המלחמה בישראל חודרת גם לשיח בספורט העולמי. אחרי שפרסמו שורת גינויים לטבח של חמאס בתושבי המדינה, הליגיונרים המובילים בחו"ל נאלצים להתמודד עם מציאות לא פשוטה. מצד אחד הם אומרים את דעתם על המלחמה ועומדים לצד ישראל - אבל מצד שני הם גם סופגים האשמות, קריאות בעד הפלסטינים ולעתים אפילו לא יוצאים למשחקים עם הקבוצות שלהם בעקבות המצב הרגיש.
לספורטאים יש כוח ויכולת להעביר מסרים, אבל לא תמיד הם מעזים ללכת נגד הקהל והכסף. אלא שהישראלים לא מפסיקים לומר את דעתם, לעזור בהסברה ולהשמיע קול בעד המדינה ונגד חמאס. בימים בהם כמעט כל איש ספורט בעולם נשאל על המצב בישראל, חלק נכבד מהספורטאים הישראלים מיוזמתם מדברים על כך ועומדים בחזית ההסברה.
מנור סולומון אמנם פצוע ולא משחק בטוטנהאם, אבל הוא לא מפסיק להעביר מסרים ברשתות החברתיות, גם אם בפרמייר ליג לא תומכים בישראל והוא מקבל הודעות נאצה. הוא אפילו יצא נגד אופ"א על כך ששתקה במשך ימים ארוכים מאז הטבח ביישובי עוטף עזה, ועשה זאת בניגוד למועדון שלו בראשו עומד הבעלים היהודי דניאל לוי ששומר על שתיקה. השבוע סולומון שיתף כי מאחורי הקלעים הוא זוכה לתמיכה מהשחקנים ומהקבוצה, אבל כלפי חוץ לדבריו "אנשים חוששים לדבר ומפחדים ממה שעלול לקרות להם אם הם יגנו את חמאס, כי יש בעולם יותר מוסלמים מאשר יהודים כך שאף אחד לא רוצה להיכנס לזה".
גם ליאל עבדה עובר ימים לא קלים, בלי קשר להתמודדות עם הפציעה הקשה לו, כי הוא נאלץ להתמודד גם עם עליהום גדול מצד הקהל בסלטיק שמניף דגלי אש"ף ביציעים. עבדה דרש מהקבוצה לגנות את המעשים הללו ולפרסם הודעה נגד האוהדים הפרו-פלסטינים שלה. למעשה, החלוץ הישראלי עומד כעת במרכזו של המשבר בין ההנהלה ליציעים, והמהלך הזה עלול דווקא להוביל לאפקט הפוך, כזה שיוביל להגברת המחאה מצד הקהל, שייתכן ואף יגיב לו כשיחזור לשחק.
לדברי גורמים בכדורגל הישראלי: "יש חשיבות לאמירות של הכדורגלנים הישראלים, כי אנשים מכל העולם עוקבים אחריהם והם גם זוכים לתמיכה מהקהל בקבוצות שלהם, אבל לא פעם הם גם נמצאים לבד תחת מתקפה. זה בסדר להרגיש צורך לספר לעולם מה עובר על הישראלים ומה התחולל בטבח הנורא של חמאס, ויש גם ציפייה מאנשים בארץ שהם יעשו הסברה. כולם רוצים לתרום ולעזור, כמו כל ישראלי שמתגייס עכשיו למען המדינה שלו בשעה קשה זו. נדמה שחלקם מוכנים לשלם מחיר אישי על זה כי לפעמים הקהל נגדך".
מהבחינה הזו, בישראל החיים נוחים יותר וקלים יותר. אומנם השחקנים לא מצליחים להתאמן באופן סדיר תחת האזעקות והטילים כשמצב הרוח הכללי במדינה ירוד, מה גם שהמשחקים נדחו ולא ברור מתי הספורט יחזור לפעילות - אבל הם לפחות יכולים להתבטא בחופשיות נגד חמאס וזה יתקבל אפילו בהערצה.
בימים אלה הספורטאים פעילים בשטח, הם מבקרים משפחות ברחבי הארץ, משחקים כדורגל עם ילדים מעוטף עזה ששרדו את המתקפה, עוזרים באיסוף מזון לחיילים, ואפילו מתייצבים למילואים כמו מנשה זלקה שהציע לעזתים לשתות מהביוב במקום שישראל תעביר להם מים נקיים לשתייה. בארץ מי שחוטפים את האש הם בעיקר השחקנים מהמגזר הערבי, כל עוד הם לא מעבירים מסרים של גינוי חד משמעי נגד חמאס.
"שחקני כדורגל רוצים להביע את דעתם וזה בסדר", ציין שוער העבר דודו אוואט, "אפשר להסביר מה קורה בישראל בצורה עניינית ולהסביר למה מי שלא מגנה טבח כזה בעצם פועל נגד האנושות, אבל אין להם מה להתעמת עם זרים כי בסוף צריך להיות חכם ולשקול מילים למרות הזעם הפנימי. בישראל אתה יכול לומר מה שאתה רוצה, אבל כשאתה חי בחו"ל ויש לך בקבוצה קהל שחושב אחרת ביציע או שחקנים מוסלמים עם דעות שונות משלך בחדר ההלבשה, עדיף לפעמים לא להיכנס לפוליטיקה".
אוואט התכוון בעיקר לסיטואציה בבאיירן מינכן: "דניאל פרץ אמר את דעתו נגד חמאס ונוסאייר מזראווי תקף את ישראל, אבל הם שחקני כדורגל קודם כל, כך שהם לא יצליחו לשנות את העולם, ולכן בבאיירן מינכן פעלו נכון כשדרשו מהמגן להתנצל ואמרו במקביל לדניאל פרץ להוריד פרופיל, כדי להמשיך קדימה. הם סגרו את הסיפור כי המסר כבר עבר ונגמר".
גם עומר אצילי משמיע את קולו בלי חשבון. לעת עתה שקט בדובאי והוא לא חש בעוינות מסוימת, אך לאחרונה הוא מוצא את עצמו מחוץ לסגל אל-עין. לשחק כישראלי מול קבוצות ערביות זה לא פשוט בימים אלה, אבל הוא נותר מחוץ לסגל ככל הנראה בעקבות שיקולים מקצועיים או שיקולים של הגבלת שיתוף זרים, אם כי קשה להתעלם מכך שזה קורה בזמן המלחמה בישראל ואחרי שבפתיחת העונה הוא דווקא שיחק ותרם לקבוצה.
מקורב לכדורגלנים הישראלים טען כי "עומר אצילי לא קיבל תגובות רעות על מה שאמר, מה גם שדובאי היא יעד בטוח יחסית ויש שם אלפי ישראלים. מנור סולומון משחק במועדון שמזוהה עם יהודים והוא ספג הרבה יותר תגובות. אולי זה קשור גם לרמת הסיקור או לכמות ההתבטאויות, כי מנור מעלה הרבה יותר פוסטים מכל שחקן אחר והוא משחק באנגליה אז יש הרבה יותר תקשורת סביבו, אבל כל מקרה לגופו. השחקנים הישראלים לקחו ללב את מה שקורה בארץ ואפשר להבין אותם. זה כואב מאוד לראות בטלוויזיה מה עבר העם שלנו".
האם השחקנים הישראלים בחו"ל עלולים לשלם מחיר מקצועי בעקבות המצב? לאחרונה יצאה אזהרת מסע לטורקיה, עם הודעה מיוחדת שדרשה מהישראלים לעזוב את המדינה ולחזור מיד לישראל. רמזי ספורי ושגיב יחזקאל שמשחקים בנבחרת ישראל רצו לשוב ארצה, אבל בסופו של דבר הם נשארו ורק נמנעו מנסיעה עם אנטליהספור למשחק החוץ בגזיאנטפ, משום שגילו כי יש עוינות גדולה כלפי ישראל באזור הזה שקרוב לגבול עם סוריה ושורץ בקיצוניים כולל איראנים שעושים דרכם לאירופה.
גם שון וייסמן לא יצא עם גראנדה למשחק החוץ נגד אוססונה, בגלל חשש מקבלת הפנים שמצפה לו בפמפלונה מהקהל שמזדהה עם הפלסטינים, לאחר שהחלוץ התבטא נגד המחבלים ותהה למה הם לא מקבלים כדור בראש במקום לעצור אותם בשטח ישראל. זה הוביל לתלונה שהוגשה נגדו בספרד ולכרזה אנטישמית שהפיצו אוהדי אוססונה עם תמונתו.
צריך לומר, זה לא דבר חריג במיוחד מה שקורה לאחרונה עם השחקנים הישראלים - משום שבעבר עירוני נהריה טסה למשחק כדורסל בגזיאנטפ תחת אבטחה כבדה שכללה מאבטחים ישראלים חמושים וכלים משוריינים, וגם יוסי בניון ודודו אוואט ספגו במשחקי החוץ מול אוססונה קריאות גזעניות וראו דגלי אש"ף ביציעים - אבל במצבים של מלחמה הלהט מתגבר. השאלה היא איפה עובר הגבול ומתי זה כבר הופך לאירוע מסוכן.
"זו סיטואציה הזויה לראות כדורגלן שמשחק בחו"ל וצריך להתייעץ בשיחות עם ההתאחדות לכדורגל ועם גורמי ביטחון מה לעשות במקרה של פרסום אזהרת מסע או כשמאיימים עליו", סיפרו מקורבים לליגיונרים. "קל להגיד דברים, אבל בסוף כל אחד מחפש את הביטחון האישי שלו כשהוא מחוץ למדינה. באופן טבעי אנחנו אומרים להם 'תיזהרו ותשמרו על עצמכם'. אם יצאה אזהרת מסע ליעד מסוים, הם לא שונים משום ישראלי אחר ויש דאגה ממה שעלול לקרות כמובן, אבל בינתיים הקבוצות עוזרות להרגיע את העניינים ונותנות ביטחון. אין ספק שזו תקופה לא קלה וחוסר האונים מקשה, אבל צריך לנסות להבין מה קורה לפני שממהרים להגיב. צריך להתנהל בחוכמה כי לכל החלטה יש השלכות".
בחלק מהמקרים, כאמור, הישראלים סופגים ביקורת ואי אפשר לומר שזה לא משפיע עליהם. דודו אוואט שיתף: "כששיחקתי בספרד, במשחקים נגד אוססונה בפרט ונגד כל הקבוצות האחרות בחבל הבאסקים בכלל, בדרך כלל הייתה שם תמיכה בפלסטינים כי הבאסקים מזוהים עם המאבק הפלסטיני. אלא שעכשיו זה קורה בכל ספרד, כי במשך כמה שנים שולט במדינה השמאל הרדיקלי והוא ידוע באהדתו לפלסטינים, אז המצב לא נעשה יותר נעים ונוח. יחד עם זאת, לשמחתנו עדיין לא קרה מקרה שבו שחקן הותקף פיזית בגלל זה. אם יש לך גיבוי מהמועדון ומחדר ההלבשה, יותר קל לך לעבור את זה ואין לך בעיה שישימו דגלים ביציעים ויקללו אותך. אבל כשהקבוצה שלך לא נותנת לך גיבוי בהודעה נחרצת? זו בעיה וזה משפיע על השחקן. דניאל פרץ קיבל גיבוי מבאיירן מינכן, אבל שון וייסמן לא מקבל גיבוי מגראנדה ואסור שזה יקרה בקבוצת כדורגל".
לא מן הנמנע שחלק מהספורטאים הישראלים לא מרגישים בטוחים בעת הזאת. "כרגע אף אחד לא ספג איומים אישיים ולא בסכנה", עדכן גורם בכיר בכדורגל הישראלי. "אני מדבר עם שחקנים ובודק מה איתם. במלחמה כמו במלחמה צריך לדעת איך להתנהל מיום ליום. רוב השחקנים נמצאים עם המשפחות שלהם בחו"ל וזה לא פשוט. יכול להיות שיש לחץ מהמשפחות לחזור, אבל כרגע אנחנו לא יודעים לאן הכדורגל הישראלי הולך מפה. מישהו יודע מתי הנבחרת תשחק? איך חוזרים לשגרה בליגות? האם חזרה של שחקנים לארץ היא אפשרית בכלל כשהמדינה מופצצת בטילים ונמצאת בחוסר ודאות? אם שחקן ירגיש מאוים ויחשוש לחייו, אין ספק שהוא יעלה על טיסה לארץ ויעזוב, אבל אסור לשכוח שהוא ספורטאי מקצועני שחתום על חוזה. לכן עדיף אולי טיפה להוריד פרופיל ולא לבלוט, להיות זהירים וקשובים, ולהמשיך כרגיל".
הבעת הרגשות, המסרים והמעשים של דמויות בולטות שכאלה הם חשובים בימים אלו. כל אמירה או מחווה של דני אבדיה זוכה להד גדול בתקשורת האמריקאית שמסקרת את ה-NBA. יחד עם זאת, לכולם ברור שהספורטאים הישראלים לא באמת יצליחו לשנות את דעת הקהל בעולם ורובם רק רוצים להמשיך לשחק ולהתנהל כרגיל בסיטואציה המורכבת הזאת, כפי שקורה עם הכדורסלן ים מדר בפנרבחצ'ה והכדורגלן עדן קארצב באיסטנבול בשאקשהיר.
עדיין לא ברור כיצד הזרים שמתפרנסים בישראל יחזרו לעבוד בארץ. חלקם מתבטאים בעד המדינה ורוצים לשוב לשגרה, אבל רובם המוחלט שוהה בחו"ל וככל שהזמן עובר גם השאלות צצות. מה שכן, הם מבינים את מה שעובר על הישראלים ורואים אפילו תמיכה מסוימת בישראל גם באירופה, עם ההחלטות של מדינות שונות לאסור על מפגינים פרו-פלסטיניים להביע הזדהות עם חמאס. היו אפילו אמירות קשות שיצאו מפוליטיקאים צרפתים נגד קארים בנזמה שלטענתם לכאורה נמצא בקשרים עם ארגוני טרור.
אוואט, שתקף את החלוץ בפומבי, התייחס לכך: "קארים בנזמה? בצרפת מגנים אותו ואת מעשיו, וזה בדיוק מה שצריך לעשות, כי זו חובתה של כל מדינה למגר את הטרור. יש באירופה מיליונים שלא מבינים את המשמעות של מה שעשה חמאס בישראל, אבל עכשיו זה מחלחל ויש אנשים באירופה שמפחדים על העתיד של ילדיהם כי הם יודעים שיהיה להם קשה למגר את הטרור של המוסלמים שפוגעים גם באזרחים חפים מפשע ביבשת לאחרונה. במשך שנים עשו לאירופאים שטיפת מוח נגד ישראל. הם לא יודעים שאנחנו נגד מלחמות, הם לא יודעים שעשינו הכל כדי שתהיה לפלסטינים מדינה ושהם יוכלו לשגשג, הם לא יודעים מה זה טרור נגד אזרחים שפשוט רוצים לחיות".
במצב הבעייתי בו נמצאים הספורטאים המובילים בעולם, יש מי שטוענים כי עדיף לפעמים לשקול מילים. דודו אוואט העביר מסר: "ההמלצה שלי לשחקנים הישראלים שמשחקים בחו"ל - אמרתם את דעתכם בצורה חריפה, העברתם מסר של גינוי לחמאס, עזרתם בתרומות ועשיתם מעל ומעבר, אבל אנחנו לא פוליטיקאים אלא רק ספורטאים שאמרו את דעתם. תהיו חכמים, יש לכם קריירה לנהל. אם תצליחו בקבוצות שלכם, זו תהיה הצלחה אדירה למדינת ישראל ותשובה מוחצת לכל מבקשי רעתנו. החיים ממשיכים, לצערנו, ונצטרך לקום גם מזה".