה מזכיר את המשפט הידוע של גולדה שאתה יודע למה אנחנו ננצח? כי אין לנו ברירה. זה גם בספורט, צריך לחזור כי אין ברירה. אי אפשר לעצור ספורט לארבעה חודשים ופתאום להתחיל להניע אותו ביום. נכון שזה לא ייראה מושלם, לא מבחינת אולמות והרמה של הקבוצות, יהיו קבוצות שישחקו עם שני זרים ויהיו קבוצות עם ארבעה זרים, אני אפילו לא יודע מה יהיה מצבנו ועם כמה זרים אנחנו נשחק, אבל גם במחיר של הפסדים או פגיעה בתוצאות, זה חשוב מאוד לחזור בשביל להניע את הגלגל ולהיות מוכנים ליום שנחזור מלאי ולעשות את השינוי בכמה ימים ולא להניע מאפס”.
דני פרנקו ורמי כהן (איציק בלניצקי)יש קבוצות שאומרת שצריך לעשות הקפאת ירידת קבוצות העונה, מהי העמדה שלך?
”אני חושב שיש שתי אפשרויות. אני הצעתי למנהלת שבגלל הבעיות שיוצר בקצוות כמו גליל עליון וב”ש, ובגלל שלא יודעים איך זה ילך, אז לא נכון שקבוצה תיענש בגלל משהו שלא בידיים שלהם, אז יש אפשרות לשנות את המתווה של הליגה לפחות לסיבוב הראשון, כלומר מכמות זרים, מבחינת אולמות, מבחינה כלכלית לעזור לקבוצות שלא יכולות לארח באולם שלהן ולצד הקפאת ירידות למצוא איזשהו דרך שהקבוצות ישחקו בהרכבים החזקים, כי ברגע שאתה מקפיא אז קבוצות מוותרות, עושות עונה פיננסית ואז ההבדלים יהיו גבוהים מידי”.
“האפשרות השנייה שבה כרגע הולכת המנהלת היא קודם כל לחזור בלי שום אמצעים מגבילים, בלי הקפאות ובלי החלטות הרות גורל בענייני זרים, אלא להחזיר כמו שהיא, ובמהלך הדרך כשכל הדברים ייבחנו כל חודש אז יוחלט מה יהיה. זה מן הסתם אם זה יעבוד זה הכי טוב, הכי טוב לחזור עם ירידות, שזה יהיה תחרות שכולם יתאמצו לעשות את הדברים ברמה הגבוהה ביותר, אבל גם להיות הוגנים שאם רואים שהדברים לא ריאליים ויש פה עיוותים גדולים מידי, אז לשבת לגבי פתרונות אחרים”.