אחרי מתקפת הטרור של מחבלי חמאס לפני יותר משבועיים, הכדורגל זז הצידה בישראל ובאופן טבעי כמובן. הליגות באירופה, לעומת זאת, נמשכות כסדרן ואם האוהדים בארץ - במיוחד אלה של קבוצות מחו"ל - ציפו לתמיכה כלשהי מהכדורגל העולמי באחת התקופות הקשות שידעה המדינה, נראה שהמלחמה הציבה להם מראה מול העיניים. כזו שהבהירה מה היחס האמיתי לישראל גם מצד קבוצות שזוכות כאן לאהדה גדולה, שיש להן סדר עדיפויות ברור.
אפשר לציין כאן לטובה את הכדורגל הגרמני ואת הספורט האמריקאי בכלל - מה-MLS, דרך ה-NFL ועד ה-NBA - שהביע תמיכה בישראל, אבל העובדות הן שמדובר במקרים יוצא דופן. ברוב ליגות הכדורגל, הקבוצות ואפילו הספורטאים עצמם, האינטרסים משחקים תפקיד מרכזי ובעיקר הכסף. לאור הניגוד הזה בין ההתייחסות המבישה של הכדורגל האנגלי והפרמייר ליג לטבח בישראל לבין התגובה בספורט האמריקאי, כדאי לשים דגש על משפחת גלייזר שמשמשת כבעלים של טמפה ביי בקאנירס מה-NFL ושל מנצ'סטר יונייטד.
אפשר היה לצפות שמשפחת המהגרים היהודית תביע תמיכה בישראל בימים הקשים האלה, אבל גם כאן, יש להניח, האינטרסים משחקים תפקיד. אולי זו עסקת מכירת השדים האדומים לשייח יאסים הקטארי שנפלה - לפחות בינתיים - ואולי הרצון שלא "להבריח" רוכשים פוטנציאלים נוספים בעלי אופי דומה בצל המחאות הרבות של אוהדי יונייטד, אבל השורה התחתונה ברורה: עד עתה משפחת גלייזר שומרת על שתיקה רועמת בכל הנוגע לאירועים בישראל. ואחרי יותר משבועיים, הסיכוי שזה ישתנה די שואף לאפס.
הונה של המשפחה מוערך על ידי פורבס ב-3.9 מיליארד ליש”ט (יותר מ-19 מיליארד שקל) ומי שאחראי על כך יותר מכל הוא מלקולם גלייזר, שנולד ברוצ'סטר, ניו יורק, ב-1928 להוריו אברהם וחנה במשפחה יהודית ליטאית שהיגרה לארה"ב. בגיל 8 מלקולם החל לעבוד בחברת השעונים של אביו וכשהיה בן 15 אביו נפטר ומלקולם היה עובר מדלת לדלת כדי למכור שעונים ולתמוך כלכלית במשפחה.
מלקולם החל עם סכום התחלתי של 300 דולר, הפך את החברה לעסק מצליח ועם הרווחים הוא התחיל להשקיע במניות ונדל"ן. ב-1995 כבר העריכו בפורבס את השווי של מלקולם ב-300 מיליון דולר ובאותה שנה בדיוק הוא החל להשקיע בפעם הראשונה בספורט כשרכש את טמפה ביי בקאנירס תמורת 192 מיליון דולר (שיא בזמנו).
עם זאת, הרכישה המפורסמת ביותר של הגלייזרים בכל מה שנוגע לספורט היא כמובן זו של יונייטד, והכל - תאמינו או לא - התחיל בגלל סוס מרוצים וסר אלכס פרגוסון. ראשית, ב-2003 מלקולם גלייזר החל להשקיע בשדים האדומים ואז ניצל סכסוך בין המאמן האגדי לג'ון מאגנייה האירי כדי להפוך לבעלים באופן רשמי. אותו סכסוך היה נוגע לסוס המצליח צוק גיברלטר, שהיה מתחרה עם הצבעים של יונייטד והוערך ב-2002 בלא פחות מ-200 מיליון ליש"ט. תחילה פרגוסון ומאגנייה היו בקשרים טובים, אבל הם הסתכסכו על רקע בעלות על הסוס, מה שהוביל בסופו של דבר לפרידה של האירי מיונייטד.
גלייזר ניצל את זה והציע 790 מיליון ליש"ט למאגנייה כדי לרכוש 28% מהבעלות שלו על יונייטד בדרך להשתלטות מוחלטת עליו. ב-2005 גלייזר כבר הפך לבעלים של המועדון כשלא היו לו שום חובות, אבל הוא השתמש בשיטה שבבסיסה ההשתלטות על יונייטד מומנה מהכנסותיה העתידיות במקום להשתמש בכספי המשפחה, מה שהוביל להגדלת החובות באולד טראפורד באופן קיצוני ולכעס הרב של האוהדים.
המשפחה בעצם חלבה את הכסף מיונייטד ובקיץ 2022 חשפו באנגליה עד כמה: הגלייזרים הוציאו מקופת המועדון 1.1 מיליארד ליש”ט מאז שהפכו לבעלים. הנתון הזה כולל תשלומי ריבית מטורפים של 743 מיליון ליש”ט שהם לוו כדי לקנות את יונייטד מלכתחילה. החזרי החוב מהווים 147 מיליון ליש"ט נוספים, בעוד שהבעלים שילמו לעצמם דיבידנדים של 166 מיליון ליש"ט – 133 מיליון ליש"ט עברו אליהם רק בעשור האחרון.
חברי ההנהלה קיבלו שכר של 55 מיליון ליש"ט מאז הגעתם של הגלייזרים, בעוד ש-23 מיליון ליש"ט גם הוצאו מהמועדון ב”דמי ניהול”. הסכום שהוציאו הבעלים האמריקאים מקופת המועדון גבוה יותר מכל מועדון אחר בפרמייר ליג. לשם השוואה – בעלי מנצ’סטר סיטי השקיעו 684 מיליון ליש”ט מכספם האישי באותה התקופה. אגב, בקורונה החובות של המועדון גדלו ב-133% ל-474 מיליון ליש"ט בסוף 2020.
למרות כל זאת, בתחילת דרכם של הגלייזרים ביונייטד, הקבוצה עדיין הצליחה בימים שבהם פרגוסון הוביל את השדים האדומים עם חמש אליפויות בשבע עונות, וזכייה בליגת האלופות ובגביע הליגה בין 2007 ל-2013. מה שקרה אחרי שהסקוטי האגדי פרש, כולם יודעים - יונייטד צנחה, אף מאמן שהגיע בעקבותיו לא הצליח, גם ז'וזה מוריניו ולואי ואן חאל כשלו בניסיון להיכנס לנעליו ובעצם יונייטד לא זכתה באליפות מאז עונת 2012/13 למרות רכש של יותר ממיליון ליש"ט לאורך השנים.
התפתחות נוספת שהשפיעה על עתיד יונייטד הגיעה ב-2014, אז נפטר מלקולם גלייזר ומאז בעצם ששת ילדים מחזיקים ב-90% מהבעלות על המועדון: אברהם, ג'ואל, בראיין, דארסי, אדוארד וקווין. אברהם וג'ואל משמשים כיו"רים ומנהלים את המועדון ביום יום, ושאר האחים משמשים כחברי הנהלה.
חוסר ההצלחה הספורטיבית, הקריסה הכלכלית והגדלת החובות היו שילוב שהגבירו את שנאת האוהדים לגלייזרים וגררו ביקורות רבות על היחס של המשפחה למועדון. "הם מרוויחים את הכסף מהכדורגל ומשיווק, אבל לא באמת אכפת להם מהמועדון", אמר כריסטיאנו רונאלדו על הגלייזרים בראיון המפורסם שלו לפירס מורגן לפני שעזב את יונייטד.
מחאת האוהדים גברה יותר ויותר כדי לכפות על הגלייזרים לעזוב את המועדון והקהל אימץ את הסלוגן: "תאהבו את יונייטד, תשנאו את הגלייזרים". עד כדי כך, שבביקור של ג'ואל, אברהם ובראיין גלייזר באולד טראפורד, היו צריכים להבריח אותם בשתי ניידות דרך מנהרת השחקנים. ואם כל זה לא מספיק, אז התמיכה של הגלייזרים בסופרליג רק החמירה את המצב והקפטן לשעבר, גארי נוויל, היה ברור מאוד בדבריו: "צריך לבעוט אותם מהמועדון ומהמדינה".
האוהדים קיוו לשינוי כשהגלייזרים החליטו למכור את יונייטד בגלל החובות שלה, שהם יצרו בעצמם כמובן. בעקבות זאת, הקטארים תכננו לשלוט בפ.ס.ז' וביונייטד במקביל, והשייח יאסים הציע 5.5 מיליארד ליש"ט, אך זה עדיין היה נמוך מ-6 מיליארד שהגלייזרים ביקשו ובסופו של דבר לפני מספר ימים השייח פרש מהמרוץ לרכישה. ימים יגידו אם מדובר בטקטיקת מו"מ או באמת בהחלטה סופית.
18 שנים אחרי שהגלייזרים רכשו את יונייטד, הם עדיין הבעלים ומי שנחשב למועמד המוביל לרכוש אותו הוא ג'ים רטקליף, שנחשב לאיש העשיר ביותר בבריטניה וניסה לפני כן לרכוש גם את צ'לסי בעקבות ההסתבכות של רומן אברמוביץ' בשל קשריו עם ולדימיר פוטין. בכל מקרה נראה שיונייטד עצמה לא ממש מעניינת את משפחת גלייזר. וגם ישראל.